# הכהונה כפי שלא היכרתם ט"ו: הכהונה בפולחן השמש ובתרועת מלחמה

> הכוהנים שפרשו לכתות מדבר יהודה במאה הראשונה לספירה אימצו סממנים פגאניים ושילבו אותם בעבודת הקודש * יוסף בן מתיתיהו מדבר את פולחן הבוקר של האיסיים * ואיך מתקשרים האיסיים למרד הגדול רשימה זו, כשתיים מקודמותיה, מהווה מחד איזושהי אתנחתא מהמהלכים ההיסטוריים שאיפיינו את הכהונה, ומאידך – חוליה שתחבר אותנו להמשך הדרך – למעורבות הכוהנית במרד הגדול. הכהונה, ובפרט הראשית-הגדולה, שיתפה עולה עם הרומאים, הן מטעמים פרגמטיים של קרבה לצלחת, הן…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_n_0508092
- Author: דר. יחיעם שורק
- Published: 2009-08-05T00:05:33+03:00
- Modified: 2014-08-05T21:03:40+03:00
- Sections: היסטוריה של עם ישראל
- Topics: האיסיים, הכהונה כפי שלא הכרתם, המרד הגדול, יוסף בן מתיתיהו, מערות קומראן

## Article

הכוהנים שפרשו לכתות מדבר יהודה במאה הראשונה לספירה אימצו סממנים פגאניים ושילבו אותם בעבודת הקודש * יוסף בן מתיתיהו מדבר את פולחן הבוקר של האיסיים * ואיך מתקשרים האיסיים למרד הגדול רשימה זו, כשתיים מקודמותיה, מהווה מחד איזושהי אתנחתא מהמהלכים ההיסטוריים שאיפיינו את הכהונה, ומאידך – חוליה שתחבר אותנו להמשך הדרך – למעורבות הכוהנית במרד הגדול. הכהונה, ובפרט הראשית-הגדולה, שיתפה עולה עם הרומאים, הן מטעמים פרגמטיים של קרבה לצלחת, הן ממסורת מיתולוגית של התנהגות הכהונה לדורותיה והן מרצונה להמשיך ולהתעסק בעניינים הכרוכים במקדש. עם זאת התנהלה קבוצה כוהנית, מדרגה פחות בכירה, מעין זוטרה, שגבשה קו אנטגוניסטי למגמה המתונה של זו הבכירה. זו התפצלה לשניים – חלקה אייש את כת מדבר יהודה (מושא ענייננו ברשימה הנידונה) וחלקה נשאר בירושלים ליזום את המרד ולהנהיגו (ועל כך ברשימה הבאה). כת מדבר יהודה עוררה מאז ומעולם את תאבונם הסקרנותי של צוותי מחקר היסטוריוסופיים. מדובר במסגרת מאוד מורכבת ומגוונת של קבוצות בני אדם שעזבו את ירושלים אי-שם מתקופת הנציבות הרומית הראשונה, קרי מאז הפיכת יהודה לפרובינקיה רומית התלויה בסוריה, בשנת 6 לספ', ועד פרוץ המרד הגדול (66 לספ') ובמהלכו. הללו התפזרו במדבר יהודה המזרחי, משפך זוהר דרומה, והקימו קבוצות אידיאולוגיות, מעין כתות, כשהמפורסמת שביניהם היתה כת האיסיים, וקדמו לה מהלכים חברתיים אידיאולוגיים שהניבו את צמיחת הנצרות של יוחנן המטביל וישוע הנצרתי. יוסף בן מתתיהו מקדיש שורות רבות ומפורטות לתיאור קבוצת האיסיים, דעותיהם, תפיסות עולמם, דרכי התנהגותם והתנהלותם, חזונם החברתי והפוליטי ועוד. הללו הונהגו על ידי מורה דרך אידיאולוגי בשם "מורה צדק" והתאפיינו בחיי פרישות והינזרות, טהרה, שותפות חברתית וכלכלית מלאה, ערכיות עבודה ושלום. מחקריה האחרונים והאמיצים של פרופ' רחל אליאור הצביעו על היסוד הכוהני שבתופעת כת מדבר יהודה, מה שאיפשרו לי לחבר את רשימתי לסדרה הנוכחית. מה להם ולכהונה? ראשית – "מורה צדק" – עשוי להיות שהמילה צדק נגזרה מה"צדוקים" – האריסטוקרטיה הכוהנית שבירושלים. שנית – הכוהנים הם שניהלו את כל תפילות הכת. שלישית – נושאי המשפט בחבורה דומה לתפיסת עולמם של הכוהנים. אלא, שמתוך כתבי יוסף בן מתתיהו, עולה תמונה מיוחדת במינה, שכל החוקרים לא שמו לבם בעניינה וההתעלמות די ברורה – מן הטקסט עולה תופעה מוזרה, פגאנית משהו וניתן לטקסט לומר את דברו: "בדרך מיוחדה הם (האיסיים) עובדים את אלוהים: לפני עלות השמש אינם מוציאים מפיהם דבר חול והם פונים אליו (אל השמש) בתפילות אר קבלו מאבותיהם, כאילו הם מחלים את פניו לעלות. ואחרי הדבר (עלות השמש) הפקידים (מדריכיהם, בעלי התפקידים הבכירים) שולחים אותם איש-איש אל המלאכה" (יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ב' ח' ה). נשמע אכן ביזארי – פולחן השמש בחזקת עבודה זרה ממש, ואכן המעיין בספר תהילים לשם משל, שהריהו הספר שמזמוריו שוררו ונוגנו בבית המקדש, מדבר במפורש על זיקה בין האל לשמש כמו "כי שמש ומגן יהוה אלוהים" (תהילים פד, 12), או – "הללוהו שמש וירח. הללוהו כל כוכבי אור" (שם קמח, 2), "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה, 31), "וכסאו כשמש נגדי" (תהילים פט, 37) ועוד כהנה והנה. גם השימוש באמצעי תאורה, כגון מנורות המקדש ובמיוחד מנורת שבעת הקנים, מעיד אף הוא על זיקה כלשהי לפולחן השמש והאור, מה שהיה מאוד מקובל על הציביליזציות הקדומות. ובקטע הבא (שם ו') מסופר כי האיסיים "שוקדים בכל כוחם ללמוד את ספרי הראשונים ויותר מכולם את הספרים אשר נמצאה בהם תועלת לנשמתם ולגופם. ומהם הם חוקרים ודורשים את תכונות שרשי הצמחים המעלים ארוכה ואת כוחות האבנים להסיר כל מחלה". התמונה העולה מכאן הינה פגניזציה של עבודת האל. קבוצת הפורשים מירושלים, מונהגת על ידי כוהנים, עוברת למדבר יהודה ומנהלת שם פולחן לשמש. ההסתמכות על "ספרי ראשונים" קדומים, ארכאים, אולי מכוונת לכך, שהיוצאים ממצרים לכנען בהנהגת משה (לפחות בהיבט המיתולוגי-סימבולי) באו מתרבות מצרית שסגדה לאל השמש, ובעיקר לאחר הרפורמה של אחנאתון ועסקה לא במעט ברפואה, חלקה מאגית, המבוססת על צמחים ואבנים. את אלוהים ראו איפוא הפורשים כמזוהה עם השמש, עם גלגל החמה. לו כך הדבר, מהפכני וחסר-תקדים, אפשר להבין על איזה רקע אידיאולוגי ופולחני נטשה החבורה את ירושלים ועברה לאזור המדברי להיטמע ממש בטבע, באדמה ובכל אשר עליה. בדברי יוסף בן מתתיהו מופיעה פסקה הסותרת, על פניה, את התפיסה הפציפסטית המיוחסת לאיסיים, וכלשונו: "ויקר בעיניהם מות כבוד ותהילה מחיי עולם. המלחמה עם הרומאים חשפה את כוח נשמתם, אשר לא שב מפני כל. כי כאשר נדוש בשרם בגלגל ונמתחו כל אבריהם, כאשר נשרפו חיים או נשחקו עצמותיהם וכל כלי-רצח עברו עליהם, ומעניהם נטלו עליהם לקלל את שם מחוקקם או לטמא את בשרם בדבר אשר לא יאכל, עמדו בניסיון ולא עשו אף אחת מאלה. גם לא התחננו אל מעניהם ולא שפכו דמעות לפניהם, רק נשאו את ייסוריהם באור עיניים ולעגו לאנשים אשר הקריבו אליהם את כלי המשחית ובשמחה השלימו את נשמותיהם לאלוהים, כי הוא ישיבן להם לקץ הימין" (מלחמות היהודים ב' ח' יא). אין ספק שטקסט זה רווי במין ערבוב של כמה תקופות, אולי אף תולדה סימבולית של גזירות אנטיוכוס בזמנו, אלא שהזיקה למרידה ברומאים הינה די ברורה. כת מדבר יהודה ולפחות חלקים ממנה השתתפו במרידה כנגד הרומאים, מה שמעקר את ההנחה כי הנ"ל היו פציפיסטים, רודפי שלום אובססיביים. ראוי לציין כי אחד ממפקדי המרד ברומאים היה יוחנן האיסיי. אחת ההוכחות הניצחות כי חוג האיסיים שש אלי קרב נעוצה במגילה המפורסמת הנקראת "מלחמת בני אור בבני חושך", ושנכתבה, כך דומה, אי-שם, בין תקופת הכיבוש הרומי על ידי פומפיאוס (63 לפנה"ס) לבין סוף ימי הורדוס (ראשית המאה הראשונה לספ'), או בימי הפרוקוראטורים הרומיים שלאחר כהונת אגריפס הראשון, נכדו של הורדוס (44 לספ'). בהקשר זה ראוי להדגיש את הקשר בין השמש לבין "בני אור". במגילה זו בולטת הרוח הצבאית, המיליטריסטית, של החברה הטהורה, המוארת, הלוחמת בכוחות הרשע, ברומאים מן הסתם. במלחמה זו נועד תפקיד חשוב למוסיקה הצבאית על ידי שימוש רב בחצוצרות ובשופרות, אם בהשפעת הצבא ההלניסטי, החשמונאי, או הרומי. ויודגש כבר עכשיו כי הנושפים בכלים אלה לא היו אלא הכוהנים. המקום הרב והמכובד שמקדיש בעל המגילה לתיאור החצוצרות, שמותיהן, תיפקודן וכתוהותיהן, זורה אור גם על בעיות אירגון הצבא והעדה, עך הטקטיקה ועל תפקידי הכוהנים בקרב. מצד אחד אנו מבחינים בזיקה של בעל המגילה לתיאור החצוצרות שבמקרא, בייחוד בנוגע לתפקידיהן בטקסים הדתיים, ומהצד האחר – את אי-תלותו במקרא בכל הנוגע לשימושן בקרב. "סרכי" (כלומר – סדרי, טקסי) החצוצרות מצויים בפרשיות ד' וי"ב בעיקר וכן בפרשיות י"ד, כ"ד וכ"ח. שמות החצוצרות השונות נמנים בפרשיה ד' אגב פירוט תפקידיהן ופירוט הכתובות שעליהן. כל רשימה נחלקת לשתיים: 1) רשימת החצוצרות למקרא העדה, ראשיה ויחידותיה לצורך קיום הטקסים השונים, די בדומה למסופר בספר במדבר המקראי; 2) רשימת החצוצרות לשימוש הקרבי. הרשימה בפרשה י"ב מכילה רק את שמות החצוצרות הקרביות שבידי ששת הכוהנים מבני אהרון. אך מלבד זאת מפרש בעל המגילה את תיאור סוגי קולות וצלילי החצוצרות ומשמעותם הסימנית בשעת הקרב. החצוצרות לטקסי העדה קורעות חלון לתיאור טקסים מרהיבים של הכוהנים, הלויים וכל העם הערוכים בסדר מופתי, איש-איש במקומו המיוחד בכל טקס. בנידון זה אנו מוצאים סוגים שונים של חצוצרות: חצוצרות "למקרא העדה" – לכינוס הציבור, "למקרא השרים" – לזימון המפקדים ו"חצוצרות המסורות" שהזעיקו את אנשי העדה להסתדר במסורותיהם, איש על בית-מעמדו מאחורי האותות (סימני הקרב) והשרים ולהוות בכך את "סרך האל". חצוצרות הקרב לסוגיהן על-פי תפקידיהן מגוונות הן ושפע ועושר המונחים המאפיינים אותן מעניינים ללא ספק, הןמההיבט הצבאי גרידא והן מן ההיבט המוסיקלי-צלילי, מאחר וכל סוג של תפקיד דרש צליל שונה. סוגי החצוצרות הנמנים במגילת מלחמת בני אור בבני חושך הם כדלקמן: "חצוצרות המאסף", "חצוצרות המשוב", "חצוצרות המירדף", "חצוצרות המארב", "חצוצרות תרועות החללים", "חצוצרות מקרא אנשי הביניים". "חצוצרות סדרי המלחמה" ו"חצוצרות המקרא" ו"הזיכרון". קולות החצוצרות וצליליהן בקרב כמוהם כעדות לחיזוק ההנחה שבעל המגילה השתמש במקור צבאי מיוחד. הקולות השונים מוגדרים על-פי שתי הבחנות: 1) חוזק הקול ואיכותו – נמוך או גבוה, עבה או דק וחד, 2) צורת הקול כגון מקוטע (סטקאטו) או רצוף (לגאטו). שמות הצלילים והקולות הם כדלקמן: "נוח וסמוך", "חד טרוד", "קול מרודד" ו"קול נוח, מרודד, סמוך". לכל צליל וקול היה יעד מוגדר במהלך הלחימה בשדות הקרב. בעל המגילה מזכיר כמה פעמים את שילוב השופרות בתרועת המלחמה. נוסף על ששת הכוהנים התוקעים בחצוצרות סימנים טקטיים שונים לציון שלבי הקרב, נזכרים גם שבעה וייםובידיהם שבעה שופרות-יובל. קול תרועת החצוצרות מהווה תחילה סימן ללויים ולאלה שעל השופרות להתחיל בתרועה, וגם לאנשי ה"זרקות" להתחיל בזריקת-הטלת הרמחים. לפנינו איפוא ניצוח מעניין בין המוסיקלי המופקד על קצב ההשלכה של כלי המשחית. יצויין ששיתוף הפעולה בין החצוצרות לשופרות – החצוצרות בעיקר למתן סימנים והשופרות לתרועה הגדולה, שמטרתה העיקרית – פסיכולוגית – להמיס את לבו של האוייב. שיתוף זה הינו מעניין הן מן התיפקוד הצאי והן מן הפונקציה המוסיקלית. מערך תפקידים זה חייב את התוקעים להיות מיומנים היטב במלאכתם, שהרי טעות צלילית עלולה להיות פטאלית ולעלות ביוקר רב. יתכן, כדעת ידין, מגדולי החוקרים של המגילה הנידונה, שבני הכת הושפעו מן הנוהגים שרווחו בצבא הרומאי, רעיון שיש בה הרבה מן ההיגיון, והרי ידוע לנו כי יוסף בן מתתיהו, מי שהיה מפקד המרד בגליל, ערך את צבא המורדים במתכונת רומית והורה להםאת השימוש בחצוצרות, כפי שהוא מעיד על הצבא הרומי. אולם מאידך בעוד שאצל הרומאים שימשו התקיעות בעיקר צרכים הטקטיים, לחיזוק לב הלוחמים ולהפחדת האוייב על ידי צליליהן מפיל האימה, ימשו השופרות והחצוצרות במגילת מלחמת בני אור בבני חושך בעיקר לציון אופיה הדתי-פולחני של המלחמה וגם לנתינת הסימנים עצמם. סדרת מאמרי "הכהונה שלא הכרתם" מאת ד"ר יחיעם שורק - [חלק א' - סוף בית ראשון וגלות בבל](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_a_0706082/) - [חלק ב' - שיבת ציון](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_b_2006082/) - [חלק ג' - התקופה ההלניסטית](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_c_0807082/) - [חלק ד' - הכהונה במערומיה](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_d_1008082/) - [חלק ה' - הכהונה עושה שרירים](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_e_1309087/) - [חלק ו' - מתתיהו מתהפך בקברו](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_f_0510087/) - [חלק ז' - הכהונה מתחילה לאבד גובה](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_g_0911087/) - [חלק ח' - תקופת מלכות הורקנוס](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_h_1912087/) - [חלק ט' - הורדוס בוחש בכהונה](https://www.hayadan.org.il/herods-and-the-clerics-2002091) - [חלק י' - הכהונה וישו הנוצרי](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_i_2702093/) - [חלק יא' - יש חיים אחרי הורדוס](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_j_0404093/) - [חלק יב' - הכהונה מתעסקת בבגדים](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_k_0805091/) - [חלק יג' - הלשכה לחשיפת שחיתויות](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_l_0105096/) - [פרק י"ד - הכהונה במי במול](https://www.hayadan.org.il/the-preist-as-you-did-not-knew-it-part_m_1007096/)