עתיד החקלאות ב”סהר הפורה” נראה עגום בגלל שילוב של שינויי אקלים ופעילות אנושית
כל תלמיד זוכר את המושג “הסהר הפורה” שמתייחס לקשת שיוצרים הפרת והחידקל.
שטחי ההצפה של הנהרות אפשרו התפתחות תרבויות עתיקות כמו שומר ובבל ונתנו דחיפה לרעיונות , סיפורים ודתות.
אותו אזור שנקרא גם “ערש האנושות”, (בשילוב עם הנילוס ) הוא האזור בו החלו להתפתח החקלאות, התרבות והכתב. אלה רק חלק מן הכתרים שנקשרו לאזור שהיום נשלט ע”י תורכיה , סוריה , אירן ועיראק.
אלא שעתיד החקלאות ב”סהר הפורה” נראה עגום בגלל שילוב של שינויי אקלים ופעילות אנושית , פעילות שעיקרה הטיית המים במעלה הנהרות.
אחרי שנתיים של בצורת חריפה , בצורת שמומחים מזהירים כי יתכן ותיהפך למצב אקלימי מתמשך וקבוע , עוצרים התורכים את רוב מי הנהרות בסכרים, מה שהופך את הזרימה בחידקל לזרזיפים שאינם מספקים את דרישות החקלאים במורד הנהרות.
ממזרח החלו הפרסים בבניית סכר על מקורות הפרת , סכר שגוזל את המים מהנהר ומהיושבים במורד הפרת.
עיראק קוראת לתורכיה (ולסוריה) לשחרר כמויות גדלות של מים כדי להקל את מצוקת החקלאים , אלא שעל-פי מצב הדברים היום אין בכוונת התורכים לרצות את שכניהם, יותר מכך התורכים עוסקים בתכנון סכר נוסף על החידקל .
בתמונה למעלה ניתן לראות איך מתדלדלת הצמחייה בין המפרץ הפרסי לכוון צפון-מערב עד לים התיכון, התדלדלות שנגרמת בגלל הבצורת והיעדר הזרימה בנהרות.
התוצאה המידית היא מדבור הולך ומתפשט , מדבור שגורם לסופות אבק בקנה מידה שלא היה מוכר באזור, סופות שמכסות שטחים עצומים, מדבור שהופך את ה”סהר הפורה” לאזור … עקר !
מאחר ובראש הרשימה הזכרתי את הנילוס , ראוי להדגיש כי גם לאורכו של הנהר הארוך בעולם מתהוות בעיות שנובעות מדרישות גדלות והולכות לשימוש במים ע”י הארצות בהן זורם היאור, בעיות שאינן נפתרות בגלל עמדת מצריים שתובעת את השימוש ב 85% מהמים לעצמה ומאיימת באלימות במקרה שמי מהמדינות תיפגע בזכות (היסטורית) זאת.
וכך מסתבר שוב שאנחנו לא לבד, בעיית המים גדלה והולכת בסביבתנו הקרובה ובעולם כולו.
10 תגובות
אור ועמי:
שניכם צודקים.
ערכתי מספר חיפושים בגוגל המאשרים את דבריכם ומציפים בעיות נוספות.
יש יותר מדי קישורים ולא עברתי על כולם אבל אפשר למצוא אותם אם מחפשים בגוגל את צירוף הביטויים "Desalination plants" ו Footprint
מיכאל,
בנוסף לעלות האנרגטית, מתקני התפלה תופשים שטחי חוף נרחבים. המערכות האקולוגיות החופיות במקום ייפגעו, כמו בכל מקרה של בנייה על החוף.
ממש לא מובן לי איך הממשלות לא מתארגנות לפתרונות של הבעיות בעזרת התפלה עם אנרגיה סולרית.
חלם זה לא רק ישראל. זה כנראה כל האיזור…
מיכאל,
מה שאתה אומר הוא נכון בעניין האנרגיה – אבל יש לזכור שתוצרי ההתפלה גם הם פסולת שיש לעשות בה שימוש בחכמה. כיום, למיטב ידיעתי, תומנים את המלחים והחומר האורגני שמתקבל מהתפלת מיי ים. אוכלוסיית העולם הגיע פחות או יותר לגבול העליון שלה בכושר הנשיאה של המים (כך לפחות ניתן להבין מפרסומים פופוליסטיים). אם האוכלוסיה ממשיכה לגדול זה אומר שיותר מיים מקורם יהיה מהים. בסופו של דבר כל המוץ הזה (המלח) יכול להוות בעיה אמיתית ויש להתיחס לכך בהתאם ולפתח טכנולוגיות שיודעות לסלק את המפגע שהיום עדיין לא מאיים על דבר.
מדען:
בהתפלת מים משתמשים בעיקר באנרגיה ולכן ההשפעה העיקרית תהיה שימוש ביותר אנרגיה.
מה שיקבע, לכן, בסופו של דבר, הוא מקורה של האנרגיה בה נשתמש.
אם נגיע, למשל, למצב בו כל האנרגיה מגיעה ממקורות מתחדשים (כמו שמש, רוח, גלי הים וכו’) לא תהיה להתפלה כל השפעה שלילית.
שימוש באנרגית גז יזיק פחות משימוש בנפט.
בכל מקרה – ההשפעה האקולוגית העיקרית תהיה בתחום המים ואחד המרכיבים החשובים (מבחינתנו) בהשלכה זו הוא שבני האדם יוכלו להמשיך ולהתגורר כאן.
האם להתפלת מים ים בכמויות גדולות (כפי שמתוכנן בישראל) אין השפעות אקולוגיות ?
איש הקש צריך להפיל חברות ענק שמנצלות ומזעמות את כל המשאבים הטבעיים שלנו בשביל בצע כסף
ולעבור לאנרגיה ירוקה ולהתפלת מים
דאגמט
יש בעיה, אבל מה עושים כדי למנוע משבר?
עוד יהיו כאן מלחמות גדולות סביב המים.
לא מבין את המצרים – למה הם לא דואגים לעתיד ובונים מפעלי התפלה כפי שהתחילו לבנות בארץ ?
ובכלל, האם נעשה מחקר על השפעת הטפלת כמויות מים גדולות על הים התיכון ?
כתבה טובה ומעניינת. תודה.