חורים שחורים במחלוקת מחודשת / מייקל מויר

פרדוקס בן כמה עשרות שנים שב ומרים את ראשו

חור שחור. קרדיט: באדיבות ג'יי שניטמן, מרכז תעופת החלל על שם גודארד של נאסא, ג'יי קרוליק, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס וס' נובל, המכון הטכנולוגי של רוצ'סטר.
חור שחור. קרדיט: באדיבות ג'יי שניטמן, מרכז תעופת החלל על שם גודארד של נאסא, ג'יי קרוליק, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס וס' נובל, המכון הטכנולוגי של רוצ'סטר.

בראשית 2014 ציטטו את סטיבן הוקינג כמי שאמר: "אין חורים שחורים." אבל הוא לא דיבר באמת על חורים שחורים. לפחות לא על חורים שחורים כפי שאתם ואני מדמיינים אותם: עצמים אסטרו-פיזיקליים השואבים לתוכם כל דבר, אפילו אור. החורים מן הסוג הזה, מסכימים כולם, שחורים כתמיד.

קרדיט: באדיבות ג'יי שניטמן, מרכז תעופת החלל על שם גודארד של נאסא, ג'יי קרוליק, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס וס' נובל, המכון הטכנולוגי של רוצ'סטר.

הוקינג כיוון בהערתו המתריסה לחורים שחורים במובן תיאורטי מאוד. כמו תיאורטיקנים רבים אחרים, הוקינג מנסה להבין פרדוקס השוכן בלב לִבָּה של הפיזיקה. משמעות הפרדוקס, המכונה לעתים קרובות בשם "פרדוקס חומת האש של חור שחור", עשויה להכריח את הפיזיקאים לנטוש (או לשנות באופן עמוק) את מכניקת הקוונטים, או את תורת היחסות הכללית של איינשטיין, או את שתיהן.

בעיית חומת האש קשורה לפרדוקס שהעלה הוקינג בשנות ה-70 של המאה ה-20, והוא עוסק בשאלה הזאת: "מה יקרה למידע הנופל לתוך חור שחור?" חוקי מכניקת הקוונטים קובעים שמידע לעולם אינו יכול להיעלם. אפילו שריפת ספר אינה הורסת את המידע שהוא מכיל. היא פשוט מערבלת אותו. אבל חורים שחורים, כך נראה, כן הורסים מידע כשהם שואבים אותו אל מעבר לאופק האירועים, כלומר מעבר לנקודה שאין ממנה חזרה.

פרדוקס המידע בחור שחור הטריד את הפיזיקאים במשך עשרים שנה. בסוף שנות ה-90 היה נראה שחוקרים פתרו אותו כשהסיקו שהמידע יכול לדלוף החוצה מן החור השחור בצורת קרינת הוקינג. ואז, ב-2012, מצאו פיזיקאים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה פגמים בפתרונות הקודמים. הם הסיקו שאופק האירועים אינו מקום רגיל כפי שסברו קודם לכן. הם קבעו שהוא פועל כחומת אש המונעת מקרינת הוקינג המצויה בחוץ להישאר כרוכה ברמה הקוונטית עם החומר המצוי בפנים.

עבודתו האחרונה של הוקינג מנסה להציע פתרון חלופי. הוא מציע שלחור השחור יש אופק "לכאורה" בנוסף לאופק האירועים שלו. שני האופקים האלה כמעט תמיד זהים. מידע יכול לעלות מתוך החור השחור ולהגיע את האופק לכאורה. בנקודה הזאת, אפקטים קוונטיים יכולים לטשטש את הגבול שבין האופק לכאורה לבין אופק האירועים, ולאפשר לעתים דליפת מידע. משמעות הדבר היא שהחורים אינם שחורים לגמרי, בתנאי שעומדים לרשותכם טריליוני שנים לצפות בהם. בסופו של דבר, המשמעות האמיתית של המאמר שפרסם הוקינג היא שיש משהו יסודי מאוד לגבי חורים שחורים שאנחנו עדיין איננו מבינים.

 

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

43 תגובות

  1. סבאל'ה, אני עקבתי על חלק מהתגובות. לאחר שההבנה שלי בפיסיקה מאוד מוגבלת (בכל הפיזיקה שלומדים בתואר ראשון למדעי המחשב היא לא כזו רצינית).
    אך הבנתי את השאלה, ומעניין אותי פתרונה, למרות שכניראה אני לא אבין אותו.

    יכול להיות ש elbentzo, מאוד עמוס התקופה הזו ואין לו זמן. או שסתם הוא לא ביקר כאן… חבל, הוא עשה רושם של בחור חביב 😉

  2. MouthHole

    לא נראה שelbentzo מעוניין לענות, אך תודה על ההשתדלות.

    איני יודע אם עקבת אחרי התפתחות "פרדוקס פרדוקס התאומים" בבלוגים השונים, כולל פה. ניתנו תשובות רבות לפרדוקס, גם מפרופסורים ודוקטורים לפיזיקה. כל תשובה הייתה שונה מרעותה.

    התשובה היחידה שעולה בקנה אחד עם היחסות היא תשובתו של פרופ' יהונתן גרנות שעליה הצביע גם ניסים: כאשר שתי ספינות מאיצות סימולטנית במערכת א', הן מתרחקות זו מזו במערכת העצמית שלהן, בגלל יחסיות הסימולטניות. תופעה זו מופיעה גם ב"פרדוקס בל", איליו הפנה ניסים:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Bell's_spaceship_paradox

    קשה לי לראות כיצד הסבר מוזר זה פותר את הבעיה, כפי שניתן לראות בשאלה שהפניתי לפרופ' גרנות:

    "האם זה אומר שקיימת הסכמה כללית על הפירוש של טרנספורמציית לורנץ לגופים בתנועה? כנראה שלא, כפי שניתן ללמוד מן הערך בויקיפדיה:

    in their opinion, length contraction has no "physical reality", but is merely the result of a Lorentz transformation, i.e. a rotation in four-dimensional space which by itself can never cause any stress at all.

    והאם הפירוש הזה הוא אינטואיטיבי או מובן מאליו? כלל וכלל לא, כפי שניתן לקרוא בקישור:

    To attempt to resolve the dispute, an informal and non-systematic survey of opinion at CERN was held. According to Bell, there was "clear consensus" which asserted, incorrectly, that the string would not break.

    ומה שקשור יותר לעניינינו, לי עצמי לא מובן מדוע שתי ספינות המאיצות סימולטנית במערכת א', מתרחקות זו מזו במערכת העצמית שלהן.

    כי כאן נשאלת השאלה: האם כאשר הן הפסיקו להאיץ הן נמצאות במנוחה יחסית זו לזו כפי שהן נמצאות באותה מהירות קבועה יחסית למערכת א', או שבמערכת שלהן יש מהירות ביניהן (היש אפשרות נוספת?)

    אפשרות א', הניוטונית, אינה סבירה ביחסות (?). דעתי היא שגם אפשרות ב' לא.

    הסיבה היא זו: במערכת א' המרחק ביניהן נשאר קבוע תמיד אחרי שסיימו להאיץ.

    אילו הייתה קיימת מהירות ביניהן במערכת שלהן, הרי שהמרחק ביניהן היה ממשיך לגדול בהתמדה, בעוד שבמערכת א' הוא קבוע, מה שבלתי אפשרי.

    אז איך זה מסתדר?

    תודה,

    ישראל".

    בינתיים עבר כמעט חודש ואין תשובה מפרופ' גרנות. מישהו מוכן ומסוגל לענות על השאלה?

    הבעיה כפי שאני רואה אותה היא באותו מושג חמקמק פיזיקלית של התקצרות האורך, כפי שניתן לקרוא בלינק שהבאתי מויקיפדיה:

    " length contraction has no "physical reality

    שאלתי פה ובמקומות נוספים את השאלה הבאה: אם נצלם את מאדים מספינה החולפת על פני כדה"א כאשר פקטור גאמה שווה ל10 ברגע החליפה במצלמה חדה רזולוציה, האם קוטרו בצילום יהיה גדול פי 10 מצילום ממצלמה זהה מהארץ כמתחייב מחוקי האופטיקה לצילום גוף שהמרחק אליו קטן פי 10? הרי התקצרות האורך היא רק בכיוון התנועה, לא בכיוון האנכי.

    לצורך השאלה, מאדים ייחשב לדיסקית דו מימדית.

    כי אם התשובה היא שלילית, ואני מאמין שחוקי האופטיקה מראים שהתשובה היא שלילית, אז מהו ההיבט הפיזיקלי של התקצרות האורך?

    להתקצרות האורך, בניגוד להתארכות הזמנים, אין למיטב ידיעתי עדות נסיונית.

    ישראל סבא (קשישא).

  3. היי אלבנטצו, יש לנו איזה פרדוקס פיזקאלי שהועלה ע"י ישראל הקשיש שעדיין אף אחד מאיתנו המגיבים בידען לא הצליח לפתור. שאלה פשוטה כביכול, יתכן שבתור דוקטורט בפיזיקה תיאורטית, תוכל סוף סוף לשים לה סוף.
    אם כבר אתה כאן, תוכל בבקשה לתת עליה את הדעת?
    (מצטער שאני קצת pushy ישארל, אני במתח :))

  4. יהודה, אני מכבד את זה שעייפת ואינך רוצה להמשיך. רק הבן שבשום שלב לא השוותי אותך לילד בן 16 – ציטטתי את הספר שאתה הצגת, שכתוב בו במפורש שהמידע שנמצא בו עבר הפשטה כדי שיתאים לתלמידי תיכון שאינם מחזיקים בכלים של יחסות כללית ומכניקת קוונטים. אם זה מעליב אותך איכשהו, אז עליך לפנות לחגי נצר או פשוט להחליף את חומר הקריאה שלך. לא הייתה לי שום כוונה להעליב אותך, להשוות אותך לילד, לזלזל בך או לפגוע בך. רק להבהיר שאפילו מחברי הספר טוענים שהמידע שבו אינו מתאים לדיון רציני בתופעות הפיזיקליות, אלא הוא נסיון להציג תמונה פשוטה לתלמידי תיכון.

  5. שלום בנימין,

    אתה מבלבל בין חומר אפל לאנרגיה אפלה, שני דברים מאוד שונים. חומר אפל, שהוא כרבע מהאנרגיה ביקום, הוא חומר. בדיוק כשם שחומר בריוני (חומר שאינו אפל) נוטה להדבק ולהסתדר במבנים כתוצאה מגרביטציה, ולכן רוב החומר מסודר בגלקסיות, ענני גז וכו' (ולא מפוזר באופן איזוטרופי בחלל), כך גם החומר האפל מבצע אינטראקציה גרביטציונית ולכן לא ממלא את החלל הריק באותה מידה שהוא נמצא במבנים כמו גלקסיות.

    אם יש לך שאלות בנוגע לתצפיות על חומר אפל, אני ממש לא הבנאדם לשאול אותו כי כמו שכתבתי באחד הפוסטים הקודמים, התחום שלי הוא פיזיקה תיאורטית של אנרגיות גבוהות. לכן איני בקיא בתצפיות כל כך (פיזיקה תיאורטית) ובטח שלא בתצפיות אסטרונומיות (אני עוסק בתחום הכבידה מכיוון של פיזיקה של חלקיקים אלמנטרים, תורת המיתרים וכו').

    בכל מקרה, מה שמהווה 68.3% מהאנרגיה ביקום זו אנרגיה אפלה, שזה משהו שונה מאוד מחומר אפל. אנרגיה אפלה הינה מאפיין של המרחב. ניתן להסתכל עליה כקבוע קוסמולוגי במשוואות איינשטיין, או כאנרגיה של הואקום בתורת שדות, אבל בכל מקרה המשמעות זהה: זוהי אנרגיה האצורה במרחב עצמו שלוחצת עליו להתפשט. היא אינה חומר ואינה נמצאת במקומות שונים, אלא מאפיין של המרחב-זמן ולכן מפעילה לחץ קבוע ואיזוטרופי בכל נקודה.

    בנוגע לאוקהאם, אז זו רק עצה ולו בגלל שאין שום "הוכחה". כלומר, מה שהתכוונתי לומר זה שהעקרון הוא רעיון של בנאדם שניסח אותו וכל אחד יכול לבחור אם לפעול לפי העקרון או לא. זאת בניגוד, למשל, למשפט מתמטי מוכח שלא ניתן "לוותר" עליו ולפעול נגדו, או תצפית פיזיקלית על העולם שלנו שלא ניתן להתכחש לה. נתתי גם דוגמא מפורשת למקרים בהם פיזיקאים לא פועלים בהתאם לעקרון. אתה צודק שאם היינו נצמדים לעקרון כנראה שרעיון האתר היה נופל מוקדם יותר, אבל גם הרבה תגליות חשובות לא היו מתגלות. למשל (אם כבר דיברנו על כך), הקבוע הקוסמולוגי! הוא התגלה על ידי איינשטיין כאשר זה שאל איך ניתן "לסבך" את הנוסחאות כמה שיותר אבל שהן עדיין יהיו נכונות, וגילה שניתן להוסיף את האיבר של הקבוע הקוסמולוגי. היום כמובן אנו יודעים להסביר אותו בכמה דרכים שונות, ואף ניתן פרס נובל לפיזיקאים שהוכיחו בתצפית שהיקום שלנו אכן מתרחב כתוצאה מהלחץ שלו.

  6. אלבנזו
    עייפתי
    אשתדל לראות את ההשוואה לילד בן 16 כקומפלימנט. (אני בן 68)
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  7. לאלבנזו

    שני דברים קטנים:
    לפי ויקיפדיה החומר האפל מרכיב 68.3 מכמות החומר ביקום,
    אז למה זיהו את אפקט הכבידה שלו רק בתצפיות על גלקסיות
    שהרי חוקי הפיזיקה תקפים בכל מקום?

    לראייתי, תער אוקהאם, המסתייג מהוספת גורמים מיותרים אינו
    "סתם עצה" אם היו מתייחסים אליו ברצינות, אולי תאוריית האתר
    הייתה צוברת פחות פופולרית.

  8. יודה,

    דרך אגב, הסתכלתי בספר שדיברת עליו. בחייך… אני לא יודע אם הייתי קורא לו אפילו ספר מדע פופולרי. בהקדמה כתוב במפורש שהספר מותאם ברמתו ללומדי פיזיקה במסגרת בחינת הבגרות בתיכון, ושהבנה אמיתית של כל התופעות המתוארות בספר מחייבות הכרות עם יחסות כללית ומכניקת קוונטים.

    אין לי שום חשד שההטעייה שלך היא מכוונת – אני משוכנע שהיא נעשתה בתום לב – אבל בחייך, לפחות תבדוק את המקורות שלך אם אתה מביא רפרנסים… אז כמו שחשדתי בתגובה הקודמת שלי, ברור שמדובר בהפשטה שמטרתה לתת אינטואיציה במסגרת פיזיקה שיכול להבין גם ילד בן 16 ללא השכלה מדעית. אלה לא השיקולים הנכונים להוספת חומר אפל למודלים הפיזיקליים שלנו.

  9. יהודה,

    קודם כל, חידשת לי בהסבר של בקנשטיין. מעודי לא שמעתי על הסתכלות על חומר אפל בצורה כזו. עם זאת, לצערי זה לא משנה כלום – כבידה ניוטונית היא שגויה ולכן כל מסקנה שתסיק ממנה, אלא אם כן היא מוגבלת לקירוב של שדה חלש (שכמו שכבר אמרנו, זה לא המצב ולו בגלל שאת המסה של גלקסיות רחוקות מודדים בעזרת עידוש כבידתי) – היא מסקנה שגויה. לכן גם אם חישוב במסגרת התורה הניוטונית נותן מסה חסרה, זהו בהחלט לא הקטליסט לחומר אפל. אנאלוגיה – במסגרת כבידה ניוטונית ניתן לחשב מהי צפיפות המסה של גוף שמהירות הבריחה ממנו גדולה ממהירות האור. זהו כביכול טיעון שמראה קיום של חור שחור במסגרת הפיזיקה הקלאסית, אבל הוא לא טיעון תקף בגלל שהשיקולים עליהם הוא מתבסס שגויים. עדות אמיתית לקיום חורים שחורים מגיעה מטיפול נכון במסגרת יחסות כללית.

    בנוגע לספר של החבר'ה מתל-אביב, לא הסתכלתי בו. אולי אעשה זאת בקרוב. בכל מקרה יש לי הרגשה שמדובר בהפשטה שנועדה להעביר את הרעיון לאנשים שאין להם את הרקע או היכולת לבצע את החישוב כמו שצריך במסגרת יחסות כללית. בנוגע לבקינשטיין, אז כבר הסברתי מדוע אני חושב שהוא טועה. דרך אגב, גם MOND – התיאוריה עליה הוא מדבר, היא שגויה ואינה מקבלת התייחסות ממשית כתיאוריה גרביטציונית קבילה (וכל זאת לא מפחית מכבודו של אחד מענקי הפיזיקה הישראלים).

    ההשכלה שלי היא דוקטורט בפיזיקה תיאורטית, בתחום הכבידה. בניגוד לאנשים שהזכרת מתל-אביב, שהם אסטרונומים ואסטרופיזיקאים (כלומר חוקרים עצמים שמימיים), אני עוסק בתחום של אנרגיות גבוהות ולכן המחקר שלי על כבידה הוא מכיוון אחר לגמרי: איני מסתכל על הדינמיקה של גלקסיות או על דיסקות הספיחה של חור שחור, אלא על טבעה של אינטראקציית הכבידה כמודל בפיזיקת חלקיקים קוונטית (ספציפית, בעיקר במסגרת תורת המיתרים). זו כנראה גם הסיבה שנקודת המבט שלי שונה מזו המוצגת ברפרנס שהצגת.

  10. ראיון עם פרופסור יעקב בקשטיין, חתן פרס ישראל שקיבל את הפרס על מחקריו בנושא המסה האפלה

    http://sciam.co.il/archives/2453

    והוא נישאל:

    מה אתה חוקר היום?
    היום אני מנסה לשנות את תורת היחסות, עדיין במסגרת העקרונות שנקבעו על ידי איינשטיין, כגון עקרון השקילות, או אי התלות של התיאוריה במערכות ייחוס שונות, כדי להתאימה לתופעות אסטרונומיות חדשות יחסית, כמו בעיית המסה האפלה או החומר החסר. כשמנתחים את התנועות בתוך הגלקסיות בעזרת תורת ניוטון, שלצורך כך מהווה קירוב טוב לתורת היחסות, מתברר שאיננו רואים את כל המסה שגורמת לתנועה. בעקבות זאת הוצע קיומה של "מסה אפלה", הסבר שמקובל מאד היום. אבל יש בהסתכלות הזאת קשיים מסוימים. יש דרך אחרת לנסות להסביר את התצפיות והיא לומר, שתיאוריית הכבידה המקובלת אינה פועלת טוב בקני המידה הגדולים של גלקסיות ומעלה, ודרושה תיאוריה . סוף ציטוט. גם הוא מציין שמספיקים נוסחאות ניוטון, והוא פרופסור ואפילו חתן פרס ישראל ואפילו בנושא מסה אפלה, ולא חסר השכלה מדעית (כמעט) כמוני.
    אני חושב שזה מספיק. כבר מאוחר ועדיף ללכת כבר לישון.
    אם עדיין לא שיכנעתי אותך אז קטונתי מלהצליח
    לילה טוב מר אלבנזו
    נא להגיב בעדינות
    סבדרמיש יהודה

  11. אלבנזו
    בספר היקום – יסודות האסטרופיזיקה, שנכתב ע"י פרופסור מאיר מידב, ד"ר נוח ברוש ופרופסור חגי נצר מאוניברסיטת ת"א, מוסברת קיומה של המסה האפלה על פי נוסחת הגרביטציה של ניוטון. פרק 3.5 מסת הגלקסיה (עמוד 60 ) ונוסחת הגרביטציה של ניוטון היא נוסחה 3-13 בעמוד 61. והם דוקטורים ופרופסורים לאסטרופיזיקה, הם לא חסרי ידע מדעי כמוני,
    אני חושש מר אלבנזו שטעית בדרישתך לצורך בתורת היחסות לגילוי המסה האפלה. ניוטון מספיק בהחלט. אנסה למצוא עוד מספר מקומות באינטרנט להוכחת חפותי.
    דרך אגב אם זה לא סוד, מה היא השכלתך המדעית?
    לילה טוב
    ורק בחיוך
    זה בס"ה מדע
    סבדרמיש יהודה

  12. קראתי עכשיו מספר תגובות ישנות יותר ומצאתי עוד משהו שארצה להעיר עליו. סבדרמיש יהודה טוען שהוספת חומר אפל למודלים שלנו הוא במסגרת "שינוי הטבע" כדי שיתאים לנוסחאות ולכן הוא שגוי. מה עם חלקיק ההיגס? גם כאן הייתה בעיה תיאורטית, אשר הפתרון לה היה שינוי המודל המתמטי כך שיכיל שדה נוסף (חלקיק נוסף). גם כאן לשיטתך מדובר ב"התאמת הטבע לנוסחאות", אבל זה הרי ידוע לכל שבשנה שעברה מצאנו את החלקיק כפי שצפו היגס ואנלגר, ואף ניתן על כך פרס נובל. תופעה דומה חזרה על עצמה לא פעם ולא פעמיים במהלך ההיסטוריה – בעיה מסוימת נפתרה בצורה אלגנטית על ידי הוספת אלמנט מסוים למודל המתמטי (חלקיק חדש, כוח חדש, וכו') ואז במעבדה האלמנט החדש אכן הוכח. עבודות אלו, אשר ביניהן נמנות תורת היחסות הכללית, הפוזיטרונים, חלקיק היגס, סימטריית יובל נאמן ועוד רבים וטובים, הן בין ההישגים המדעיים הכבירים ביותר שהגענו אליהם בעולם הפיזיקה. האם נכון יהיה לומר שכל אחד מהדברים האלה הוא טעות בעיניך, שכן הוא בחר בדרך של "לשנות את הטבע" ולא לשנות את הנוסחאות?

    בפיזיקה תיאורטית אין לנו את הפריוולגיה לקחת איבר מסוים בנוסחא, למחוק אותו ולכתוב משהו אחר. כל איבר בכל נוסחא נובע ממקור מסוים, כגון סימטריה כזו או אחרת, קיומו של שדה כזה או אחרת וכו'. לכן כדי לשנות נוסחא ולגרום לה לתאר נכון יותר את הטבע, צריך למצוא סיבה – משהו שיחולל איבר חדש או שישנה איבר ישן. לעיתים זה אומר שצריך "לשנות" את הטבע, ולעיתים (לא תמיד) אנו מגלים השינוי שהכנסנו לטבע הוא מוצדק לחלוטין, כמו במקרים הרבים שמניתי למעלה.

  13. יהודה, חומר אפל הוא תופעה יחסותית לחלוטין. שים לב שלא מדובר ביחסות פרטית אלא ביחסות כללית. אין קשר למהירויות יחסותיות או לא – יש קשר לאופי כוח הכבידה. בין אם מדובר בדימניקה הגרביטציונית של ה-bullet cluster ובין אם מדובר בניתוח הקוסמולוגי אותו הזכרתי בתגובה שלי לניסים, החישוב הוא במסגרת יחסות כללית ולא במסגרת כבידה ניוטונית, שידוע כבר כ-100 שנים שהיא שגויה. גם העדויות שנוגעות למה שאתה קראת לו "כוח הכבידה של הגלקסיה עצמה" נובעות מעידוש כבידתי, שהוא כמובן תופעה יחסותית. שוב, אני חוזר ומדגיש – אף אחד (ואשמח מאוד אם תמצא מאמר מדעי שמעמיד אותי על טעותי) לא משתמש בנוסחת הכבידה של ניוטון לחישוב כבידה של עצמים כבדים (במערכות ריקות מאוד הקירוב של שדה חלש תקף ועל כך כבר דיברנו), והטענה שלך שמישהו לקח קריסה של גלקסיה וחישב את הכוח כמו 1/r^2 היא שגויה.

    אם אני לא מספיק עדין בשבילך זה בגלל שאני לא מבין את הנסיון שלך למצוא חורים במדע מודרני על ידי כך שאתה נדבק לכלים שהוכחו כשגויים לפני 100 שנה. כמו כן, אודה בפה מלא שלמרות שאיני מתכוון לזלזל בך, קשה לי לקחת אותך נורא ברצינות כאשר אתה מדבר על חומר אפל מבלי לדעת מהי יחסות כללית למשל (נשען על נוסחת הכבידה של ניוטון וטוען ש"תורת היחסות תשנה רק בחלקיקיי אחוזים בודדים את החישוב הנ"ל בעיקר בגלל הסיבה שמהירות הסיבוב של הגלקסיה מתבטאת בכמה מאות ק"מ לשנייה- מהירות שהיא לחלוטין לא יחסותית", כאשר יחסות כללית אינה קשורה כלל למהירות של עצם כזה או אחר).

  14. מאוס

    אני תמיד פה.

    יודה

    אין שום בעיה מבחינת הדיאטה לעלות בכמה קילו, כל עוד הם אפלים. שהרי מעצם טבעם הם בלתי נראים, אז למי אכפת?

    elbentzo

    מצטרף לקולות השבח, גם בנושא העברית הרהוטה.

    יהיה אפשר לשאול אותך כמה שאלות פשוטות ביחסות שאיני מצליח למצוא להן תשובה הולמת?

    תודה.

  15. יהודה
    הסיבה לא משנה, אני מדבר על תוכן דבריו – קופרניקוס מציע שיטת חישוב ותו לו. נראה לי שזה מה שאתה עושה גם (למרות שאני בטוח שאתה לא מפחד מהכנסייה…)

    כתבת "טענת בנוסף שהחומר האפל מציע הסבר למשהו שאמרתי . צר לי לציין שזה לא כך כי הרי אינני מאמין בקיומו של החומר האפל"

    זה שאינך מאמין במשהו אינו טיעון תקף 🙂 אני לא מאמין שיש אלוהים – מזה נובע שאין אלוהים?

    מה שאני מנסה להגיד זה – שאתה מציע נוסחה, והחומר האפל הינו הצעה להסבר הנוסחה. זה הכל.

  16. ניסים
    אוסיאנדר כתב מה שכתב בהקדמה לסיפרו של קופרניקוס מפני שפחד שהכנסיה תעלה אותו באש כמו שנהגה לעשות עם הכופרים למיניהם. אני לא בטוח שזו הייתה דעתו שהספר הוא רק שית חישוב נוחה.
    טענת בנוסף שהחומר האפל מציע הסבר למשהו שאמרתי . צר לי לציין שזה לא כך כי הרי אינני מאמין בקיומו של החומר האפל.

    מורה נבוכים
    ללכת ולהצהיר שרק דיברי מדענים הם בעלי ערך במדע, וודאי שאלבנזו צודק בדבריו ואני לא?,,,,, לא ניראה לי. לפי השיטה שלך אסור לנו פשוטי העם להצביע ולקבוע בבחירות כי אנו לא סיימנו תואר בכלכלה?.אז כבודו של לורנזו במקומו מונח ויש לו תואר גבוה במדע ואני רק בניהול תעשייתי, אבל מה זה שייך? למדע המקובל יש בעיה מטרידה ואתה צריך לבדוק את הסבר הדברים ולקבל או שלא לקבל את הדברים רק על פי ההסבר. לבטל על הסף בגלל חואר זאת תהיה טעות. אני מאמין שאתר הידען הוכיח עד היום את עצמו בשפע של תגובות מאוד מעניינות ומקוריות.
    זאת דעתי
    לילה טוב
    והמשך תגובות מעניינות
    סבדרמיש יהודה

  17. יהודה, אתה ואלבנצו לא יכולים להיות בדעות מדעיות שונות משום שאלבנצו הוא מדען ואתה לא. ההבדל בינכם בהבט המדעי הוא הבדל שאי אפשר לגשר עליו בשום דרך, שמיים וארץ. 99% ממה שאלבנצו רואה בבהירות נמצא מחוץ לאופק הארועים שלך, איך בכלל אתה יכול להרשות לעצמך לערוך השוואות?

  18. סבדרמיש יהודה
    מה שאתה מתאר לי מזכיר לי את ההקדמה של אוסיאנדר לספר של קופרניקוס. להזכיר – אוסיאנדר כתב שקופרניקוס לא מתאר את העולם, הוא בסה"כ סיפק מיסגרת חישובית נוחה יותר.

    אתה מציע נוסחאות שמתארות טוב יותר את העולם, והחומר האפל מציע הסבר לנוסחאות אלה. או שאני מפספס משהו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן