סיקור מקיף

בראשית ברא האדם את האלוהים

נכתב בהזמנת ,צפון העיר”. פורסם 24.8.00

אבי בליזובסקי

פעם היה מובן מאליו שהעולם תוכנן על ידי ישות אינטלגנטית כלשהי. מה עוד היה עשוי להסביר את קיומם של אש ושל גשם, של ברקים ורעידות אדמה? ומעל לכל, יכולותיהם המופלאות של בעלי החיים הצביעו, כמדומה, על בורא שהיה לו עניין מיוחד בחיים. היום אנו מבינים את רוב הדברים הללו במונחים של כוחות פיסיקליים הפועלים מתוקף חוקים בלתי אישיים. כך מסביר חתן פרס נובל לפיסיקה, פרופ' סטיבן ויינברג את העמדה הפשוטה של המדע בעניין מעמדו של אלוהים, במאמרו היקום והתכנון שפורסם בכתב העת גלילאו בגליון ינואר 2000.

וכבר היו דברים מעולם: “אבל מר לפלאס, מה בדבר אלוהים”. “אין לי צורך בהיפותזה הזו”, אמר האסטרונום פייר סימן מרקיז דה להפלאס כאשר הסביר לנפוליאון את התאוריה שלו על היווצרות מערכת השמש.

למרות הנפנוף של רבים במדענים דתיים המסתדרים איכשהו בכך שהם גם פועלים לפי המדע ידוע על אסטרונום אחד הבוחן את היקום המוקדם, בהסבירו את העובדה שאלוהים ברא את העולם לפני 6,000 שנה ורצה שנראה את העולם כאילו הוא עתיק יותר.

הרבה פעמים מנסים גורמים דתיים לקחת מחלוקת בתוך תחום מסוים ולראות בכך הוכחה שכל המדע לא נכון. המחב”תים (שודדי הילדים המכנים עצמם “מחזירים בתשובה”) זורקים לחלל האולם בעת ההרצאה כי האבולוציה כבר הופרכה על ידי המדענים וזה רק עניין של זמן עד שכל המדענים יודו בכך. המתוכחמים שבהם ינסו למצוא מדען שחולק על משהו משלביה של תורת האבולוציה, ויגידו שהיא מערערת את כל הבסיס. כמו שניסו לעשות כאשר נתגלו מחדש חוקי התורשה של מנדל שרק בשל חוסר תקשורת לא היו ידועים לדארווין ומתנגדי האבולוציה של ראשית המאה העשרים אמרו שהמנגנון הגנטי סותר את תאורית האבולוציה. לא רק שהוא לא סותר, אלא שדארווין אפילו חזה מנגנון די דומה אם כי לא יכול היה לפרטו. ויכוח אחר שנוצל בידי הפונדמנטליסטים היה הויכוח אם השינוי של המינים הוא תמידי או שנעשה בקפיצות. תאורית הקפיצות נראתה כנוגדת את תורת האבולוציה אבל מסתבר שאפשר לחיות גם עם קפיצות, כשם שאף דתי לא יגיד שמשנה משהו אם בני ישראל עברו במדבר סיני 20 מטר כל יום כדי להגיע לארץ ישראל ב40 שנה או שנסעו וחנו. התוצאה הסופית – מבחינת האבולוציה היא זהה – שוני מצטבר במינים של בעלי החיים והצמחים המאיישים את כדור הארץ.

פרופ' ירמיהו יובל, חתן פרס ישראל לפילוסופיה, אמר בטקס קבלת הפרס שהתקיים במוצאי יום העצמאות השנה: “היום יש גל חדש של פניה אל האמונה התפלה, המאגיה, הכישוף והחוויה הסתמית וחסרת הפשר – כל זאת מפני שהתבונה, לפי טבעה הביקורתי, אינה מסוגלת לענות על כל השאלות. לכן בני האדם מבקשים להם תשובה באשליה ובהזייה, בקוסמים ומעוננים ואיצטגנינים ומכשפים למיניהם, ואלה, המנצלים את חולשת בני האדם, יוצרים להם מימסדי כוח על חשבון אשליותינו, או סוחרים בפחדים ובתקוות שלנו; וכך הם סוחרים, למעשה, בנו, ומתעשרים או רוכשים עוצמה פוליטית על חשבון אי הוודאות הלא-נמנעת שבחיינו. אפילו הדת הרצינית מתביישת באמונה תפלה אשר כזו.”
“התוצאה היא שאנשים אלה, והנופלים ברשתם, הורסים את מה שהתבונה כן מסוגלת לבנות – – וזה אינו מעט כלל (אדרבא, זה עיקר התרבות האנושית); ובמקביל הם יוצרים אשליה, כאילו אפשר לענות על הכל, ולגרש מעולמנו את כל יסודות השאלה ואי הוודאות. כך נופלים אנו קורבן לשרלטנים מצד אחד, ולמימסד כוח דתי המשתמש באמונה התפלה לצרכיו, מצד שני.”

הפתרון היחיד הוא חינוך, חינוך ועוד פעם חינוך ולדעת רבים, לא מספיק ללמד אזרחות, אנגלית ומתמטיקה אלא גם להטמיע את החשיבה המדעית – כדי לקבל דור של אנשים חושבים ולא של כאלו המעדיפים שאחרים יחשבו בשבילם. ולא רק בבתי הספר הדתיים – גם בבתי הספר החילוניים מעדיפים היום ללמד טקסטים ולא כל כך ללמד איך לחשוב. כשילדים חושבים יגדלו אם לא יחשבו שהאלוהים ברא את האדם בצלמו כי אם ההפך, והסקרנות המדעית הופכת את האדם ליותר ויותר אלוהים על הטבע. לטוב ולרע. וכמאמר הסטיקר של אתר האינטרנט “חופש”: “בראשית ברא האדם את האלוהים”.

הכותב הוא עורך אתר “הידען”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.