סיקור מקיף

הגלקסיה הנסתרת

הגלקסיה הזו, IC 342, קשה לצפיה בגלל שהיא נמצאת מאחורי קטע עבה של שביל החלב מזוית הראיה שלנו. טלסקופ החלל WISE צילם אותה באינפרה אדום


הגלקסיה הספיראלית IC 342. צילום: טלסקופ החלל WISE
הגלקסיה הספיראלית IC 342. צילום: טלסקופ החלל WISE

יצור קוסמי מופלא התגלה מבעד לעיני האינפרה-אדום של סורק השמיים רחב השדה של נאס”א, WISE. היפיפיה הספירלית המכונה גלקסיית IC 342, ולפעמים גם “הגלקסיה הנסתרת”, מתחבאת מאחורי הגלקסיה שלנו, שביל החלב.

לאסטרונומים קשה מאוד לראות את הגלקסיה מבעד לכוכבים הבוהקים, האבק והגז של שביל החלב. ראיית האינפרה של WISE מסוגלת להתגבר על המכשול ולתת לנו הצצה.

בגלקסיה ספירלית כמו IC 342, אבק וגז מרוכזים בזרועות. האזורים הצפופים יותר של גז תורמים להיווצרות כוכבים חדשים. אלו האזורים הצבועים בירוק וצהוב. גם בליבה, הצבועה באדום, נוצרים כל הזמן כוכבים צעירים, שמחממים את האבק. בתמונה הכוכבים הכחולים הם כאלו ששוכנים בתוך שביל החלב, בינינו לבין הגלקסיה הנסתרת.

הגלקסיה היא מקור עניין לאסטרונומים רבים, בגלל שהיא יחסית קרובה אלינו. למרות זאת, קביעת מרחקה מכדה”א קשה מאוד בגלל כל גורמי הטווח הנמצאים בשביל החלב. האסטרונום המפורסם אדווין האבל חשב בתחילה שזו גלקסיה השייכת לקבוצת הגלקסיות המקומיות, אך הערכות עדכניות מציבות אותה באזור מרוחק יותר, בין כ-6.6 ל-11 מיליון שנות אור.

התמונה נעשתה באמצעות תצפיות של גלאי WISE. האור הכחול מיצג אורכי גל שבין 3.4 ל-4.6 מיקרונים, שהוא ברובו אור כוכבים. הצבע הירוק מיצג קרינה באורך גל של בין 12 ל-22 מיקרונים, שנפלט בעיקר מאבק חם.

ההודעה לעיתונות

15 תגובות

  1. רפאים,

    שאלתי בדיוק את מה שהתכוונתי.

    כנראה עדיין לא הבנת את ההבדל בין מדע לבין סיפורי מעשיות, ותשובתך רק חיזקה את הערכה זו.

  2. נעם

    דעתי נסמכת בעיקר על הלוגיקה שלי.

    עכשיו שעניתי לך, אולי תגיד לי במה זה הועיל לך?
    אני מניח שמה שרצית לשאול זה משהו אחר לגמרי, פשוט לא ידעת איך להציג נכון את השאלה שלך.

    כתבתי בשורה השניה בתגובה 11- שאני לא יודע להעריך כרגע את הסיבה למה אני חושב את מה שאני חושב על ההיסטים לאדום/כחול.
    כשאדע אשמח לפרט אם תרצה לשמוע.

  3. ביחס לצבעים בתמונה – אלה אינם תוצאה של אפקט פיזיקלי או כימי מסוג כלשהו.
    זו פשוט תוצאה של הצביעה בה השתמשו בני אדם – אם במהלך ייצור הטלסקופ ואם במהלך אחר.
    זה ברור כי הצילום עצמו הוא באור אינפרה אדום אותו אנחנו כלל לא רואים.

  4. רפאים,

    אתה מהמר שהגלקסיות לא מתרחקות ולא מתקרבות,
    לדעתך ההיסט לאדום לא נובע מתנועה,

    אולי פעם אחת תסביר לנו על מה נסמכת דעתך?אחרי הכל, המדע זה לא קזינו, ולדעות יש משמעות רק אם מנמקים אותן.
    מה אתה אומר?

  5. הייתי מהמר שהגלקסיות לא מתרחקות ולא מתקרבות. במקום זה היתי אומר שהתופעה שמתרחשת היא שונה (שאותה אני לא יודע להעריך כרגע). כתוצאה מכך גם היקום לא מתפשט ולא מתכוץ ולא סטטי אלא הישות שנקראת ‘יקום’ מתנהגת באופן שונה.

    הייתי אומר שההסטים ל אדום/כחול הם- לפי התפיסה האנושית ובכללם החוקים המתמטיים- ‘נעים בזמן’, אבל ב’מציאות’ ההסטים יכולים להיות תוצר של תופעה שונה מ-‘תנועה’.
    וכתוצאה מכך הפירוש של האדם את הגלקסיה כ’נעה’ (בעזרת ההיסט לאדום/כחול) מוטעה לפי דעתי.

    (ר*ח ר*פאים)

  6. חברים, בתמונה של נאסא למעלה הצבעים לא נובעים מאפקט דופלר. צבעה של גלקסיה יכול לרמז על הרכבה הכימי ועל הפרשי הטמפרטורות באזורים השונים בה. ואם אתם ממש רוצים להיות קטנוניים אז יכול להיות שנראה חלק מזרועות הגלקסיה מוסטות קצת לכחול וחלק קצת לאדום (על פי אופן תנועתן), אבל זה זניח. ויכול להיות שהגלקסיה כולה מוסטת קצת לאדום אבל לא מכך נובעים צבעיה בתמונה.

    בנוגע לשאלתו של גילי- אנו רואים גלקסיה מוסטת לאדום או לכחול לפי המהירות ולפי המרחק שלה מאיתנו. באופן כוללני, אנו רואים את כל הגלקסיות ביקום מוסטות לאדום, כלומר הן מתרחקות מאיתנו, כך אגב הגיעו לתיאורית המפץ הגדול והתרחבות היקום.

    יש מספר הסטות שנובעות מכמה דברים: יש את פרמטר הסקלה של היקום שמתאר את התרחבות היקום, יש את הקבוע הקוסמולוגי (לא זה של איינשטין, אלא זה שמתאר את האצתו של היקום), ויש הסטות דופלר רגילות שמתארות את תנועתן של הגלקסיות.

    יש לשים לב שההסטות לאדום ברחבי היקום, לאו דווקא נובעות מתנועה ממשית של הגלקסיות, אלא נובעות מכך שמצע היקום עצמו מתרחב.

  7. גילי
    ההיסט לצבע מסויים (אדום או כחול) נגרם עקב אפקט הקרוי תופעת דופלר (זה לא רק להקה) . אשר את טיבה אנסה להסביר:
    נניח שאתה עומד במרכזו של שביל עליו הולכים אנשים ופניך צפונה. במידה ומספרם של האנשים ההולכים על השביל דרומה, זהה למספר האנשים ההולכים עליו צפונה אותו מספר אנשים חולפים על פניך מקדימה ומאחורה.
    כעת נניח שאתה מתחיל ללכת צפונה – כעת תראה יותר אנשים הולכים דרומה מאשר אנשים שהולכים צפונה ואפקט זה יגבר ככל שתלך מהירות ההליכה שלך ותגדל. לשיא תגיע התופעה אם תלך צפונה בדיוק בקצב של האנשים האחרים, במצב זה לא יחלוף על פניך אף אדם הולך צפונה ואילו קצב האנשים ההולכים דרומה, יהיה כפול מהקצב שראית בעודך במנוחה.
    בשפה פיסיקלית, אפשר לומר כי תדירות החליפה על פני אנשים הייתה תלוייה במהירות תנועתך, כאשר נעת עם כיוון תנועתם של האנשים קטנה התדירות וכאשר נעת בכיוון ההפוך לכיוון תנועתם גדלה התדירות.
    אפקט דומה מאד קורה גם עם האור – כאשר אתה נע מול כיוונם של הקרניים (כלומר אתה נע לכיוון מקור האור) – תדירותו הנצפית גדלה ואור נראה יראה כחול יותר. לעומת זאת כאשר אתה מתרחק מן המקור תקטן התדירות הנצפיית ואור נראה יראה אדום יותר.
    אציין ממש בקצרה כי התמונה מורכבת יותר במידה והתנועה שלך ביחס למקור אור נעשיית במהירויות הקרובות למהירות האור – אבל במקרה של הגלקסיה המתוארת ההסבר שניתן מספיק לגמרי.
    אם כן, מה שמשפיע על האפקט הוא כפ שציין רונן רק המהירות היחסית של הגלקסיה ביחס אלינו – אם היא מתקרבת יוסט האור לכחול ואם מתרחק יוסט לאדום. מה שלא נכון הוא שאין כל קשר למרחקה של הגלקסיה מאיתנו.
    באופן כללי, ככל שגלקסיה רחוקה יותר מאיתנו, כך היא מתרחקת מאיתנו במהירות גדולה יותר (באיזורים קרובים יחסית של היקום היחס הוא ליניארי – כלומר גלקסיה הרחוקה מאיתנו פי 2, תתרחק מאיתנו במהירות גדולה פי 2) – לפיכך, מידת ההיסט לאדום מהווה אינדיקציה טובה למרחקן של גלקסיות רחוקות וכאשר מדברים על מרחקים גדולים מאד ביקום, מקובל לדבר במונחים של red shift (קרי פי כמה קטנה התדירות) לתיאור מרחק.
    התרחקות זו קשורה למבנהו הבסיסי של היקום ולהתפשטותו המתמדת מאז המפץ הגדול. אם זאת, במרחקים קטנים (בסד”ג קוסמולוגי) עשויות הפרעות מקומיות להיות משמעותיות יותר ממגמת ההתפשטות הכללית של היקום וכך למשל הגלקסיה הקרובה אלינו ביותר, אנדרומדה, הולכת ומתקרבת אלינו (כלומר יש היסט לכחול).

  8. אולם. אם המרחק לא משחק תפקיד כל שהוא בהסחה לצבע מסוים, אלא הווקטור עצמו, מה זה אומר אל המדידות הנוכחיות ? \
    גילי

  9. רונן, האם ניתן כלל להגיע למסקנות והיקשים מתמונות ומאמרים מהמפורסם ברשת. אני אדם הדיוט שמתבסס על הכתוב במרושתת (כולל ויקיפדיה) ועל
    ההיגיון הפנימי שלי. אני רק יכול לייחל ליותר מלל ושקיפות ב”אמור”.
    גילי

  10. מרתק!

    גילי, האדום שרואים בתמונה הזו אינו ה”הסחה לאדום” שבעזרתה קובעים מהירות התרחקות עצמים. הצבעים בתמונה אינם צבעים “אמיתיים”.

    כל גלקסיה מתרחקת תהיה מוסחת לאדום, כל גלקסיה מתקרבת תהיה מוסחת לכחול. ללא קשר למרחקן מאיתנו.

  11. יעל יש לי שאלה לגבי ההסחה לאדום.
    אם גלקסיה קרובה אלינו, נעה במהירות גבוה הרחק מאתנו, ההסחה לאדום קטנה
    יןתר מגלקסיה רחוקה שנעה מהר לכיוון שלנו ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.