# פני האדם אוכל הבשר

> החוקרים בדקו את הנחתם כי אכילת בשר איפשרה את השינויים החזותיים שנתנו לאדם את פניו ע"י האכלת נסיינים בבשר ״מעובד״ בשיטות פליאוליתיות ומולם האכלת נסיינים באוכל צמחי כתבתי על הנושא הזה לא מכבר ובעקבות הכתבה התעורר ויכוח בנושאי אכילת בשר מול צמחונות וטבעונות. כדי להבהיר את ההיסטוריה האנושית אני מביא כאן את עיקרי תוצאות מחקר שנערך ע"י פרופ׳ דניאל ליברמן וד"ר קטרין זינק מאוניברסיטת הארוורד, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Nature.…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/the-face-of-meat-eating-man-1902168
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2016-03-19T00:05:08+02:00
- Modified: 2016-03-18T21:33:01+02:00
- Sections: אבולוציה - עליית האדם, תזונה
- Topics: אכילת בשר, הומו ארקטוס, צמחונות, תזונה פליאוליתית

## Article

החוקרים בדקו את הנחתם כי אכילת בשר איפשרה את השינויים החזותיים שנתנו לאדם את פניו ע"י האכלת נסיינים בבשר ״מעובד״ בשיטות פליאוליתיות ומולם האכלת נסיינים באוכל צמחי כתבתי על הנושא הזה [לא מכבר](https://www.hayadan.org.il/importance-of-livestock-genetic-varieation-2502161) ובעקבות הכתבה התעורר ויכוח בנושאי אכילת בשר מול צמחונות וטבעונות. כדי להבהיר את ההיסטוריה האנושית אני מביא כאן את עיקרי תוצאות מחקר שנערך ע"י [פרופ׳ דניאל ליברמן וד"ר קטרין זינק מאוניברסיטת הארוורד,](http://www.nature.com/nature/journal/vaop/ncurrent/full/nature16990.html)שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Nature. אקדים ואציין כי אין לי דבר נגד צמחונות (אני ממעיט באכילת בשר מטעמים שונים), אבל, מאחר שאני מתנגד לקנאות דתית כלשהי, אני מתנגד גם ל״דת הצמחונות״. בגלל מיעוט במאובנים, מקורו של הסוג הומו (Homo) מעורפל. לעומת זאת, ידוע כי מוחו של המין ״האדם הזקוף״ (H. erectus) גדל במקביל לגודל השטחים בהם הוא שיחר למזון, התפתחות שדרשה יותר אנרגיה. צריכת אנרגיה רבה יותר התאפשרה כאשר נוצר שינוי שאיפשר לאדם לאכול פחות ע"י צריכת מזון בעל ערך אנרגטי גבוה יותר - בשר. החוקרים בדקו את הנחתם כי אכילת בשר איפשרה את השינויים החזותיים שנתנו לאדם את פניו ע"י האכלת נסיינים בבשר ״מעובד״ בשיטות פליאוליתיות ומולם האכלת נסיינים באוכל צמחי כמו בתקופה הפלאולתית, שני מזונות שאכלו ״אבותינו״. בניסויים נבחנו שיטות עיבוד בשר בתקופה הפליאוליתית הקדומה והשפעת העיבוד על יעילות הלעיסה וצריכת הבשר. הניסויים הראו כי לא כמו השימפנזים שמעבירים כחצי מהיום בלעיסה, מעבר לדיאטה בשרית איפשר להומוארקטוס לצמצם את זמן הלעיסה. נמצא כי ״כאשר צריכת הבשר מהווה שליש מכלל ה״דיאטה״ ירדו מספר הלעיסות לשנה בשני מיליון (ירידה של 13%) והשקעת כוח בלעיסה ירדה ב-15%״. ע"י חיתוך הבשר וריכוכו (באמצעות מכות) ירד מספר הלעיסות בעוד 5% וכך ירד הכוח הדרוש ללעיסה ב-12% נוספים״. לכך התווסף הבישול שהפך את אכילת הבשר לפעולה קלה ונפוצה. לעומת מינים קודמים בסוג הומו, לאדם הזקוף היו שיניים קטנות, שרירי לעיסה חלשים וקיבה קטנה. השילוב שיש בו סתירה בין הצורך הגובר באנרגיה מול ירידה בכושר הלעיסה והעיכול והוא מוסבר ע"י המעבר לאכילת בשר. עד היום היה מקובל כי מה שאיפשר זאת היה בישול, החוקרים טוענים כי מאחר שבישול ידוע רק מלפני כחמש מאות אלף שנים הרי שעיבוד הבשר בעזרת כלי אבן ואיחסון בשר בתוך הקרקע - כבישה, הם שאיפשרו את צריכת הבשר בפחות מאמץ. המסקנה של החוקרים היא כי עם התפתחות השימוש בכלי אבן, שאיפשרו את עיבוד הבשר שבתורו איפשר השקעת פחות אנרגיה ללעיסה והפקת יותר אנרגיה מיחידת מזון - התפתחו פני האדם בהתאמה. ״בשר שעובד בכלי אבן נתן למין האנושי את האפשרות והדחיפה לפתח מערכת לעיסה קטנה שאיפשרה שינויים נוספים כמו שיפור כושר הדיבור ופינוי מקום למוח גדול יותר. פיתוח שעיצב את פני האדם.