# המשותף בין דארווין ללינקולן, ולא רק יום ההולדת

> ב-12 בפברואר חגגו צ'ארס דארווין ואברהם לינקולין את יום ההולדת ה-200. מסתבר שדארווין הבין שמשמעות התורה שלו היא שלכל בני האדם מוצא משותף, לינקולין, ככל הנראה בלי קשר הלך צעד אחד קדימה ושחרר את העבדים העולם חגג ב-12 בפברואר מלאת 200 שנה להולדתם של שני ענקי רוח- חוקר הטבע צ'ארלס דארווין ונשיא ארה"ב אברהם לינקולן. האם זה היה המכנה המשותף היחיד שלהם? מסתבר שלא. במאמר מערכת בכתב העת נייצ'ר תחת…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/the-common-between-darwin-and-lincoln-2202091
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2009-02-22T00:10:13+02:00
- Modified: 2009-02-20T10:42:40+02:00
- Sections: דארווין, המדע והחברה
- Topics: אברהם לינקולן, דארווין, דרווין, עבדות

## Article

ב-12 בפברואר חגגו צ'ארס דארווין ואברהם לינקולין את יום ההולדת ה-200. מסתבר שדארווין הבין שמשמעות התורה שלו היא שלכל בני האדם מוצא משותף, לינקולין, ככל הנראה בלי קשר הלך צעד אחד קדימה ושחרר את העבדים העולם חגג ב-12 בפברואר מלאת 200 שנה להולדתם של שני ענקי רוח- חוקר הטבע צ'ארלס דארווין ונשיא ארה"ב אברהם לינקולן. האם זה היה המכנה המשותף היחיד שלהם? מסתבר שלא. במאמר מערכת בכתב העת נייצ'ר תחת הכותרת Humanity and evolution (אנושיות ואבולוציה) כותבים עורכי נייצ'ר כי שניהם פעלו נגד העבדות. דארווין בכך שגילה את עץ החיים של האדם, כלומר שכל בני האדם מוצאם מאב ואם קדמונים משותפים. דבר זה הביא אותו להכרה בכך שכל בני האדם שווים וכי העבדות היא דבר פסול. על חלקו של לינקולן בשחרור העבדים בארה"ב אין כמובן צורך להכביר במילים. יש לציין כי לינקולן נבחר מעט לאחר צאתו לאור של ספרו של דארווין מוצא המינים, אך נרצח הרבה לפני שדארווין הוציא את ספר ההמשך – מוצא האדם. דארווין נחשף לעבדות במסעו בספינה ביגל, ולאחר שנדהם מהתופעה כתב ביומנו עם רדתו בפעם האחרונה מהספינה: "אני מודה לאלוהים, לא אשוב למדינות עבדות" מחקר היסטורי חדש "הסיבה הקדושה של דארווין" מאת אדריאן דזמונד וג'יימס מור (שהתפרסם אף הוא בגליון ה-12 בפברואר של כתב העת נייצ'ר), מבקש לאחד את המהפכה בתפיסת העבדות של דארווין עם עבודתו המדעית. באותו זמן היה נהוג להאמין שההבדלים בגזעי האדם מעידים על כך שהם נוצרו בנפרד והם לא שווים. ואולם תפיסת פסילת העבדות שדארווין גזר ממשפחתו חבריו והסביבה החברתית בה פעל הובילו אותו בחוזקה לרעיון שכל אדם – אנגלי או הוטנטוטי, חופשי או עבד – הם אחים החולקים אב משותף בעבר. השניים טוענים כי היכולת לראות כי האחידות תוך כדי מגוון היתה אחד הדברים שאיפשר לו לגבש תפיסה דומה על העולם הטבעי בכללותו. במחברת משנת 1838 הוא כותב "אינני יכול לחשוב על השוואה טובה יותר אודות הקשרים בין כל בני האדם החיים היום והסיווג של בעלי החיים" כאשר דארווין שרטט את המוצא המשותף של החיים כעץ משפחה, היה זה משום שהמאין בעץ משףחה לכל בני האדם – לא היתה זו תפיסה שענייניה כל כך את המדע אלא יותר עמדה מוסרית ופוליטית. לטענת השניים לכל דבר שדארווין עשה, היה גם מימד חברתי. מאז דארווין אנו חוקרים את טבע האדם מההיבט הביולוגי, מחפשים את עקבות הברירה הטבעית בגנום האנושי, ומנתחים את הגנטיקה של הנוירוביולוגיה וההתנהגות, במטרה להשיג פרטים חדשים ותחושה מורכבת כיצד האבולוציה נתנה לאדם צורה ביולוגית מוגדרת ומצד שני, אנו שופכים אור על הדרך שבה החברה והתרבות יכולים להשפיע על המדע. מדובר בשדה מחקר עשיר הן במדעי הטבע והן במדעי החברה, ובמיוחד בשיתוף פעולה ביניהם.