# אטלנטרופה – התכנית המטורפת מ-1928 לסכור את הים התיכון וליצור יבשת-על

> הוגה התכנית חשב לפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסיה וליישב אירופים באפריקה שאקלימה ימותן ותהיה לה אספקת חשמל מלאה מסכרים שיוצבו במה שישאר מהים התיכון, לדעת הכותבת, משבר הפליטים מראה שהמצב כיום הוא בדיוק תמונת מראה כתבה: ד"ר ריקארדה וידל, יוניברסיטי קולג' לונדון המיליארדר המצרי נאגיב סאוויריס הציע לאחרונה לרכוש אי יווני ולתת לפליטים מהמזרח התיכון ואפריקה מדינה משלהם. למרות שסאוויריס עצמו מתייחס לתכנית שלו כאל רעיון מטורף בטוויטר, היא מחווירה…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/the-colossal-1920s-plan-to-dam-the-mediterranean-and-create-a-supercontinent-2110156
- Author: אתר המדע The Conversation
- Published: 2015-10-21T00:10:14+03:00
- Modified: 2015-10-22T17:15:56+03:00
- Sections: העתיד שחלף
- Topics: אטלנטרופה, אירופה, אפריקה, הים התיכון, משבר הפליטים באירופה, עתידנות

## Article

הוגה התכנית חשב לפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסיה וליישב אירופים באפריקה שאקלימה ימותן ותהיה לה אספקת חשמל מלאה מסכרים שיוצבו במה שישאר מהים התיכון, לדעת הכותבת, משבר הפליטים מראה שהמצב כיום הוא בדיוק תמונת מראה כתבה: ד"ר ריקארדה וידל, יוניברסיטי קולג' לונדון המיליארדר המצרי נאגיב סאוויריס הציע לאחרונה לרכוש אי יווני ולתת לפליטים מהמזרח התיכון ואפריקה מדינה משלהם. למרות שסאוויריס עצמו מתייחס לתכנית שלו כאל רעיון מטורף בטוויטר, היא מחווירה ביחס להצעה קודמת לשינוי המצב בים התיכון שזכתה לתמיכה במחצית הראשונה של המאה העשרים ונשקלה ברצינות על ידי ראשי מדינות, ובמשך זמן מסויים גם על ידי האו"ם. היוזמה כונתה אטלנטרופה ((Atlantropa והיא כללה סכירה חלקית של הים התיכון ויצירת יבשת העל אירו-אפריקה. אטלנטרופה הייתה פרי מוחו של האדריכל הגרמני הרמן סורגל (Herman Sörgel) שקידם ללא לאות את הפרויקט מ-1928 ועד מותו ב-1959. החוויות שעבר במלחמת העולם הראשונה, המשברים הכלכליים והפוליטיים של שנות העשרים ועליית הנאצים לשלטון בגרמניה שכנעו את סורגל כי מלחמת עולם נוספת יכולה להימנע רק באמצעות פתרון רדיקאלי לבעיות האבטלה והתפוצצות האוכלוסין של אירופה, וכן לבעיית האנרגיה (וצריך לשים לב לכך שסורגל אמר את הדברים שנים רבות לפני משבר הנפט הסעודי של 1973). מכיוון שנתן אמון מועט בפוליטיקה, פנה סורגל לטכנולוגיה. סכרים שיחצו את מצרי גיברלטר, הדרדנלים ובסופו של דבר גם בין סיציליה לתוניסיה, שכל אחד מהם יפעיל תחנות כוח הידרואלקטריות עצומות ויצרו את הבסיס ליבשת העל החדשה. במצבו הסופי היה אמור הים התיכון להתפצל לשני אגנים, כאשר האגן המערבי יהיה נמוך במאה מטרים מגובה פני הים והמזרחי ב-200 מטרים. "שטח של 660 אלף קמ"ר ייובש לאורך חופי הים התיכון של היום, שטח הגדול משטחה של צרפת. (ובתוך כך גם היו מרחיבים את מדינת ישראל מערבה בכמה קילומטרים ואולי היו פותרים פה הרבה בעיות ביטחוניות ופוליטיות, א.ב.) לאחר סיום הטיפול בים התיכון, כללה התכנית סכרים לרוחב נהר הקונגו ויצירת ימת צ'אד-קונגו, שסורגל ציפה שתהיה לה השפעה ממתנת על האקלים באפריקה ותהפוך אותה מתאימה יותר למתיישבים אירופיים. סורגל, שהצעתו התיישבה היטב עם הגישות הקולוניאליות והגזעניות של אותה תקופה, תכנן לשעבד את משאביה ואדמתה של אפריקה לרשותה של אירופה, יבשת בעלת מרחבים אינסופיים שיכולה לשכן את ההמון האירופי. בעוד הצעתו של סורגל עשויה להישמע אבסורדית לאוזנינו, היא נלקחה ברצינות בידי ארכיטקטים, מהנדסים, פוליטיקאים ועיתונאים באותה תקופה. [ארכיון אטלנטרופה](http://www.deutsches-museum.de/en/research/projects/focal-point-i/cluster-1/) בדויטשה מיוזיאום במינכן שומר את תרשימי האדריכלים של ערים חדשות, הסכרים והגשרים של היבשת העתידית כמו גם מכתבי תמיכה ומאות מאמרים אודות הפרויקט שמשך את העיתונות הגרמנית והבינלאומית הפופולארית, כמו גם מגזינים גיאוגרפיים ומגזינים מתמחים למהנדסים. מה שהפך את אטלנטרופה למושכת היה החזון של התכנית לפיו ניתן להגיע לשלום לא באמצעות פוליטיקה ודיפלומטיה אלא באמצעות פתרון טכנולוגי פשוט. לפי המפות הללו, האנרגיה שתופק מהמפעל ההידרו אלקטרי בגיברלטר יספק את כל תצרוכת החשמל של אירופה ואפריקה. תחנות הכוח יתופעלו על ידי גוף בלתי תלוי שיוכל להפסיק את זרם החשמל לכל מדינה שתאיים על השלום. יתרה מכך, סורגל חישב כי התחזוקה של המערכת תהיה כל כך יקרה ולא יישאר לאף ממשלה מספיק כסף כדי לממן הצטיידות למלחמה. סורגל, ששם את מבטחו בכך שהאנשים הפשוטים בעמים האירופים משתוקקים לשלום, הקדיש חלק גדול מעבודתו לקידום ולהפצת הפרויקט באמצעות העיתונות הפופולארית, תכניות רדיו, הרצאות, תערוכות וכנסים, ואפילו שירה וסימפוניית אטלנטרופה. הוא קיווה שהתמיכה ההמונית תאפשר לו לקבל גיבוי של הפוליטיקאים. שלא במפתיע, בעיניים של זמנינו, שיתוף פעולה בין מדינות לאומיות נראה אפילו יותר אוטופי מאשר "הממד הטכנולוגי של אטלנטרופה" כפי שמביע מגזין UN World שיצא לאור בניו יורק בשנת 1948: "רתימת גיברלטר לטובת האנושות נראה כמו חלום, אך במאה העשרים, אפילו שיתוף פעולה בין מדינות – נראה אפשרי" עד כאן החזון, ומכאן, ההשלכות שרואה ד"ר וידאל לימינו אלה: "בשנת 2012, כשוועדת פרס נובל לשלום העניקה את הפרס לאו"ם כהוקרה על תרומתו להשכנת שלום באירופה, התקווה שהובעה אז בידי UN World נראית שוב חלום רחוק. בעוד סורגל ראה בדמיונו את אירופה פורחת בזכות המיזוג בדרכי שלום עם יבשת אפריקה, אנו מתמודדים עם תמונה הפוכה כאשר אנשים מכל רחבי אפריקה והמזרח התיכון מבקשים מקלט באירופה. כעת הזמן להוכיח כי פרס נובל אכן היה מגיע לארגון, זה הזמן להראות סולידריות ואחדות. במקום זאת, נראה שהאיחוד האירופי נקרע בשל אי יכולתו להגיע לפתרון משותף לשיכון קבוצות הפליטים (שלהערכת הכותבת מספרם יגיע לכל היותר ל-0.11% מתושבי אירופה, ויש רבים שיחלקו עליה). והיא מסכמת: "איחוד אירופה לאור משבר הפליטים נראה שוב כאוטופי יותר מתכניתו של סורגל ליבש את הים." [המאמר פורסם לראשונה ברשיון CC באתר - The Conversation](https://theconversation.com/atlantropa-the-colossal-1920s-plan-to-dam-the-mediterranean-and-create-a-supercontinent-47370) (הערת העורך - המאמר פורסם כלשונו, לפי תנאי רשיון CC