האקשן עובר לביומד

לקראת שבוע ILSI-ביומד ישראל 2011, בודק הכותב מה קרה בתחום המאוד חם של מדעי החיים בישראל במהלך השנה החולפת, ומה צפוי הלאה. מה שבטוח, הולך להיות מעניין

מאת: נחום דוניצה*

 

* הכותב הוא מנכ”ל “דוניצה תקשורת-DMC”, משרד יחסי ציבור המתמחה בתחום הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי www.donitza.co.il

הנתונים שפרסמה חברת רואי החשבון BDO זיו האפט עם תחילתה של 2011 העלו חיוך על לא מעט שפתיים. חיוך של סיפוק. מבדיקת נתוני עסקאות שביצעה הפירמה התברר כי לראשונה, בשנת 2011 יתרחשו יותר עסקאות בתחום מדעי החיים מאשר בתחום ה-IT. הבסיס להערכה: בחודשיים הראשונים של 2011 כ-50% מסך העסקאות (גיוסים ואקזיטים) היו בחברות מדעי החיים, מה שמשקף המשך למגמה של גידול במספר העסקאות בתחום הזה בשנים 2009 ו-2010. ב-BDO מאמינים כי המגמה תימשך.

לדברי הפירמה, אם עד היום חברות ה-IT נהנו מתשומת לב בלתי מעורערת של המשקיעים ורוב ההון שהושקע בסקטור ההיי-טק בישראל זרם לחברות תוכנה, תקשורת ומוליכים למחצה, השנה, 2011, דווקא תחום הביומד יספק הרבה אקשן.

על פי הניתוח, הסיבה העיקרית לכך היא שהמשקיעים מחפשים עסקאות קטנות ולא עסקאות ענק של עשרות מיליוני דולרים: “המשקיעים זיהו את הפוטנציאל של תחום הביומד, במיוחד בשלבי הפיתוח המוקדמים שמאפשרים השקעות קטנות עם סיכון גבוה, אך גם עם פוטנציאל תשואה גבוהה יותר”. לדבריו, ההשקעות במדעי החיים מתאימות לטעמם של המשקיעים הישראלים”, אמר רו”ח יניב כהן, שותף ומנהל אשכול היי-טק ב-BDO זיו האפט.

לדבריו, בתחום מדעי החיים רוב העסקאות היו הנפקות של החברות בבורסה, ובעיקר בבורסה בתל אביב. זאת ועוד: אם בחברות ה-IT רוב העסקאות נערכות בשלב שבו לחברה כבר יש מכירות, בחברות מדעי החיים העסקאות מחולקות באופן כמעט שווה בין חברות שלהן אלה ההכנסות הראשונות לבין אלה שעדיין מצויות בשלב המחקר והפיתוח. מהבדיקה עולה כי המשקיעים בתעשיית מדעי החיים שמים דגש על זיהוי הפוטנציאל החברה וחתירה לחדשנות, גם אם הדבר לא יבוא לידי ביטוי בהכנסות בצורה מיידית.

מדעי החיים משכו את רוב ההון

לגל המספרים החיוביים הצטרפו חברת המחקר IVC וחברת ראיית החשבון KPMG סומך חייקין, שעל פי נתוניהם, בשנת 2010 האיטית הצליח ההיי-טק הישראלי לגייס 1.26 מיליארד דולר, 13% יותר מאשר ב-2009 (כאשר הקרנות המקומיות אחראיות רק ל- 371 מיליון דולר, שהם 30% בלבד מהיקף הגיוסים). תחום מדעי החיים משך את רוב ההון – 28% מסך הגיוסים.
“ישראל היא מרכז למצוינות בסקטור מדעי החיים. התת-סקטור מכשור רפואי היה הסקטור הפעיל ביותר בשנת 2010, גם בסכום ההון שגויס וגם במספר החברות שהצליחו לגייס”, אומר עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה של KPMG.

חברת המחקר IVC שסיכמה את האקזיטים ל-2010 של חברות היי-טק ישראליות ציינו כי הללו הסתכמו בסך של 2.2 מיליארד דולר בשנת 2010. היקף המיזוגים והרכישות (M&A) של חברות היי-טק ישראליות וחברות הקשורות לישראל הוערך ב-2.04 מיליארד דולר, ירידה של 20 אחוזים מ-2.56 מיליארד דולר בשנת 2009. במקביל, רק 127 מיליון דולר גויסו במהלך השנה דרך עשר הנפקות ראשונות לציבור (IPO) – שיפור ניכר בהשוואה להנפקה אחת בסך של 22 מיליון דולר בשנת 2009, ובהשוואה לשנת 2008, שבה כלל לא בוצעו הנפקות ראשונות.

קובי שימנה, מנכ”ל IVC אמר כי הממצא הבולט בסיכום השנה החולפת הוא ש- 70 אחוזים מההנפקות הראשונות של חברות ההיי-טק הישראליות (7 חברות) גויסו בבורסה לניירות ערך בתל אביב על ידי חברות מתחום מדעי החיים, שגייסו 52 מיליון דולר.

ובכלל, צירוף המילים “ביומד/בורסה”, נשמע בזירה הזו לעתים יותר ויותר קרובות. מתחילת 2009 החברות המשתייכות לענף מדווחות על התקדמות בשלבים הקליניים, חלקן סיימו בהצלחה את הניסויים והביאו מוצר חדש מאושר לשוק, יותר חברות נכנסו לשלב הסופי בתהליך יותר חברות חתמו על הסכמי מסחור או על הסכמי הפצה למוצריהן. חם. נתלי גוטליב, אנליסטית הפארמה ב-IBI, אמרה לא מכבר כי למרות החששות מאי-ודאות בשווקים, יש מקום להשקיע במניות הביומד. “יש לעשות זאת כחלק מתיק השקעות מבוזר, עם השקעות מגוונות בתחום מדעי החיים, תוך בחירת המניות המומלצות ובעלות הסיכון הנמוך והסיכוי הגבוה מתוך סל מניות מדעי החיים”. אם זאת היא מדגישה כי כדאי לא לשכוח כי הסיכון בתחום הביומד רב והחלום עדיין רחוק, ואי-הצלחה משמעה לעתים מחיקת ההשקעה כולה”.

סקירות בתשלום

סיומה של 2010 מצא את חברות הביומד הנסחרות בת”א כשהן פותחות את המסחר בנאסד”ק עם מנכ”לית הבורסה הישראלית, לרגל כנס בארגון הבורסה בתל אביב, שמטרתו חיבור החברות ומשקיעים זרים בנאסד”ק. במפגש לקחו חלק משקיעים מהמוסדות המובילים בארה”ב בתחום הביומד כשמהצד הישראלי . בכנס לקחו חלק החברות כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, קמהדע, פרוטליקס, אבוג’ן, קומפיוג’ן, מזור, די-מדיקל, איתמר מדיקל, ביוליין, הדסית-ביו אחזקות, פרולור, אפוסנס, די-פארם ובריינסווי (14 מתוך ה-17 שאליהן פנתה הבורסה, שלפי שווי השוק שלהן הן החברות הגדולות בסקטור הביומד).

ואם זה לא מספיק, הנה הבורסה בתל אביב הודיעה על גיוס חברת אנליזה בינלאומית אשר תבצע סקירות בתשלום עבור חברות הביומד הנסחרות, אם וכאשר תהיה מסה קריטית שלהן. המהלך הוא חלק מתוכנית של הבורסה ליצירת יתרון יחסי בתחום הביומד, בתקווה למשוך כסף וחברות בינלאומיים. אסתר לבנון, מנכ”לית הבורסה סיפרה כי הפרויקט עדיין מתבשל, ובינתיים הריצה קורס לאנשי פיננסים שמעוניינים לקבל רקע בהערכת חברות ביומד. במקביל החלה הבורסה לפעול להבאת משקיעים זרים לחברות הביומד הישראליות. החזון של לבנון: להפוך את הבורסה בתל אביב למרכז מסחר לחברות היי-טק מכל העולם, תחילה בתחום הביומד ובהמשך בכל התחום הטכנולוגי. “בישראל נסחרות מעל 50 חברות ביומד, שזה חסר תקדים מחוץ לארה”ב”, אמרה לבנון “לאן תלך חברת ביומד מלבד לנאסד”ק? ב-AIM כבר יש מעט חברות, בבבורסת הנאסד”ק בסקנדינביה יש גם כמה חברות, ויש אותנו. המטרה שלנו היא להביא משקיעים זרים, ואז תהיה הבורסה אטרקטיבית מספיק”.

בינתיים, עד שיתגשם חזונה של לבנון, אין חילוקי דיעות ששנת 2010 הייתה שנת התאוששות למשק וגם לתחום הביומד. זה חגג בבורסה המקומית עם הנפקות חדשות ומיזוג חברות לשלדים בורסאיים (אם כי, במקביל, התבצעו גיוסים קטנים יחסית של חברות פרטיות).
עבור סקטור הביומד, 2010 נפתחה עם ארבע הנפקות – אינטק, פרוטאולוג’יקס, אפוסנס ואינסוליין. ב-2010 גם נכנסו לבורסה 10 חברות במסלול מיזוג לשלד בורסאי ואליהן הצטרפו הצלחות של פרוטליקס, קמהדע ומדיוונד. 3 חברות אחרות מהתחום, שנסחרו בארה”ב – פרוטליקס, פרולור ופלוריסטם אף ביצעו רישום כפול בישראל.

בעיה קטנה: אף אחת מהחברות בתחום המכשור הרפואי, שהונפקו בשנים האחרונות לא מצאה דרכה לכיוון אקזיט גדול (אם כי מחוץ לבורסה הן רשמו אקזיטים לא רעים, ראה מקרה מדינגו שנמכרה למדטרוניק ב-250 מיליון דולר).

המצב מהצד הבורסאי, נראה אף פחות מעודד אם לוקחים בחשבון את עשרות טיוטות התשקיף של חברות ביומד שבחנו את האפשרות לצאת להנפקה כבר ב-2010 – ולא עשו את הצעד הסופי. מתחילת 2011 הושלמו רק ארבע הנפקות ראשוניות בבורסה בתל אביב: גלייקומינדס, רדהיל ביופארמה, רוזטה גרין ואייסקיור. שתי חברות – טריג וגרדיה – הגיעו לשלב התשקיף, אך לא הנפיקו לבסוף ורק לפני מספר ימים הצטרפה לרשימה גם חברת Neuroderm מקבוצת קפיטל פוינט, שמפתחת תרופות המועברות דרך העור, החליטה לא לצאת להנפקה בבורסה עקב מצב השוק. ההערכות הן כי כי אחת הסיבות לביטולים בהנפקות הביומד היא ביצועי מדד הביומד – שמאז השקתו ירד ב-23%.

עידו צביקל, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב: “שנת 2010 היתה אמורה להיות שנת הפריצה של חברות הביומד בבורסת אחד העם. היתה תחושה, שאכן נוצר בבורסה בתל אביב שוק לחברות בתחום מדעי החיים, שיקיים מחזור מסחר ער ויעורר עניין מצד חברות בעולם, אך האופוריה הייתה קצרת–טווח. בסוף 2010, מדד ת”א ביומד היה מדד מוכה והמשקיעים בסקטור הביומד לא רוו נחת מהשקעתם”.

בבואו להסביר כיצד מדד שסימל את עתידה של הבורסה המקומית רק לפני שנה, שריכז חברות חדשניות ומובילות בתחומן, מתקבל בקרירות כזו מצד המשקיע הישראלי, מספק צביקל כמה תשובות, החל מחוסר היכולת של החברות בסקטור להציג רווחיות במעבר משלב החלומות לשלב המציאות ועד תיקון של השוק לעליות החדות של שנת 2009. “המשקיע הישראלי לוקה בחוסר סבלנות, ומחפש רווח מהיר וקל. כך לדוגמה, לפיכך מניות הגז קוסמות לו יותר ממניות הביומד: שם, או שיש גז או שאין – פשוט ומהיר”.

למרות השנה הקשה, אומר צביקל, מדד הביומד הישראלי הוא העתיד. ב-2011 ניתן לראות כבר שהחברות בו בשלות יותר, מנוסות יותר וקרובות יותר להשגת התוצאות. המשקיעים יחזרו להשקיע בענף – ואולי, לשם שינוי, גם יהיו סבלנים וימתינו לתוצאות”.

מהיכן הכסף?

הבעיה הגדולה נשארה בעינה: מהיכן מביאים את הכסף למימון מכשור רפואי? הישועה היתה אמורה להגיע מהקרנות החדשות, אותו מיזם מדובר של האוצר והתמ”ת. בתחילת 2011 נשארו בתמונה שני גופים במרוץ לקבלת הסיוע הממשלתי להקמת קרן שתשקיע בתחום הביומד – אורבימד ומדיקה. בתחילת אפריל התמונה השתנתה: משרד האוצר ומשרד התמ”ת חתמו על הסכם להקמת קרן עם אורבימד העולמית.

מיזם קרנות הביומד (שהושק לפני שנתיים) נועד לעודד השקעות משמעותיות בחברות פיתוח תרופות בפרט, וחברות ביומד בכלל. המטרה היתה למנוע מכירה של חברות צעירות בסכומים נמוכים מדי, ולהביא לארץ משקיעים מובילים מהעולם. ההערכה היא שהשקעה של מאות מיליוני דולרים על-ידי המדינה בתחום הביומד, ייצר את המסה קריטית וכך תוכל תעשיית הביומד הישראלית להתפתח ולהיות תחרותית בעולם גם ללא תמיכה ממשלתית נוספת. המדינה הסכימה להשקיע עד 300 מיליון שקל בתמיכה במשקיעים פרטיים ולתת שקל עבור כל שלושה שקלים שיביא משקיע פרטי. באפריל חתמו משרד האוצר ומשרד התמ”ת על הסכם להקמת קרן עם אורבימד העולמית, גוף ההשקעות הגדול ביותר בעולם בתחום מדעי החיים, המנהל השקעות בהיקף של למעלה מ–5 מיליארד דולר בחברות שעוסקות בתחומי מדעי החיים. היקף פעילותה של הקרן הישראלית יעמוד על כ-200 מיליון דולר בשלב הראשוני והוא עשוי לגדול בהמשך.

הקרן תשקיע בתחום מדעי החיים, כאשר חלק ניכר מההשקעות יופנה לתחום הביו-פארמה, אשר זוהה על ידי המדינה כתחום בעל תשתיות מצוינות בישראל, שאינו מגיע לכלל מיצוי. הקרן שתקום תהיה בין היחידות בארץ שתתמחה בתחום הביו-פארמה.

קבוצת אורבימד נמצאה כשירה להגיש הצעה להקמת הקרן לאחר שעמדה בתנאי הסף שהוצבו לה, ובשלב השני נדרשה לגייס סכום של לפחות 76 מיליון דולר. אורבימד הצליחה לגייס כ-160 מיליון דולר מהשוק הפרטי, יותר מפי שניים מהמינימום שנדרשה לו, הישג ראוי לציון, במיוחד לאור הקושי הגדול בגיוס הון סיכון בימים אלו. סכום גיוס זה ממנף את ההשקעה הממשלתית באופן מקסימלי.

במסגרת ההסכם, תשקיע המדינה באורבימד הישראלית כ-40 מיליון דולר. הסכום הכולל שתנהל הקרן, המורכב מהגיוס של אורבימד והשקעת המדינה, הופך אותה לאחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בתעשייה הישראלית. כניסתה של אורבימד העולמית לישראל, צפויה להגדיל את ההשקעות הבינלאומיות בתעשיית מדעי החיים בישראל בכ-200 מיליון דולר, באמצעות co investment עם קרנות זרות.

בעקבות הזכייה במכרז, פתחה אורבימד העולמית נציגות בישראל (בהובלת ד”ר ניסים דרוויש, ארז חימוביץ’ וענת נשיץ). ד”ר יובל שטייניץ, שר האוצר, אמר מייד עם החתימה כי הקרן תשקיע בכול שלבי החיים של החברות בתחומים השונים וכי זוהי הצלחה גדולה – המעידה על היכולת של הממשלה לזהות כשל, להביא לשולחן פתרון וליצור שיתוף פעולה עם השוק הפרטי. שלום שמחון , שר התמ”ת, ציין כי “קרן הביוטק שהוקמה במשותף על ידי האוצר והתמ”ת היא דוגמא מובהקת לאמון שרוחשת הממשלה למו”פ התעשייתי, בו היא רואה אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק”.

ד”ר ניסים דרוויש, שותף מנהל באורבימד ישראל ציין כי הקרן תשקיע בתחום מדעי החיים במגוון רחב של נושאים כמו: ציוד רפואי, ביו טק, דיאגנוסטיקה (אבחון) ועוד. הקרן תשקיע בכול שלבי החיים של החברות בתחומים השונים, החל משלב הסיד. לדברי ג’ונתן סילברסטין, שותף מנהל באורבימד העולמית, ההחלטה לפעול בישראל נובעת מההכרה בפוטנציאל הגבוה של ישראל בתחום מדעי החיים בשנים הקרובות. “בשנתיים האחרונות אנו רואים תנופה משמעותית בתחום זה בישראל וגידול ניכר במספר החברות הנמצאות בשלבים שונים של ניסויים קליניים. אורבימד בחנה תכניות ממשלתיות במדינות נוספות בעולם והחליטה כי השילוב בין התוכניות של הממשלה הישראלית יחד עם הפוטנציאל של התעשייה בארץ היה האטרקטיבי ביותר”.

החודשים הקרובים, כך נראה, יציבו לא מעט פרשות דרכים בפני חברות הביומד הישראליות.
התעשייה רשמה בשנים האחרונות אקזיטים מפוארים שעלו על מרבית האקזיטים בתעשיית ההייטק, אולם ב־2010 נרשם אקזיט אחד בלבד – מכירת מדינגו לחברת רוש בכ־250 מיליון דולר.

תהיה שנה טובה

לדברי רותי אלון, שותפה בכירה בקרן הון הסיכון פיטנגו ויו”ר איגוד מדעי החיים הישראלי (ILSI), המכהנת השנה כיו”ר הוועדה המארגנת של כנס ILSI-ביומד ישראל 2011, היא אופטימית. “תעשיית מדעי החיים עומדת בפתחה של שנה טובה מאוד” היא אומרת לקראת הכנס שיחגוג השנה עשר שנים לקיומו (והפך בעשור החולף לכנס בינלאומי מהגדולים הנערכים בעולם, והמקיף את תחומי הפארמה, המכשור הרפואי והביוטכנולוגיה).

להערכת אלון, השנים הקשות שעברו על התעשייה עומדות להסתיים. “השנה נראה הרבה יותר חברות שייכנסו לשיתופי פעולה עם החברות הישראליות, כאלה מחפשות חברות אשר ירעננו את מלאי התרופות והמכשור הרפואי העתידי שלהן”. כדוגמא היא מביאה את הכנס הקרוב: “נקודת המוצא שהנחתה אותנו היתה לגעת ביזמות ובחדשנות המשולבות בהיבטים העסקיים/מעשיים/טכנולוגיים של אחת התעשיות המתקדמות והיותר מצליחות כיום בישראל. הכנס מבחינתי מהווה נקודת מפגש הן לתעשייה והן לאקדמיה מישראל ומהעולם כולו. האורחים הבינלאומיים מגיעים כדי לשמוע ולחזות מקרוב בחדשנות ולחוות את אותה רוח יזמות הנושבת בגבה של תעשיית מדעי החיים הישראלית”.

בין הדוברים המרכזיים ניתן יהיה למצוא אנשים דוגמת המשקיע והפילנתרופ האמריקאי ד”ר אלפרד מאן, מייסד של חברות בתחום הביומד ומשקיע בחברות רבות, בהן נ.א.ס.ס. הישראלית, ומקים אמית (מכון אלפרד מאן בטכניון, AMIT), חברת מסחור הטכנולוגיות של הטכניון. מאן יציג בפני הקהל את תובנותיו על יזמות בכלל, ובישראל בפרט. אורח נוסף הוא פרופ’ יוסי שלזינגר, בעבר איש מכון ויצמן וכיום יו”ר המחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל ומייסד החברות סוגן (SUGEN), פלקסיקון וקולטן בארצות הברית, כולן חברות מצליחות. שלזינגר יציג את הזווית של חוקר ויזם שהצליח בארץ ובחו”ל. פרופ’ רגינה הרצלינגר מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד תבחן את הרפואה מזווית הראייה של הצרכן, שהפך לחשוב יותר בעולם של היום. עוד באורחים: פרנסואה מיזונרוג’, מ-Evercore Partners, ד”ר סטיב אוסטרלה, מ-Medtronic, מייק מוסאלם מ-Edwards Lifesciences, ד”ר גארי ניל, מג’והנסון את ג’והנסון, בארי גרין מ-Alnylam Pharmaceuticals “וזהו רק קציה של הרשימה שלנו. יש עוד הרבה רבים וטובים, מישראל ומחו”ל שבהחלט יהיה מעניין לבוא לשמוע אותם, אבל, מעבר לכך, להפגש איתם… צריך לזכור שיגיעו כ-1,000 אורחים מחו”ל, לצד מעל חמשת אלפים אלפי משתתפים מבכירי התעשייה בארץ בתחום הפארמה והמכשור הרפואי, מדענים מהתעשייה ומהאקדמיה, יזמים, משקיעים, מנהלי קרנות הון סיכון ועוד.

אלון מספרת כי יהיה גם סימפוזיון בנושא לב וכלי דם, סמינרים מתקדמים בנושאי ביוסימילרים ופלטפורמות ביולוגיות, מדעי המוח, שימושים בטכנולוגיה בקידום הרפואה המונעת ויועלו נושאים עדכניים בתחום הכלכלי ובסוגיית עתיד מערכת הבריאות.

משה לילוס, מנכ”ל כנס תערוכות, מספר כי לרגל חגיגות העשור לקיומו של הכנס, החליטו חברת כנס תערוכות ואנשי ILSI – איגוד תעשיית מדעי החיים הישראלי, להשתמש בהצלחה של שבוע ביומד כמנוף להראות לעולם הרחב את שפע היזמים והרעיונות שצומחים בישראל לצד החברות הוותיקות והמוכרות יותר.

לטובת הנושא מוקם בשטח התערוכה במלון דן פנורמה, מועדון מנכ”לים מפואר בחסות “עו”ד עמית, פולק מטלון”, שבו יוכלו מנהלים בכירים ויזמים מהתעשייה הישראלית להיפגש אחד על אחד עם השחקנים המובילים בעולם בתחום ולהציג בפניהם “מדוע הם צריכים לעשות עסקים עם ובישראל”. המועדון יהווה נקודת מפגש עם הזרים המגיעים לאירוע ויאפשר לחברות הישראליות למצוא את מבוקשם מבלי להתרוצץ ולאתרם בין 6000 המבקרים.

“הרעיון בהקמת המועדון הוא להציג בפני האורחים מחו”ל תעשיה אחת מגובשת ולהוכיח לעולם שתעשיית הביומד בארץ בועטת ואטרקטיבית. הפלטפורמה שיצרנו במיוחד לפגישות האישיות, תאפשר ליזמים שלנו, כולל הצעירים והפחות מוכרים, לפגוש את נותני הטון הגדולים בכלכלה העולמית – מפגש של אחד על אחד באווירה של עשיית עסקים פחות מעונבת ויותר נינוחה. אנחנו רוצים שכל השחקנים הבינלאומיים בתעשיית הביומד יוכלו להתרשם מקרוב מכל הפעילות המאוד מרשימה שקורית בישראל בתחום”.

הכניסה למתחם תתבצע בכרטיס אישי. כל אחת מהחברות שיתקבלו אף תקבל במה בתוכנית הכנס המרכזית, במסגרתה תוכל להציג עצמה משתתפי הכנס (בחסות “ביו ירושלים”). בנוסף לרשות החברות יעמדו חדרי ישיבות פרטיים המצוידים במיטב חידושי הטכנולוגיה.

המדען תומך

גם מה”ממשל” נושבת רוח רעננה: מסיכומים שנערכו בלשכת המדען הראשי, לקראת שבוע “ILSI-ביומד ישראל 2011”, עולה כי במהלך שנת 2010 כולה אישרה לשכת המדען מענקי תמיכה בסך 430 מיליון שקל בפרויקטים בתחום מדעי החיים. בתחום התרופות אושרו מענקים בסך 49 מיליון שקל; בתחום הביוטכנולוגיה – 173 מיליון שקל, ובתחום הציוד הרפואי אושרו מענקים בהיקף של 209 מיליון שקל. בסך הכל, נדונו בוועדת המחקר של המדען הראשי 338 פרויקטים שהוגשו על ידי 193 חברות, מתוכם אושרו 265 פרויקטים (עם תקציב מחקר ופיתוח כולל בהיקף של 701 מיליון שקל). נתונים אלו מצביעים על ירידה של 10.5% בהתייחס לפעילות ולמענקים שניתנו בשנת 2009, שהיתה שנת השיא בעשור החולף למענקי מו”פ שניתנו לתעשיות מדעי החיים – 480 מליון שקל. עם זאת, בענף הביוטכנולוגיה דוקא נרשם גידול של 4 מיליון שקלים ביחס למענקים שניתנו לחברות בענף זה ב-2009. על פי הנתונים, שיעור התמיכה בשנים האחרונות בתחום מדעי החיים שומר על נתח שגודלו נע בין 30% (ב-2007) ל-28.1% (ב-2010), לעומת 14% בשנת 2000 ו-22% בשנת 2003.

ונתון נוסף: ועדת החממות הטכנולוגיות, בראשות חסון, אישרה באחרונה תמיכה בשישה מיזמים חדשים שיוקמו בחממות בהיקף כולל של 9.7 מיליון שקל, כשארבעה מהם בתחום המכשור הרפואי (בינהם הדסנס מדיקל, לפיתוח מד לחץ תוך-גולגלתי לא פולשני, אפי פיקס לפיתוח טכנולוגיה לטיפול זעיר פולשני בעקמת נעורים, גריום מדיקל שתקבל מימון לפיתוח מכשיר לא פולשני לבדיקת רמת בילירובין בילודים וחברת יוריקון שתקבל מימון לפיתוח התקן למניעת דליפת שתן בהליך ניתוחי זעיר פולשני). יוסי סמולר, מנהל תוכנית החממות הטכנולוגיות, אף ציין כי ברבעון הראשון של 2011 אושרה תמיכה ב-17 מיזמים חדשים וכי 53% מכלל האישורים ניתנו למיזמים בתחום המכשור הרפואי.

לדברי אבי חסון, המדען הראשי, למדינת ישראל יש מרכזי מצוינות מעולים באקדמיה, רוח יזמית ויכולות טכנולוגיות בתחום מדעי החיים, המביאים יחדיו למיצוב של ישראל כגורם משמעותי בהיבט הגלובלי. “ייחודיות התעשייה בישראל מתבטאת בשילוב שבין מדעי החיים עם תחומים נוספים, כגון ננוטכנולוגיה, חומרים חכמים ואלקטרוניקה מתקדמת”. לדברי חסון, לשכת המדען הראשי מחויבת בהמשך התמיכה והסיוע לסקטור מדעי החיים, ונותנת עדיפות לחברות בתחום זה, בכל שלבי הפיתוח בהם הן נמצאות. “הודות לתמיכה זאת, יותר חברות מגיעות בשנים האחרונות לשלבים מתקדמים של הפיתוח הקליני”. בהקשר זה, מזכיר המדען הראשי את זכייה, עליה דווח לאחרונה, של קרן “אורבימד” הבינלאומית, במכרז להקמת קרנות המו”פ הייעודיות לתחום מדעי החיים. “יש לשער שכאשר חברה בינלאומית מגייסת 160 מיליון דולר, שהם פי שנים ויותר מהסכום שנדרשה עפ”י תנאי המכרז, מצביע הדבר על האמון הרב שרוחש שוק ההון העולמי לתעשיית מדעי החיים הישראלית ועל הפוטנציאל הטכנולוגי והמסחרי הטמון בתעשיה זאת לצמיחת המשק”.

שינויים שינויים

שינוי נוסף, כך מעריכים, שיעזור לתעשייה הוא חוק האנג’לים שממשלת ישראל העבירה בעידודו של ח”כ רוברט אילטוב. החוק, המקנה הטבות מס ניכרות למשקיעים פרטיים, צפוי לחזק את המגמה של כניסת אנג’לים לחברות מכשור רפואי צעירות. “החוק עוזר לאנשים שרוצים להשקיע בתחום”, אומרת אלון. “כל כסף שנכנס יכול לתרום לפיתוח התעשייה. בארצות הברית האנג’לים אחראים לחלק נכבד מההשקעות בתחום הביומד”. לדברי אלון, בסופו של יום אין יותר מדי נסים ונפלאות: דרושה תוספת כסף לתעשייה, בעיקר בתחום הביוטכנולוגיה, כך שחברות יוכלו, למשל, להמשיך משלב ראשון של ניסויים קליניים לשלב השני. המעבר מחברה קטנה לחברה גדולה כרוך בניסויים קליניים מוצלחים ובהרבה מקרים בשיתוף פעולה עם חברה גדולה, שתסייע לחברה הקטנה להתנהל בצורה נכונה.

“המדינה מצדה יכולה לסייע בביסוס מערכת חינוך טובה ומתאימה, בעידוד מדענים שרכשו ידע בחו”ל לחזור לישראל ולסייע לחברות צעירות, בהמרצת קרנות פנסיה להשקיע בתחום הביומד. חוק האנג’לים הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון. המדינה כן עושה צעדים מעניינים בתחום, שחשוב לראותם לאורך ציר הזמן”.

“אני מקווה שתוך פרק זמן של חמש שנים נגיע למצב בו 40-50 אחוז של החברות שאנו מכירים בתעשייה יימצאו כבר בשלב המכירה. כיום אין הרבה חברות ביומד ישראליות עם נתוני מכירה משמעותיים. בהמשך, צריך לקוות, יגיעו ליעד עוד כמה וכמה חברות. זוהי עבודה קשה לחברות העומדות בפני עצמן ואינן חלק מחברה גדולה מאוד. יש לנו יכולות יוצאות מן הכלל בישראל. כשבוחנים את המצב היום לעומת המצב לפני כעשור, ניתן לראות שהשוק עבר בגרות והבשלה והדבר יאפשר לנו להגיע רחוק. העולם רואה בנו מקור נכבד לחדשנות, ואם נדע להשתמש בנתון הזה בצורה מסודרת יכולים לקרות דברים טובים.

צריך לזכור גם שהמדע לא נעצר, חברות חדשות יצוצו ויתקדמו בניסויים קליניים וייווצרו יותר מערכות יחסים עסקיות עם חברות בינלאומיות. בסך הכל, ניתן לומר שאני אופטימית”.

הראשים אופטימיים

גם נציגים נוספים של התעשייה כבר אינם חוששים לתת תחזיות ורודות יותר לשנים הקרובות. אלן קריין, מקרן ההון סיכון האמריקנית פולאריס, שביצעה בישראל שתי השקעות (עם אקזיט ברימון מדיקל, שנמכרה לבוסטון סיינטיפיק תמורת 80 מיליון דולר), רואה בישראל מקום טוב לחיפוש השקעות חדשות. “ישראל מעניינת אותנו” הוא אומר בכל הזדמנות וראיון. “ראיתי עד היום עשרות חברות בישראל, ואני מחפש גם חברות שהיזמים שלהן ישראלים, אבל עיקר פעילותן בארה”ב. הם מבינים איך להוציא ערך ממדע ומטכנולוגיה”. לדברי קריין, סימני המיתון עוד ניכרים וההשקעה הכוללת ירדה, אבל הוא מאמין שההון יחזור. בישראל, הוא אומר, ראתה בינתיים הקרן בעיקר חברות מעניינות בתחום המכשור הרפואי, “אבל יש גם חברות ביוטק ופארמה מעניינות. בביופארמה אנחנו מחפשים פלטפורמות פורצות דרך, שיכולות להוביל למספר תרופות ולא רק אחת. במכשור רפואי אנחנו משקיעים בהזדמנויות ספציפיות ופשוט בוחנים את ההזדמנות”.

קולות חיוביים בקעו גם לא מכבר גם מאשכול חברות הביוטכנולוגיה ביו-נגב שמקימיו יצאו לגייס 50 מיליון דולר חברת ענק בינלאומית לטובת קרן השקעות שתממן את החברות הפועלות במסגרת האשכול. ד”ר שי ירקוני, מייסד חברת הביומד In-Target, שהקים ומנהל את האשכול משנת 2009, ציין שביו-נגב הוקמה על בסיס מודל ה- Bio-Clusters, וכי היא מתפקדת כגוף המתאם בין כל הגורמים שנמצאים בנגב ופועלים בתחום הביומד. ירקוני, שמשמש גם יו”ר הוועדה המייעצת של מכון הייצוא בתחום מדעי החיים, סיפר כי במסגרת האשכול כבר פועלות ארבע חברות, חלקן מפתחות מוצרים והאחרות מציעות שירותים. בנוסף, חתמה הנהלת האשכול על הסכם לשיתוף פעולה עם BioRN – אשכול ביומד הפועל בהיידלברג, גרמניה (ובעל הסכמים לשיתופי פעולה עם ענקיות הביוטכנולוגיה והפארמה רוש ומרק ותקציב של 80 מיליון אירו). ירקוני מאמין שהפעילות המשותפת של האשכול וקרן ההשקעות תאפשר לתחום הביוטכנולוגיה לפרוח בנגב.

עו”ד דניאל מרכוס, שותף מיזוגים ורכישות במשרד עמית, פולק, מטלון ושות’, העוסקים בין השאר בתחום מדעי החיים, בוחן דווקא את השוק האמריקני, ומנסה להשליך מהניתוח על הצפוי בשוק הבבואה הישראלי. “חברות אמריקניות רבות – וביניהן החברות המובילות בתחומי הביו-טק ומדעי החיים – מצויות בתהליך של הסתגלות”, אומר עו”ד דניאל מרכוס. “ראשית, הן עדיין מסתגלות להשלכות של המשבר הפיננסי העולמי, ובמיוחד להשלכות הקשות על הכלכלה האמריקנית. שנית, הן מסתגלות לצעדים הכלכליים שבהם נוקט הנשיא אובמה, כגון הטלת מסים כבדים על החברות הגדולות והבינוניות. בתחומי הביו-טק ומדעי החיים, במקרים לא מעטים ההסתגלות הנ”ל באה לידי ביטוי, בין היתר, במהלכים של פיטורי עובדים וצמצום תקציבי מו”פ. יש במהלכים אלה בכדי להביא לידי מחסור יחסי בפעילות המו”פ ה”פנימית” של החברות האמריקניות הגדולות והבינוניות. כתוצאה מכך, הצורך של החברות הנ”ל בשיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות מו”פ דינמיות – כדוגמת חברות ישראליות קטנות – הולך וגדל”, אומר עו”ד מרכוס.

להערכת עו”ד מרכוס, שיתופי פעולה כאלה הופכים עם הזמן לאלטרנטיבה אפקטיבית עבור החברות האמריקניות, אשר מחפשות טכנולוגיות ופיתוחים עתידיים מבטיחים, אך מתקשות לייצרם במו ידיהן. “כאן מצוי “חלון ההזדמנויות” של חברות ישראליות צעירות ודינמיות רבות, אשר מחפשות סיוע ותמיכה על מנת להוכיח – באמצעות ניסויים קליניים ותהליכי FDA יקרים וארוכים – כי הטכנולוגיה שלהן איננה “חלום” בלבד, אלא שיש לראות בה “רפואה מבוססת-הוכחות” (EVIDENCE – BASED MEDICINE), הצפוי להביא, בסופו של דבר, הכנסות ורווחים.

“סוגי שיתופי הפעולה רבים ומגוונים, ואפשר להתאימם לכל מקרה ספציפי, על פי הנסיבות הרלוונטיות. הסוגים הנפוצים כוללים, בין היתר, הסכמי פיתוח משותף עם חלוקת זכויות מוגדרת, הסכמי רישוי (LICENSING) כלליים או ספציפיים (לרבות מתן רישיון “דק” לתחום ספציפי או לאפליקציה ספציפית), הסכמי ייצור והסכמי הפצה”.

עו”ד מרכוס אומר כי בשנים האחרונות, ראינו גם מקרים לא מעטים של רכישת חברות ישראליות צעירות בתחום הביו-טק ומדעי החיים – נטולות הכנסות משמעותיות – על ידי חברות אמריקניות גדולות. לעיתים, הרכישה מתבצעת בשווי גדול של החברה הנרכשת, על אף היותה חברת מו”פ בלבד, ללא הכנסות וללא אישור FDA. דוגמאות טובות לתופעה זו הינן חברת מדיגייד, אשר נרכשה על ידי ST JUDE MEDICAL בשווי של כ-300 מיליון דולר, וחברת וונטור, אשר נרכשה על-ידי MEDTRONIC בשווי של כ- 325 מיליון דולר.

לדעת עו”ד מרכוס, המשך תהליך ההסתגלות של החברות האמריקניות המובילות בתחום הביו-טק ומדעי החיים, צפוי להביא לידי ריבוי של שיתופי הפעולה האסטרטגיים והרכישות מהסוגים המתוארים לעיל. “יש להניח, כי המחסור היחסי בכספים פנויים של החברות האמריקניות המובילות, ישפיע לרעה על גודל העסקאות המתבצעות, מחד גיסא, ויביא לידי גידול במספר העסקאות המבוצעות, מאידך גיסא”.

ברמה אחת עם החברות הטובות בעולם

לדברי רלף רובינס, אחד הכוחות העומדים כיום מאחורי הצלחה של שורת חברות ביומד ישראליות שפרסו כנפיים לחו”ל, המשקיעים רוצים לראות תמיד את המסלול הברור לשוק. “מילת המפתח היא גישה לשוק”, אומר רובינס, המשמש כמנהל The Virginia Israel Advisory Board (VIAB), חלק ממשרד מושל וירג’יניה, המוקדש למשימת הסיוע לחברת ישראליות להתרחב בארה”ב. רובינס, הוא הרוח החיה במיזם מרכז המסחור למדעי החיים “וירג’יניה-ישראל”, במסגרתו פועלות כיום 12 חברות ישראליות. בתשע מהן הושקעו עד היום 11 מיליון דולר וכעת מתארגנים לגיוס שני. “המימון במקרה הזה משמש כ-Gap Funding, אומר רובינס שמספק לחברות הישראליות מטריה הנותנת מערך תומך וליווי מתמחה של אנשי מקצוע בתחום. “המטרה היא שהשותפות במיזם יאתרו חברות המוכנות למסחור, עם קונספט מוכח וילכו איתן יד ביד עד למסחור הסופי בשוק האמריקני”. וכן הוא בהחלט אופטימי: “הדולר יתייצב, העסקים ישתפרו (לא לשכוח אנו בטרום בחירות בארה”ב) ובתחום הביומד צפויים להערכתי מספר פריצות דרך משמעותיות בשנה שנתיים הקרובות”.

ד”ר ליאור כרמון, מנהל חברת Vaxil BioTherapeutics, שמאחוריו רישום פטנטים על חיסונים נגד גידולים בבני-אדם, עבודה בכלל ביוטכנולוג’י, ניהול מספר חברות ביוטכנולוגיות, והקמת חברה ביוטכנולוגית משלו, אומר כי מהזווית שלו, הוא מעריך שהתחומים שצוברים תאוצה בביומד הישראלי הם מיקרו RNA, ו- RNAi, טכנולוגיה שעושה בלוקינג לסינתזת חלבונים. “התחום שלנו, חיסונים טיפוליים, צבר בשנה האחרונה הרבה מאוד רוח גבית”, הוא אומר. “מוצר שאושר ממש בחודשים האחרונים – נוגדן שעוזר למערכת החיסון ומטפל במלנומה – עשה הרבה רעש בהקשר לתחום החיסונים ואימונותרפיה. תחום תאי הגזע הולך ונהיה חזק. הישראלים חזקים מבחינה בינלאומית, גם בתאי גזע, וגם באופן כללי בתחומי הביוטק השונים. בתחום החיסונים אין הרבה חברות, אבל אלו שקיימות הן חברות רציניות מאוד שלא נופלות מחו”ל, ונמצאות ברמה אחת עם החברות הטובות בעולם”.

לדברי ד”ר כרמון, המשבר בתחום הביוטק, שנגזר מהמשבר העולמי, אמנם מתפוגג, אבל לאט. “קשה מאוד לגייס כספים. בארה”ב אפילו קשה יותר להגיע הנפקות מאשר בארץ, אבל לאט לאט מתאוששים והמצב כבר חיובי. בגדול, בעקבות המצב הכלכלי, הטרנד הוא שחברות מנסות למקסם את הערך שלהן – רק עם כמה שפחות השקעה. אי אפשר לעשות הרבה מו”פ ולהשקיע משאבים מרובים בטכנולוגיות ראשוניות, כי חייבים להראות למשקיעים דברים קונקרטיים. כלומר, חברות צריכות להשיג כמה שיותר דברים, במינימום השקעה כספית. רוב החברות מתמקדות במוצרים שיעלו את ערך החברה, על פני קידום המחקר והפיתוח”, אומר ד”ר כרמון.

תקציבי מחקר אפסיים

בני סופר, מנהל היחידה העסקית של הטכניון, מספק זווית ראייה, של מי שאחראי בין היתר על מסחור הטכנולוגיות שמפותחות בטכניון. “בתחום העברת המידע מהאקדמיה לתעשייה יש החמצה אדירה למדינה… בשל חוסר יכולות ניהול והעדר כספים הטכנולוגיות הישראליות שמפתחים פה מוצאות את דרכן לחברות סטארטאפ בחוף המערבי, מה שגורם לכך שקרנות סיכון זרות גורפות את הרווחים על הידע והעבודה שלנו בישראל. הפוטנציאל לא מצליח להתממש פה, עקב חוסר משאבים – ועיקר הרווח נגרף על ידי משקיעים. אנחנו מצליחים בכך לאבד מקומות עבודה ולא מקדמים תעשיה”.

לדברי סופר, לחברות המסחור יש אתגרים רציניים בדמותם של דילולים אגרסיביים בעבודה מול יזמים. “אין הרבה יזמים בניהול חברות וגיוס כספים. אין נוכחות בארץ של חברות גדולות בתחום הביומד – כמו שלתחום התקשורת יש בישראל נוכחות של ענקים כמו אינטל, יבמ, ודומיהם. למה הכוונה בדילולים אגרסיביים? לאוניברסיטאות אין יכולת להמשיך ולהשקיע. אם החזיקה אקוויטי – זה הולך ומדלדל. היום הולכים באופן מוחלט על תמלוגים. זהו המנגנון המובנה לאנטי-דילול”.
ועוד נושא שמציק לסופר: תקציבי המחקר: “אם נשווה את הטכניון להארוורד או MIT, בטכניון – כל תקציב המחקר כולו, של האוניברסיטה, עומד על 60 מיליון דולר. ל-MIT יש תקציב של 1.4 מיליארד דולר… וזה אומר הכל…”

ראובן קרופיק, מנכ”ל כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, אמר לא מכבר בראיון עיתונאי, כי להערכתו, חרף המשבר שפקד את העולם, האיתנות של המשק הישראלי הוכיחה את עצמה. להערכתו, אם לא תהיה הפתעה מיוחדת, הוא מאמין ש־2011 תהיה גם כן שנה מוצלחת לכלכלה הישראלית. בלי להיתפס לאופטימיות־יתר, אומר קרופיק, תחום הביומד חסין יחסית בפני משברים כלכליים. הסיבות לכך הן המעורבות הרבה של הממשלות, ההשקעה הרבה בתחום והעובדה שחולים נזקקים לתרופות גם בימי משבר. לדבריו, יש עשייה גדולה יותר בתחום הביוטכנולוגיה “אני משוכנע שהרבה מהעתיד הכלכלי של ישראל יושפע מהתחום הזה”.

להערכת קרופיק, התמיכה בצמיחת תחום הביומד תגיע משילוב של יצירת מקורות מימון חדשים והניסיון שהולך ונצבר בשנים האחרונות. “אם מצרפים את מקורות המימון החדשים, הניסיון והאנשים הרציניים שנכנסו לתחום, מגיעים למסקנה שהביוטכנולוגיה עתידה להפוך לתחום משמעותי מאוד במרקם הכלכלי של מדינת ישראל”.

ואילו שמיל לוי וגילי רענן, שותפים בקרן ההון סיכון סקויה, הודיעו לא מכבר על כוונתם להיכנס לתחום מדעי החיים, כשהם מציינים כי הם מקווים שיהפכו מובילי דרך לכל הקרנות הזרות האחרות להשקעות במדעי החיים. לוי אמר כי החברה תתמקד בעיקר בחברות מכשור רפואי והקרן יכולה לסייע לחברות ישראלית למכור מכשור רפואי, בשווקים אטרקטיביים כמו הודו וסין. להערכתו, זו תקופה מצוינת להקמת חברות בישראל.

על פי רו”ח יורם וילמובסקי, שותף ומנהל תחום מדעי החיים בחברת ארנסט אנד יאנג ישראל, בתעשיית מדעי החיים יש כיום כ-900 חברות, כאשר באופן די יציב כשליש מהן הן בתחום הביוטכנולוגיה ושני שלישים בתחום הציוד הרפואי. 59 מהחברות הן חברות ציבוריות הנסחרות בישראל, בארצות הברית ובאירופה, ויתרת החברות הן חברות פרטיות.

נתוני ארנסט אנד יאנג ישראל מורים כי כ-70% מהחברות בתעשייה הן חברות בשלבי פיתוח שונים, הנחלקות ל- 31% הנמצאות בשלב ה-seed וכ- 39% בשלב הפיתוח. כ- 30% מהחברות בתעשייה הגיעו לשלב ההכנסות, מתוכן 24% נמצאות בשלב התחלתי של מכירותיהן ורק 6% נמצאות בשלב של גידול ההכנסות. “חלוקה זו נובעת הן מהרוח היזמית המאפיינת את התעשייה בישראל, והן מהעובדה שמרבית החברות נמכרות בשלב מתקדם של הפיתוח או עם הגעה למכירות, ורק מיעוטן ממשיכות לפעול בישראל בטווח הארוך”.

קצב הקמת החברות יציב בשנים האחרונות, והוא עומד על כ- 10% לשנה, אומר רו”ח וילמובסקי. קצב מכירת החברות וסגירתן הוא דומה, ולכן מספר החברות הכולל נשאר קבוע למדי לאורך השנים. קרוב ל-30% מהחברות הן חברות ותיקות בנות 10 שנים ומעלה, ושאר החברות, שהנן צעירות יחסית, מתפלגות מבחינת גילן באופן אחיד למדי על פני העשור האחרון.
“בהחלט ייתכן שההשקעות של קרנות הון הסיכון ב-2011 יתקרבו להיקפי ההשקעות שאפיינו את שנות השיא 2008, 2005 ו-2000”, אומר רו”ח וילמובסקי. “לשם השוואה, היקף ההשקעות בשנת 2008 עמד על כ-383 מיליוני דולרים, בשנת 2005 על כ-379 מיליוני דולרים, ובשנת 2000 על כ-435 מיליוני דולרים. סכום ההשקעה הממוצעת לחברה הגיע בשלושת הרבעונים הראשונים של 2010 לשיא של כל הזמנים, בסך של כ-10.6 מיליוני דולרים”.