סיקור מקיף

כיצד עזרו הצפרדע והסלמנדרה לחוקרי הטכניון לשפר משמעותית את תהליך הגילוח

חוקרי הטכניון מצאו דרך לשפר משמעותית את תהליך הגילוח, בעקבות בדיקת חיכוך של משטחים שמחקים מרקמי פני שטח שהתפתחו ברגלי צפרדע, צרצר וסלמנדרה.

סכין גילוח בהשראת הסלמנדרה. איור 1. באדיבות הטכניון
סכין גילוח בהשראת הסלמנדרה. איור 1. באדיבות הטכניון
סכין גילוח בהשראת הסלמנדרה. איור 2. באדיבות הטכניון
סכין גילוח בהשראת הסלמנדרה. איור 2. באדיבות הטכניון

חוקרי הטכניון מצאו דרך לשפר משמעותית את תהליך הגילוח, בעקבות בדיקת חיכוך של משטחים שמחקים מרקמי פני שטח שהתפתחו ברגלי צפרדע, צרצר וסלמנדרה.

קבוצת החוקרים, בראשותו של פרופסור משנה מיכאל ורנברג, ראש המעבדות לטריבולוגיה בפקולטה להנדסת מכונות, בדקו כיצד הצפרדע, הסלמנדרה והצרצר, המתקיימים בסביבה רטובה, אינם מחליקים על משטחים לחים. המשטחים שמחקים מרקמים ביולוגיים נבדקו בעזרת מתקן יחיד מסוגו בעולם שנבנה על ידי קבוצת המחקר של פרופ’ ורנברג. מתקן זה מסוגל למדוד כוחות שמתפתחים בין משטחים במגע, כמו חיכוך ואדהזיה, בזמן שהוא עובד בתוך מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. זה מאפשר בו-זמנית גם לראות ברזולוציה גבוהה כיצד מתנהגים המשטחים שבמגע. “אנו משתמשים בפתרונות של הטבע כמקור השראה לפיתוח טכנולוגיות הנדסת פני שטח חדשות”, מסביר פרופ’ ורנברג.

“אנו עושים זאת בשיתוף פעולה עם ביולוגים המספקים לנו מידע על התפקידים והמבנה המורכבים של מערכות ביולוגיות אותו אנו מנסים לפשט וליישם באמצעים טכניים. תהליך זה מאפשר גם להבין כיצד דברים עובדים בטבע וגם לקדם את ההנדסה”.
החוקרים מצאו שהחיות המתקיימות בסביבה רטובה משפרות את האחיזה שלהן ע”י סילוק נוזל מהמגע בעזרת תעלות מיוחדות הקיימות במשטחי המגע שברגליהן. הסתבר שבעיה דומה קיימת גם בסכיני גילוח מודרניים. פס הגומי שנמצא מתחת לסכינים נועד להגדיל חיכוך כדי למתוח את העור לפני שהסכינים עוברים עליו לקבלת גילוח טוב יותר. נוכחות של קצף גילוח על העור מקטינה את החיכוך ולכן מפריעה למתיחת העור. כדי לבדוק מכשירי גילוח אמתיים, החוקרים הוציאו את סכיני הגילוח והחליפו את פס הגומי המקורי, שהיום נושא סדרה של מגבים קטנים (ציור 1), בפס גומי עם מרקם משושים ביו-חקייני שהם בנו בעקבות בחינת רגלי הצפרדע, הצרצר והסלמנדרה. “המשטח שאנו ייצרנו במעבדה יעיל פי שניים בהגדלת החיכוך עם העור בנוכחות קצף גילוח מהמשטח הנמצא בסכינים המסחריים”, מסביר פרופ’ ורנברג, שהגיש פטנט על הגילוי ביחד עם הסטודנט שלו, אלכסיי ציפניוק. “המשטח שלנו גם נעים יותר במגע עם העור”, מוסיף אלכסיי, שביצע ניסויי מדידת חיכוך על עור ידו (ציור 2). פוסטר של אלכסיי נבחר לאחרונה כאחד משלושה הפוסטרים הטובים ביותר בתחרות שנערכה במכון לננוטכנולוגיה ע”ש רסל ברי (RBNI).

המאמר שמתאר את העבודה התפרסם בעיתון Interface של החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע. ניתן למצוא אותו ב-

5 תגובות

  1. “מישהו” , סדר הגודל של השערות האנושיות הן מיקרומטרים. כלומר מליוניות המטר. ננו זה אומר פי 10 קטן מזה. כלומר מיליארדית המטר. נראה לי שרובוטים קטנים שיוכלו לגלח פנים יהיו גדולים לפחות כמו כינה ולא יבואו בתור משחה אלא יצאו מקופסה קטנה שתתחבר למשקפי הגוגל…

  2. אני עדיין מחכה למשחה המכילה ננו-רובוטים זעירים, שמורחים אותה על הפנים ותוך שניות היא מסירה ומנקה את הזיפים (הננו-רובוטים מזהים את הזיפים וחותכים אותם מהבסיס) , שוטפים עם מים ומקבלים פנים חלקות למשעי.

  3. נדהמתי מהטעויות
    המציאו מכשיר לבדיקת הגילוח בחלק היחיד בגוף שלא צומחות בו שערות: פנים היד
    מה גם שלעור פנים היד תכונות פיזיות הפוכות מעור הפנים
    למעשה אלו שני סוגי העור בגוף המציגים קיצונים הפוכים מבחינת הרכות העובי, רמת השיעור והמבנה הפנימי והחיצוני
    ההמצאה משלבת שני קצוות הפוכים הבנה עמוקה במדע וחוסר מחשבה בסיסית.
    אני הייתי מתכנן מכשיר שיעבוד על עור הפנים אבל אז זה כבר לא יהיה פטנט כי הרעיון הועלה כאן קודם וחבל.

  4. ״אדהזיה״ : כוח המשיכה בין המולקולות של שני חומרים שונים.

  5. אל תמהרו למכור זכויות לשימוש בפטנט ,
    תוציאו סכין גילוח מעולה ,
    שם נמצא הכסף הגדול !!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.