נשיא הטכניון: נרדמנו במגדל השן ולא קלטנו את השינויים המהירים של המהפכה התעשייתית הרביעית

פרופ’ פרץ לביא אמר את הדברים במהלך הועידה השישית של המועצה להשכלה גבוהה שהתקיימה השבוע באשקלון

“הכינוס הזה עוסק במגדל השן בעולם החדש.” כך אמר פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון ויו”ר ועד ראשי האוניברסיטאות במהלך הועידה השישית של המועצה להשכלה גבוהה שהתקיימה השבוע באשקלון. פרופ’ לביא תיאר את ההתפתחויות של מה שמכונה המהפכה התעשייתית הרביעית ואמר: “נרדמנו במגדל השן.”

” אנו חיים לא רק בעולם חדש אלא גם בעולם שמתחדש מדי שנה בשנה ובקצב מסחרר. אנו חיים כיום בתקופה שזכתה לכינוי עידן המהפכה התעשייתית הרביעית. עד כה הכרנו שלוש מהפכות תעשייתיות. הראשונה התרחשה באנגליה בסוף המאה ה-18 כאשר הוקמה תעשיית הטקסטיל, נוצל כוח הקיטור ונוסד בית החרושת.”

“המהפכה השניה הגיע 100 שנה מאוחר יותר והגיעה לשיאה בתחילת המאה ה-20 כאשר הותקנו קווי הייצור במפעלי פורד בארה”ב, ולאחר מכן מפעלים רבים ייצרו מוצרים רבים במהירות גבוהה. המהפכה השלישית התחילה בשנות השבעים של המאה ה-20, כאשר האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע גויסו לניהול תהליכי הייצור. מוקדם עדיין לפסוק האם המהפכה התעשייתית היא רק שדרוג של המהפכה השלישית או שמא היא ראויה לתואר משלה. אבל כבר היום ברור שהיא מאופיינת בחידושים טכנולוגיים אשר מקרבים את העולם הפיזיקלי לעולם הביולוגי והדיגיטלי אשר מתמזגים אט אט לישות אחת.”

“מספר טכנולוגיות נמצאות בליבה של המהפכה הרביעית. הגידול האקספוננציאלי בכוח המיחשוב והוזלתו, הביג דטה וטכנולוגית הענן, הזמינות והניידות של החיבור לאינטרנט אשר נמצא בכף ידו של כל אחד מאיתנו, האינטרנט של הדברים אשר בדומה לקורי עכביש סמויים מן העין תיווצר חיבוריות בין אינסוף אביזרים, פריטים ומערכות. אלה יצייתו לנו ויעמדו לרשותנו בלחיצת אצבע. האינטליגנציה המלאכותית והדפסת התלת ממד אשר יהפכו מהיסוד את עולמות התעשייה, היכולת לקרוא את הקוד הגנטי והיכולת לערוך אותו יגרמו לשינוי גדול ולא רק ברפואה.”

“בסקר שנערך בדאבוס בין מנהלי חברות מובילות וכלכלנים בינואר 2016 היתה הסכמה גורפת שבשנת 2025 עשרה אחוז מבני האדם ילבשו בגדים מקושרים לאינטרנט, 50% מתעבורת האינטרנט תהיה לבית ולמכשיריו, והרובוט הראשון כרוקח לכל דבר בבתי מרקחת, אז גם תצא מפס הייצור של מדפסות התלת ממד המכונית הראשונה כמו גם 5% ממוצרי הצריכה. בשנת 2025 ל-90% תהיה גישה קבועה לאינטרנט, ו-10% מהמכוניות בארה”ב יהיו אוטונומיות.”

“הטכנולוגיות החדשות יחוללו מהפכה בצורה בה אנו חיים כיצד אנו עובדים וגם כיצד אנו מתייחסים איש לרעהו. המהפכה הזו תשפיע על תעשיות רבות ויותר מכך, על מקצועות רבים ותשנה ללא הכר את המודלים הכלכליים על פיהם פועלות מדינות רבות.”

“מערכות אוטונומיות מבוססות על אינטליגנציה מלאכותית יחליפו בני אדם במקצועות רבים. כל מי שביקר בשדות תעופה ובבנקים ראה כי מכונות תופסות את מקומם של פקידי הבנקים ועובדי חברת התעופה אלה שנהגו, לעיתים בחיוך לפרוע עבורנו את ההמחאה ולהכין עבורנו את כרטיסי העליה למטוס. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מגלים נתונים מבהילים. מיליוני בני אדם יאבדו את מקום עבודתם בעשרים השנים הבאות ויפנו את מקומם לרובוטים ומערכות אוטומטיות. רק חישבו מה יעשו 1.7 מיליון נהגי משאיות בארה”ב אם חברת אובר תצליח ללמד משאיות לנסוע לבד בכבישי צפון אמריקה.”

“לפני שלושה שבועות הייתי בפאלו אלטו ופגשתי אדם שעוסק באותה משימה, ולדבריו, אנחנו במרחק של חמש שנים מהמשאית האוטונומית הראשונה שתיסע בכבישים המהירים בארה”ב.”

“המהפכה התעשייתית הרביעית שונה מקודמותיה במהירותה ובאיכותה. קצב השינוי הוא ללא תקדים. מי שיער לעצמו לפני עשר שנים בלבד שכל אחד יחזיק בכיס מכשיר שיאפשר לנו להיכנס לאנציקלופדיה בריטניקה, להזמנת מונית או לתקשר עם חבר בקצה העולם. אינני חושב שיהיו רבים שיחלקו על כך שהמערכות החינוכיות ובמיוחד המוסדות להשכלה גבוהה תהיינה חייבות להתאים את עצמן הן מבחינת ההוראה והן מבחינת המחקר למהפכה הרביעית. להערכתי עד היום לא נתנו את הדעת על כך במידה מספקת, נרדמנו במגדל השן. כולנו תקווה שהתוכנית הרב שנתית שהוצגה בפנינו היא הצעד הראשון בכיוון של ההתמודדות עם הצפוי בעתיד. אנחנו חייבים לבדוק את עצמנו ומהר האם אנו מכינים את הסטודנטים שלנו למה שיהיה בשנת 2025.”

“אנו צריכים לעשות את הכל כדי שבוגרי האוניברסיטאות והמכללות ישתלבו במעגל העבודה בעשור השני והשלישי של המאה ה-21. אם כי הנושא רחב ודורש התעמקות וחשיבה מסודרת. ”

“ברצוני להציע כמה דרכי פעולה אפשריות. עלינו לבדוק את תוכניות הלימודים בכדי לוודא שהמיומנויות שאנו מקנים לתלמידנו תתאמנה לשנת 2025. אין ספק שהדרישות המקצועיות ומפת המיומנויות משתנים בצורה מהירה, יש האומרים שמחצית מתלמידי כיתה א’ שהתחילו השנה את לימודיהם יעסקו במקצועות שאינם קיימים היום. אנו צריכים לבדוק מהם המקצועות החדשים ומה המיומנויות הדרושות עבורם.”
“עלינו לשנות את שיטות ההוראה שלנו ולהתאימן לעולם החדש. המערכת האקדמית שמרנית מטבעה ואינה מאמצת בקלות שיטות הוראה ולמידה חדשות. להערכתי השינויים הטכנולוגיים ששינו את חיינו אינם מותירים בידינו ברירה אלא אנו חייבים למצוא שיטות חדשות להתמודד עם עולם הויקיפדיה. יש לכך ניצנים ראשונים כמו הופעתם של ה- MooC-ים או השיטה של לימוד מבוסס פתרון בעיות. אך אלו עדיין מבחינת ניסיונות ראשונים מאוד מהוססים בדרך כלל של מורים בודדים חדורי מוטיבציה.”

“קצב השינויים המהיר ההופך את החומר הנלמד ללא רלוונטי בתוך מספר שנים מחייב הקדשת תשומת לב ללימודי ההמשך. המערכת האקדמית חייבת להכיר בכך שהלמידה איננה מסתיימת בהענקת התואר והיא חייבת לקחת על עצמה את עדכון הידע של בוגריה.”

“רופא אשר למד במאה ה-20 קורס אחד ויחיד בגנטיקה וגם הוא מקוצר בסגנון של גנטיקה לרפואנים חייב היום להתעדכן בחידושי הגנטיקה של המאה ה-21, בכדי לטפל כיאות בחוליו.”

“השינויים המהירים המתרחשים בחיינו יחייבו דו שיח הדוק ומתמיד בין המערכת האקדמית ובין התעשייה ומערכות ממשלתיות. דו שיח מתמיד מחויב המציאות. הוא יחבר המערכת האקדמית לעבר הצרכים הלאומיים ואלו שיהיו תוצאה של השינויים הצפויים בעולם התעסוקה ובתעשיה. דו שיח כזה יעזור למערכת האקדמית להסתכל לשינויים על ידי מתן חוזר על מידת הצלחתה או אי הצלחתה.”

“ההיענות של המוסדות להשכלה גבוהה לדרישות החברה ידגישו ויעצימו את האחריות החברתית של האוניברסיטאות והמכללות.”

“גם המחקר האקדמי חייב להשתנות .האבחנה בין מחקר בסיסי ומחקר יישומי מטשטשת. בעולם המשתנה במהירות המרחק בין שני סוגי המחקר מתקצר עד למינימום. המחקר העתידי יהיה גם רב תחומי וידרוש שיתופי פעולה הדוקים בין תחומי ידע שונים ומיומנויות שונות. על האוניברסיטאות לקחת זאת בחשבון בכל הקשור בתקציבי מחקר והשקעות בתשתיות מחקר.”

“העולם החדש מציב גם אתגרים בפני מדעי החברה והרוח והאמנויות. אם כי ברור שהשינויים הטכנולוגיים משפיעים על הצורה בה אנו, ובמיוחד ילדנו ונחדנו מתקשרים איש עם רעהו, קשה לשער עד כמה שינויים אלה ישפיעו על החברה כולה, על היחסים בתוכה וגם על ערכיה. אינני חושב שברורה לנו המשמעות החברתית והאנושית של היכולת לשנות כרצוננו את הקוד הגנטי. אינני חושב שאיש לא נתן את דעתו לשאלה כיצד יתמודדו מדינות עם החלפתם של מיליוני בני אדם במכונות אוטונומיות. והאם הווטסאפים והטוויטרים המאפשרים גישה למקורות אינסופיים מעצבים את אופן החשיבה של ילדינו בצורה שונה מאשר ידענו עד כה.”

“אלו שאלות חשובות. יהיה קשה לקיים חברה שוויונית, יצירתית ומאושרת ללא פיתוחם של דרכי חשיבה וביטוי חדשות בידי חוקרים בתחום מדעי החברה, הרוח והאמנות. ”

“לסיכום, המהפכה התעשייתית הרביעית מציבה בפני המערכת האקדמית אתגרים שאינם פשוטים כלל ועיקר. מחד העתיד צופן בפנינו הבטחות גדולות לחיים בריאים ואיכותיים יותר אך מאידך יש באופק סכנות לא מבוטלות. המערכת האקדמית צריכה להכיר בכך ולאמץ במהירות את השינויים הנחוצים כדי לקדם את פני הבאות.”

באותו הנושא באתר הידען:

• ישי פרנקל, סגן נשיא אינטל: על התעשייה לאמץ את המודל של גוגל לקשר עם האקדמיה ולבצע מחקר בסיסי
• האם ההשכלה הגבוהה בסכנה והאם הדבר בלתי נמנע?