“סופר ירח-דם כחול”: מה מדענים יכולים ללמוד מליקוי הירח היום?

היום יתרחש צירוף מקרים אסטרונומי נדיר שקרה בפעם האחרונה בשנת 1866: ליקוי ירח מלא, שיעניק לירח צבע אדמדם, יתרחש במקביל לתופעת “סופר ירח”, בה הירח נמצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסלולו ונראה מעט גדול יותר. שתי תופעות אלו מתוזמנות עם מופע ירח מלא שני לחודש ינואר, תופעה המכונה “ירח כחול”.

מאת אליזבת זובריטסקי, מרכז טיסות החלל גודארד, נאס”א. תרגום מאנגלית: אליסף קוסמן

הערה: בישראל ניתן יהיה לצפות בליקוי ירח חלקי ביותר, במהלך זריחתו בשעות הערב. ניתן לצפות בשידור חי באתר נאס”א (שיחל ב-12:30 שעון ישראל), שיתעד את הליקוי המלא ממערב ארצות הברית.

ליקוי הירח שיתרחש היום, 31 בינואר 2018, יספק לצוות מדענים הזדמנות ייחודית לחקור את הירח באמצעות המקביל האסטרונומי של מצלמה תרמית לחישת חום.

שלושה אירועים ירחיים ישתלבו בחפיפה יוצאת דופן שזכתה לכינוי “סופר ירח-דם כחול” (Super Blue Blood Moon). היום יקרה המופע השני של ירח מלא בחודש ינואר, שיהפוך אותו לירח הכחול הראשון של שנת 2018 [לשם אין קשר לצבע הירח]. הירח ייחשב גם ל”סופר ירח” – תופעה המתרחשת כשהירח נראה מעט יותר גדול ובהיר, כאשר הוא קרוב לפריגיאה, הנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסלולו האליפטי.

בנוסף, יתרחש ליקוי ירח מלא שיעניק לו באופן זמני צבע אדמדם, תופעה המוכרת בשם “ירח דם”. התופעה מתרחשת כאשר כדור הארץ מסתיר את אור השמש מהירח, ורק קרני אור אדומות מצליחות לחדור את האטמוספירה של כדור הארץ ולהגיע לפני הירח.

עבור החוקרים, הליקוי מספק הזדמנות לראות מה קורה כשפני השטח של הירח מתקררים במהירות. מידע זה עוזר להם להבין חלק מהמאפיינים של הרגולית – התערובת של קרקע וסלעים רופפים בפני השטח – וכיצד היא משתנה לאורך זמן.

“במהלך ליקוי ירח, שינוי הטמפרטורה כה דרמטי עד שפני השטח של הירח כאילו עוברים מלהיות בתוך תנור אל תוך מקפיא במספר שעות בלבד”, אמר נואה פטרו, מדען המשנה של משימת גשושית המחקר “המקפת לסקר הירח” (Lunar Reconnaissance Orbiter , ר”ת: LRO), ממרכז החלל גודארד של נאס”א בגרינבלט, מרילנד.

באופן נורמלי, המעברים אל ומחוץ לחשכה, ושינויי הטמפרטורה הבאים יחד עמם, נפרשים על פני משכו של יום ירחי, שנמשך 29 וחצי ימי ארץ. ליקוי ירחי מאיץ את השינויים הללו להילוך גבוה.

ממצפה הלאקלה (Haleakala Observatory) באי מאווי בהאווי, הצוות יבצע את מחקריו באמצעות אורכי גל בלתי נראים בהם בהם ניתן לבצע חישה מרחוק של חום. הם ביצעו סוג כזה של מחקר מספר פעמים בעבר, והתמקדו באזורים ספציפיים על הירח, כדי לראות כיצד הם משמרים חום במהלך הליקוי.

“כל האופי של הירח משתנה כשאנחנו צופים בו באמצעות מצלמה תרמית במהלך הליקוי”, אמר פול היין מהמעבדה לפיזיקה אטמוספירית וחללית באוניברסיטת קולורדו בולדר. “בחשיכה לא ניתן לראות מכתשים מוכרים רבים ותוואים אחרים, והאזורים שמסביב לחלק מהמכתשים, שבד”כ הינם חסרי ייחוד, מתחילים ‘לקרון’, בגלל שהאבנים שם עדיין חמים”.

המהירות שבה פני השטח יאבדו חום, תלויה בגודל הסלעים ומאפייני החומר שבפני הקרקע, כולל הרכבו, וכמה הוא נקבובי ורך.

חוקרי הירח יודעים כבר רבות על שינויי הטמפרטורה בין יום ולילה ובין עונות, מהמידע שנאסף על ידי מכשיר ה-Diviner של הגשושית LRO, רדיומטר תת-אדום הממפה את טמפרטורת פני השטח מאז 2009. שינויים ארוכי טווח אלו חושפים מידע לגבי תוואים גדולים יותר ולגבי המאפיינים הכלליים של הסנטימטרים הראשונים של שכבת הרגולית. השינויים בטווח הקצר עקב הליקוי יספקו מידע על החומר הדקיק בשכבה העליונה ביותר של הרגולית.

באמצעות השוואת שני סוגי התצפיות הללו, הצוות יוכל להסתכל על שינויים באזורים ספציפיים – למשל, “פיתולי הירח” (lunar swirls) באתר ריינר גמה או מכתש שנוצר מפגיעת אסטרואיד והשאריות הרופפות שמסביב לו.

מידע מסוג זה שימושי עבור מטרות פרקטיות כגון חיפוש אחר אתרי נחיתה מתאימים למשימה עתידית על הירח. הוא מסייע גם לחוקרים להבין את האבולוציה של פני השטח של הירח.

“מחקרים אלו יעזרו לנו לספר את הסיפור של כיצד מכתשים גדולים וקטנים משנים את פני השטח של הירח לאורך תקופות זמן גאולוגיות”, אמר פטרו.

לידיעה באתר נאס”א