הריחן מן החלל

ברברה מורגן, המורה-אסטרונאוטית תביא עמה בשובה לכדור הארץ מיליוני זרעי ריחן (בזיליקום) שנחשפו לתנאי החלל ותספק אותם לתלמידים לצורך ביצוע ניסויים

האם ניתן לאכול רוטב ספגטי מן החלל? ובכן יש צורך בכמה מרכיבים, אבל לפחות באחד מהם לא יהיה מחסור. האסטרונאוטית-מורה ברברה מורגן, שטסה בימים אלה במעבורת אנדוור במשימה STS-118, הביאה עימה לתחנת החלל הבינלאומית מיליוני זרעי ריחן (בזיליקום).

הניסוי, MISSE-4(Materials on the International Space Station Experiment), מתווסף ל-3 מיליון זרעים שכבר הוטסו לתחנה לפני כשנה וממתינים למורגן שתיקח אותם בחזרה לכדור הארץ. ניסויי MISSE 3 ו-4 מהווים חלק מסדרת מערכות ניסויים בגודל מזוודה המכילים חומרים שונים, לרבות זרעים, המוצבים מחוץ לתחנת החלל כדי לנסות כיצד הם ישרדו בסביבה הקשה של החלל.

בתמונה: ניסוי MISSE 4, המכיל מאות פריטים לרבות מבחנות ובהן זרעי ריחן, שיוצא ממקומו מחוץ לתחנת החלל ויוחזר לכדור הארץ לניתוח.

כמה מזרעי הריחן ישארו בתחנה ויגודלו באפס כוח משיכה. האחרים יוחזרו לכדור הארץ ויחולקו לערכות שאותם יוכלו סטודנטים לקבל ולחקור את קצב נביטת הזרעים – כיצד ריחן מן החלל גדל בהשוואה לריחן שלא עזב את כדור הארץ. הסטודנטים ילמדו בהזדמנות זו על הדרך שבה פועלות השיטות המדעיות והטכניקות לחקור תופעות ולרכוש ידע חדש אודות נושא.

צמחי ריחן גדלים מזרעים, על כדור הארץ בחדרי גידול פשוטים.

כדי להביא את הזרעים לכיתות הלימוד חברה נאס”א לחברת הזרעים ג'ורג' פארק בגרינווד, דרום קרוליינה. החברה החלה את הקשר עם נאס”א ועם ניסויי סטודנטים בשנות השמונים כאשר פיתחה נישויים לחשיפת זרעים בחלל עבור תלמידים – תוכנית SEEDS. במהלך הניסוי, שוגרו למעלה מ-12 מיליון זרעי עגבניות לחשיפה ארוכה לחלל. הם הוצבו במסלול ב-1984 בידי המעבורת צ'לנגדר כדי לספק נתונים ארוכי טווח על סביבת החלל והשפעתה על מערכות חלל ועל הפעילות האנושית בחלל, והוחזרו מאוחר יותר.

בתמונה: צמחי ריחן גדלים מזרעים בחדר גידול מיוחד בכדור הארץ. צילום: נאס”א.

“אני סבורה כי הילדים יתרגשו לעבוד עם משהו שהיה בחלל ולדעת, לצורך הניסוי הזה, שאין תשובות בספר” אומרת מיריה פינקנור, מהנדסת במרכז טיסות החלל מארשל של נאס”א בהאנטסוויל אלבמה ואחת מהחוקרים הראשיים של ניסויי MISSE. “אני מקווה שיותר תלמידים יתעניינו במדע ונגיע למספר דומה של תלמידים שהתעניינו בניסויי העגבניות” אמרה. למעלה מ-40 אלף כיתות לימוד בכל מדינות ארה”ב וב-30 מדינות זרות משתתפים בתוכנית.
בנוסף לתועלות החינוכית, תורמים ניסויי MISSE נתונים רבים על התנהגות חומרים בחלל לתחנת החלל הבינלאומית, לתוכנית קונסטליישן (חלליות הדור הבא) ולמספר רב של תוכניות הגנה. שני הניסויים הראשונים הוטסו לחלל בשנים 2001 ו-2005, והשלישי הועלה לחלל שנה מאוחר יותר. MISSE-3 הניב למשל אישור לכך שמערכת החיטוי המונעת מהניסויים הללו לזהם את תחנת החלל – פועלת.

בתמונה: MISSE-3 מחוברת לחלק החיצוני של תחנת החלל מאז אוגוטס 2006. המכל בצורת מזוודה מלא במאות חומרים כדי לחקור כיצד כל אחד מהם מושפע מסביבת החלל.

הניסויים הקודמים הראו כי דוגמיות זכוכית המשמשות לחלונות נשארו בהירות בדרגה של 90% וששכבת הצבע הלבן המשמשת כמגן תרמי מפני קרינה נראית חדשה, אפילו לאחר ארבע שנים בחלל. “אנו רוצים לשמור על חלונות נקיים כך שהאסטרונאוטים יוכלו לא רק להביט החוצה אלא גם לצלם תמונות טובות של כדור הארץ” אומרת פינקנור. אנו גם רוצים לשמור על מערכת בקרת החום – השומרת על טמפרטורה נוחה בתחנה, שתעבוד כראוי.”
בינתיים כבר מתכננים בנאס”א לשגר את הניסוי השישי בסדרה, באמצעות טיסה STS-123 שתשוגר בתחילת 2008. היא תישא 140 ניסויים ממרכז מארשל, לרבות חומרים כגון מגן החום, מגן הקרינה ועוד שישמשו את חלליות האוריון שתוכל לשאת ששה אסטרונאוטים למסלול נמוך סביב כדור הארץ או ארבעה לירח.