# סטטיסטיקה של אסון

> כמויות הנפט שפורצות במתקן של בריטיש פטרוליום כבר עברו את מה שנחשב עד היום לאסון הנפט הגדול, כאשר בהערכה של כ 200אלף מ"ק בחודש, "אקסון וולדז" נשארה רחוק מאחור אחרי שניסיונות שונים ומשונים להפסקת זרימת הנפט לא צלחו פונים למוצא האחרון, קידוח מקביל שישאב את הנפט הפורץ. עד להפעלת הקידוח יעברו שבועות רבים, שבועות בהם הנזק לסביבה נמשך ומתגבר. מאחר והפתרון הטוב ביותר הוא הקידוח המקביל שיכנס לפעילות רק באוגוסט,…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/statiscits-of-a-disaster-0606105
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2010-06-06T00:10:47+03:00
- Modified: 2010-06-07T14:21:51+03:00
- Sections: זיהום ומיחזור
- Topics: זיהום הים, כתם הנפט במפרץ מקסיקו (2010)

## Article

כמויות הנפט שפורצות במתקן של בריטיש פטרוליום כבר עברו את מה שנחשב עד היום לאסון הנפט הגדול, כאשר בהערכה של כ 200אלף מ"ק בחודש, "אקסון וולדז" נשארה רחוק מאחור אחרי שניסיונות שונים ומשונים להפסקת זרימת הנפט לא צלחו פונים למוצא האחרון, קידוח מקביל שישאב את הנפט הפורץ. עד להפעלת הקידוח יעברו שבועות רבים, שבועות בהם הנזק לסביבה נמשך ומתגבר. מאחר והפתרון הטוב ביותר הוא הקידוח המקביל שיכנס לפעילות רק באוגוסט, הרי שבחשבון פשוט יש לשלש את כמויות הנפט שיתפשטו במפרץ. כמויות הנפט שפורצות במתקן של בריטיש פטרוליום כבר עברו את מה שנחשב עד היום לאסון הנפט הגדול, כאשר בהערכה של כ 200אלף מ"ק בחודש, "אקסון וולדז" נשארה רחוק מאחור, השמן האדמדם מציף חופים חוליים, מכסה ביצות, חודר לשפכי נהרות ומרעיל בארות. בחשבון זהיר, עד שיפסק הזיהום תזרום לים כמות שממלאת שלוש מכליות ענק, או כמות שיכולה להעלות את מפלס ים המלח בכמטר. המפרץ מהווה מקור פרנסה לדייגים, מקום לבילוי ותיירות, אחת ה"אטרקציות" המפורסמות היא דיג דגי-חרב (משוננים), דגים שיחודם קידם אותם לאחד הסמלים של לואיזיאנה, דגים שכתם הנפט מכחידם. אוכלוסיה קטנה של לוויתנים (ראשתנים) מאבדת פרטים ל… נפט. שוניות אלמוגים שהיוו מוקד משיכה לתיירים … מתכסות בשומן האדום, הדייגים שובתים, התיירים לא יגיעו, הנזק הכלכלי הישיר והמידי …. מליארדים. הנזק הכלכלי העתידי והנזק הסביבתי …. לא ישוער. בניסיון למזער את הנזק שפכו עובדי בריטיש פטרוליום כ-4,000 מ"ק חומרים משטחים (‬דומים לסבון ). השפעת המשטחים על נפט ידועה, פרוק לטיפות זעירות, הפיכת הכתם לתרסיס (מה שמפחית את ציפת הנפט), התוצאה… התחליב מרחף בכל מפלסי המים ושוקע לקרקעית, מה שימנע את הגעתו (המידית) לחופים. אלא שהשארות התחליב במים עמוקים וקרים יגרום להארכת זמן התפרקות הנפט, התחליב מהווה רעל, ברור שבשלב הבא התחליב יספג על ידי פיטופלנקטון וכך יחדור למערכת הטבעית, רעל שריכוזו יגדל ככל שיעלה בשרשרת המזון. אז מה תהיה ההשפעה של התחליב על הסביבה הימית העמוקה? מאז הפיצוץ זוהו זרמי נפט במעמקי המפרץ שמתפשטים על פני מאות ק"מ. אחד הזרמים מתקדם לכוון חופי אלאבמה, לאזור עשיר בדגה ובמגוון חיות ים. הנפט נשאר בעומק בהשפעת החומרים הממיסים שבריטיש פטרוליום שפכה לאזור הפיצוץ, חומרים שמשטחים את הנפט ומפזרים אותו לרסיסים זעירים. רסיסי נפט והחמרים המשטחים מהווים רעל לכן השפעתם על הסביבה הימית קטלנית. מפרץ מקסיקו משתרע על פני כמיליון וחצי קמ"ר. סביב לשוליו של המפרץ איים נמוכים, מפרצים רדודים, ביצות ומניפות סחף של נהרות ענק. עומק המים בתוך המפרץ מגיע ל-4,000 מטר. המגוון הרחב של עומקי המים והנגישות לשטחים יבשתיים, ביצות ושפכי נהרות יוצר מגוון גדול של שטחי מחיה שבהם מגוון עצום ורב של עופות, דגים, יונקים, פרוקי-רגליים, קונכיות וכמובן צמחיה יבשתית וימית מגוונת. עומקי המים משפיעים על האקלים המקומי ומניעים זרמים מעגליים בתוך המפרץ, כאשר בפתחו המזרחי נוצר זרם שמשיק לחופי פלורידה. על פי הדיווחים הנפט כבר מגיע לפלורידה וממשיך לאוקיאנוס האטלנטי. הדייגים במפרץ.. מושבתים ועל פי התחזיות ישבתו שנים רבות, שכן התקופה בה פרץ הנפט היא הזמן בו מינים רבים עוסקים ב"פרו ורבו", לוויתנים ודולפינים מתכנסים ל"משחקי אהבה", צבים מזדווגים ועולים לחוף להטיל, סרטנים מתרבים, דגים מטילים אלמוגים מפיצים זרעונים וביציות וצדפות מתפתחות. הנפט עצר את כל הפעילות המבורכת וכן יצר מחסום שמשמיד פלנקטון, כאשר מושמד בסיס הפירמידה בשרשרת המזון … אין סיכוי לראשה. דגים, קונכיות, סרטנים, צבים ויונקים ימיים, כולם תלויים בבסיס … שמושמד. כל החי סביב המפרץ ובעיקר עופות, תומכים ונתמכים בסביבה הימית, עופות שמקננים בשולי המפרץ מתקימים מיצורים ימיים, כמו במים כך גם ביבשה, זו עונת ההטלה וגידול צאצאים. כאשר החי במפרץ גוסס, כאשר אין במים מזון, לא יתפתח דור (עופות) חדש ובשלב הבא גם ההורים ימותו מרעב או מ… נפט. נוסף לעשרות אלפי אנפות, קורמורנים, ביצניות, חופמים ורבים אחרים שמקננים סביב המפרץ, זו התקופה בה עוברים וחונים בחופים להקות עופות נודדים בדרכם צפונה, עבור הנודדות שטחי הביצות והאיים משמשים "תחנת תידלוק". הנודדות אוכלות ומתגברות את "מאגרי האנרגיה", "תידלוק" שמאפשר לנודדות להמשיך בדרכן…. הנפט השמיד את מאגרי ה"דלק" וכך פגע בעשרות-אלפי עופות נודדים שיחסרו את האנרגיה להגיע לאזורי הקינון, כלומר לא רק "תושבי" המפרץ נפגעים אלא גם כל מי שעובר בו. מושבת קינון של אלפי שקנאים חומים … עומדת בפני כיליון, השקנאי החום היווה סמל להצלחה של פעילות שימור, אחרי שכמעט ונעלם מנופי היבשת בשנות ה60 חזרו העופות והקימו מושבות / אוכלוסיות בריאות,. עכשיו, העוף שהשנה הוצא מרשימת המינים בסכנה … עומד בפני הכחדה. במעמקי המפרץ מתקיים עושר חיים שרובו אינו מוכר, מהמוכרים והידועים: מדוזות ענק, לוויתנים, תמנונים, דגי מעמקים ובעיקר פלנקטון, כל לילה מתקיימת נדידה אנכית, חיות המעמקים עולות למים רדודים כדי לאכול ‫ולהיאכל, הנדידה שיש מי שמתארה כ"גדולה בתבל" מהווה את מקור המזון למיני דגים‬ רבים, דגים שמהווים את מקור הפרנסה העיקרית של האוכלוסייה האנושית לחופי המפרץ, ושוב, אנחנו בתקופה בה מיני דגים רבים מטילים, ביצים לא מתפתחות בנפט. הנפט שחודר לביצות ולשפכי הנהרות פוגע בצמחיה, חדירת הנפט לשורשים תגרום לתמותה של צמחי מים, הצמחים מאגדים ומחזיקים קרקע ויוצרים את מערכת הביצות הייחודית לאזור. כאשר הצמחים ימותו תתפזר הקרקע ומה שהיה ביצות סביב איים יהפך לאגמים, איים בביצות מהווים מחסומים שמונעים חדירת מים מלוחים, כאשר הצמחים ימותו והאיים ייעלמו, ייווצרו אגמים מלוחים. אזורי החוף מרושתים במערכת צינורות שמובילים גז ונפט מהמפרץ ליבשה, כ-42 אלף ק"מ של צינורות ומערכות הובלה יוצרים רשת פגיעה ורגישה, כאשר שטחים נרחבים בחוף יהפכו לאגמים תיפגענה מערכות התשתית וההובלה, ומהי עלות הנזק העתידי? גם ללא הנזק מכתם הנפט לואיזינה נחשבת למקום בו ההשפעה האנושית על בליה בחופים היא מהגבוהות בעולם, המדינה מעבדת כ 100 קמ"ר חוף מדי שנהץ כאשר מוסיפים לכך את השפעת הנפט … מתקבל "רב-אסון". מסתבר כי בקרקעית המפרץ יש "סדקים" מהם מחלחל נפט באופן טבעי, מאחר ויש במפרץ נפט קיימים בו גם חיידקים שמתקיימים מהנפט ומפרקים אותו, הכנסת כמויות ענק של נפט לסביבה הימית תגרום להתרבות אותם חיידקים, התרבות שלא תהיה משמעותית מספיק לסילוק הזיהום, אבל תהווה פגיעה נוספת בסביבה, שכן מפרקי הנפט "שואבים" חמצן מהמים, שאיבת חמצן מהמים יוצרת סביבה ללא חיים. לקראת עונת ההוריקנים מתעוררת בעיה נוספת, המפרץ מתואר כ "אוטוסטרדת ההוריקנים", כאשר על נתיב הסערות יש כתמי נפט. סביר להניח כי הסערות יסיעו את הנפט לתוך היבשה, כלומר לא רק פגיעה בחופים, בביצות, בעופות מים ובדייגים, הנפט יגיע לתוך היבשה לשטחי חקלאות, לגופי מים מתוקים, למתקנים תעשייתיים ולבתי התושבים. שתי הערות לסיום, בהתחשב בעובדה כי ארה"ב היא מקור תרבות הצריכה הבלתי נלאית … רק לשם צריכה, צריכת דלק מחצבי כתרבות (ולא כצורך ממשי), תלות מוחלטת בייצור זיהום מתמשך ללא התחשבות סביבתית, ניתן רק לומר כי: "מי שישן עם כלבים מתעורר עם פרעושים". ראוי להזכיר כי באפריקה, בניגריה, בשפכו של נהר הניגר התקיים עולם טבע עשיר ומגוון (פי כמה וכמה משפך המיסיסיפי), התקיים בעבר שכן מזה שנים רבות מורעלת הדלתה של הניגר בשפכים מבארות הנפט של חברת של, אבל זה באפריקה...