הרובונאוט נארז לקראת שיגורו לחלל

רובונאוט 2 תוכנן כעוזר לאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית, אך כדי להגיע לשם הוא נדרש לעזרה מהמהנדסים והטכנאים על כדור הארץ

כשהוא ארוז כגולם של פרפר בתוך מסגרת אלומיניום ובלוקים של קצף שנחתכו בצורתו, רובונאוט 2 או R2 עושה דרכו לתחנת החלל הבינלאומית בתוך המודול הרב תכליתי הקבוע על סיפון המטען של מעבורת החלל דיסקברי כחלק ממשימה STS-133.

לאחר שיגיע לתחנה צפוי R2 שייעזר בשתי זרועותיו ובראיה הסטריאוסקופית שלו לבצע כמה מהעבודות השגרתיות או התפקידים המונוטוניים בתוך המעבדה המרחפת כדי לשחרר את האסטרונאוטים למשימות ולניסויים מורכבים יותר. יום אחד הוא גם יוכל לצאת להליכות חלל.

מהנדסים במרכזי החלל ג’ונסון וקנדי עמלו כדי להבטיח שהרובוט ההומנואיד הראשון יגיע לחלל וגם יוכל לעבוד. המהנדסים והטכנאים בלעי עשרות שנות נסיון באריזת רכיבים לחלל בילו את השבועות האחרונים בהכנת תוכנית לאבטחת המכונה השוקלת כ-150 קילוגרם כנגד הרעידות וכוח המשיכה העצומים במהלך השיגור.

“להערכתי כבר במאי הבנו שעומד בפנינו אתגר” אמר מייקל הדקוק, מהנדס מכונות שתכנן את ההליכים ושאר ההיבטים להכנת R2 לשיגור, לרבות פעולות עדינות באמצעות מנוף בתוך מתקן העיבוד של תחנת החלל במרכז החלל קנדי. כשהוא ארוז ישקול הרובוט 220 ק”ג.
“אנו מבקשים לעשות משהו ייחודי ומהיר” אמר סקוט היגנבותאם, מנהל מהטעם במשימה STS-133. “ולארוז אותו כך שהאסטרונאוטים יוכלו בקלות להוציא את R2 מהתיבה. יש לנו את הצוות הטוב ביותר בעולם לטפל בדברים כאלה.”

בתחילה חשבו לקשור את הרובוט לכסא ריק בסיפון האמצעי של המעבורת, אמר היגנבותאם. אך R2 כבד מדי עבור הכסא לפיכך תכנן הצוות את הקופסה המלאה קצף וקשורה במסגרת אלומיניום. הרכבת האריזה חשובה ל-R2 משום שמעבורת החלל מאיצה לכדי שלוש פעמים כבידת כדור הארץ במהלך הטיפוס בן שמונה הדקות לחלל.

בצירוף מקרים, ניתוח מפורט הראה שהתנוחה הטובה ביותר עבור R2 לשרדו את השיגור תהיה דומה לזו של האסטרונאוטים עם הפנים קדימה לכיוון חרטום המעבורת כאשר הגב קולט את כל המשקל, אלא שהרובוט יעשה זאת כ-10 מטרים מתחתם – בתוך סיפון המטען.

אף כי הרובוט הוא מכונה מורכבת המלאה בחיישנים מקצה הטכנולוגיה ומופעלת באמצעות תוכנה מתוחכמת, זו צורתו המגבירה את ההתפעלות. הוא תוכנן בידי נאס”א וג’נרל מוטורס כרובוט מסייע לאסטרונאוטים בחלל. הוא נראה כחלק העליון של אדם העוסק בפיתוח הגוף והוא מכוסה בראש בעל קסדה הכולל שתי מצלמות הנותנות לו יכולת ראיה תלת ממדית בנוסף לחיישנים אחרות.

רובונאוט זה לא נועד לטוס, זה דגם פיתוחי שנועד לביצוע ניסויים ושיכלולים על כדור הארץ. ואולם הוא הותאם לטיסה ונוסה היטב לקראת השיגור. היתה זו תוספת חשובה למתכנני טיסה STS-133 משום שהרכיב הרב תכליתי הקבוע Permanent Multipurpose Module שדיסקברי מעלה לתחנת החלל נאלץ לעבור שינוים והרחבה כדי להכיל גם את הרובוט. ה-PMM – היה רכיב לוגיסטי רב תכליתי שכונה לאונרדו ונבנה כדי להישאר בחלל רק לתקופה קצרה בכל שיגור. ואולם משימתו השתנתה והמהנדסים הוסיפו לו ציוד מבחוץ ומבפנים כך שהוא יוכל להתחבר באורח קבע לתחנת החלל ולשמש כארון איחסון ולא רק כמשאית קטנה הנעה כפי שחשבו לראשונה. “מישהו אמר לי שבמשימה הזו יש הכל חוץ מאת השיגרה” אמר היגנבותאם” והוא צודק.

לידיעה באתר נאס”א