החברה מבקשת לגייס 40 מיליון דולרים, מחציתם לתכנון, הנדסה וניסוי, וכן 13 מיליון דולרים כדי להריץ מחקר בתרכובות ננו שפופורות פחמן – חומר שיהיה חזק במיוחד, אך גם קל במיוחד לשמש בבניית הכבל שיהיה לב המערכת
בניית רכבל לחלל איננה עוןד פנטזית מדע בדיוני, כך טוען השבוע אתר ספייס.קום. לאחרונה הוקמה בסיאטל חברת היי ליפט סיסטמס (HighLift Systems). החברה מוכרת את הרעיון של מעלית לחלל.
בחודשים האחרונים דיברו בכירי החברה כי היא מתחילה לנבור בין הסוכנויות הממשלתיון כגון נאס”א, הסוכנות לפיתוח מתקדם בתחום ההגנה (DARPA), הרשות הפדרלית לתעופה (FAA), ואפילו משרד המודיעין והסקר (NRO).
כדי שהמעלית תעבוד, יש צורך להעביר כבל שקצה אחד שלו יהיה בכדור הארץ והקצה העליון יגיע מעבר למסלול גיאוסינכרוני (36 אלף ק”מ). כדי לפתוח בפרויקט יש צורך להעלות כ-20 טונות של כבל ובגלגל למסלול גיאוסינכרוני. בינתיים, מתכננת החברה ניסוי ראשוני בקנה מידה קטן של המערכת, שתיבנה מננו-שפופרות.
“אנחנו מתקדמים די יפה”, אומר בראד אדוארדס, מייסד שותף בחברת הייליפט סיסטמס, שנוסדה בשנה שעברה. “זה יותר עניין של רצון ומימון לסוג כזה של פרויקט”, סיכם. מייקל ליין, נשיא הקבוצה נפגש השבוע עם אנשי חיל האוויר ואמר כי הדברים זזים.
החברה מבקשת לגייס 40 מיליון דולרים, מחציתם לתכנון, הנדסה וניסוי, וכן 13 מיליון דולרים כדי להריץ מחקר בתרכובות ננו שפופורות פחמן – חומר שיהיה חזק במיוחד, אך גם קל במיוחד לשמש בבניית הכבל שיהיה לב המערכת. לדברי ליין, קרנות הון סיכון ומספר משקיעים פרטיים כבר הביעו התחייבות להשקיע כמה מיליוני דולרים בפרויקט. קיבלנו כמה פניות ממדינות בארה”ב כדי שנעביר את המפעל אליהם, מדינות כמו ניו מקסיקו ונבדה שהציעו חבילת הטבות נדיבה, אך לא הגענו לשום מסקנות. יתכן שנשקול זאת כאשר יסתיים התקציב הפדרלי שלנו, בינואר.
מעלית לחלל היא באופן הפשוט ביותר, פעולה רבת כבלים של מכניקת כוכבי הלכת. המדובר בכבל שאורכו יהיה 100 אלף קילומטר, מעט יותר משליש ממנו – עד ללווין הגיאוסינכרוני ושאר הכבל ישמש לאיזון המשקל. כאשר יוצב הכבל במקומו, כוח המשיכה בצד התחתון והמתיחה של הכבל בצד הרחוק תשמור על הכבל במתח קבוע ובמצב קבוע מעל נקודה מסוימת בכדור הארץ.
אם חלליות רובוטיות יטפסו על הכבל באיטיות, הם יוכלו במאמץ קטן ביותר, כאשר יגיעו לצד השני של הכבל, לצאת מכוח המשיכה של כדור הארץ ולהמריא לירח, למאדים, נוגה או לאסטרואידים. מעלית פועלת תוכל להעביר לחלל מבנים עדינים וגדולים כמו לוויני אנרגית שמש, לוויני מגורים ומטענים מועילים אחרים לחקר ופיתוח החלל.
החומר שנבחר לבניית הכבל הוא תרכובת של ננו-שפופרות פחמן. לדברי החברה, חומר זה איננו גימיק מעבדתי, אך דרושה עדיין עבודה רבה כדי להפוך את החומר ממצב של חוטים כיום לקילומטרים של כבלים בעתיד. לדברי אדוארדס, פיתוח התרכובת מתקדם במהירות גבוהה מהצפוי ויהיו לנו חומרים להדגמה בעתיד הקרוב. יש לנו מעט מאוד ספק כעת שניתן יהיה לבנות טכנית את המעלית, אמר. בכל מקרה, השאלה החשובה יותר היא שאלת המימון.
