מדענים החוקרים את התמונות שהתקבלו מקאסיני ראו מבנה בחלק החיצוני של טבעת D הנראה כמו סדרת טבעות זעירות בהירות, שהרווח ביניהן הוא 30 קילומטרים. תצפית שבוצעה בידי טלסקופ החלל האבל ב-1995 גילתה אף היא מבנה מחזורי בטבעת D, ואולם אז היה המרחק בין הטבעות 60 קילומטרים
מדענים העובדים במשימת קאסיני גילו שינוי שהעיד על כך ששביט או אסטרואיד התנגשו לאחרונה עם טבעת D, אחת מהחיוורות שבטבעות שבתאי.
מדענים החוקרים את התמונות שהתקבלו מקאסיני ראו מבנה בחלק החיצוני של טבעת D הנראה כמו סדרת טבעות זעירות בהירות, שהרווח ביניהן הוא 30 קילומטרים. תצפית שבוצעה בידי טלסקופ החלל האבל ב-1995 גילתה אף היא מבנה מחזורי בטבעת D, ואולם אז היה המרחק בין הטבעות 60 קילומטרים שלא כמו רבות מהתצורות במערכת הטבעות שלא השתנו במהלך העשורים האחרונים, המרווח בתבנית זו קטן במהלך השנים.
ממצאים אלה הוצגו ביום חמישי האחרון בכנס חטיבת האגודה הפלנטארית במפגש האגודה האסטרונומית האמריקנית בפסדינה קליפורניה.
“המבנה בטבעת D מזכיר לנו כי טבעות שבתאי אינן נצחיות, אלא מערכות פעילות ודינמיות, שיכולות להשתנות ולהתפתח” אמר ד”ר מאת' הדמן, חבר צוות ההדמיה של קאסיני באוניברסיטת קורנל, באיתאקה, ניו יורק.
כאשר חוקרי קאסיני ראו את טבעת D בקו אחד עם מישור הטבעות, הם ראו תבנית של בהירות החוזרת על עצמה – חלק מהטבעת שנראה בהיר יותר בצד הרחוק של הטבעת מופיע כהה כאשר הוא נמצא על הצד הקרוב של הטבעת ולהפך.
תופעה זו יכולה להתרחש באיזורים המכילים יריעות של חומרים עדינים, המגיבים לשינויים בשיפועים בגלי החומר הטבעתי. הן השינוי לאורך זמן והן המבנה הגלי של האיזור עשויים להיות מוסברים בהתנגשות של שביט או מטאוריט בטבעת D, שהעיפה בשל כך ענן של חלקיקים עדינים. ענן זה קיבל את הנטיה של מסלול העצם שהתנגש כאשר הוא התרסק אל תוך הטבעות. הסבר חלופי עשוי להיות שהעצם עשוי היה להיות ירח זעיר שנפל ממסלולו, נקרע לגזרים ופיזר אותם במסלול הנוטה.
בכל אחד מהמקרים, החוקרים מעריכים כי הספיחים של התנגשות כזו היא שהטבעת תיטה באופן יחסי למישור המשווה של שבתאי. במשך תקופת מה, ככל שהחלקיקים יפתחו תנועה מוטית, יריעות חלקות אלה של חומר עשויות להפוך לסליל גלי המתפזר כמי מזרקה במהלך הזמן, וזה מה שצפינו כעת.
בהתבסס על התצפיות של 1995 ו-2006, המדענים ביצעו השלכה לאחור של התהליך וכעת הם מעריכים שההתנגשות התרחשה ב-1984.
