ליקוי חמה באנטליה, מרץ 2006. דיווח מיוחד לאתר הידען
אבי בליזובסקי, סידה, תורכיה
טבעת היהלום. ד”ר עמנואל גרינגארד הצליח ללכוד את חלקיק השניה שבו השמש נאבקת בהתפרצויותיה האחרונות להתגלות מעבר לירח.
דברים טובים חולפים מהר. אומרים שזה היה שלוש דקות ו-42 שניות. לי זה נראה אולי כמו 20 שניות. חושך בשמים, וקור שבא פתאום לאחר גל חום יחסית (עובדה שחטפתי מכת שמש). ומה שרואים למעלה זה משהו מוזר ביותר – עיגול חלול של אור. התאורה היתה בערך כמו של ליל ירח מלא, כי בכל זאת יש מעט אור גם בעטרת השמש.
התמקמנו על דיונת חול הצופה אל מפרץ אנטליה בעיר הרומית העתיקה סידה. מתחתינו פרוש גם האצטדיון הרומי, שבתוכו התמקמו מדעני נאס”א ומשם שידרו את הליקוי בשידור חי בטלוויזיה ובאינטרנט לכל העולם.
מזג האוויר שיתף פעולה בצורה ראויה לציון, הרצות שערך שערך ד”ר אייל חפץ שהסתייע במודל בשם סקירון באוניברסיטת אתונה גילו כי כדאי יותר להגיע לחוף ולא להרים, למרות שאינטואיטבית נראה שמקום גבוה עשוי להכיל פחות עננים. “אנחנו בסוף עונת החורף והים יחסית קר ציפינו שמבחינת עננות נמוכה על קו החוף יהיה נקי ועל ההרים תהיה עננות נמוכה. לעומת זאת עננים גבוהים – נוצה (צירוסים) התחזית היתה שהיא יכולה להגיע לקו החוף ולהפריע. בדיוק על פי התחזית מכיוון צפון מערב הגיעו העננים הללו אבל לשמחתנו הם עדיין נמצאים שם ולא מפריעים לנו לראות את הליקוי. המודל ניבא את זה יוצא מן הכלל. הגל הזה יתקדם אלינו אבל הוא יגיע כבר אחרי הצהרים. המודל הוא כל 6 שעות. בשש בערב העננים כבר באיזור שלנו.”
המארגנים ובראשם עופר ירון הצליחו במשימתם. כ-140 אנשי הקבוצה הגיעו למקום בשלושה אוטובוסים מהמלון באנטליה. כולם היו ממושמעים ויצאנו בסביבות שמונה בבוקר, ואפילו הספקנו לבקר בסכר מאנגאבט, סכר עצום שעומק המים באגם שנוצר בתוכו מגיעים ל-130 מטר, וכמות המים העוברת בתוכו במשך שנה כפולה מזו המשמשת את מדינת ישראל על כל צרכניה במשך שנה. בהמשך התמקמנו בסידה, והגענו לגבעה אותה כבשה חולית חלוץ.
כשעה וחצי לפני הליקוי החלה ההתרגשות כאשר נוצר המגע הראשון בסביבות השעה ארבע (לא על השעון אלא על גלגל השמש). לאט לאט ההתרגשות גברה כאשר עוד ועוד סימנים החלו מבשרים על שינוי, ולא רק התמונה של גלגל השמש הנגוס שהופך לאט לאט לסהר, כפי שנראה דרך המשקפיים המיוחדים והמכשירים המקרינים את השמש. לקראת השעה רבע לשתיים, כעשר דקות לפני הליקוי נעשה קר והשמים נהיו חשוכים מעט, כמו בשעות בין הערביים. אפילו האופק היה ורוד. ואז כחמש דקות לפני שתיים, זה קרה – כמעט בבת אחת הכל החשיך. מבט על השמש הראה כי היא מנסה להתפרץ מבעד לירח המכסה אותה. על טבעת הביילי כפי שהיא מכונה – המאור המוזר בשמיים עליו דיברתי בתחילה, ניתן היה לצפות בעין בלתי מזוינת. זה לא משהו שרגילים לצפות בו. מכל עבר נשמעו קריאות התפעלות, ואפילו פרופסורים התלהבו כמו ילדים.
קשה לתאר במילים את ההרגשה הזו, זה ממש לא כמו לראות את זה בטלוויזיה או באינטרנט. היה שווה. חוויה שלא מן העולם הזה, תרתי משמע.
דיווח כפי שנמסר באתר בסביבות 13:15 שעון ישראל. נמסר טלפונית והועלה על ידי עמית אורן
אבי בליזובסקי מספר על שיא הליקוי כפי שנראה מנקודת תצפיתם של הקבוצה של אוניברסיטת תל-אביב בטורקיה
(עמית אורן)
ברגע של שיא הליקוי, כשהשמש התכסתה לחלוטין, הטמפרטורה צנחה מ24 מעלות ל13 עד שניה לפני הליקוי היה מספיק אור. לאורך כל הדרך אנשים התלהבו, והשתמשו במגוון ציוד לצילום ותצפית בליקוי. מעלות. ברגע השיא – החשיך. אומנם, שלא כצפוי, לא נראו כוכבים כה רבים בשמים, נוגה נראתה ועוד מספר. ניתן להגיד שזה כמו לראות את שמי המדבר עם הירח בהם. בזמן המחשך הגדול, השיא, אנשים השתמשו בפלאש לצילום, מפני שהמצלמות מתוכנתות לפי האור. בעת השיא, המראה היה מדהים! כמו טבעת אור, ממש היה ניתן לראות את הנקודה ממנה יוצאות קרני השמש. היציאה של השמש מההתכסות הייתה מחזה מדהים, כמו יהלום נוצץ.
קבוצתם של אוניברסיטת תל-אביב בטורקיה הגיעו אתמול עד מוצאי שבת. קבוצתם מכילה כ- 140-150 איש.
ידען מיוחד – ליקוי חמה באנטליה 2006
