העלייה המתמדת במנת המשכל מרמזת שבני הדורות הבאים יהיו גאונים בהשוואה אלינו
לפני 28 שנים גילה ג’יימס ר’ פלין (Flynn), חוקר באוניברסיטת אוטאגו שבניו זילנד, תופעה שאנשי מדעי החברה עדיין לא הצליחו להסביר: מאז תחילת המאה ה-20 מסתמנת עלייה מתמדת במנת המשכל, ה-IQ, במקומות רבים בעולם. פלין בדק תוצאות של מבחני אינטליגנציה ביותר מ-25 מדינות ומצא שמנת המשכל עלתה בכולן ב-0.3 נקודות מדי שנה, כלומר עלייה של 3 נקודות מלאות בכל עשור. מחקרי מעקב שנערכו במשך כ-30 שנה איששו את הממצאים הסטטיסטיים [של פלין] המעידים על עלייה כלל-עולמית, הידועה כיום בשם “אפקט פלין”. והעלייה עדיין נמשכת.
“לתדהמתי, מגמת העלייה ב-IQ נמשכת גם במאה ה-21,” אמר פלין לקראת פרסום ספרו האחרון בנושא: “האם אנחנו נעשים חכמים יותר?” שראה אור בספטמבר 2012. “הנתונים האחרונים מארה”ב מוסיפים להראות עלייה קבועה של שלוש עשיריות הנקודה מדי שנה.”
אחד ההיבטים המוזרים והמעניינים של אפקט פלין הוא אחידות התופעה: העלייה קבועה, ללא האטות וללא עצירות ועליות מחודשות. העלייה במנת המשכל ממשיכה בהתמדה “כאילו יד בלתי נראית מכוונת אותה,” אומר פלין. ג’וזף רוג’רס, פסיכולוג מאוניברסיטת אוקלהומה, בדק את תוצאות מבחני האינטליגנציה של כ-13,000 סטודנטים אמריקניים כדי לברר אם אפקט פלין בא לידי ביטוי גם על פני תקופות זמן קצרות יותר. “שאלנו את עצמנו אם ציוני הסטודנטים [במבחני ה-IQ] ישתפרו גם בתקופות זמן של חמש או עשר שנים. ובכן, מתברר שהם משתפרים אפילו במהלך שנה אחת,” אומר רוג’רס. “העלייה בהישגים נמשכת בהתמדה, באופן שיטתי, שנה אחר שנה אחר שנה. לילדים שנולדו ב-1989 יש IQ גבוה מעט מילדים שנולדו ב-1988.”
המשמעות של אפקט פלין היא שבממוצע, מנת המשכל של ילדים תהיה גבוהה בכ-10 נקודות מזאת של הוריהם. בסוף המאה הזאת, תהיה לצאצאינו מנת משכל גבוהה בכ-30 נקודות מזו שלנו. זה גם ההפרש בין מנת המשכל הממוצעת לבין זו של שני האחוזים העליונים באוכלוסייה – כל זאת, בהנחה שאפקט פלין יימשך. אך האם התופעה הזאת יכולה להמשיך לעד? האם המגמה עתידה להמשיך עד אין סוף, כך שבני הדורות הבאים ייחשבו גאונים על פי קני המידה המקובלים כיום? או שיש גבול טבעי לאפקט פלין ולהתפתחות האינטליגנציה האנושית?
האינטליגנציה בעידן המודרני
כמעט בד בבד עם זיהוי אפקט פלין, זיהו החוקרים תופעה נוספת. הם שמו לב לכך שהעלייה בציונים במבחני ה-IQ מושגת כמעט כולה בזכות ביצועים טובים יותר בחלקים מסוימים של המבחנים הנפוצים ביותר בשימוש. אחד המבחנים האלה, מבחן האינטליגנציה לילדים של וכסלר (WISC), כולל כמה חלקים, שכל אחד מהם מעריך מיומנויות שונות. היה אפשר לצפות לשיפור דווקא בתחום האינטליגנציה המגובשת, זו הנרכשת בבית הספר, כמו מיומנויות בחשבון ואוצר מילים. אך בניגוד לציפיות, לא כך הדבר. מתברר שהציונים בחלקי המבחן המודדים את המיומנויות האלה נשארים קבועים לאורך זמן.
מרבית העלייה במנת המשכל נובעת משיפור בהישגים בשני תת-מבחנים המתמקדים בחשיבה מופשטת. תת-מבחן אחד עוסק בקווי דמיון בין עצמים או בין מושגים ומציב שאלות בנוסח: “במה דומים תפוח ותפוז זה לזה?” תשובה כמו “שניהם אכילים” תזכה בציון נמוך, ואילו תשובה כמו “שניהם פירות”, הכוללת מאפיינים שמעבר לתכונות פיזיקליות פשוטות, תזכה בציון גבוה יותר. בתת-המבחן השני מוצגת לנבחנים סדרה של צורות גאומטריות ועליהם לזהות קשר מופשט כלשהו ביניהן.
מבחנים כגון אלה תוכננו מלכתחילה כמבחנים לא-מילוליים שאינם תלויי תרבות המיועדים למדוד את מה שמכונה בפי הפסיכולוגים בשם “אינטליגנציה נזילה”: יכולת מולדת לפתור בעיות לא מוכרות. נראה כאילו הדבר עומד בסתירה לאפקט פלין, שכן העלייה שהוא מתעד מראה קשר ברור בין השפעות סביבתיות לבין מרכיבי אינטליגנציה שלכאורה אינם תלויי תרבות, קשר שנמצא באוכלוסיות שונות ברחבי העולם. איינסלי מיצ’ם ומארק פוקס, פסיכולוגים מאוניברסיטת פלורידה שערכו מחקרים מפורטים בנושא ההבדלים בין הדורות כפי שהם משתקפים בהישגים במבחני האינטליגנציה, משערים שהשיפור ביכולת החשיבה המופשטת שלנו קשור לגמישות חדשה המאפיינת את הדרך שבה אנו תופסים היום עצמים בעולם.
“כולנו מכירים את ‘כפתור’ ה’התחל’ שעל צג המחשב, אלא שאין זה באמת כפתור,” אומרת מיצ’ם. “ניסיתי להסביר לסבתי כיצד לכבות את המחשב ואמרתי לה: ראשית את מקישה על כפתור ה’התחל’ ובוחרת באפשרות ‘כיבוי.’ היא הבינה שעליה ללחוץ בפועל על דבר פיזי כלשהו והקישה עם העכבר על צג המחשב.”
מיצ’ם מוסיפה שסבתה אינה חסרת אינטליגנציה. אבל היא גדלה בעולם שבו כפתורים היו כפתורים ממשיים [ולא וירטואליים] וטלפונים היו טלפונים ולא מצלמות. חוקרים רבים, בהם גם פלין, טוענים שהעלייה בציונים במבחני ה-IQ אינה משקפת שיפור ביכולת השכלית הבסיסית שלנו. למעשה, אומרים החוקרים, אפקט פלין משקף עד כמה המוח שלנו נעשה “מודרני”. מבחנים כגון אלה דורשים מיומנות בזיהוי קטגוריות מופשטות ובמציאת הקשרים ביניהן. ומיומנות זו, אומר פלין, נעשתה במהלך המאה האחרונה שימושית יותר משהייתה אי פעם בהיסטוריה האנושית.
“אם אינכם מסוגלים לסווג מושגים מופשטים ואם אינכם מורגלים בחשיבה לוגית, אז למעשה אינכם יכולים להשתלט על החיים בעולם המודרני,” אומר פלין. “הפסיכולוג הסובייטי אלכסנדר לוריא ערך בשנות ה-20 של המאה ה-20 שורה של ראיונות מאלפים עם איכרים במחוזותיה הכפריים של רוסיה. הוא נהג להציב להם את השאלה הזאת: ‘באזורים שיש בהם שלג-עד, הדובים לבנים תמיד. בקוטב הצפוני יש שלג כל ימות השנה. מה צבעם של הדובים שם?’ האיכרים ענו תמיד שכל הדובים שראו אי פעם היו חומים. הם לא העלו בדעתם שלשאלה היפותטית יכולה להיות משמעות.”
האיכרים לא היו טיפשים. הם פשוט חיו בעולם שבו נדרשו מיומנויות אחרות. “נראה לי שההיבט המרתק ביותר בתופעה הזאת אינו עצם הדבר שההישגים שלנו במבחני ה-IQ טובים כל כך,” אומר פלין, “אלא האור החדש שבו היא מאירה את מה שאני מכנה ‘ההיסטוריה של החשיבה במאה ה-20′.”
פרשנות פשטנית מדי של אפקט פלין תוביל אותנו למסקנות מוזרות ביותר. למשל, אם ננסה לבצע אקסטרפולציה (חִיּוּץ) של האפקט לאחור בזמן, נמצא שלאדם הממוצע בבריטניה ב-1900 הייתה מנת משכל של 70 בערך, לפי קני המידה של 1990. “משמעות הדבר היא שהבריטי הממוצע היה על גבול הפיגור השכלי, ולא היה יכול אפילו להבין את חוקי משחק הקריקט,” אומר דייוויד הַאמְבְּריק, פסיכולוג קוגניטיבי מאוניברסיטת מדינת מישיגן. “וברור שזו מסקנה אבסורדית.”
אולי איננו נבונים יותר מאבותינו, אך אין ספק שהיכולת השכלית שלנו השתנתה. פלין סבור שהשינוי החל בימי המהפכה התעשייתית, שהביאה בעקבותיה מערכת חינוך המונית, משפחות קטנות יותר וחברה שבה מקצועות טכניים וניהוליים תפסו את מקום העיסוקים החקלאיים. נוצרו מעמדות חדשים של אנשי מקצוע: מהנדסים, חשמלאים, מעצבים תעשייתיים, ותחומי העיסוק החדשים שלהם חייבו שליטה בעקרונות מופשטים. החינוך בתורו נעשה הכוח המניע לחדשנות ולשינויים חברתיים נוספים. כך נוצר משוב חיובי מתמשך בין היכולות השכליות שלנו לבין תרבות מבוססת טכנולוגיה, ולא נראה כי המשוב הזה עתיד להסתיים בקרוב.
מרבית החוקרים מסכימים עם הנחת היסוד של פלין שהמהפכה התעשייתית וההתפתחות הטכנולוגית הן שחוללו את האפקט הנקרא על שמו. עם זאת, קשה לזהות במדויק גורמים מדויקים שאפשר לעצב לפיהם מדיניות חינוכית או חברתית שתגביר את האפקט. שיפור החינוך תורם ללא ספק להתקדמות. עד תחילת המאה ה-20, למדו מרבית האמריקנים לא יותר משבע שנים בבית הספר. כיום, כמחצית מן האוכלוסייה הבוגרת בארה”ב היא בעלת השכלה על-תיכונית, חלקית לפחות.
אך ההשכלה הפורמלית לבדה אינה יכולה להסביר את כל הסיפור. כמה מן החוקרים בתחום העלו את ההשערה שמגמת העלייה ברמת ה-IQ במהלך המאה ה-20 משקפת רובה את השיפור בהישגים בקצה הנמוך של עקומת הפעמון המייצגת את התפלגות רמת המשכל, תוצאה שמקורה קרוב לוודאי באפשרויות הרבות יותר הפתוחות כיום לרכוש השכלה. ואולם, ג’ונתן ואי ומרתה פוטאלאז מאוניברסיטת דיוק, ערכו לאחרונה מחקר שהקיף 1.7 מיליון תוצאות של מבחני אינטליגנציה, שניתנו לתלמידי כיתות ה’, ו’ ו-ז’ במהלך תקופה של 20 שנה, ומצאו שציוני התלמידים המדורגים ב-5 האחוזים העליונים תואמים להפליא את אפקט פלין. “בפעם הראשונה מצאנו עדות לעלייה של עקומת האינטליגנציה כולה,” אומר ואי. הוא ופוטאלאז מניחים אפוא שהעלייה בעקומת האינטליגנציה כולה מראה שהכוחות התרבותיים המניעים את השיפור בהישגים משפיעים על הכול במידה שווה. במאמר העומד להתפרסם בקרוב, מעלים החוקרים את ההשערה שהחשיפה הנרחבת, בעולם כולו, למשחקי וידאו מתוחכמים ואפילו לתכניות טלוויזיה מסוימות מספקת “מגרש אימונים” המפתח את המיומנויות לפתרון הבעיות הדרושות להצלחה במבחני IQ.
האוניברסליות של אפקט פלין מאששת, לדעתו של רוג’רס, את הטענה שאין טעם לחפש גורם יחיד לתופעה. “יש ככל הנראה ארבעה או חמישה גורמים ראשיים וכל אחד מהם יכול לאזן ולווסת את האחרים,” אומר רוג’רס. תזונה משופרת בגיל הילדות, חינוך לכול, משפחות קטנות יותר וההשפעה של אימהות משכילות על ילדיהן הם קרוב לוודאי כמה מן הגורמים העומדים ביסודה של התופעה. “גם אם רק שניים מן הגורמים משפיעים, הרי שגם כששני האחרים נעדרים, כפי שקרה, למשל, במלחמת העולם השנייה, אפקט פלין ממשיך להתקיים,” מוסיף רוג’רס.
אבולוציה שכלית
מה צפוי לנו בעתיד? האם ציוני ה-IQ ימשיכו לעלות? בדבר אחד אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים: העולם הסובב אותנו ימשיך להשתנות, במידה רבה בשל מעשינו שלנו.
פלין מרבה להשתמש באנלוגיה מתחום הטכנולוגיה כדי לתאר את פעולת הגומלין ארוכת הטווח שבין חשיבה לתרבות. ב-1900 מכוניות נסעו לאט עד כדי אבסורד משום שהכבישים היו במצב ירוד להחריד,” אומר פלין. “בכל נסיעה הרגשת שעצמותיך מתפרקות.” מאז הכבישים והמכוניות השתכללו במקביל. כשחל שיפור בכבישים, השתפרו גם המכוניות, והשיפור בכבישים דרבן את המהנדסים לתכנן מכוניות מהירות עוד יותר.
גם החשיבה והתרבות שלנו קשורות זו בזו במשוב דומה. אנחנו יוצרים עולם שהמידע שבו לובש צורות חדשות ונע במהירויות שרק לפני כמה עשורים לא היה אפשר אפילו להעלות על הדעת. כל התקדמות בטכנולוגיה מפתחת מוחות שיהיו מסוגלים להשתלט עליה, והחשיבה המשופרת מוסיפה לשנות את העולם. קשה להניח שאפקט פלין יפסיק במאה הזאת, והדבר מבשר על עולם שבו אנו, החיים היום, צפויים להיחשב למרבה הצער ליצורים בורים ומיושנים.
האינטליגנציה שלנו משתנה כמובן גם בדרכים שאינן באות לידי ביטוי במבחני IQ. “אנשים נעשים מהירים יותר, אני משוכנע בזה,” אומר האמבריק. “במחקרים הבודקים זמני תגובה מקובל להתעלם מתוצאות שמתחת ל-200 אלפיות השנייה. ההנחה בעבר הייתה שזה זמן התגובה המהיר ביותר האפשרי. אך אם תשאלו את העוסקים בתחום, הם יאמרו לכם שעליהם להתעלם מיותר ויותר תוצאות: אנשים נעשים מהירים יותר. אנחנו שולחים הודעות טקסט, משחקים במשחקי וידאו ומבצעים הרבה יותר פעולות המחייבות זמני תגובה מהירים ביותר. אני סבור שברגע שיהיו בידינו די נתונים, נוכל לראות שאפקט פלין חל גם על מדדי מהירות תפיסתית.
ואולי אין להתפלא מקיומו של אפקט פלין. היעדרו היה מדהים ומבהיל הרבה יותר, שכן משמעות הדבר הייתה שחדלנו להגיב לעולם שיצרנו במו ידינו. אפקט פלין לעצמו אינו טוב או רע, אין הוא אלא סימן לכושר ההתאמה שלנו לסביבה, והיכולות שהוא משקף מאפשרות לנו במידה שווה להרוס או לבנות. אם יתמזל מזלנו, נמשיך לבנות עולם שיאפשר לנו להמשיך ולהתפתח ולהמשיך ולהחכים – עולם שבו צאצאינו ישתוממו לנוכח היעדר התחכום שלנו.
על המחבר
טים פולגר (Folger) הוא המחבר והעורך המדעי של סדרת הספרים “מיטב הכתיבה האמריקנית על מדע וטבע”.
בקיצור
ציוני ה-IQ עולים בהתמדה זה מאה שנים, תופעה המוכרת כיום בשם “אפקט פלין”.
העלייה בציונים במבחני ה-IQ נובעת משיפור בביצועים במבחנים הנחשבים כבלתי תלויים בתרבות, כגון מבחני התאמת תבניות.
החוקרים סבורים ששורשי האפקט נעוצים באופי המופשט והמורכב יותר של החיים המודרניים.
חשיבה משופרת יוצרת טכנולוגיות השבות ומעצימות בתורן את כושר החשיבה שלנו. אין כרגע רמז שלולאת המשוב הזאת עומדת להיעצר.
אינטליגנציה מסוג מסוים
איך מודדים מנת משכל, או IQ? אחד המבחנים הנפוצים הוא מבחן האינטליגנציה של וכסלר לילדים (WISC), המורכב מכמה תת-מבחנים [שכל אחד מהם מעריך מיומנות שונה]. מקצתם מודדים את אוצר המילים של הילדים, את כישרונם בחשבון או את הידע הכללי שלהם – מה שאנחנו מכנים טריוויה. תת-מבחנים אחרים בוחנים את היכולות התפיסתיות של הילדים. במבחן העוסק בקווי דמיון בין עצמים או מושגים, הילדים מתבקשים למצוא קווי דמיון מופשטים בין מילים (למשל, שועל וארנבת). רק בתת-המבחנים האלה המתמקדים בחשיבה מופשטת נרשמה עלייה בהישגים. אפקט פלין משקף אפוא את ההסתגלות שלנו לחשיבה מופשטת.
ועוד בנושא
Flynn’s Effect. Marguerite Holloway in Scientific American, Vol. 280, No. 1, pages 37-38; January 1999.
Solving the IQ Puzzle. James R. Flynn in Scientific American Mind, Vol. 18, No. 5, pages 24-31; October 2007.
Are We Getting Smarter? Rising IQ in the Twenty-First Century. James R. Flynn. Cambridge University Press, 2012.
32 תגובות
היהדות מעודדת שאלות אשר מגיעות מתוך רצון להאמין מתוך אמונה שיש תשובה לשאלה רק כל עוד אני לא יודע קשה לי להאמין אומנם שאלות שאדם שואל רק כדי להתריס בלא רצון לדעת ולהאמין ודאי שאף על גב שיש תשובות היהדות אומרת שיש בעיה באותו אדם שהרי לא מחפש את האמת ובקשר לטענה שהיהדות מנמיכה עמים אחרים השאלה מגיעה מתוך בורות היהדות אומרת שהיהודים נולד עם יכולת להתעלות בקדושה מה שאין כן הגוי על אף שהוא בן אדם וממילא יש לו נשמה עליונה בתור גוי היכולת שלו להתעלות מוגבלת אבל היהדות מאפשרת לו להצטרף וממילא תלוי ברצונו אם להתעלות או לא
רבותי אם תתעמקו תשימו לב שהיהדות קובעת שכל אחד יכול להתעלות מדרגה של בן אדם רגיל לקדוש יותר לגויים אין את היכולת הזאת כיון שכל האפשרות של ההתעלות מגיעה מהתורהאבל היהדות לא מפלה אותם היא נותנת גם להם יכולת להתגייר להתעלות בעצמם אומנם עיקר התביעה על אנשים שנולדו עם היכולת( יהודים) ולמרות זאת לא מתעלים בקשר למה שטעיתם שהיהדות מחייבת ציות עיור השאלה באה מבורות מותר לשאול כמה שאתה רוצה מתוך הכרה ודאית שיש תשובות לכל שאלה רק אני לא יודע (כמובן ששאלות של התרסה מוכיחות על חוסר אמונה שזה נוגד את האמונה בריבונו של עולם
צריך לבדוק את ההשפעה של הליברליות וחינוך בסביבה ליברלית על האינטיליגנציה
ניסים, תודה
אני מסכימה עם הדברים שאמרת
אבל רוב הערכים שהזכרתי לקוחים מהקבלה, שהיא מבוססת על התורה
היום המציאות שונה, אבל הערכים לא השתנו
אגב יש הרבה דברים יפים בתורה שתופסים גם כיום
אני לא מסכימה איתך שאסור להיות סקרן, מותר לדעתי ואף רצוי
אבל תמיד צריך לזכור את היסודות שלנו
תמיד כשיש גילוי חדש אנחנו מרגישים כאילו הגענו לתמצית אבל אנחנו כל הזמן מגלים עוד בלי סוף.
אני חושבת, שלהיות עם נבחר זה להוביל, זה לא אומר טוב יותר או מוצלח יותר
יש אנשים שאינם מובילים והם עדין אנשים טובים, חזקים ומוצלחים
להיות עם נבחר, לדעתי זה להיות ראשון מהמובן להוביל
אבל כולנו אנשים שרוצים להיות מוערכים וכולנו רוצים חיים טובים ולא רק המנהיגים שבנינו.
עם נבחר צריך לנהוג כך, כלומר, לא להסתתר מאחורי תדמית של עם נבחר, אלא באמת להתנהג כך
אם זה להופיע בעיתונות ולהסביר יותר את הצד שלנו
ואם זה על ידי נקיטת עמדה
ואם על ידי עזרה לאחרים שזקוקים לכך
ועל ידי הבנה אחד של השני
ורד באואר
הערכים שהם מציינים אכן יפים. אך הם בנגוד למה שחושבת היהדות, והרבה דתות אחרות. ביהדות מלמדים: אל תהיה סקרן, קבל סמכות ללא עוררין, אתה חלק מעם נבחר, האחרים שווים פחות ממך, להרוג זה טוב…. וכן הלאה.
לעניות דעתי, צריך כמה שיותר מקורות. בהחלט שאי אפשר להסתפק במקור אחד
אבל הערכים הבסיסיים תמיד נשארים. לכבד את הזולת, לא לחשוב שאתה טוב יותר ממישהו אחר
להקשיב לאנשים סביבך ולתת להם את ההרגשה שאיכפת לך מהם
להוציא את הטוב ביותר שיש בך, אבל תמיד להסתכל ולראות שאתה לא דורך בדרך על אחרים
לדרוש את מקומך, בדרך הכי עדינה שאתה יכול לעשות
לזכור שיש מקום לכולם ולא צריך לדחוף
לזכור שאנשים הם אנשים לא משנה מה המוצא שלהם, כולם צריכים להתקיים, כולם רוצים להתבטא
לדעת לקחת אחריות על עצמנו, כי היא לא קטנה
לא לפחד מעבודה רבה, כי רק כך אפשר להגיע לתוצאות
אנשים שקראו רק תנ”ך, היו האנשים הטיפשים ביותר, אפילו לעומת אנשים שמעולם לא קראו אף ספר ופשוט הסיקו מסקנות מהמציאות הסובבת אותם.
גם היום ההבדל בין דתיים שקוראים “ספרות חיצונית” מלבד טקסטים “קדושים” ובין דתיים שלמדו רק תלמוד וכו’, הוא הבדל גדול.
אנשים המסתמכים על ספרים עם אידיאולוגיה אחת ועוד כזו שמנותקת מהציאות, כמו ספרי הדת המונותאיסטית, הם אנשים טיפשים ביותר.
העובדה שהם טוענים ששם יש הכל מהכל ולא צריך שום דבר אחר – מוכיחה זאת.
איפה היינו היום אם היינו לומדים רק את סיפורי התנ”ך (שמלבד היותם מנותקים מהמציאות או בעלי קשר קלוש מאוד למציאות, אין בהם שום ערך מוסרי. להיפך) ? אם היינו הולכות בדרכם, היינו מתאבדות מזמן.
מצד שני, הטמבלים עושים הרבה יותר ילדים. כך שבכל מקרה יש גם הרבה יותר טיפשים בסביבה.
בשבוע שעבר קראתי ב”דה מרקר” שביל גייטס מתרעם על מדענים שמעדיפים לפתח תכשיר נגד התקרחות מאשר חיסון זול ונגיש למלריה, כי בהתקרחות נמצא הכסךף. לכן הטענה שבני האדם מחכימים מדור לדור אניננה נכונה.
ישנו סרט נפלא בשם “אידיוקרטיה” (Idiocracy) שמתאר את עתיד האנושות – עולם של אידיוטים מלהגים, שאינם יודעים שום דבר על שום דבר. הסיבה: המוחות הטובים ביותר התרכזו במציאת פתרון להתקרחות ולאין אונות, במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של האנושות.
ה- IQ לא יכול לעלות עם השנים. מה שיכול לעלות הוא האופן שבו ממוצעי האנושות מצליחים בבלינה. הוריי שגרו בכפר בברחה”מ לשעבר קראו אמנם הרבה, אך הוריהם פתחו רק תנ”ך ושום דבר אחר. אני קורא הכל בשלוש שפות במספרים ובאינטרנט, ואין ספק שהסביבה העירונית מספקת לי גירויים תלת-מימדיים שמסייעים בהצלחה במבחני- IQ.
המבחן האמיתי לאנושות הוא האם חיינו השתפרו מהשנה שעברה, והתשובה לזה היא סובייקטיבית.
…וההבדל בינכם הוא?
צץ לו אריק נוסף..
ואני רוצה להוסיף שגם אתה חרטא אחת גדולה
אריק אני מסכים איתך
באנה מדעי הרוח זו חרטא אחת גדולה
האיכרים הרוסים בחנו לא רק את השאלה ואת הנתונים .
הם בחנו גם את האיש שבחן אותם !
והמסקנה שלהם היתה שהאיש הזה טועה ומטעה!
מסקנה זו משתלבת יפה בתרבות שלהם!
לא רק שהוא טועה ומטעה אלא הוא עושה זאת בכח השררה!
האיכרים הרוסים היו הרבה יותר חכמים מהאיש שבחן אותם!
הם לא רצו לומר לו באופן מפורש שהוא טועה וגם מטעה. לכן אמרו לו במרומז.
הפסקה האחרונה מופיעה פעמיים. נא למחוק המיותר.
הי אבי,
אני אזרוק את “שני הסנטים” שלי בנושא…
איך שאני מבין חשיבה מופשטת – זה כיכולת למצוא נקודת מבט שמתמקדת בתכונות שמהותיות להבנה מסויימת. בערך משהו שהוא ההפך של “קיבעון מחשבתי”.
ונראה לי גם שזו צריכה להיות נקודת מבט שמאחדת תכונות של אלמנטים שבחשיבה פחות מופשטת היו נראים כלא קשורים.
ולדעתי אין קשר בין ספקנות לחשיבה מופשטת.
יכול להיות שאתה מבלבל בין אדם שמרן, לאדם ספקן?
כי מבחינה אינטואיטיבית נראה שיש קשר בין השניים, אך ההבדל המהותי – כמו שאני רואה את הדברים – הוא בדיוק עניין החשיבה המקובעת. (בלי לפגוע באנשים שמרנים – כך פשוט נראים לי הדברים).
אני לא אומר שספקנות גוררת יכולת חשיבה מופשטת. ואכן יש הרבה ספקנים מקובעים (שאינם בהכרח שמרנים, אלה יותר “מונעים מאגו”)…
אבל ספקנות טובה בהחלט דורשת חשיבה מופשטת. היכולת למצוא כשלים שנובעים ממוסכמות חברתיות למשל…
ספקן טוב זה לא אחד שאומר אוטומטית “לא” לכל משהו חדש.
ספקן טוב זה אחד שלא מקבל עמדה מבלי שהבין אותה, והסכים עם ההנחות שלה.
יש לי שאלה: איך בדיוק מגדירים חשיבה מופשטת? האם ספקנות מגבילה חשיבה מופשטת? הרי ספקנות מטילה ספק בכל מה שלא ניתן לחוש בצורה מסויימת, או כל מה שאינו “ידוע” בהתאם לידע המקובל באותו זמן…
תתקנו אותי אם אני טועה בהגדרות…
חיים מזר?
ממזמן לא ראיתי אותך כאן איפה היית? יש לי שאלה חשובה אליך בנושא משהו ששם משפחתו הוא דביר, איך אני יכול ליצור אתך קשר?
מבחני I.Q. הם תלויי תרבות אומרים מעט מאוד לגבי יכולת החשיבה המופשטת. כל טכנולוגיה חדשה מחייבת הסתגלות לתוצאותיה וליכולת השימוש בה, מה עושים עם ציוד ומכשור קיימים. מה שבאמת צריך הוא לבדוק את היכולת להמציא מכשירים חדשים או למצוא שימוש לא שגרתי בתיאוריה קיימת או מכשיר חדש. החשבון הדיפרנציאלי פותח על ידי ניוטון לפני קצת יותר מ-300 שנה. היא היתה תגלית מהפכנית במתמטיקה. רק במאה ה-20 החלו לעשות בה שימוש בהנעה רקטית או במטוסים. בימיו של ניוטון לא היה להמצאתו שימוש מעשי.משעה שהחלו לפתח מטוסים היה צורך למשל לבדוק איך משפיע שינוי בכמות הדלק על שינויים במרכז הכובד של המטוס כתוצאה מכך שכמות הדלק קטנה ככל שממשיכים בטיסה. בתנועה בליסטית חייבים לבדוק איך כמות הדלק ומידת השימוש בה משפיעים על כיוון הטיסה.
ברומא העתיקה נבבו מבנים מונומנטליים כמו הקולוסיאום או אקווידקטים להובלת מים ממקום למקום. הבליסטרות חייבו מיומנויות הנדסיות גבוהות מאוד..אלה מפעלים ששום מהנדס או ארכיטקט בני ימינו לא היו מתביישים לתכנן ולהקים .
בבג’ מתטמטיקאי אנגלי בן המאה- 19 תכנן את המחשב הראשון שכל כולו היה עשוי מגלגלי שיניים. לפני מספר שנים נבנה מחשב זה עם חומרים בני אותה תקופה והמחשב עבד ללא דופי. מחשב זה מסוגל לחשב עד 15 מקומות אחרי הנקודה.
באלכסנדריה במאה ה-1 אחרי הספירה חי ופעל מתמטיקאי בשם הרון. הוא לקח שני חלקי כדור, התקין בכל אחד מהם צינור בצורת האות “ר”, חיבר את שני חלקי הכדור זה לצד והצמיד את הכדור לפלטה באמצעות צינורת. מתחת לפלטה חוממו מים. בתוך מתקן סגור. האדים נכנסו לכדור ויצאו דרך הצינוריות והכדור התחיל להסתובב והרי לנו מנוע הקיטור הראשון בעולם. בתכנון זה הקדים הרון את החוק הראשון של ניוטון שלפיו לכל פעולה יש תגובה הפוכה. הרון היה מוצא את מקומו כיום בכל חברה הנדסית.
מסקנה: ה-I.Q בוחן רק חשיבה לינארית. גם אם מישהו עובר בהצלחה בחינות פסיכוטמטריות לקראת השתלבות בקורס טיס. זה לא אומר כלום לגבי יכולת שימוש מושכל במטוס. מבחנים אלה בוחנים חלק מתכונות ודרכי החשיבה . צריך לדעת גם המגבלות שלהם.
הילדים שנולדים היום חשופים ליותר מידע, יותר שפות, יותר משחקים, יותר אוכל, כך שהמוח יותר גמיש.
יש להם גם חוברות הכנה למבחנים, כך שהם יכולים לתרגל.
אבל יש הזנחה של בתחום החברתי, שלא נכלל במבחנים, וזה בגלל המיחשוב והטלוויזיה.
במוח הכול בא על חשבון משהו אחר, זה אומר גאון בתחום אחד, מפגר בתחום אחר.
ויש את אפוגנטיקה, שמסביר את העלייה המתמדת של האוטיסטים באוכלוסיה.
וגם נותן הסבר חלקי לעליית ה IQ
וגם הילודה בגילאים יותר ויותר מבוגרים, יוצר יותר שינויים אפוגנטיקה.
בסדר חברה. בואו נבדוק אם המחקר נכון. הנה שאלה מתוך מבחן I Q:
בחמש קם צייד, צעד קילומטר אחד דרומה, אח”כ קילומטר אחד מערבה, אח”כ קילומטר אחד צפונה, ומצא את עצמו בנקודת המוצא, שם הוא צד בעל חיים שנקרה לפניו.
מה צבעו של אותו יצור ביש מזל?
1. שחור.
2. לבן.
3. שחור – לבן.
4. כתום מנומר.
רמז: איכר רוסי פותר את החידה בחמש דקות. איכר גרוזיני – בשלוש.
לא מעריך בכלל מחקר של מדעי החברה. ההגדרות שלהם מעורפלות, לא מדוייקות וכדומה. לא חושב שיש איזה שהוא שיפור באינטליגנציה, תוצאות מבחנים יכולות להשתפר מסיבות שלא קשורות לאינטליגנציה אלא משיפור בתרגולת , שיפור בתיחמונים של הניבחנים, שיפור בתחמונים של האנשים ששולחים את הנבחנים הטובים ומעלימים את הנבחנים החלשים, שימוש בגלולות מרץ כגון ריטלין כדי לקבל תוצאות טובות יותר במבחנים , ועוד שטיקים בסגנון הזה.
אפרופו הכתבה,
האם כשהטכנולוגיה צמודה לנו למוח – זה גם נחשב שאנחנו חכמים יותר?
כלומר, אם אני יכול לקפוץ לוויקיפדיה, ולצטט פריט מידע, זה נחשב לידע שיש לי?
אין ספק שיש דברים מעניינים בעולם…
וואלה… (הנחתי שזה אותו סיפור כמו עם פנגווינים – ואם גם כאן אני טועה אז בכלל…)
אבל העיקרון של מה שאמרתי עדיין חל.
ננסח את זה מחדש:
האיכרים הרוסים שהתחיסו לשאלה כהיפותטית – יותר מתוחכמים ממה שנראה…
תשובת הפשט היא אמנם “דובים בצבע לבן”,
אבל התשובה ה”חכמה” היא לומר שאין דובים בקוטב הצפוני! (זה ים… יש רק בחוג הארקטי…)
לאלון:
דובי קוטב נמצאים בקוטב הצפוני ולא בדרומי.
יותר נכון בחוג הארקטי
האיכרים הרוסים שהתחיסו לשאלה כהיפותטית – יותר מתוחכמים ממה שנראה…
תשובת הפשט היא אמנם “דובים בצבע לבן”,
אבל התשובה ה”חכמה” היא לומר שאין דובים בקוטב הצפוני! (זה ים… יש רק בקוטב הדרומי…)
אולי המחקר מראה את משאלת הטיפשים.
טענה מעניינת:ציוני ה-IQ אינם מנבאים את היכולת האינטליגנטית של יישות כלשהי,
אלא מתארים את החשיפה התרבותית של הפרט אל החברה שבה הוא נמצא.
בחלק מן המקרים היא מן הסתם תוביל לניבוי אמת לאינטליגנציה גבוה, ובחלק מן המקרים לא יתקיים מתאם.
מבחני רייבן עד היום שנויים במחלוקת שכן הם מהללים כישרון אחד על פני אחרים בצורה שרירותית למדי וללא בסיס מדעי אמיתי.
מאמר מעניין, תודה
אין סיבה לחשוב שאנחנו לא נעשה יותר חכמים, פרט לעובדה המצערת שטיפשים יש יותר ילדים ….. (בלי לעשות הככלות).
שיטות הלימוד משתפרות ואנחנו חשופים ליותר גרויים.
אם ראשונים בני מלאכים – אנחנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים – אנו כחמורים.
יגידו אשר יגידו, חכמים יותר כבר לא נהיה…
מודה שקראתי בינתיים רק את ההתחלה, אבל – האם נבדק אם המבחנים עצמם השתנו ?
אולי הם נהיו קלים יותר ?
איי קיו היא תוצאה מספרית המושגת בסדרת מבחנים קבועים, שפותחו במטרה למדוד את מידת התבונה (יכולת שכלית, אינטליגנציה) של הנבדק, בהתאם לקבוצת הגיל ביחס לשאר האוכלוסייה.
ממוצא הIQ באוכלוסיה צריך להיות 100 כי כך הוא מוגדר גם אם נמדוד אותו בעוד 1000 שנה