סיקור מקיף

סע לאט: עשרות מתלמידי החוג לפיסיקה באוניברסיטה העברית התחרו ביניהם מי יבנה את המנוע האיטי מכולם

“בניית מנוע שפועל במהירות נמוכה במיוחד היא אתגר מדעי והנדסי מסובך לא פחות מבניית מנוע מהיר” מסביר אחד מיוזמי התחרות ומרצה הקורס ד”ר נדב כץ.

ד"ר נדב כץ, האוניברסיטה העברית
ד”ר נדב כץ, האוניברסיטה העברית

כבר מספר שנים שתלמידי החוג לפיסיקה באוניברסיטה העברית הלומדים את קורס המבוא “חשמל ומגנטיות” מיישמים את הנוסחאות הסבוכות הנלמדות בשיעורים בתחרות בסוף הסמסטר לבניית מנועים. אולם בעוד שבשנים עברו המנצח בתחרות היה התלמיד שהצליח לבנות את המנוע המהיר ביותר, השנה המשימה הייתה דווקא הפוכה – בניית מנוע שיפעל כמה שיותר לאט.

למעלה משמונים סטודנטים התכנסו החודש באחד האולמות שבקמפוס אדמונד י’ ספרא בגבעת רם בתקווה להציג את המנוע שמסתובב לאט מכולם ולזכות בפרס הנכסף – ארוחה חגיגית עם מרצי הקורס במועדון הסגל של האוניברסיטה. “בניית מנוע שפועל במהירות נמוכה במיוחד היא אתגר מדעי והנדסי מסובך לא פחות מבניית מנוע מהיר” מסביר אחד מיוזמי התחרות ומרצה הקורס ד”ר נדב כץ. “הסטודנטים השתמשו באותם עקרונות פיסיקליים בהם משתמשים לבניית מנוע מהיר, אך נאלצו ללכת לקיצוניות ההפוכה ולהפגין לא מעט יצירתיות”.

לדברי ד”ר כץ המלמד את הקורס בצוותא עם ד”ר חגי איזנברג, “בשבועות האחרונים הייתה לא מעט התלהבות בקרב הסטודנטים לגבי התחרות ולמרות שהם לא היו מחויבים להשתתף עשרות רבות מהם נענו לאתגר ובנו מנועים. עוד מוסיף כץ: “התלמידים ניסו לסחוט מצוות הקורס טיפים כיצד לבנות מנוע איטי, אבל בפועל אין דרך אחת נכונה לבנות כזה מנוע ואין פיתרון יחיד. המטרה שלנו הייתה לא להגביל את הסטודנטים אלא לתת להם דרור להתפרע עם הרעיונות שלהם”.

ד”ר כץ מוסיף שלצד הרצון לאתגר את הסטודנטים, אחת הסיבות לעריכת התחרות הייתה הרצון של צוות הקורס להוסיף פלפל ועניין לעבודת ההוראה. “אין ספק כי יותר נחמד ומעניין לבוא במגע אישי יותר עם התלמידים, כמו שתחרות כזו מאפשרת. ההחלטה לשנות השנה את מטרת התחרות תרמה לסקרנות שלנו ואין ספק כי הסטודנטים הפתיעו עם מנועים מוצלחים ויצירתיים”.

לאחר שנבחנה המהירות של כל אחד מהמנועים שהשתתפו בתחרות, נמצא כי הסטודנט אייל אברמוביץ שבנה מנוע המשלים סיבוב אחד רק כל שעה וחצי הוא הזוכה הבלתי מעורער בתחרות בניית המנוע האיטי ביותר. בכך זכה אברמוביץ בתהילת עולמים ובארוחה חגיגית עם מרצי הקורס.

13 תגובות

  1. בושה וכלימה !

    הייתי שם, והיה לי את המנוע הטוב ביותר, אך אף אחד לא האמין לי כי הוא עושה סיבוב פעם במליון שנה. המרצים טענו כי הוא לא מסתובב כלל.

    מי שזקוק להוכחה יכול להכנס לאתר שלי, מס’ 1 בעולם בטעינה איטית.
    הכתובת:
    about:blank

  2. כמעט כל מנוע שישקיעו אותו בזפת יסתובב באיטיות ניתן גם להשקיע בשרפים או כל חומר אמורפי שלא הופך למוצק אפילו זכוכית
    כמו כן מנוע צעדים רגיל כמו שיש בכל מדפסת או דיסק ניתן להאיט עד אינסוף ללא הגבלה על ידי תיכנות

  3. ליוסי
    תציג בפניהם את כדור הארץ, שמשלים סיבוב אחת לשנה. או למה לא את סדנה- שמשלים אחת לעשרת אלפים שנה. אולי גם זו אחת מהמצאותיך?

  4. איזה כלים היו להם?
    מה היו המרכיבים-
    איך המנצח עשה את זה?
    בני כמה התלמידים?

  5. כיוון שהתעניינת, היה מותר סוללת AA יחידה. אז לשאלתך — מתח ישר.
    מקור: הייתי שם.

  6. המנוע של שעון הוא לא מנוע איטי כלל ועיקר. את המהירות האיטית הם משיגים באמצעות מספר גלגלי שיניים, בניגוד לנדרש בתחרות.

    פרט לכך, חסרים נתונים לגבי תנאי התחרות, הנוגעים בעיקר לצורת אספקת האנרגיה: מתח ישר? חילופין? מהי התדירות? מותר להשתמש בגנרטור פולסים? מהו ההספק? וכו’.

  7. היה סטודנט שהביא שעון והוא לא התקבל בטענה שהוא לא הכין אותו בעצמו.
    היו כללים מאוד מדוייקים לתחרות לגבי מרכיבים מותרים כמות סוללות, מגנטים וכו..

  8. נו… ונניח שיש לך אחד כזה בבית ואפילו נניח שהוא עומד בכללי התחרות… בנית אותו בעצמך?

  9. אני לא מבין למה מנוע כזה זוכה בפרס. לי בבית יש מנוע כזה שעושה סיבוב שלם ב- 12 שעות וקוראים לו שעון. ויש מנוע אחר שגם פועל במהירות דומה ללא מחוגים וקוראים לו שעון דיגיטלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.