דעה: כדי להילחם במדיניות אנטי-מחקרית אין די בצעדה למען המדע. מדענים חייבים לנקוט אקטיביזם פוליטי ארוך טווח
בראשית 2017 הודיעו מדענים בארה”ב שב-22 באפריל, יום כדור הארץ, בכוונתם “לצאת מהמעבדה לרחובות” ולערוך צעדה למען המדע. הבעיה שהדאיגה את מארגני הצעדה היא תכניותיהם של הממשל החדש והקונגרס בארה”ב לקדם מדיניות שצפויה להגביר את זיהום הסביבה, לפגוע בבריאות, להפחית את יכולתנו לחזות סכנות טבעיות כמו סופות הוריקן – ולהשליך מהחלון את המדע המקובל. צעדות המחאה, שנערכו בבירה וושינגטון ובערים אחרות בארה”ב וברחבי העולם, זכו עד מהרה לתמיכתם של ארגונים מדעיים מרכזיים, עשרות אלפי מתנדבים, המוני משתמשי טוויטר, ו-800,000 חברים בקבוצת פייסבוק [לדברי המארגנים השתתפו בצעדה הראשית בוושינגטון כ-100,000 צועדים, וכמיליון בכל 600 הערים שבהן נערכו צעדות דומות – העורכים].
זאת התחלה – אבל אין די בה כדי להמשיך להשפיע על הנשיא האמריקני, על הקונגרס ועל מחוקקים במדינות השונות.
“אל תשלחו להם מסרים בטוויטר. אל תחתמו על עצומות חסרות ערך באינטרנט. התקשרו אליהם,” כתב בטוויטר דייוויד שיפמן, ביולוג ימי באוניברסיטת מיאמי. הוא צודק: אזרחים צריכים ליצור קשר אישי עם אנשי הממשל ולהבהיר להם שבכוונתם לגבות את דעותיהם בקלפי.
לצעדות מחאה יכולה להיות השפעה של ממש. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הראו הפגנות התנועה לזכויות האזרח בארה”ב לפוליטיקאים שמספר עצום של בני אדם מתנגדים לגזענות ולמדיניות ההפרדה הגזעית ושהם מוכנים לפעול נגדן. צעדות למען המדע יכולות גם הן להשיג תוצאה כזאת. הפיזיקאי רָאש הוֹלְט, לשעבר חבר בבית הנבחרים של ארה”ב מטעם מדינת ניו ג’רזי, וכיום מנכ”ל האגודה האמריקנית לקידום המדע (AAAS), אמר שהארגון שלו תומך בצעדה מפני שבחירתו של הנשיא דונלד טראמפ גררה התקפות רבות נגד הרעיון שראיוֹת מדעיות וחשיבה רציונלית הן הבסיס שאמור להנחות את המדיניות הלאומית. הדאיגו אותו גם התקפות פוליטיות על עצם יושרה של הפעילות המדעית. יש חששות שתומכי הנשיא טראמפ ופוליטיקאים שמרנים יִפטרו את הצעדה כבכיינות גרידא של האליטות. זאת הסיבה לכך שלצד ההצטרפות הנלהבת של מדענים רבים ליוזמה, היו גם כאלה שהעדיפו שלא להיות מעורבים.
אבל יש דרכים להבטיח שהמסר שביקשו הצועדים להעביר ייחרט בתודעתם של הפוליטיקאים גם אחרי התפזרות הקהל מן הרחובות. מדענים יכולים להתמודד על תפקידים פוליטיים בעצמם. קבוצה בשם 314 Action, הנקראת על שם שלוש הספרות הראשונות במספר פאי, מחפשת מועמדים כאלה. נכון למארס 2017 השיגה הקבוצה תרומות מ-80,000 איש בערך במטרה להכשיר מדענים-פוליטיקאים ולממן את התמודדותם. אחת ממקימות הקבוצה, הכימאית שוֹנֶסִי נוֹטוֹן, גייסה את עזרתו של אסטרטג הקמפיינים הפוליטיים ג’וֹ טְרִיפִּי, שסייע לכמה מועמדים דמוקרטים להגיע למושביהם בקונגרס.
ההתמודדות על משרה פוליטית היא מבחינות רבות מבצע מאוד בלתי מדעי. קמפיינים אינם ניסויים מבוקרים, והתהפוכות והמכשלות הכרוכים בחיים הפוליטיים עלולים להיות חוויה חדשה ובלתי נעימה. אבל קייט נוט, מדענית סביבה שכיהנה כמה פעמים בבית הנבחרים של מינסוטה, סיפרה למגזין “אטלנטיק” שההתנסות שלה לעבור מדלת לדלת ולבקש מאנשים זרים שיצביעו עבורה לימדה אותה דברים חשובים מאין כמותם. “אף פעם לא הרגשתי שאני יודעת יותר על מה שאנשים חושבים על הבעיות בקהילות שבהן הם חיים, על מה שהם רוצים מהרשויות, ועל תקוותיהם וחלומותיהם לעתיד,” אמרה קנוט.
מי שאינם מתמודדים על משרות ציבוריות יכולים לתרום למאמץ כמצביעים, ולהבהיר לפוליטיקאים שקולותיהם, כמו המדע, ילכו בעקבות הראיות. אזרחים יכולים להתקשר לנציגים במדינות או בקונגרס ולהבהיר שהם יאבדו את התמיכה בקלפי אם לא יתמכו (למשל) בגופים המופקדים על חיזוי עוצמת סופות או בליית חופים במנהל האוקיינוסים והאטמוספרה של ארה”ב (NOAA). מדענים ואזרחים מן השורה יכולים גם לתרום מכספם או מזמנם לארגונים הפועלים לקידום מדיניות ממשל המגובה בעובדות מדעיות ורפואיות.
תגובות מסוג כזה משיגות השפעות לטווח ארוך יותר מאשר צעדות.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
אם מדענים או אנשים שמכירים בערך המחקר המדעי לא ישבו בעמדות מפתח , קרי בפוליטיקה, אזי אנשים אחרים שמדע הוא לא בהכרח בראש מעייניהם ישבו שם.
לכן חשוב מאוד לקחת עמדה, להתפקד למפלגות ולקחת חלק בפוליטיקה.