תולדות המכשיר הרפואי המהפכני: פאלס אוקסימטר

הידעתם כי מד החמצן בדם (Pulse Oximeter)  שקל 11 ק”ג ועלה עשרות אלפי שקלים. היום מצמידים אותו לאצבע

תחומים רבים בחיינו משתנים בזכות הטכנולוגיה. בנושאי מכשור רפואי בכלל ותחום הטיפול והאבחון הרפואי בפרט, שמשתכלל ומתפתח עם השנים-נראה שהשינו לטובה!

למשל בעבר לא היו חומרי הרדמה, ונתוחים נעשו תוך כדי שהחולה ער וחש את הכאב! היה צורך להחזיקו או לקשור אותו למיטה, כדי שיתאפשר למנתח לבצע את הפעולה הכירורגית. לכשנמצאו חומרי האילחוש ונכנסו לשימוש, הסבל הרב למטופל ולצוות המטפל חלף מן העולם.

למשל בעבר הלא רחוק (בשנות ה 70) אדם שהיה זקוק לניתוח הוצאת אבני כיס מרה, עבר את הניתוח בפתיחת בטן על מנת שניתן יהיה להגיע לאבנים ולהוציאם.בזכות הטכנולוגיה כיום זה מתבצע בשיטת הלאפרסקופייה וללא פתיחת בטן.

ניתן להבין שלכל פעילות רפואית או לכל טכנולוגיה רפואית חדשה-התקיים תהליך רפואי וטכנולוגי שהביא להמצאה ולבנייה-בעצם ליצירת המוצר שאיתו אנו משתמשים. וכשמתמקדים במכשור רפואי אז מדובר במוצר, במכשיר או בטיפול רפואי מסויים וייחודי שצוותי הרפואה משתמשים בו או מבצעים אותו.

למעשה לכל מוצר טכנולוגי בכלל שאנו משתמשים בו, ומכשור רפואי בפרט שצוותי רפואה משתמשים בו, היה או יש עדיין, ממציא!-מהנדס או רופא או פיסיקאי או צוות מהם-שאיתר\ו את הצורך במכשיר הרפואי והחל\ו במחקר ובהקמת סטארט-אפ טכנולוגי רפואי.לאחר מכן מתחילים תהליכי רגולצייה, ולבסוף: השקה, שיווק ומכירה-לבתי החולים, מכונים רפואיים, מרפאות, ולאנשים בבית. לעיתים כאשר המכשיר חשוב וחיוני כגון המכשיר עליו נספר כאן: “פאלס אוקסימטר”, “מד סטורצייה”, “מד רוויון חמצן”-הוא משודרג וממוזער ומחירו מוזל כך שגם יתאים ויהיה בהישג יד לכל אדם.

במסגרת עבודתי בעבר בבית חולים, כאיש הנדסה רפואית, חוותי כמה חידושים טכניים רפואיים ומקוריים שנרכשו אלינו לבית החולים לראשונה בארץ וגם את המהפכה הרפואית הטכנולוגית שמד הסטורציה יצר לטובתנו הציבור (ילדים ומבוגרים) הנזקק לעיתים לאישפוז ולניתוח בבית חולים. בשנות ה-80 עבדתי רבות מול רופאים מרדימים במתן שירות טכני לכל ציוד ההרדמה ובזמן אמיתי(בזמן ניתוח). הפעילות שלי הייתה גם בתחומי ציוד הרדמה-מכונות ההרדמה ומוניטורי א.ק.ג ושאלתי את הרופאים-“כיצד אתם יודעים אם לחולה יש ירידה בחמצון”?. התשובה שקיבלתי הייתה: “אנו לוקחים בדיקת דם לאבחון גזים בדם”. מצפייה בתהליך ההרדמה הבחנתי שקיים חסרון עבור המטופל. יש צורך לדקור אותו ולהוציא דם עורקי מגופו, והתשובה של רוויון החמצן בדם, לא היתה מתקבלת מיידית! זה היה חסרון. כשמדובר בתינוקות. דקירות חוזרות יוצרות שטפי דם, וזה יצר לרופאים דילמה טכנית רפואית “כן לדקור או לא לדקור ואיפה?”-כל מקרה לגופו.

כפתרון לבעיה היצרנים דאז, הציעו מכשירי בלד גז ללא דקירה-שמודדים באופן רציף גזים בדם בעזרת סנסור שמודבק על העור(תינוק או אדם). המכשירים היו יקרים מאוד ולכן, גם היה חוסר בהם בבית חולים! גם עלות המדבקות נהפכה להוצאה קבועה ונוספת עבור בית החולים. כאשר היו מורידים את הסנסור מהעור,היה נשאר סימן דומה לכתם לידה-וזה כמובן היה מפריע וכואב לכל מטופל,ובמיוחד לתינוק ולהוריו.

בשנות ה-80 החלה המהפכה הופיע הפאלס אוקסימטר-מד רווית חמצן-מד סטורצייה-פולסאוקסימטר–שהחל לחדור בהדרגה לכל חדר ניתוח והחלו למדוד בעזרתו ברציפות, לאורך כל הניתוח, את אחוז רווית החמצן בדם החולה(saturation) ואת קצב הלב שלו. רווית החמצן הרצוייה לאדם בריא היא 96 אחוז ומעלה והמידע הרציף הזה נתן ונותן עד היום, מידע חיוני חשוב לרופא המרדים בזמן הניתוח ולשאר הצוותים הרפואיים במחלקות בית החולים להמשך הריפוי גם במחלקה בכדי לדעת אם ומתי להעלות את אחוז החמצן או קצב ההנשמות שהמנותח(המטופל) מקבל ממכונת ההנשמה\הרדמה.

היתרון המהפכני בטיחותי של המכשיר הזה הוכח ומוכח ובגדול ונחשב למוצלח במיוחד בניתוחי תינוקות וילדים. אצלם התנודות הפיסיולוגיות מהירות ונדרשת תגובה רפואית מהירה. נכחתי והייתי עד למצב בו רווית החמצן של תינוק בזמן ניתוח ירדה עד 80 אחוז, המכשיר ציפצף והרופא מיד פעל לתיקון המצב, ובעצם מנע מראש,חס וחלילה, נזק מוחי לתינוק. אירוע מכונן זה שיכנע אותי שמדובר בפריצת דרך טכנית רפואית לטובת הציבור שתקדם ומקדמת גם כיום את הבטיחות והאיכות של הטיפול הרפואי!

*העיקר שנתעורר מההרדמה ונחזור הביתה בשלום-ולפלס אוקסימטר יש תרומה והשפעה מכרעת על כך! טכנולוגיה רפואית במיטבה.

כיום בכל בית חולים בכל חדר ניתוח יש “פאלס אוקסימטר”, הוא כבר מחוייב על-ידי משרד הבריאות. “פולסאוקסימטר” גם חדר למחלקות טיפול נמרץ, התאוששות, ומחלקות רגילות של בית החולים, בהם הוא משולב בתוך מכשיר לחץ הדם האלקטרוני, והאחות יכולה לבדוק לכל חולה בעת בדיקה יומית גם את הפרמטר החיוני הזה “סטורצייה”, “רוויון חמצן”. כמובן שנמצא במחלקות יולדות בפגיות, ופותר את הבעייה מהעבר, מלפני שנות ה-80, הדקירות החוזרות ונשנות של התינוקות ובכלל חולים. -מכאן שמדובר בהחלט במהפכה טכנולוגית בריאותית רפואית.

המחירים בתחילה היו יקרים, סביב 6000 דולר למכשיר, ובתי חולים נאלצו לרכוש אותם על מנת לקדם איכות ובטיחות בעבור המטופל. בהמשך עם התקדמות ומיזעור הטכנולוגיה “פאלס אוקסימטר” שולב בתוך מוניטורי א.ק.ג ו\או בתוך מד לחץ הדם אלקטרוני, שבמילא רוכשים למחלקות בית החולים ולמרפאות – והמחיר ירד לסביבות 2000 דולר.
*בזכות מזעור רכיבי אלקטרוניקה ושיפור יכולות המחשוב והזכרון הדיגיטלי- המחירים המשיכו וממשיכים לרדת עד עתה!

בשנים האחרונות פאלסאוקסימטר הצליח בגדול לחדור גם הביתה-לאוכלוסיית הנזקקים לחמצן בבית. עלותו בין 250 עד 900 שקל. למעשה כפועל יוצא נוצרה מהפכה בריאותית בבית-בבריאות האדם בביתו. מיזעור הטכנולוגיה והקטנת העליות מאפשרים כיום-לרופאים במרפאות, רופאי קהילה, פארמדיקים, חובשים, אחיות קהילה, אנשים פרטיים,- לרכוש את המכשיר ולהשתמש בו רבות לאבחון וקבלת החלטה מדויקת יותר על מצבו של המטופל.

*בעתיד הקרוב גם לסמרטפון שיש לכל אחד מאיתנו נוכל לרכוש פרוב סטורצייה וגם שרוול למידת לחץ דם והרופאים יוכלו לחבר לסמרטפון שלהם: וסנסור סטטוסקופ ופרוב אולטרסאונד ואלקטרודות א.ק.ג.- אני תקווה שהם ינצלו את ההזדמנות הטכנולוגית הזו, ואכן ישתמשו בכך למעננו המטופלים.

למי דרוש וחשוב פאלס אוקסימטר:

* רופאים במרפאות של הקופה או רופאים פרטיים-שימוש לצורך אבחון וגילוי מוקדם של בעיות לב ומחלות ריאה.

* אנשים פרטיים הסובלים מנחירות ומדום נשימה, יכולים להשתמש בפאלסאוקסימטר עם התרעות שיגרמו להם ולהתעורר לפני ירידת הערך ל91%, וגם להדפיס לעצמם טרנדים לאורך כל הלילה-אפילו להעביר במייל אל הרופא המטפל, ולקבל חוות דעת על המשך טיפול וכו.

* חולי copd, מעשנים, ילדים חולי אסטמה, חולים במחלות דרכי הנשימה-להקפדה שהערך לא ירד מתחת למה שהוגדר להם.

* מרפאות אמבולטוריות, מכונים לנתוחים פלסטיים, מעבדות שינה, מכוני גסטרו.

* ספורטאים, שבסיכון להתקף לב או לבצקת ריאות ואי ספיקה-להקפדה בעת הצעדה או הריצה שערך הסטורצייה לא ירד מתחת למה שהוגדר להם, וקצב הלב לא יעלה מעל החושב בעבורם.

*רופאי קהילה, רופאי משפחה, רופאים קרדיולוגים, רופאי ילדים, רופאים שמבצעים ביקורי בית, רופאים מרדימים, רופאי שיניים.

לסיכום: כיום עבור צוותי הרפואה בבתי חולים ועבור צוותי רפואה לקהילה ולאנשים בבית קיים “מד הסטורצייה” המהפכני הזה. שניתן לנוע אתו כשמונח על האצבע ומוצמד כשעון לפרק היד לאורך כל היום, או להיבדק עצמאית, להשתמש בו כמה פעמים ביום.

בזכות הטכנולוגיה, בזכות המחקר, בזכות החזון, בזכות הממציא, פלסאוקסימטר הוא מכשיר לאבחון רפואי מדרגה ראשונה עבור רופאים מרדימים, רופאי משפחה, רופאים קרדיולוגים ורופאי ילדים, שיכולים בעזרתו לבצע אבחון וגלוי מוקדם של מחלות נשימתיות ומחלות לב. במיוחד הילדים של כולנו רגישים לזיהום הסביבה ובדיקתם מדי פעם בעזרת מכשיר כזה, יכולה מראש לעזור במניעה והחמרה במצב…

הסבר על פלסאוקסימטר לשימוש ביתי-כאן! ראיון עם זיו צח בתכנית בערוץ 2

ציטוט מאתר של חברת “פיי מדיקל בע”מ” ההיסטורייה הרפואית טכנית

• 1864 ג’ורג’ גבריאל מגלה שההמוגלובין הנו הנשא של החמצן בדם.
• 1876 קארל וון וירורדט משתמש במקור אור בכדי להבדיל דם רווי בחמצן במלואו , מדם אשר אינו רווי במלואו.
• 1941 לראשונה נעשה שימוש ב-“מבחן אוקסימטריה” בכדי לזהות את התהליך של קבלת קריאת סטורציה באמצעות פלס אוקסימטר.
• שנות ה-40 מבחני אוקסימטריה מצילים טייסים במלחמת העולם השנייה אשר טסו במטוסים אשר היה חסר להם לחץ בתא הטייס.
• 1970 אוקסימטריה הופכת להיות ישימה וזמינה לשימושים קליניים.
• שנות ה-80 האוקסימטרים הופכים להיות בעלי מימדים קטנים, קלים יותר לשימוש ובעלי עלות נמוכה יותר.
• 1995 פלס אוקסימטרים לאצבע מופיעים לראשונה בשוק. מדידת חמצן באופן אישי וביתי הופך להיות קל וישים.
• חלק מהאוקסימטרים הראשונים, בשנות ה-70, שקלו 11 ק”ג והובלו באמצעות עגלה.
• הסנסור בקצה הכבל הארוך שקל מעל ק”ג. והיה מאוד לא נוח כאשר חיברו אותו לאוזנו של הפציינט!
• בשנות ה-70 נוספה האוקסימטריה ל-4 סימני החיות [VITAL SIGNS ] אשר כוללים את קצב הלב, לחץ דם, טמפרטורה ונשימה.
• כיום מעל 60% ממשתמשי החמצן הנם בעליו של מכשיר מד רווית חמצן בדם או פלס אוקסימטר.
• הסבר על פלסאוקסימטר לשימוש ביתי-כאן! ראיון עם זיו צח בתכנית בערוץ 2