# פרופ' שחר הוד ממכללת הדסה ירושלים זכה בפרס יוקרתי מהקרן הבינלאומית לחקר הגרוויטציה

> מאמרו של פרופ' הוד בנושא חורים שחורים וצמיגות של חומרים נבחר לאחד מחמשת המאמרים שזכו בפרסים כספיים בהמלצת וועדת השיפוט פרופ' שחר הוד (39) ממכללת הדסה ירושלים ומהמרכז האקדמי רופין, זכה בפרס יוקרתי מטעם הקרן הבינלאומית לחקר הגרוויטציה, "Gravity Research Foundation", במסגרת תחרות הגשת מאמרים בנושא גרוויטציה, הנערכת באופן מסורתי מזה שישה עשורים ונחשבת לאחד מאירועי השיא של קהילת הפיזיקאים העולמית. לאורך השנים העניקה הקרן לחקר הגרוויטציה פרסים ותשורות למדענים…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/shahar-hod-won-prize-2905091
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2009-05-29T00:03:48+03:00
- Modified: 2009-05-26T09:57:42+03:00
- Sections: חורים שחורים, פיזיקה קוונטית
- Topics: חורים שחורים, פיסיקת חלקיקים, שחר הוד

## Article

מאמרו של פרופ' הוד בנושא חורים שחורים וצמיגות של חומרים נבחר לאחד מחמשת המאמרים שזכו בפרסים כספיים בהמלצת וועדת השיפוט פרופ' שחר הוד (39) ממכללת הדסה ירושלים ומהמרכז האקדמי רופין, זכה בפרס יוקרתי מטעם הקרן הבינלאומית לחקר הגרוויטציה, "Gravity Research Foundation", במסגרת תחרות הגשת מאמרים בנושא גרוויטציה, הנערכת באופן מסורתי מזה שישה עשורים ונחשבת לאחד מאירועי השיא של קהילת הפיזיקאים העולמית. לאורך השנים העניקה הקרן לחקר הגרוויטציה פרסים ותשורות למדענים וחוקרים חשובים ופורצי דרך, ביניהם לפיזיקאי והתיאורטיקן הבריטי סטיבן הוקינג וכן לפיזיקאי הישראלי פרופ' יעקב בקנשטיין, זוכה פרס ישראל (2005). מאמרו של פרופ' הוד בנושא חורים שחורים וצמיגות של חומרים (Gravitation, Thermodynamics, and the Bound on Viscosity), נבחר לאחד מחמשת המאמרים שזכו בפרסים כספיים בהמלצת וועדת השיפוט, מתוך כמות מוערכת של מאות מאמרים אשר מוגשים לתחרות מידי שנה. במאמרו מסתייע פרופ' הוד בפיזיקה המורכבת של חורים שחורים על מנת להבין את התכונות הפיזיקליות (כגון: צמיגות) של חומרים ארציים ופשוטים יותר. "בשנים האחרונות נבנים ברחבי העולם מאיצי-חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה ביותר. מטרתם של מאיצים אלו הינה לגרום להתנגשויות בין חלקיקים-אלמנטריים (כגון: פרוטונים) אשר מואצים קרוב למהירות האולטימטיבית, מהירות האור. התנגשויות אלו של הפרוטונים מאפשרות לחקור את המבנה הזעיר ביותר של החומר ביקום. הן יוצרות חומר הנקרא "פלזמה". פלזמה זו מורכבת מאבני-הבניין (אבני ה"לגו") הזעירות ביותר של החומר, אשר נקראות בשפה מקצועית: "קוורקים". פלזמה זו דומה מאוד לחומר היסודי אשר ממנו נוצר היקום מיד לאחר ה"מפץ הגדול". "בניסויים במאיצי-החלקיקים התגלתה תופעה יוצאת-דופן ובלתי מוסברת: הפלזמה של "אבני הבניין של הטבע" (הקוורקים) הינה בעלת צמיגות נמוכה להפליא. תופעת הצמיגות הינה תופעה המוכרת לכל מחיי היום-יום. די להביט בדבש אשר מטפטף לאיטו מכפית על-מנת להבין כי הוא צמיג (בניגוד, למשל, לזרימת מים, שהיא מהירה יותר בשל צמיגותם הנמוכה יותר של המים)." "מאות חוקרים ברחבי העולם מנסים זה מספר שנים להבין את מקור הצמיגות הנמוכה של הפלזמה אשר נוצרת במאיצים. בין היתר, שלושה חוקרים בשם Kovtun, Son, Starinets הציעו כי ייתכן והטבע הציב גבול-תחתון על הצמיגות של חומרים. כלומר, הם שיערו כי לא ייתכן בטבע חומר בעל אפס צמיגות (אפילו לאוויר דליל יש קצת צמיגות!)." שלושת החוקרים הללו (אשר זכו בהכרה בינלאומית) שיערו כי הפלזמה הבראשיתית אשר נוצרת במאיצים האנרגטיים הינה החומר בעל הצמיגות הנמוכה ביותר בטבע. בשנים האחרונות נכתבו מאות מחקרים מדעיים ברחבי העולם על ההשערה הזו, לפיה ישנו גבול תחתון על הצמיגות של חומר, גבול אשר לא ניתן לרדת מתחתיו. נאספו עדויות רבות שהראו כי גבול-הצמיגות אותו שיערו החוקרים כנראה תקף ונכון. עם זאת, הנושא נותר מסתורי וחמקמק . למעשה, לא הייתה קיימת הוכחה כללית לתקפותו של גבול-צמיגות זה. הגבול היה במשך זמן רב בחזקת השערה גרידא (ולא משפט מדעי מוכח!) הוד: "במאמר שלי הראיתי כי הפיזיקה של חורים-שחורים יכולה לשפוך אור רב על גבול-הצמיגות המסתורי הזה. הרעיון להשתמש בפיזיקה של חורים שחורים על-מנת לגלות את הגבולות שהטבע מציב על התכונות הפיזיקליות של חומרים, נוסח בהצלחה רבה בעבר על ידי פרופ' יעקב בקנשטיין (מהאוניברסיטה העברית, זוכה פרס ישראל)." "במאמר שלי אני מראה כי גבול-הצמיגות המסתורי והבלתי מובן יכול להיות מוכח ישירות מתוך הפיזיקה של חורים שחורים. זהו רעיון נחמד ומפתיע—הפיזיקה של חורים שחורים יכולה ללמד אותנו גם על דברים הרבה יותר פשוטים, ארציים וקרובים לחיי היום-יום שלנו!" אומר הוד.