מין, סרטן, והילדים של כולנו – מדוע חשוב לחסן בפני הפפילומה

בין שלל מחלות המין יש שתיים שגורמות לסרטן – דלקת כבד נגיפית מסוג B ונגיף הפפילומה. לשניהם יש חיסונים שיכולים להציל אותנו מפניהם. ד"ר קרן לנדסמן משיבה למתנגדים לחיסון מפני וירוס הפפילומה (HPV)

וירוס הפפילומה האנושי (HPV). צילום: shutterstock
וירוס הפפילומה האנושי (HPV). צילום: shutterstock

לאחר שתחילת מתן חיסונים נגד וירוס הפפילומה לתלמידות כיתה ח' החל לעורר התנגדות (ודרשה תגובה) אנו מביאים בזאת את מאמרה של קרן לנדסמן אודות חשיבות החיסון למניעת הידבקות בסרטן, ובפרט כאשר תופעות הלוואי אינן כה חמורות כפי שהמתנגדים מתארים אותם.

 

 

בואו נדבר על מין.

נשים עם גברים, נשים עם נשים, גברים עם גברים וכל מה שבין לבין – הדבר הזה שבני אדם בוגרים עושים זה עם זה. לפעמים בשביל הנאה, לפעמים בשביל לפרות ולרבות, לפעמים בכפייה, לפעמים כי זה מה שמצופה מהם בשכבת הגיל שלהם. לפעמים לא עושים כלום בכלל ורק רוצים.

נו, מין.

אנחנו לא אוהבים לדבר על מין. בחברה שלנו זה נושא שהוא טאבו שניתן להפר אותו רק במקרים מסוימים, ורק בכפוף לכללים ספציפיים. מותר לנשים לדבר עליו עם החברות שלהם, פחות עם החברים. מותר לגברים לדבר עליו, כל עוד הם לא מודים בכך שלפעמים הם מאוהבים בבחורה שאיתה הם שוכבים. וכמובן שמין של בני זוג מאותו המין אסור בתכלית האיסור בחברות מסוימות. לא לדבר עליו ובוודאי לא לעשות אותו.

והנושא שעליו הכי פחות אוהבים לדבר הוא מין בקרב הילדים שלנו. אני לא מדברת על פדופיליה. אני מתכוונת לרגע שבו הם יהיו בני עשרה נלהבים (בדיוק כמו שאנחנו היינו) או בני עשרים-פלוס מבוישים, או בני שלושים ומעלה שעוד לא התנסו בכלום וחושבים שהם צריכים להסתיר את זה מכול העולם. באיזשהו שלב הם ישכבו עם מישהו, וזה דבר שעליו אנחנו, ההורים, לא אוהבים לחשוב.

באותו הנושא באתר הידען:

גם אם אנחנו לא רוצים להודות בזה, עם כל הפתיחות שלנו, לכולנו ברור שהבת היפהפייה שלנו תשכב אך ורק עם אביר חלומותיה (שגם הוא יהיה בתול, כמובן), אהובה תכול העיניים מהתיכון. והבן שלנו? הוא יבחר את בת זוגו בזהירות מרובה עד שיכניס אותה בברית הנישואים טרם יבקע את בתוליה. ורק עם בחורה אחת.

והדבר שעליו אנחנו עוד פחות אוהבים לדבר הוא מחלות מין.

מחלות מין, כידוע, מדביקות אך ורק את השרמוטות, את ההומואים, את זאת שמתלבשת חושפני מדי או את זה שמתחיל עם כל מה שזז. אף פעם לא את הילדים שלנו.

ואם מזכירים מחלות מין, אז ברור שכשהילדים שלנו ישכבו עם בחיר לבם הם יעשו את זה בזהירות המרבית – עם קונדום, תמיד מרצון, אף פעם לא תחת לחץ, אף פעם לא כי זה מה שהם חושבים שמצפים מהם, אף פעם לא בטעות, אף פעם לא כשהם שתויים או מעופפים מסיבה אחרת. נכון?

על מי אנחנו עובדים? הרי הילדים שלנו יעשו בדיוק את אותן טעויות כמונו, או שיצליחו לעשות טעויות חדשות לגמרי. הם ישכחו לשים קונדום, הם ישכבו עם בני זוג מזדמנים, והם בעיקר יהיו בטוחים שהם בסדר כי הם הרבה יותר חכמים ומבינים מאיתנו, ההורים שלהם. יש בני נוער היום שמשוכנעים שמין משמעותו חדירה, ולכן כל אקט מיני ללא חדירה הוא בסדר ובטוח. יש המון מחלות שמועברות ביחסי מין. המון. רובן מועברות גם ביחסי מין ללא חדירה. הרפס וזיבה, למשל, מועברות גם במין אוראלי. איידס יכול לעבור במין אוראלי. ועוד לא דיברנו על כלמידיה, מחלות חיידקיות ועוד.

רוב המחלות האלה ניתנות למניעה על ידי שימוש בקונדום, שהוא אמנם המצאה גאונית, אבל מעטים הגברים שמשתמשים בו. ואם אתם עומדים להגיד שמי ששוכבת עם גבר בלי קונדום מגיע לה, תזכרו שזו עלולה להיות הבת שלכם. כי היא עם החבר שלה כבר המון זמן, והוא הבטיח לה שהיא הראשונה שלו. וכן, ברור לי שהבן *שלכם* לא הומו, ולכן לעולם לא יצטרך לבקש מהגבר שאיתו לשים קונדום. ובכל מקרה הם יעשו קודם בדיקת דם, כי הם ילדים אחראים ורציניים. אבל לא, אי-אפשר לעשות בדיקת דם ל*כל* מחלות המין.

והם יחשפו למחלות. אל תטעו את עצמכם. בחלק מהמקרים הם "יגרילו" משהו שאפשר לרפא. זיבה ועגבת אפשר עדיין לרפא עם אנטיביוטיקה. אבל הרפס, למשל, זו מתנה לכל החיים. מספיק לקרוא סיפור של בחורה אחת שנדבקה בהרפס "שם למטה" בשביל להבין איזו מחלה נוראית זו.

בין שלל מחלות המין יש שתיים שגורמות לסרטן – דלקת כבד נגיפית מסוג B ונגיף הפפילומה.

דלקת כבד נגיפית גורמת לסרטן הכבד שהורג תוך שנה במקרה הטוב. היא מועברת בדם, ביחסי מין לא מוגנים, אבל גם בנשיכות של ילדים. כעשרה אחוזים מהילדים שנדבקים בדלקת כבד נגיפית מסוג B נדבקים עוד לפני גיל בית הספר. בארץ מחסנים נגד המחלה כבר משנת 1994, והיום שיעורי הנשאות שלה נמוכים מאד. זוהי מחלה מרתקת שתקבל רשומה משל עצמה יום אחד. הרשומה הנוכחית מתייחסת לפפילומה.

על הווירוס

שמו המלא הוא human papilloma virus או בקיצור HPV. וירוס הפפילומה הוא אחד הווירוסים היפים שיש. הוא נראה קצת כמו זר פרחים. יש למעלה ממאה סוגים של וירוסים בזר הווירוסים של משפחת הפפילומה, מתוכם כארבעים יכולים לעבור במגע מיני. שניים מהם, סוגים 16 ו-18, גורמים ל-70% ממקרי סרטן צוואר הרחם. שאר הסוגים, בעיקר סוג 6 ו-11 גורמים ליבלות באברי המין. זוהי מחלה שגורמת להופעת "גידול" שפיר באיברי המין, גורמת לבושה נוראית ונחשבת מחלה שמשפיעה מאוד על הדימוי העצמי של האדם החולה.

חצי (!) מהאנשים הפעילים מינית נושאים את וירוס הפפילומה. שימו לב – נשאות של הווירוס לא אומרת בהכרח שהאדם חולה. הרבה פעמים הנשא נשאר נשא, ממשיך להדביק, אבל לא חולה בעצמו. לעתים הווירוס מתפרץ, לפעמים שנים אחרי ההדבקה המקורית.

בניגוד לווירוסים אחרים המועברים ביחסי מין הפפילומה לא מועבר אך ורק במגע של ריריות. הוא מועבר גם במגע של עור בעור. מה שאומר ש*כל* מגע עלול להעביר אותו. והכי גרוע – קיים סיכון גבוה מאד להדבק כבר במגע המיני הראשון בחיים.
וירוס מסוג זר פרחים

וירוס מסוג זר פרחים

על הסרטן

וירוס הפפילומה, בעיקר סוגים 16 ו-18, אבל גם סוגים נוספים יכול לגרום לסרטן בכל איבר שמשתתף ביחסי מין. זוהי לא ההגדרה ה"קלינטונית" ליחסי מין, אלא הגדרה האנטומית – כל איבר. וירוס הפפילומה יכול לגרום לסרטן צוואר הרחם, סרטן פי הטבעת, סרטנים של הפה והלוע, סרטן של הנרתיק, סרטן של הפין ועוד ועוד.

במדינת ישראל בכל שנה חולות בסרטן צוואר הרחם בין 200 ל-300 נשים. כ-70 נשים מתוכן מתות.

כמו במקרה של סרטן השד, גם את סרטן צוואר הרחם אפשר לגלות מוקדם. בבדיקת פאפ ניתן לבדוק תאים מצוואר הרחם ולראות אם קיימת השתנות ממאירה שלהם, כלומר – אם יש תאי סרטן בצוואר הרחם. בדיקה זו מסוגלת לזהות את קיום הסרטן, אבל היא לא יעילה מספיק. היא מגלה רק 60-80% ממקרי הסרטן, ומה שגרוע באותה מידה – ב-20% מהמקרים היא מגלה תוצאה חיובית כשהאישה בעצם בריאה לחלוטין. אבל הבעיה החמורה יותר היא שבדיקת פאפ טובה רק לגילוי סרטן כשהוא כבר קיים. כמו בדיקת ממוגרפיה שמגלה את סרטן השד כשהוא כבר קיים, או בדיקת דם סמוי בצואה שמגלה את סרטן המעי כשהוא כבר קיים.

במקרה של סרטן שד וסרטן מעי עוד אין לנו דרך שמונעת את הסרטן בצורה טובה, פרט להמלצה על חיים מלאי אוכל בריא, ספורט וגנטיקה טובה.

במקרה של סרטן צוואר הרחם והסרטנים האחרים שהוזכרו – יש מה לעשות.

על החיסון

החיסון מורכב מחלקיקי מעטפת של וירוס הפפילומה הנכלל בחיסון. יש חיסון אחד שמכיל חלקיקים מארבעה וירוסים שונים ויש חיסון שמכיל חלקיקים רק משני וירוסים. החלקיקים האלה חשובים לזיהוי מוקדם על ידי מערכת החיסון, כך שברגע שהיא פוגשת את הווירוס היא יודעת לזהות ולהשמיד אותו. הם לא קשורים ליכולת של הווירוס לגרום לסרטן. כלומר, הזרקה של החיסון לגוף *לא* תגרום לסרטן. לא לסרטן צוואר הרחם, לא לסרטן הפין, ולא לאף אחד מהסרטנים האחרים שהוזכרו למעלה.

אבל הנה הקוץ שבאליה – חייבים להתחסן *לפני* החשיפה לווירוס. אם מישהי נחשפה כבר לווירוס הפפילומה מסוג 16, למשל, החיסון לא יעזור למניעת סרטן אצלה. לכן קובעים את גיל מתן החיסון לגיל טרום התחלת קיום יחסי מין.

החיסון נמצא בשימוש משנת 2006 בארה"ב ומשנת 2007 באוסטרליה (שם החיסון מאושר גם לבנים ולא רק לבנות). החיסון נמצא בשימוש בעוד 100 מדינות נוספות, בינהן רוב מדינות אירופה, קנדה, ניו זילנד וכו'.

עד היום חולקו ברחבי העולם מעל 175 מליון מנות של החיסון, כשתופעות הלוואי של כל המנות מנוטרות על ידי ארגון הבריאות העולמי, גם במדינות מערביות וגם במדינות מתפתחות (בהן קרן מיוחדת מממנת את עלות החיסון).

שלוש שנים לאחר התחלת מתן החיסון באוסטרליה נצפתה ירידה משמעותית בשיעור יבלות באיברי המין ובנגעים טרום-ממאירים באיברי המין.

זה היה מחקר שבדק שאלה מעניינת, אבל בוצע בצורה בעייתית, ולכן האוסטרלים בדקו את הנושא שוב לאחר חמש שנים של שימוש בחיסון. התברר שהייתה ירידה משמעותית בשיעור יבלות באיברי המין בקרב נשים בשנתונים שחוסנו נגד פפילומה. צפויה להיות ירידה בשיעור הסרטן הנגרם על ידי וירוס הפפילומה בעוד מספר שנים. לאור התוצאות האלה החל משנת 2013 החלו באוסטרליה בתוכנית חיסון גם לגברים.

על תופעות הלוואי של החיסון

תופעות הלוואי המוכרות של החיסון כוללות כאב, אודם וחום בנקודת ההזרקה. בנוסף עלולה להיות תחושה של סחרחורת, ולפיכך מומלץ לתת את החיסון בישיבה.

כל שאר תופעות הלוואי שנקשרו לחיסון הופרכו. כולן. גם "שיתוק ביד", שבגללו שקלו ביפן לעצור את תוכנית החיסונים נגד פפילומה. בינתיים, דרך אגב, החיסון הוחזר לתוכנית החיסונים שם.

לאחרונה פורסמו מספר מאמרים שקושרים בין חיסון הפפילומה להופעת זאבת, שהיא מחלה אוטואימונית קשה התוקפת נשים צעירות, וכן להופעת כשל שחלתי מוקדם. שני המאמרים הללו כללו תיאורי מקרה של תשע נשים בסך הכול, בלי השוואה לשיעור תופעות הלוואי האלה באוכלוסייה הכללית. על מנת לקבוע שאכן החיסון גורם למחלות אלה יש להשוות בין שיעורי הזאבת והכשל השחלתי בקרב מקבלות החיסון לבין השיעור של המחלות האלה באוכלוסייה הכללית בתור התחלה. שני המאמרים מסתיימים באמירה שיש להמשיך לחקור את הנושא, אבל בפירוש לא ממליצים על עצירת החיסונים.

גם ארגון הבריאות העולמי וגם המרכז לבקרת מחלות בארה"ב לא דיווחו על קשר כזה. לא רק, במחקרים נפרדים של בטיחות החיסון, אחד של המרכז לבקרת מחלות (ה-CDC) והשני של ארגון הבריאות העולמי מתייחסים במפורש לתופעות הלוואי של החיסון, שאף אחת מהן איננה זאבת, כשל שחלתי מוקדם, שיתוק של היד וכדומה.

על פי הועדה המייעצת למשרד הבריאות למחלות זיהומיות ולחיסונים בפירוש אין קשר בין האירועים המתוארים לבין החיסון. זאת גם על פי הידע הנצבר בעולם וגם על פי הידע הישראלי.

צריך להבין שדברים איומים ונוראים קורים לפעמים. שחלות של נשים צעירות מפסיקות לתפקד. הגוף שלהן פונה נגד עצמו. הן נעשות חולות, ולעתים נשים צעירות אפילו מתות. על מנת להוכיח שהדברים האלה קשורים לחיסון צריך להראות שהאירועים האלה קורים בשכיחות גבוהה יותר בקרב הנשים שקיבלו את החיסון לעומת נשים שלא קיבלו את החיסון. אם, למשל, נשים שקיבלו את החיסון נגד פפילומה היו לוקות בשכיחות גבוהה יותר בזאבת היינו רואים את המידע הזה בארה"ב, באוסטרליה, באירופה, ובכל מקום נוסף שבו מחסנים. לא רק בתיאורי מקרה של תשע נשים בלבד. בטח שלא אחרי שמונה שנות מתן החיסון בכל העולם.

ומה את מתכוונת לעשות?

לי יש שני ילדים. האחד עדיין חושב שבנות זה איכס והשנייה עדיין משחקת בבובות. כשהם יהיו בכתה ח' הם יקבלו את החיסון, כי אפילו שאני מפנטזת שהבת שלי תתחתן עם אהוב לבה מהתיכון והבן שלי יינשא לבחירת לבו הבתולית, ברור לי שמין זה משהו שכולם עושים, וכל אחד יכול לחטוף מחלות מין. אני לא יכולה להגן על הילדים שלי מפני הכול, אבל לפחות אני יכולה להגן עליהם מפני הסרטן הזה.

כרגיל, תודה אינסופית לאהוד מימון על הקריאה המוקדמת, העריכה והנזיפה "לכי ללמוד עכשיו!".

 

להמשך הקריאה:

לכתבה המקורית באתר "סוף העולם – מבט מהיציע"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

20 תגובות

  1. משום מה רק אני חושב שהבת שלי תתחתן בתולה?
    אה. שכחתי. אני דתי.
    ולפני שתגידו לי להוציא את הראש מהחול, תבדקו אם שלכם לא שם במקרה.

  2. האם אם יש קשר בין מועד פרסום הכתבה לעובדה שהשבוע חולקו פליירים בנושא לתלמידי כיתות ח?

  3. אבי, אתה מדבר על "מוות בטוח" של אחוז די זניח באוכלוסייה, והסיכוי שבתי גם תלקה בנגיף וגם הנגיף ייצור אצלה סרטן וגם הסרטן לא יתגלה בזמן וגם הטיפולים נגדו (או הוצאת הרחם) לא יצליחו, וגם וגם וגם וגם.
    לא נראה לך שזו דרך מאוד מאוד ארוכה, שסיכויי ההתרחשות שלה שואפים לאפס? שלא לדבר על כך שעד שהיא תתחיל לקיים יחסי מין ועד שמשהו כזה אולי אולי אולי יתפתח אצלה – מדובר על שנים רבות, שבמהלכן רפואת הסרטן רק תלך ותשתפר.
    אז בשביל זה לסכן היום ילדה בריאה בתופעות לוואי לא ברורות?
    יתרה מזאת, כרגע אפילו לא בטוח לכמה שנים החיסון תקף, ואם במהלך הזמן לא יופיעו זנים חדשים שהוא לא מכסה אותם בכלל, וכן הלאה וכן הלאה. (ונוסף על כך החיסון של משרד הבריאות מכסה רק 2 זנים, כשהחיסון של קופת חולים מכסה 4. כך נאמר לי.)
    אז על מה ולמה כל המהומה הזאת?
    צר לי, אבל אני נוטה לחשוב שיש פה אינטרס ברור של חברות התרופות, שרוצות להתעשר מהפאניקה של הציבור. חבל שאתה עוזר להן.
    ובכל מקרה, דעותיהם של גדולי המומחים עדיין חלוקות. כל יום מתפרסם מאמר דעה של חוקר או רופא, אחד בעד ואחד נגד. אז הנה יש לנו עוד אחת בעד. יופי. עכשיו תביא דעה אחת נגד.
    ולדעתי, אתה, כעורך מדעי, בכלל לא צריך להביע דעה לכאן או לכאן במקרה הזה, אלא רק להביא את העובדות. כי באמת אין כאן הוכחות נחרצות לשום צד.

  4. בת-יה
    לא כדאי להיות כל כך נחרצים בלי לדעת את העובדות. חיסון הפוליו למשל, פותח לפני 60 שנה והוא עדיין יעיל ומועיל. ראי מה קורה היום בסוריה. וראי מה יקרה בישראל עם כל הגאונים שלא מחסנים את ילדיהם.

    בקשר לסרטן הרחם – על איזה מידע את מבססת את הטענה שהחיסון לא יעיל? על ווינט??

  5. מעניין, כמדענים אתם מחפשים תמיד הוכחות, אבל הנה: אין ולא הוכחה אחת שהחיסון מנע את הופעת הסרטן. נכון, החיסון אולי מונע הדבקות בנגיף, אבל עובדה היא שנשים רבות נושאות את הנגיף ולא חולות בסרטן, כך שסביר להניח שיש עוד גורמים למחלה. ככלל, סרטן צוואר הרחם הוא לא מגפה, אך הפרסום המסיבי שעושה החברה שפיתחה את החיסון הציב פתאום את הנושא על ראש השולחן, כאילו כבר הצליחו לטפל בכל שאר המחלות של העולם. תופעה זו לבדה אומרת: דרשני. כי הרי ידוע שהנגיפים משתנים במשך השנים, ומה שטוב להיום קרוב לוודאי לא יהיה מתאים גם לעוד 10 שנים לערך.

  6. מידד
    היחס שהזכרת דומה מאוד ליחס של הרוגים בתאונות דרכים.
    חבל להתעסק בנושא תאונות הדרכים, אתה אומר.

    תהיה בריא…..

  7. מקומה של הכתבה אינו באתר זה. זוהי כתבת דעה, בנושא שנוי במחלוקת מדעית. לא איזה חשיפת אמת כלשהי. אם היא היתה מסוייגת או לפחות בנוסף לכתבה לצד השני, היה אפשר עוד להבין, אך כך זה סתם פרופגנדה של חברות התרופות. לעורך, כדאי שלא להביא כתבות מן הסוג באתר זה, הן לא מחכימות ואין עליהן קונצנזוס. במיוחד כל החלק הראשון של המאמר, או מה שלא תקרא לזה.

  8. אני חושב שהיום יותר מתמיד, אנשים מחפשים ובוחרים לעצמם את מקורות המידע שלהם. וכל כתבה שכזאת בעד או נגד חיסונים לא באמת מוסיפה ידע אלא רק מלבה חיכוך ומחלוקת.
    תסלח לי קרן אותה אני מכיר ומוקיר, אבל כבן לרוקחת (בכירה מאוד אם יורשה לי) נחשפתי רבות לעוצמתן של חברות ויצרניות התרופות. ומי שחושב שעיקר עניינן הוא בריאות הציבור, לא יודע מה זה חברה בע״מ.
    אגב. לפי קרן חולות כשלוש מאות נשים בשנה. שלוש מאות מתוך משהו כמו שלוש מליון נשים בגיל הרלוונטי
    שזה במספר יפה 1/10000.
    בשביל יחס כזה לחסן את כל האוכלוסיה בכיתה ח׳ ?
    גילוי נאות. יש לי בת בדיוק בגיל הזה וההחלטה של אימא שלה ושלי היתה זהה להחלטה שלנו בנושא צהבת זיהומית B.

  9. אמא לתיכוניסטים, במאה ה-20 שולשה תוחלת החיים בעיקר בזכות שני דברים: חיסונים ואנטיביוטיקה. בגלל חוסר אחריות של אנשים שמאמינים לשטויות, המחלות שכנגדן יש חיסונים מתפשטות ועושות שמות בצעירים, שיכלו לחיות עד גיל 80-90. בגלל רשלנות מסוג אחר אנחנו מפסידנם את האנטיביוטיקה. אם חלילה אחד מהילדים שלך יחלה בסרטן שאפשר היה למנוע לוליא הטיעונים הללו שהוצאו מכל פרופורציה, מה תגידי אז?

  10. אבי, אני קוראת דברים אחרים:

    זה מוואינט :
    בשבועות האחרונים פורסמו שני מאמרים מישראל, שנכתבו על ידי צוותי חוקרים בינלאומיים שעמם נמנה פרופ' יהודה שיינפלד, מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות (שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו) בבית החולים שיבא ומומחה בעל שם עולמי בתחום. במאמרים דווח על כמה מקרים, שחלקם אירעו בישראל, של נשים שפיתחו לופוס (זאבת) – מחלה אוטו־אימונית קשה – לאחר קבלת החיסון, ושל נשים צעירות שפיתחו כשל שחלתי קשה לאחר קבלת החיסון. מקרים דומים דווחו לאחרונה גם בחו"ל.

    החוקרים מדווחים כי חלק מהנשים, כולן צעירות, פיתחו תסמינים כבר אחרי מנה אחת של החיסון, אולם התסמינים החריפו לאחר קבלת מנות נוספות.

    וזה כתבת התחקיר של ערוץ 1
    http://www.youtube.com/watch?v=yVuBTNVtcWk

    אני טוענת שוב – הכתבה שלך לא אחראית. מצטערת

  11. כל החלק הראשון של המאמר – מיותר. אף אחד לא חושב שהילד שלו יתחתן עם בתול/ה. נחמד שאת רוצה להראות שאת "סחבקית", אבל תודה, אנחנו ילדים גדולים, אנחנו לא צריכים את ההתחנפויות האלה.
    לגבי התוכן הרציני, כמו שאני נשארתי בחיים בלי החיסון, אני מקווה שגם בתי תצליח. כל עוד לא הוכח בבירור שהחיסון בטוח. נוסף על כך, החיסון שמשרד החינוך נותן עכשיו הוא חיסון "ישן". יש כבר חיסון יותר חדיש, שמגן מפני יותר זנים. אפשר לקבל אותו בקופות החולים בהנחה מסוימת. ושכל אחד יעשה את החישוב שלו. זה נחמד שאת צופה מה יקרה בעתיד, אבל בתכלס, הילדים שלך קטנים ואת עוד לא יודעת מה תעשי. נקווה שעד שהילדים שלך יגדלו כבר יהיו הוכחות יותר מובהקות אם זה טוב או רע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן