# כל אשר נשמה באפו

> דיון בסוגיית קיום הנשמה. האם יש משהו מעבר לחומר ולאנרגיה המוכרים? שאלתי שלושה אנשים שונים האם ולמי לדעתם יש נשמה. הראשונה, אקדמאית בתחום מדעי הרוח, הביעה את דעתה הנחרצת כי אין בכלל דבר כמו נשמה. השני, מהנדס דתי, גילה דעתו שרק לאדם יש נשמה. השלישי, אדם פשוט, דתי, טען שגם לבעלי חיים יש נשמה. גם לחיידקים? שאלתי אותו. הוא קימט את מצחו ואמר - כל יצור היודע לדאוג לעצמו. כלומר…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/setter-on-soul-181102
- Author: אריה סתר
- Published: 2002-11-18T13:54:07+02:00
- Modified: 2012-06-16T01:04:13+03:00
- Sections: או אלוהים
- Topics: חיידקים, חיים לאחר המוות, נשמה

## Article

דיון בסוגיית קיום הנשמה. האם יש משהו מעבר לחומר ולאנרגיה המוכרים? שאלתי שלושה אנשים שונים האם ולמי לדעתם יש נשמה. הראשונה, אקדמאית בתחום מדעי הרוח, הביעה את דעתה הנחרצת כי אין בכלל דבר כמו נשמה. השני, מהנדס דתי, גילה דעתו שרק לאדם יש נשמה. השלישי, אדם פשוט, דתי, טען שגם לבעלי חיים יש נשמה. גם לחיידקים? שאלתי אותו. הוא קימט את מצחו ואמר - כל יצור היודע לדאוג לעצמו. כלומר לדעתו, לכל אורגניזם יש נשמה. לא קשה להבין, מדוע המציא האדם כוחות עליונים כאלה או אחרים ומדוע אימץ לעצמו את הרעיון בדבר קיום נשמה. הרעיון כי המוות מביא עימו חידלון, הוא מתסכל. טוב יותר להאמין כי יש בנו משהו שנשאר לאחר מותנו ופיתוח מתקדם יותר של הנחמה הזו מדבר על גלגול נשמות, כלומר קיום גשמי נוסף לאחר המוות. הבה ונבדוק אם החיים, כפי שאנו מכירים אותם מחייבים אמונה במהות ערטילאית הנלווית לגוף. היצורים החיים התפתחו בהדרגה ממולקולות מורכבות בעלות תכונה של שכפול עצמי - על פי חוקי הפיזיקה והכימיה. במהלך האבולוציה, נעשו יצורים אלה מורכבים יותר וחלקם פיתחו מערכת עצבים ומוח. בעלי המוח המפותח ביותר - שאנחנו בני האדם עומדים בראשם, פיתחו גם תודעה עצמית כחלק מהמודעות לסביבתם - תכונה חשובה להישרדות. הטוען שרק לבני האדם נשמה - הגבול בינינו לקופי האדם מזערי ביותר. האדם התפתח בהדרגה דרך כמה זנים, מאב משותף לנו ולשימפנזים, אשר חי לפני מספר מיליונים של שנים. גנטית אנו קרובים לשימפנזים יותר מאשר זנים של בעלי חיים מאותו מין. האם התפתחות הדרגתית של שפה וכישורים ידניים ויצירתיים היא הנותנת נשמה? קשה להאמין. אציין כאן כי אני נוטל לעצמי את הזכות שלא להתייחס לתורת הבריאה ולמאמינים בה. המאמין שלכל אורגניזם נשמה - הגבול בין ראשית החיים לדומם הוא דק ביותר. ואכן יש המאמינים שגם לחומר יש נשמה. הגדרת החיים יכולה אולי לשפוך אור על שאלת הנשמה. כיצד נגדיר חיים? התשובה לפי הביולוגים פשוטה ביותר. החיים מקיימים מספר תנאים; א. כושר שכפול - זהו התנאי הבסיסי ביותר. ב. חילוף חומרים - זוהי הטכנולוגיה בה פועלים החיים. ג. קיום מוטציות - תנאי זה נראה כלא שייך, אך בלי המוטציות, כל היצורים, הקיימים ואלה שנכחדו, לא היו בנמצא. המולקולות הראשונות ששכפלו את עצמן היו עושות זאת עד אשר היו ממלאות את כל הגומחות האפשריות וזהו... שום דבר נוסף לא היה מתפתח. בכל ההגדרות של החיים אין רלוונטיות לשאלת קיום הנשמה. המעבר ההדרגתי בין צורות החיים השונות, לא מאפשר לנו לקבוע את הגבול בין יצורים עם נשמה ליצורים חסרי נשמה, בהנחה שזו בכלל קיימת. ומישהו יכול לשאול היכן כל הנשמות של היצורים שהיו והיכן כל הנשמות של היצורים שעוד לא נוצרו והאם יש נשמות למינים חדשים שעוד לא התפתחו ומדוע אנו בכלל צריכים להניח קיומה של נשמה? האם רק בשביל לעשות לנו טוב על הנשמה? והאם למחשבים העתידיים שיהיו בעלי תודעה תהיה גם כן נשמה? המקרים המתוארים של גלגול נשמות (תיאורים סובייקטיביים של חיים קודמים שנמצא להם אישור ביוגרפי לכאורה) - נמצאו להם הסברים אחרים. הדיווחים על רוחות (כמו על עב"מים) - לא אומתו. הדיווחים של אלה שחזרו מן המוות, כאילו הם ריחפו מעל עצמם וצפו בגופם ובסובבים אותם - מקורם בהזיות של המוח. רוב הפיזיקאים והביולוגים שוללים את קיומה של הנשמה, כיוון שאין צורך להכיר בקיומה על פי קנה מידה מדעי. ההרגשה הסובייקטיבית שלנו מדברת על קיום תודעה, אך התודעה היא חלק מרמת הארגון של מוח מפותח והיא תוצר של פעילותו ולא משהו שמחוצה לו. אך הפיזיקאים אינם ממש מבינים את מהות החומר ובין הביולוגים יש המאמינים שבכל זאת יש משהו... עצם הקיום והמהות של היקום נשגב מבינתנו ואולי התשובה לשאלת הקיום תענה גם לשאלת הנשמה; כמו לשאלה הראשונה, כך גם לשניה התשובה חייבת להמצא בתוך הטבע ולא מחוצה לו.