# העתיד של העתיד – מתי נתפצל? / ינקי מרגלית

> כולנו שייכים למין ביולוגי אחד המכונה הומו סאפיינס סאפיינס. אבל האם עושר, השכלה ואוריינות מדעית וטכנולוגית יגרמו לתת-קבוצה של בני המין האנושי להתפצל לכדי מין חדש? כולנו שייכים למין ביולוגי אחד המכונה הומו סאפיינס סאפיינס. אבל האם עושר, השכלה ואוריינות מדעית וטכנולוגית יגרמו לתת-קבוצה של בני המין האנושי להתפצל לכדי מין חדש? אנחנו מקבלים כמובן מאליו שכל בני האדם הם בני מין אחד, על אף מגוון הצבעים והתרבויות. כולנו מסוגלים…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/seperation-of-homo-sapiens-0709149
- Author: סיינטיפיק אמריקן ישראל
- Published: 2014-09-07T23:58:26+03:00
- Modified: 2014-09-12T21:09:21+03:00
- Sections: אבולוציה - עליית האדם, עתידנות טכנולוגית
- Topics: הומו סאפיינס, ינקי מרגלית

## Article

כולנו שייכים למין ביולוגי אחד המכונה הומו סאפיינס סאפיינס. אבל האם עושר, השכלה ואוריינות מדעית וטכנולוגית יגרמו לתת-קבוצה של בני המין האנושי להתפצל לכדי מין חדש? כולנו שייכים למין ביולוגי אחד המכונה הומו סאפיינס סאפיינס. אבל האם עושר, השכלה ואוריינות מדעית וטכנולוגית יגרמו לתת-קבוצה של בני המין האנושי להתפצל לכדי מין חדש? אנחנו מקבלים כמובן מאליו שכל בני האדם הם בני מין אחד, על אף מגוון הצבעים והתרבויות. כולנו מסוגלים להזדווג ולהביא צאצאים בריאים לעולם – הפיגמים באפריקה, השוודים, היפנים, העניים והעשירים. השאלה הנשאלת היא: כמה זמן יימשך הדבר? האם המין האנושי ימשיך עוד זמן רב כמין ביולוגי אחד, או אולי, כפי שקרה כבר בעבר וכפי שקורה כל הזמן למינים אחרים, נתפצל ביום מן הימים? במילים אחרות, מתי ייווצר על כדור הארץ מין אנושי חדש שאינו מסוגל או אינו רוצה להזדווג אתנו, שאר בני האדם? ההיסטוריה של המינים הביולוגיים החיים היא היסטוריה של התפצלויות. לכולנו אב קדמון אחד משותף, ולא, הוא לא קוף. לפי התפיסות המדעיות המקובלות כיום, האב הקדמון הראשון של כולנו היה משהו קרוב יותר לחיידק, שהתחיל את השושלת המפוארת שלנו על כדור הארץ לפני כארבעה מיליארד שנה. מאז עברנו מספר רב של התפצלויות ואת הפיצול למין האנושי הנוכחי, שאנו מכנים הומו סאפיינס, עברנו רק לפני כמאתיים אלף שנה. במונחי זמן אבולוציוניים זה קרה ממש לאחרונה. העובדה המעניינת היא שהאדם הנבון (סאפיינס) לא היה תמיד המין האנושי היחיד על כדור הארץ. מינים אנושיים כדוגמת האדם הניאנדרטלי או האדם הזקוף חיו במקביל לאדם הנבון במשך מאות אלפי השנים האחרונות, עד שנכחדו (וכנראה לקצתם עזרנו להיכחד). התופעה המוכרת לנו של מין אנושי יחיד על פני הפלנטה אינה אפוא חוק טבע ואין כל ערובה לכך שלא נתפצל בעתיד לשני מינים נפרדים או יותר. המחשבה על התפצלות המין האנושי נראית תמוהה במבט ראשון. תהליכי הגלובליזציה עושים אותנו לדומים יותר, ומאפשרים יותר חילופי גנים בין אוכלוסיות מרוחקות. נראה כאילו אנחנו מתערבבים ונעשים הומוגניים יותר. אז מדוע שנתפצל? אני רוצה להעלות את האפשרות שהמין האנושי יתפצל בקרוב לא על בסיס גאוגרפי או בסיס גזעי, אלא על בסיס מעמדי ולפי יכולת כלכלית וגישה לטכנולוגיה. אנשים בעלי יכולת כלכלית וטכנולוגית לשפר את עצמם, לתקן את עצמם ולשנות את הגנים של עצמם יתבדלו ובסופו של דבר ייפרדו מן האב הקדמון המשותף – אנחנו – האדם הנבון ששלט כאן ביד רמה במשך מאות אלפי השנים האחרונות. שני תהליכים קורים כיום במקביל ומשנים במהירות את האנושות. התהליך הראשון הוא תהליך של קִדמה טכנולוגית, יצירת שפע והארכת תוחלת החיים. לכאורה אנחנו מתקדמים לקראת אוטופיה אנושית המתאפשרת על ידי המדע והטכנולוגיה. אך במקביל מתרחש תהליך נוסף פחות חיובי: גדלים הפערים בין העשירים לעניים, בין המשכילים לבורים, בין מי שהטכנולוגיה נגישה להם לבין מי שלא; בין מי שיוכלו להדפיס כבד או כליה אם יזדקקו לכך לבין מי שכנראה ימותו אם לא ימצאו תורם; בין מי שיוכלו לתקן גן פגום הגורם למחלת פרקינסון או לסוכרת בגיל מוקדם לבין מי שלא יוכלו; ואולי אפילו, בעתיד הרחוק יותר, בין מי שיוכלו לשמור גיבוי של עצמם לבין מי שלא. הפערים הגדלים יכולים להביא בסופו של דבר לפיצול שבו ייווצר מין חדש. יש הטוענים שהפיצול הזה כבר קרה ואפילו מזכירים את המהפכה החקלאית שהתרחשה לפני כ-10,000 שנה, כנקודת הזמן שבה נזרעו זרעי הפיצול. לא נשאר אלא לדמיין כיצד ייראה הפיצול בעתיד כשיושלם. אפשר לתהות: האם גם הפעם ההתפצלות תהיה כרוכה במאבק ובהשמדה של אחד הצדדים? עד היום, האדם הנבון לא הראה הרבה אמפתיה, לא למינים דומים לו ולא למינים שהוא מחשיב כנחותים ממנו. אם אנחנו צריכים להסיק מסקנות מן העבר שלנו, גם הפיצול הבא לא יהיה שליו במיוחד. על המחבר ינקי מרגלית, יזם חברתי, משקיע ואיש הייטק. אב לשישה. יו"ר SpaceIL, עמותה ישראלית הפועלת להנחתת חללית ישראלית על הירח. בעיקר סקרן.   [הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל](http://sciam.co.il/archives/8123)