מסתו של כוכב הלכת שזכה לכינוי טיכה פי 4 מצדק. הוא נמצא במרחק של 15,000 יחידות אסטרונומיות. לשם השוואה נפטון מרוחק 30 יחידות אסטרונומיות מהשמש * עכשיו רק נותר להמתין לצילום של WISE
כולנו למדנו בבית הספר שבמערכת השמש יש תשעה כוכבי לכת, ונדהמנו כאשר ב-2006 ירד מעמדו של פלוטו והוא מוגדר ככוכב לכת ננסי. כעת שוב עשוי המספר לחזור לתשעה כוכבי לכת וצדק עשוי לאבד את בכורתו ככוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש.
מדענים טוענים שמצאו הוכחה לקיומו והם ממתינים לה בצילום של טלסקופ החלל ווייז של נאס”א, ושנותר רק לנתח את התמונה.
הנתונים הראשונים אמורים להתפרסם באפריל והאסטרופיסיקאים ג’ון מאטיס ודניאל ויטמיר מאוניברסיטת לואיזיאנה בלאפייט סבורים כי הם יחשפו את טיכה בתוך שנתיים. ” ברגע שטיכה יאותר ניתן יהיה לצפות בו בטלסקופים נוספים, חזקים מן הסתם, שיאשרו את הגילוי.
השניים הציעו את קיומו של טיכה כדי להסביר מדוע רבים מהשביטים ארוכי המחזור מגיעים מהכיוון הלא נכון. במאמר שפורסם בגליון פברואר של כתב העת איקרוס הם טוענים כי 20% יותר מדי מהשביטים ארוכי הטווח שנרשמו מאז 1898 הגיעו מרצועה המקיפה את השמים בזוית גבוהה מאשר צפוי לפי תיאורית הגאות הגלקטית.
לדבריהם ההסבר בדבר קיומו של כוכב לכת, שהוצע לפני 12 שנה, הוא היחיד המסוגל לפתור את החידה. ואולם יש להם בעיה אחת – התיאוריה הקונבנציונלית טוענת כי ענקי הגז יכולים גם הם לגרום לזליגת שביטים מענן אורט למערכת השמש הפנימית אך אלו לא נצפו עד כה. התשובה שלהם היא שרבים מהשביטים עוברים כמה מעברים בתוך מערכת השמש הפנימית עד כי קשה להתחקות אחר מקורם.
ענק הגז שמסתו עד פי 4 מזו של צדק אמור ללכך את חלקו החיצוני של ענן אורט, האיזור המרוחק ביותר במערכת השמש. מסלולו של טיכה (מבוטא ty-kee) מרוחק פי 15 אלף מהשמש יותר מאשר כדור הארץ ופי 375 מפלוטו.
הסוגיה האם להחשיב את טיכה ככוכב הלכת התשיעי תתקבל על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. הנימוק העיקרי כנגד הגדרה זו היא שטיכה נוצר ככל הנראה בקרבת כוכב אחר ונלכד מאוחר יותר בידי כוח המשיכה של השמש. יתכן שה-IAU יידרש ליצור קטגוריה חדשה עבור טיכה, אומר פרופ’ מאטיס.
במיתולוגיה היוונית טיכה היתה האלה האחראית לצפיפות הערים. שמה נבחר בשל ההשערה שנזנחה בינתיים שהשמש היא חלק ממערכת כוכבים כפולה לה שותף גם כוכב עמום, שכונה נמסיס, ושהוא האחראי להכחדות ההמוניות על כדור הארץ. במיתולוגיה, טיכה היתה האחות הטובה של נמסיס.
בשל גודלו של כוכב הלכת טיכה עשוי להיות מורכב ממימן והליום וקרוב לודאי שתהיה לו אטמוספירה כמו לצדק, עם כתמים צבעוניים, רצועות ועננים, אומר פרופ’ ויטמיר, יש גם לצפות שיהיו לו ירחים רבים כמו לכל שאר ענקי הגזים.
מה שיגרום לו לבלוט בצילומי WISE זו הטמפרטורה, הצפויה להיות בסביבות מינוס 73 מעלות צלזיוס – חם פי 4 או 5 מפלוטו. “החום הוא שארית של היווצרתו” אומר פרופ’ ויטמיר. “לוקח לעצם כזה המון זמן להתקרר”.
מרבית מיליארדי העצמים בענן אורט – כדור המקיף את השמש ברדיוס של שנת אור ומשתרע עד לרבע מהמרחק לאלפא קנטאורי, הכוכב הבהיר בקבוצה הדרומית קנטאורוס – הם גושי קרח מלוכלכים בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט (מינוס 273 מעלות).
הגופים הללו מושפעים מכוח הכבידה של כל שאר כוכבי הגלקסיה וחלקם נופלים למערכת השמש הפנימית ואנו מכירים אותם כשביטים ארוכי מחזור. כאשר הם מתקרבים לשמש חלק מהקרח מתאדה ויוצר את הזנב המאפיין את השביטים.
27 תגובות
מסלולו של טיכה
מישהו יודע אם מאז התפרסם עוד
משהו בנושא מסקרן זה?
lifnay shmonee shanim, be-kenes hachalal ha-israeli ba-technion, shamaty hartsaa shel profesor ,she et shmo aeni zocher, she hesbir ki, nituach kol maslulay ha-planetot be maarechet ha-shemesh maree ki, zricha lehiyot od planeta nosefet. le taanato de-az, hamatsav hadinami shel tnuat haplanetot ha-yeduot ka-yom hu matsav lo yatsiv. hasvara she hu he-ela uz hayta she ulay hayta planeta she hayta ve “nizreka” mi maarecht hashemesh
“צפיפות הערים” הוא תרגום שגוי : התרגום האמיתי הוא “גורל הערים”
או מאנגלית :
Destiny ולא Density …
ירון,
שים לב כי את החישוב הם עשו עבור טמפ’ קלווין (שכן אחרת התוצאה היתה שלילית אף יותר). מה שנכון הוא שהשימוש במושג הזה באמת אינו נכון ומבלבל.
עמית,
טווח ההשפעה הכבידתית של השמש כמו של כל גוף אחר הוא אינסופי (פרופורציונלי הפוך למרחק בריבוע). בפועל טווח השפעה כבידתית אפקטיבית לא רלוונטי כאשר יש השפעה משמעותית יותר (כוח הכבידה של אנדרומדה אינו רלוונטי על פני כדה”א לא כי הוא לא קיים, אלא כי יש גורמים המשפיעים הרבה יותר – נניח כדה”א).
הגוף המאסיבי הקרוב ביותר אל השמש הוא פרוקסימה קנטאורי ומרחקו יותר מ-3 שנות אור ולפיכך במרחק של ~0.3 שנות אור מן השמש, הגוף הדומיננטי הוא השמש.
שים לב כי העובדה שכבידת השמש היא הרלוונטית אין משמעה שהגוף לא אמור היה להנתק מהשפעתה. השאלה עם גוף יתנתק מהשפעתו הכבידתית של עצם תלוייה הן במרחק והן במהירותו – גוף יכול להיות מנותק גרוויטציונית מהשמש גם אם מרחקו AU אחד בלבד או פחות מזה – זאת בתנאי שהוא מספיק מהיר (אם אתה יודע פיסיקה תיכונית – הקריטריון הרלוונטי הוא שסך כל האנרגיה, פוטנציאלית וקינטית יהיה חיובי).
עודד,
ענן אורט אינו גוף נקודתי הנמצא במרחק של שנת אור אלא משתרע על מרחב גדול מאד.
ע”פ ויקיפדיה הוא משתרע על מרחקים שבין 0.03-0.08 שנות אור ל-0.8 שנות אור. כך שהפלנטה המשוערת הזו בהחלט נמצאת בתחומו.
http://en.wikipedia.org/wiki/Oort_cloud#Structure_and_composition
תרשה לי רק לתקן אותך אבי באשר לאלה טיכה במיתולוגיה היוונית. טיכה היא אלת המזל, המוכרת אולי טוב יותר בשמה הרומי “פורטונה” ואין לי מושג מנין הבאת את “צפיפות הערים”.
תודה ירון. אקח זאת לתשומת ליבי להבא.
לא מצלצל לי נעים מבחינה פיזיקאלית לומר “חם פי 4” כאשר משתמשים במעלות צלסיוס. מים ב- 40 מעלות צלסיוס לא מכילים פי 4 אנרגיה תרמית ממים ב-10 מעלות אלא יותר קרוב ל- 11%
כפי שאמר צבי, “חשוב להדגיש כי הפלנטה המדוברת עדיין רחוקה מלהתגלות”.
כשתתגלה, יהיה על מה לדבר 🙂
זה אותו מאמר רק באתר של החוקרים.
שתי שאלות:
1. אם הכוכב החדש נמצא בענן אורט, המרוחק מהשמש שנת אור, איך זה מתיישב עם מרחקו המשוער 15,000 י”א, שהן בקירוב רק רבע שנת אור ?
2. בקשה אל כותב המאמר: אנא, תן לנו את הקישור לידיעה המקורית באתר כתב העת איקרוס.
תודה.
שאלה לחובבי האסטרונומיה מבניכם: במרחקים עצומים שכאלו, יש לשמש איזושהיא השפעה כבידתית? האם כוכב שמסתו גדולה פי 4 מזו של צדק ונמצא במרחק שהוא פי 375 מן המרחק של פלוטו מהשמש, לא היה אמור מזמן להינתק ממערכת השמש ולנדוד ברחבי הגלקסיה ככוכב יתום?
האם ייתכן שישנו כוכב קרוב מפרוקסימה סנטאורי? מן הסתם עמום יותר מכוכב רגיל, אך חם יותר וגדול יותר מטיכה, ופולט מספיק חום בשביל שפלנטה שנסובה סביבו תקבל מספיק חום לתמיכה בחיים?
במידה וזה נכון זה אכן מעניין.
לא משנה את עולם הפיסיקה מהיסוד, אבל בהחלט נחמד.
אם זאת חשוב להדגיש כי הפלנטה המדוברת עדיין רחוקה מלהתגלות.
כאמור במאמר, קיומה של הפלנטה הוצע לראשונה כבר בשנת 1999. מי שהציעו בזמנו את קיומה, היו בדיוק אותם שני מדענים, אשר ב-12 השנים שחלפו לא צברו להם צבא תומכים אדיר.
כעת, הם טוענים כי השיפור בתצפיות מצביע על נכונותה של התיאוריה שלהם ויכול בהחלט להיות שהם צודקים. על כל פנים, בטרם נסחף, נכון יהיה לחכות ולראות האם הם ישכנעו אנשי מקצוע נוספים.
בינתיים כפי שאפשר לראות מהלינקים הם עוד לא שכנעו, אף שהוגן לציין כי רוב המדענים שרואיינו (לינק שני) ציינו כי עדיין לא הספיקו לקרוא בעיון את המאמר.
בקיצור, נחכה ונראה!
http://en.wikipedia.org/wiki/Tyche_(planet)
http://www.lifeslittlemysteries.com/mystery-planet-tyche-probably-not-there-1356/
“כולנו למדנו בבית הספר שבמערכת השמש יש תשעה כוכבי לכת”,
בבית הספר שלי לא לימדו דבר על מערכת השמש, אבל לימדו שאלוהים ברא את העולם ב6 ימים ונח בשביעי.
אולי בגלל זה החינוך בישראל מפגר.
תודה. זה הפונטים הקטנים שגרמו לי לסכל אותיות.
תגידו אתם רוצים לשגע אותנו ? קודם הורדתם לנו את פלוטו,עכשיו מוסיפים לנו את טיכה, ומה יהיה על תחזיותינו ? מה עוד פעם נשנה את המפות האסטרולוגיות שלנו ?
במחשבה שניה כוכב טיכה מחזק את תחזיותי לגבי סוף העולם ב 2012 .
טיכה בגימטריה זה 44 . 44 כפול 45.727 = ניחשתם נכון !!! 2012.
אגב ,תמיד היתה לי הרגשה שיש עוד פלנטה אי שם,רק את שמה לא הצלחתי לחזות במפות שלי.ובאשר לגבי קוראים בקריסטלים,קוראים בקפה ,בטארוט ומתקשרים כולם רמאים ושרלטנים. תסמכו עלי את זה אני אישית קראתי במפה האסטרולוגית המעודכנת שכוללת את הכוכב טיכה.
טיכה היא אלת מזל והיא אחראית לגורל (destiny) הערים ולא לצפיפות (density).
בנוסף, מומלץ לקרוא את זה:
http://blogs.discovermagazine.com/badastronomy/2011/02/14/no-theres-no-proof-of-a-giant-planet-in-the-outer-solar-system/
על פי חוקי קפלר, במערכת השמש שלנו, זמן המחזור בשנים בריבוע שווה המרחק הממוצע מהשמש ביחידות אסטרונומיות בשלישית, כלומר, במקרה שלנו זמן המחזור הוא כ 650,000 שנים לפחות!
זה לתשומת ליבו של מישהו שרוצה דווקא אז לצאת לתצפית.
לילה טוב
סבדרמיש יהודה
מעניין!
תודה על הכתבה.
ציקלון:
למה לדבר סתם?
שכחתם את “סדנה” !
אם בגלל “סדנה” הורדתם את פלוטו בדרגה ,אז מה תעשו עכשיו ???
אולי הכוכב לכת הזה חיוני כחלק “סוגר” של מערכת השמש כלומר הופך את מערכת השמש כמערכת סגורה מכפי שחשבנו עד עכשיו, מה שאומר שלא מספיק כח השמש לשמור על הכוכבים ועל הסדר אלא צריך את טיכה כשומר/שוטר חיצוני !
סתם רעיון ראשוני…ייתכן שההבנה שלנו על התנהגות מערכות כמו השמש תשתנה ולכיוונים לא צפויים !
מדהים, מעניין ומוזר. מעניין מה התנאים על הירחים שאולי מקיפים את הענק הביזרי הזה.
בעתיד במידה ויוכיחו את קיומו של כוכב לכת זה יהיה ניתן להשתמש בו כדי להאיץ לווינים או חלליות אל החלל הבין-גלקטי.
ניבירו.
תודה