סיקור מקיף

הקוטב המגנטי הצפוני טס במהירות מקנדה לסיביר, עכשיו מבינים מדוע

מדענים משוכנעים בנכונותה של התאוריה, ולפיה כתמים מגנטיים המתגוששים זה עם זה בעומק כדור הארץ הם העומדים בשורש התופעה

מאת: סוכנות החלל האירופית, תרגום: זיו עדאקי

שלא כמו הקוטב הצפוני הגאוגרפי שלנו, הקבוע על מקומו, הקוטב המגנטי הצפוני נודד לו. עובדה זו ידועה למן מדידתו הראשונה בשנת 1831, שבעקבותיה מופתה תנועתו האטית מהקוטב הקנדי לעבר סיביר. אולם, משנות ה-90 ואילך, הפכה תנועה אטית זו למעין מרוץ – מהיסטוריית נדידה של 0–15 ק"מ לשנה לקצב נוכחי של 50–60 ק"מ לשנה. קרדיט: נ' ג'ילט
שלא כמו הקוטב הצפוני הגאוגרפי שלנו, הקבוע על מקומו, הקוטב המגנטי הצפוני נודד לו. עובדה זו ידועה למן מדידתו הראשונה בשנת 1831, שבעקבותיה מופתה תנועתו האטית מהקוטב הקנדי לעבר סיביר. אולם, משנות ה-90 ואילך, הפכה תנועה אטית זו למעין מרוץ – מהיסטוריית נדידה של 0–15 ק”מ לשנה לקצב נוכחי של 50–60 ק”מ לשנה. קרדיט: נ’ ג’ילט

 

זה כמה שנים, טרודים החוקרים בשאלה מדוע הקוטב הצפוני המגנטי נע לעבר סיביר. שלא כמו הקוטב הצפוני הגאוגרפי שלנו, הקבוע על מקומו, הקוטב המגנטי הצפוני נודד לו.

עובדה זו ידועה למן מדידתו הראשונה בשנת 1831, שבעקבותיה מופתה תנועתו האטית מהקוטב הקנדי לעבר סיביר. בין היתר, הודות למשימה הלוויינית “Swarm” של סוכנות החלל האירופית, מדענים היום משוכנעים יותר בנכונותה של התאוריה, ולפיה כתמים מגנטיים המתגוששים זה עם זה בעומק כדור הארץ הם העומדים בשורש התופעה.

שלא כמו הקוטב הצפוני הגאוגרפי שלנו, הקבוע על מקומו, הקוטב המגנטי הצפוני נודד לו. עובדה זו ידועה למן מדידתו הראשונה בשנת 1831, שבעקבותיה מופתה תנועתו האטית מהקוטב הקנדי לעבר סיביר. אולם, משנות ה-90 של המאה ה-20 ואילך, הפכה תנועה אטית זו למעין מרוץ – מהיסטוריית נדידה של 0–15 ק”מ לשנה, לקצב נוכחי של 50–60 ק”מ לשנה.

העלייה הזאת בקצב הנדידה, משמעה שיש לעדכן את “המודל המגנטי העולמי” בתדירות גבוהה יותר, העדכון חיוני, למשל, כדי שנוכל לנווט באמצעות הטלפונים החכמים שלנו.

את השדה המגנטי של כדור הארץ מייצר אוקיינוס ברזל מותך מתערבל, הוא הליבה החיצונית של כדור הארץ. כמו מוליך מסתובב בדינמו של אופניים, הברזל הנע הזה יוצר זרמים חשמליים, ואלו בתורם מייצרים את השדה המגנטי שלנו, הנטען בהתמדה.

מודלים מספריים המבוססים על מדידות מהחלל, ובהן מדידות שנערכו במשימת “Swarm” של סוכנות החלל האירופית, אפשרו למדענים לשרטט מפות גלובליות של השדה המגנטי. מעקב אחרי השינויים בשדה המגנטי הגלובלי עשוי לספק לחוקרים מידע על האופן שבו נע הברזל שבליבה.

 השדה המגנטי והזרמים החשמליים בתוך כדור הארץ וסביבו מייצרים כוחות מורכבים שיש להם השפעה עצומה על חיי היום-יום שלנו. אפשר לדמיין את השדה כבועה ענקית, המגינה עלינו מקרינת החלל ומחלקיקים טעונים שבהן מפציצות את כדור הארץ רוחות שמש. קרדיט: ESA/ATG medialab

השדה המגנטי והזרמים החשמליים בתוך כדור הארץ וסביבו מייצרים כוחות מורכבים שיש להם השפעה עצומה על חיי היום-יום שלנו. אפשר לדמיין את השדה כבועה ענקית, המגינה עלינו מקרינת החלל ומחלקיקים טעונים שבהן מפציצות את כדור הארץ רוחות שמש. קרדיט: ESA/ATG medialab

בשנת 2019, בוועידת Living Planet  של סוכנות החלל האירופית, דיווחו מדענים מאוניברסיטת לידס שבבריטניה שמידע לווייני זה הראה שאת מיקומו של הקוטב המגנטי הצפוני קובע במידה רבה האיזון או “משיכת החבל” בין שני כתמים גדולים של זרם שלילי, שבגבול שבין ליבת כדור הארץ ובין המעטפת תחת קנדה. ב-15 במאי 2020 פרסם צוות החוקרים את ממצאיו העדכניים בכתב-העת Nature Geoscience.

ד”ר פיל ליברמור (Phil Livermore Dr.) מאוניברסיטת לידס אמר: “באמצעות ניתוח מפות של השדה המגנטי והשתנותן ברצף הזמן, אנו יכולים כעת להצביע על שינוי בדפוס הזרימה תחת קנדה שגרם להימתחותו של כתם של שדה מגנטי בשולי הליבה, עמוק בתוך כדור הארץ. דבר זה החליש את הכתם הקנדי וגרם לקוטב לנוע לעבר סיביר.

השאלה החשובה היא אם הקוטב עתיד לחזור אי פעם לקנדה או שמא ימשיך לנוע דרומה.

באמצעות המידע לווייני, ובו גם המידע שנצבר במשימת "סווארם" של סוכנות החלל האירופית, הסיקו החוקרים כי נדידת הקוטב המגנטי הצפוני מקורה בתחרת בין שני כתמים מגנטיים בשולי הליבה החיצונית של כדור הארץ. תמורות בזרימה של חומר מותך בקרביו של כדור הארץ שינו את כוחם של אזורים מגנטיים שליליים מעליהם. האיור מראה כיצד כוחו של הכתם המגנטי תחת קנדה נחלש ואת התזוזה במיקומו של הקוטב המגנטי משנת 1999 לשנת 2019. קרטיד: פ' ליברמור
באמצעות המידע לווייני, ובו גם המידע שנצבר במשימת “סווארם” של סוכנות החלל האירופית, הסיקו החוקרים כי נדידת הקוטב המגנטי הצפוני מקורה בתחרת בין שני כתמים מגנטיים בשולי הליבה החיצונית של כדור הארץ. תמורות בזרימה של חומר מותך בקרביו של כדור הארץ שינו את כוחם של אזורים מגנטיים שליליים מעליהם. האיור מראה כיצד כוחו של הכתם המגנטי תחת קנדה נחלש ואת התזוזה במיקומו של הקוטב המגנטי משנת 1999 לשנת 2019. קרטיד: פ’ ליברמור

“מהמודלים של השדה המגנטי שבתוך הליבה עולה שהקוטב המגנטי הצפוני ימשיך לנוע לכיוון סיביר, לפחות בכמה העשורים הקרובים. אולם, בהינתן שאת מיקומו קובע האיזון העדין שבין הכתמים הקנדי והסיבירי, די בתיקון מזערי של השדה שבתוך הליבה כדי לשלוח את הקוטב חזרה לקנדה,” מסביר ד”ר ליברמור.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

13 תגובות

  1. נא לשים לב לשימוש בתותח אלקטרומגנטי במילחמת מיפרץ
    ראשונה ובהתפרצות הר געש פינוטובו תוך זמן קצר,סמוך לבסיס קלארק ממנו ירו. ולכמות החומר שניפלט והזזה של הכדור הארץ
    בעיקבות זה

  2. מי יודע להסביר איך השינויי של השדה המגנטי משפיע על שינויי האקלים? הרי כל החלקיקים במקום בשמש או בכלל החלל הרי פוגעים/מוסטים בנקודה אחרת.

  3. כתיבת הטכסט פעמיים ברצף ממשכנעת שהכתוב הוא נכון.
    אם היה נכתב 3 פעמים היה עוד יותר קל להבין, יש להתחשב בקורא שמבין רק בפעם השלישית, אולי כדאילהגדיל את הטכסט ואז בטוח נבין, אנחנו המטומטמים!

  4. למייקל: הנושא נבדק לעומק והגיעו למסקנה שזו סופר נובה (כמו שברולט נובה אבל עם אורות מאד חזקים!)

  5. לא בדיוק פעמיים לא בדיוק פעמיים.
    אבל לקחנו לתשומת ליבנו להימנע ככל האפשר מכיתובי תמונות החוזרים על הטקסט גם אם זה ככה במקור

  6. למה אנחנו צריכים לקרוא כל דבר לקרוא כל דבר למה אנחנו צריכים פעמיים לקרוא כל דבר פעמיים?
    אתם משלמים לנו לפי מילה לפי מילה?

  7. להיפוך הקוטביות יש משמעות עמוקה במזג אוויר ובהגנה על כדור הארץ ותושביו מקרינה. עד כדי פגיעה בחיים עצמם. הכוונה למקטע הזמן בו השדה המגנטי הינו בערך אפס. מעניין אם התנועה צפונה הינה מבטלת את המיגנוט. מעניין אם תזוזת הקוטב הצפוני משפיעה על מזג אוויר ועל גאות ושפל.

  8. יש אפשרות יותר הגיונית למה שמתרחש בתוך כדור הארץ , והיא , שבמרכז כדור הארץ יש “חור שחור”
    זה “המחולל” של עוצמת האנרגיות שמתפרצות שם
    הקטבים המגנטיים ,הם רק הסמפטומים של פעילות החור השחור , אנחנו בעצם רואים את תוצאת הפעילות שלו , ואם נשווה את פעילותם של חורים שחורים בחלל אז בהחלט נראה קורלציה למה שמתרחש בכדור הארץ
    אני מקווה שיהיו מי שאולי יחליטו לקחת את התאוריה הזו ברצינות …אני מניח שפתאום התמונה תתבהר , ואז גם יהיו הסברים לתופעות אחרות והפאזל יסתדר יותר “נכון”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.