מנהיגות ביישום מסקנות המדע והטכנולוגיה דורשת דמיון ושאר רוח, ולא רק כישרון הנדסי. השנה עושה סיינטיפיק אמריקן מחווה לחזונם ולהישגיהם של אותם מתי מעט שבלטו בתחומם, בייחוד בשנה החולפת.
הסוגיות האתיות הנובעות מיישום המדע והטכנולוגיה בשירות האדם, והמדיניוּת הנקבעת בשל כך, חשובות לא פחות מפעולת ההמצאה עצמה. למשל, לספק טיפול אנטי-רטרו-נגיפי לחולי איידס באפריקה שמדרום לסהרה, להבטיח כי יצרנית השבבים הגדולה בעולם עושה כמיטב יכולתה כדי להקטין את טביעת הרגל הסביבתית שלה ולתרום את המוניטין שלך (וגם לא מעט כסף מזומן) למסע פרסום עולמי למיגור העישון.
מנהיגות בתחומים האלה דורשת דמיון ושאר רוח, ולא רק כישרון הנדסי. השנה עושה סיינטיפיק אמריקן מחווה לחזונם ולהישגיהם של אותם מתי מעט שבלטו בתחומם, בייחוד בשנה החולפת. עשרת הנבחרים הראו כי כדי להפעיל תכנית בתחום בריאות הציבור או לנהל עסק ירוק יש צורך ביותר מסתם יעילות ארגונית ויחסי ציבור טובים. כדי להפוך את החזון למציאות בתחום הבריאות והסביבה יש להתגבר על המכשולים שמציב הממסד ומציבה הביורוקרטיה הבלתי נסבלת המסכלת אימוץ טכנולוגיות חדשות ואף שיטות ונהלים חדשניים.
אחד הנבחרים עזר לתכנן אינקובטור לתינוקות המורכב מחלקי מכוניות, שיהיה אפשר לתקן אותו בקלות באזורים הכפריים של מדינות העולם השלישי. אחר הגיע למסקנה שתשתית חדשנית לטעינה ולהחלפה של מצברים גדולים במכוניות תוכל לעזור להתגבר על המכשולים הטכנולוגיים שמנעו פיתוח מסחרי של מכוניות חשמליות. חלקנו כבוד גם ליצירתיות הטכנולוגית הטהורה שהביאה לשימוש בכמה תאי עור יחידים, מן הזרוע למשל, והפיכתם לשווי ערך לתאי גזע עובריים.
השילוב בין מנהיגות ליכולת המצאה, המאפיין את נבחרי סיינטיפיק אמריקן 2009, צריך לשמש לנו מופת לדרך שבה נוכל להתמודד עם בעיות הנראות לנו בלתי פתירות, בתחומים כמו הידלדלות משאבים, טיפול רפואי בלתי נאות ומצבה הקשה של מערכת החינוך.
מערכת סיינטיפיק אמריקן
טוד בריידי
מנהל תאגידי לענייני סביבה
אינטל, סנטה קלרה, קליפורניה
חברה לייצור שבבים נותנת עדיפות לטביעת הרגל הסביבתית שלה
חברה טכנולוגית כמו אינטל, עם מחזור של מיליארדי דולרים, הייתה יכולה לבחור כל מיני דרכים כדי להיות ירוקה יותר. היא הייתה יכולה לבנות מפעלים יעילים יותר בניצול האנרגיה או לסלק כימיקלים רעילים ממוצריה. היא הייתה יכולה להפחית את פליטת גזי החממה או למחזר את הפסולת שלה. היא הייתה יכולה לקנות נקודות זכות של אנרגיה חלופית או טורבינות רוח. או בעזרתו של מנהל תאגידי נלהב לענייני סביבה כמו טוד בריידי, היא יכולה לעשות את כל אלה גם יחד.
בריידי, המועסק באינטל מ-1995, עזר לחברה להרוויח ביושר את המוניטין שיצאו לה כמנהיגה עולמית בתחום הסביבה. היה לו תפקיד חשוב בפיתוח הבניין הירוק הראשון של אינטל, שאמור להיפתח השנה, ולקבל את תעודת LEED (מנהיגות בתכנון סביבתי ואנרגטי) היוקרתית. במרכז הפיתוח שנבנה בחיפה, ימוחזר חום עודף שנפלט ממחשבים במרכז הנתונים לחימום הבניין. שלושה רבעים משטחו המאוכלס של הבניין יואר אך ורק על ידי אור השמש שייכנס דרך חלונות גדולים.
בריידי גם הוביל את החלטתה הנועזת של החברה להפחית את צריכה האנרגיה שלה ב-4%, ואת פליטת גזי החממה שלה ב-30% עד 2010. מאז 2001 חסכה אינטל יותר מ-500 מיליון קילוואט-שעה: חשמל שיכול להספיק ליותר מ-50,000 בתים.
אינטל חסכה גם 34 מיליארד ליטר של מי שתייה, הפחיתה את טביעת הרגל האקלימית שלה על ידי הורדה של 50,000 כלי רכב מן הכבישים והפסיקה את השימוש בעופרת ובהלוגנים במעבדים שלה. כמו כן, המשרד האמריקני להגנת הסביבה (EPA) הכריז ב-2008 כי אינטל היא הלקוח התאגידי הגדול ביותר בארה”ב שרכש אנרגיה חלופית באמצעות נקודות זכות, ושוב, בזכות מנהיגותו של בריידי.
מאת מלינדה ונר
שי אגסי
מייסד ומנכ”ל
Better Place, פלו אלטו, קליפורניה
תכנית טעינה מופלאה בפשטותה תוכל להבטיח את עתידם של כלי הרכב החשמליים
כלי רכב חשמליים פשוט לא הצליחו להשתלב במערכת הכלכלית חסרת הסבלנות של ימינו. נכון שדגם טסלה רודסטר הוא כלי רכב זריז ואופנתי, אבל מחירו הגבוה וזמן טעינה של כשלוש שעות כרסמו בכושר המשיכה שלו. לעומת זאת, שברולט וולט היא מכונית זולה יותר, אך היא שובקת חיים לאחר נסיעה של 60 קילומטרים בלבד. שי אגסי, טירון בתעשיית הרכב, סבור שדרוש חזון מקיף יותר כדי להגיע לעתיד ללא נפט. אגסי, בעבר מנהל בתחום התוכנה, עסוק כיום בבנייה מסודרת של תשתית חדשה לכלי רכב חשמליים: רשת הטענה המופעלת בעזרת אנרגיית השמש והרוח. נהגים יוכלו לקנות קילומטרים של נסיעה במסגרת תכנית מנויים, ואז להחליף את המצברים הריקים במלאים בתחנות החלפה שימוקמו במקומות נגישים. בקליפורניה, לדוגמה, יוכלו “תחנות החלפה” כאלה, שיוצבו לאורך הדרכים הראשיות במרחק של 45 קילומטר זו מזו, למלא את צורכי הנהגים בכל המדינה. מי שרק יֵצא לעבודה, לקניות או סתם לנסיעה קצרה, יוכל להתחבר לנקודת טעינה עם מונה. מערכת ההפעלה במחשב הרכב תוכל לסייע לנהגים להחליט בין אפשרויות הטעינה השונות בהתאם ליעדם ולזמן החיים של המצבר.
חברת ההזנק של אגסי, Better Place, השיקה בשנה שעברה ניסוי בישראל, משום שהטבות המס הנקוטות כאן יוכלו לעורר עניין בפרויקט ולתמוך בתכנית לצאת לשוק ב-2011. קרנות הון סיכון הקצו 200 מיליון דולר לעסק. דנמרק, אוסטרליה, אונטריו, הוואי וקליפורניה פתחו אף הן בתכניות לרשתות טעינה. חברת הרכב רנו-ניסן תספק את כלי הרכב החשמליים לתכנית. לבסוף, כך מעריך אגסי, יגדילו מצברי יון-ליתיום את טווח הנסיעה, וקביעת תקנים לממדי המצבר יאפשרו לאותה רשת לשרת דגמי רכב שונים. המערכת של אגסי, המשלבת טכנולוגיה, מדיניות ותחנות שירות שימושיות לנהגים, תוכל להפוך את כלי הרכב החשמליים מחלום למציאות.
מאת סאלי לרמן
ופאא' אל-סדר
מנהלת
חטיבת מחלות מידבקות, המרכז הרפואי הארלם, ניו יורק
רופאה עומדת בחוד החנית של מסע פרסום בתחום בריאות הציבור הנלחם באיידסכשליש מכלל חולי האיידס, שיעור מבהיל ביותר, סובלים משחפת שמביאה למותם של מחצית החולים בשתי המחלות. ופאא' אל-סדר לקחה על עצמה להוביל מסע פרסום שמטרתו להביא לירידה בשיעורים האלה. אל-סדר, מנהלת המרכז הבין-לאומי של אוניברסיטת קולומביה לתכניות טיפול בחולי איידס(ICAP), יזמה לאחרונה שותפות בין ICAP לכמעט 400 מוסדות בריאות באפריקה שמדרום לסהרה, במאמץ לבלום את משבר האיידס/שחפת. החל מדצמבר 2008, בדקו המוסדות האלה שבאפריקה 106,000 חולי איידס ונשאים במטרה לגלות אם הם נדבקו גם בשחפת, ופיתחו אסטרטגיה משולבת לטיפול בשחפת ולמנוע הדבקה של אחרים.
הרופאה, ילידת מצרים, התמקדה בכל מאפייניה השונים של מגֵפת האיידס, וזכתה, בשל פועלה, במלגת מק'ארתור היוקרתית ב-2008. לאחר שהצטרפה ב-1998 לצוות המרכז הרפואי הארלם בתור מנהלת מחלקת מחלות מידבקות היא הובילה תכנית חלוצית לטיפול משפחתי בחולי איידס ובנשאים, וכיום מיושמת התכנית הזאת ברחבי העולם. היא גם עמדה בראש יוזמה להפחתת הסיכון שילד יידבק מאמו, ובכך סייעה לאלפי נשים בשמונה מדינות.
אל-סדר עוסקת במחקר שבסופו של דבר ינחה רופאים במתן הטיפול היעיל ביותר לחולי איידס ולנשאים. מ-2001 עד 2006 היא כיהנה כאחת מיושבי הראש של אחד הפרויקטים הגדולים מעודם לחקר האיידס, הידוע בשמו SMART (אסטרטגיות ניהול בטיפול אנטי-רטרו-נגיפי). אחת ממסקנותיו העיקריות של הפרויקט הייתה שתוחלת החיים של חולי איידס ושל נשאים מתארכת ושבריאותם משתפרת אם הם מתמידים לקבל את הטיפול האנטי-רטרו-נגיפי כל חייהם. כיום פועלת אל-סדר כדי לוודא שטיפול מתמשך כזה אכן יינתן: החל מ-2008 תומכת ה-ICAP בעשירית מחולי האיידס והנשאים המטופלים נגד המחלה באפריקה שמדרום לסהרה.
מאת מלינדה ונר
רוברט ג' לינהרט
פרופסור לביו-קטליזה ולהנדסה מטבולית
המכון הפוליטכני רנסלר
כימאי-בלש מוצא פתרון לתעלומת התמותה מתרופה מזוהמת
בינואר 2008 החלו אנשים בארה”ב למות כתוצאה מנטילת הֵפַּרין מזוהם. הפרין היא תרופה המבוססת על פחמימה מורכבת, המשמשת כבר מאז שנות ה-30 כרכיב מרכזי בתרופות נוגדות קרישה. מִנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) ביקש אפוא מרוברט ג' לינהרט, כימאי מן המכון הפוליטכני רנסלר, לזהות את הסיבה למקרי המוות. לינהרט הצליח לא רק למצוא את החומר המזהם, אלא גם להגות פתרון שיוכל למנוע מקרים מפחידים כאלה בעתיד.
שורש הבעיה מצוי בביקוש הגובר לנוגדי קרישה: מערכת הרפואה בארה”ב צורכת 300,000 מנות הפרין ביום למניעת היווצרות קרישי דם במהלך ניתוחים, כמו ניתוח מעקפים, ובדיאליזה כלייתית. חברות התרופות בארה”ב רוכשות לרוב הפרין שמבודד ממעיים של חזירים הגדלים בחוות אמריקניות. אבל הביקוש לתרכובת בארה”ב עולה על ההיצע ויצרני התרופות נאלצים גם לייבא אותה.
כשחולים החלו ללקות בסיבוכים כתוצאה משימוש בהפרין בתחילת 2008, הפנה ה-FDA אצבע מאשימה לכיוון מוצרים שיובאו מן החברה הסינית Changzhou SPL. בשלב זה פנה ה-FDA, יחד עם החברה האמריקנית ששיווקה את המוצר המזוהם של חברת Changzhou ללינהרט בבקשה לסיוע. בתוך כמה שבועות של עבודה מפרכת הפרידו לינהרט ועמיתיו את המוצר למרכיביו, וזיהו את מקור הבעיה: החומר כונדרויטין גופרתי בעל קבוצות גופרתיות בעודף (OSCS), תרכובת המשמשת לרוב לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית. נראה שהוסיפו את התרכובת הזאת להפרין כרכיב לא פעיל זול ל”מילוי נפח”, אך הדבר הביא בסוף למותם של 81 אמריקנים כתוצאה מדלקות ומצניחות חדות בלחץ הדם.
אבל לינהרט לא הסתפק בגילוי הסיבה לתמותת החולים. הוא רצה גם למצוא פתרון. באוגוסט 2008 כבר הכריזו הוא ועמיתיו כי הצליחו לסנתז מנת הפרין טהור גדולה פי מיליון מכל מנה שיוצרה במעבדה לפני כן. הסוד שלהם הוא שימוש בחיידקי אי קולי לייצור התרכובת. ואף כי עוד רבה הדרך לפני שתגיע התרכובת הסינתטית למדפי בתי החולים, מחקרו של לינהרט הוא צעד ענק בדרך לעתיד שבו התרכובת הפרין תמשיך להציל חיים ולעולם לא להרוג עוד.
מאת מלינדה ונר
יוג'ין סקוט
מנכ”לית
המרכז הלאומי האמריקני לחינוך מדעי, אוקלנד, קליפורניה
אלופה בהוראת האבולוציה מעבירה הילוך
הביולוג תומס הנרי הקסלי נודע במאה ה-19 בכינוי “הבולדוג של דרווין” בשל המאבקים שניהל להגנת רעיונותיו של המדען הדגול. גם במאה ה-21 יש מי שדואגת לחיזוק מעמדם של רעיונות אלו, והיא מכנה את עצמה “הגולדן רטריבר של דרווין”. יוג'ין סקוט, מנכ”לית המרכז האמריקני לחינוך מדעי (NCSE), מתבלטת כאחד התומכים הבולטים בשמירה על תורת האבולוציה כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים בבתי הספר הציבוריים בארה”ב. סקוט התמנתה למנכ”לית ה-NCSE, שהוא ארגון ללא כוונות רווח, ב-1986, שנה לפני שפסק בית המשפט העליון של ארה”ב בתיק אדוורדס נגד אגילרד שאסור ללמד בריאתנות בבתי הספר הציבוריים.
סקוט עבדה בתור אנתרופולוגית פיזית באוניברסיטת קנטקי ב-1980, והחלה להתעניין בתחום המכונה “בריאתנות”, המנסה לשלב בין ביולוגיה, לגאולוגיה ולמדעים נוספים לבין פרשנות מילולית של התנ”ך. היא עמדה בראש תנועה ציבורית בלקסינגטון שמטרתה הייתה למנוע את הוראת הבריאתנות בבתי הספר הציבוריים בעיר.
ב-2005 היא עבדה בהתנדבות כיועצת בדיון המשפטי החשוב בתיק קיצמילר נגד דובר, שבו פסק השופט ג'ון ג'ונס כי “התכנון התבוני” הוא סוג של בריאתנות, ולכן הוראתו בבתי הספר הציבוריים מנוגדת לחוקה.
בשנה שעברה ניהלו סקוט והמרכז לחינוך מדעי קרב קשה נגד “חוק החופש האקדמי” בפלורידה, המאפשר למורים ללמד מדוע תורת האבולוציה “שנויה במחלוקת”. ואכן נראה כי השנה נתקלת חקיקה ברוח זו בקשיים בפלורידה.
במארס 2009 הצביעה ועדת החינוך של מדינת טקסס נגד הדרישה לכלול בתכנית הלימודים דיון ב”הצלחות ובקשיים” של תורת האבולוציה, דרישה שעלתה ממסע לעידוד הבריאתנות שכותרתו הייתה בשם אחר. אך במקום לפתור את הבעיה, הצביעה הוועדה בעד הוספת ניסוח הקורא לתלמידים “לנתח ולהעריך” את תורתו של דרווין, על אף בקשתו של ארגון NCSE, שבה נאמר כי הניסוח השונה רק מכסה על אותה כוונה – להטיל דופי בתורת האבולוציה. מול הלהטוטים הלשוניים של המתנגדים לתורת האבולוציה, לגולדן רטריבר של דרווין יהיו עוד שפע הזדמנויות לשמש כמגִנה הנאמנה של הוראת האבולוציה בבתי הספר בארה”ב.
מאת קייט וילקוקס
ביל גייטס
יושב ראש של קרן ביל ומלינדה גייטס
מייקל בלומברג
ראש העיר ניו יורק
המפורסמים נרתמים להגבלת העישון
מה יותר קטלני ממלריה, מאיידס ומשחפת גם יחד? מה ממית יותר בני אדם בשנה מכל גורם אחר? מה מתפשט במהירות מפחידה, בעיקר במדינות העולם השלישי? עישון טבק, כמובן. ביל גייטס, ממייסדי מיקרוסופט, חבר למייקל בלומברג, פוליטיקאי וחביב התקשורת, כדי להכריז מלחמה על רוצח ההמונים הזה. יחד הם השיקו מסע עולמי בעלות של 375 מיליון דולר למניעת עישון.
השותפות בין השניים נשענת על תכנית מענקים בין-לאומית בהיקף של 125 מיליון דולר, שחנך בלומברג ב-2006, כדי לעודד קביעת מדיניות כמו איסור על עישון במקומות ציבוריים, איסור על פרסום מוצרי טבק, הגדלת המִסים על טבק ומניעת הברחות. תרומתם החדשה של שני אילי ההון (250 מיליון דולר מבלומברג ו- 125 מיליון מקרן ביל ומלינדה גייטס) תופנה למימון מסעות הסברה על נזקי העישון בקרב ילדים ומבוגרים, להגנה מעישון פסיבי ולסיוע בגמילה. במסגרת היוזמה אף יאומנו פקידי מיסוי ובריאות בקביעת נהלים יעילים בתחום ויתבצע מעקב אחר נתוני העישון העולמיים על מנת לבחון אסטרטגיות מניעה. ביוזמה חברים גם ארגון הבריאות העולמי (WHO), המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDO) וקרן הריאות העולמית. אף כי הדגש בתכנית יושם על בנגלדש, על סין, על הודו, על אינדונזיה ועל רוסיה, צרכניות טבק נלהבות, גייטס מקווה גם למנוע את התפתחות הצריכה באפריקה, שם המצב עדיין אינו חמור במיוחד.
בלומברג, מעשן לשעבר, זכה למוניטין של לוחם בעישון במהלך שתי כהונותיו כראש העיר ניו יורק. לעומת זאת, בקרן גייטס, הידועה יותר במעורבותה במאבק נגד מחלות מידבקות, המאבק בעישון הוא עניין חדש. מדינות עניות או בעלות הכנסה בינונית מוציאות כיום רק 20 מיליון דולר על מניעת עישון, אך גובות 66 מיליארד דולר דרך מִסים על טבק. באמצעות הזרמת כספים ויוזמה מתוכננת היטב, בלומברג וגייטס עשויים לעצב מחדש את המצב הפוליטי ולהביא לקביעת המדיניות הנדרשת כדי לגמול את העולם מעישון.
מאת סאלי לרמן
בריאן וילסון
פרופסור להנדסת מכונות
אוניברסיטת מדינת קולורדו
מהנדס מקדם קליטת טכנולוגיות של אנרגיה נקייה במדינות העולם השלישי
כמחצית מאוכלוסיית העולם מבשלת את מזונה בתנורים שיעילותם מחפירה והם זוללים דלק רב. התנורים האלה פולטים לאוויר הבית גזים רעילים כמו פחמן חד-חמצני ובנזן, המרעילים למוות 1.6 מיליון אנשים בכל שנה. תכנון מדוקדק, מאייד פשוט ותא מבודד הם כל שנדרש לקבוצת המחקר של בריאן וילסון במעבדה למנועים ולהמרת אנרגיה שבאוניברסיטת מדינת קולורדו, כדי לפתור את הבעיה. עכשיו יוכלו משפחות בהודו ובפיליפינים לרכוש ב-10 עד 40 דולר בלבד תנור נאה שמפחית את פליטת הגזים ב-80%, שורף פחות דלק ואפילו מחמם את המזון מהר יותר.
מנועי שתי פעימות מן הסוג המשמש עשרות מיליוני מוניות ריקשה באפריקה, בהודו ובפיליפינים, מזהמים אף הם את האוויר בתערובת קטלנית. הסטודנטים של וילסון יצרו ערכה מתברגת ההופכת את המנועים האלה ממנועי מאייד למנועי הזרקת דלק. הדבר מאפשר להפחית את פליטות המַפלט של הריקשות בשיעור השווה לזיהום הנפלט מ-50 מכוניות מודרניות לערכה. Envirofit, חברה ללא מטרות רווח שנולדה במעבדתו של וילסון, מוכרת את ערכות ההמרה בפיליפינים בכ-200 דולר. אין ספק כי זוהי השקעה עצומה לנהג מונית, אך הדבר בר ביצוע בזכות תכנית הלוואות, שבצדה ירידה ניכרת של 35% בתצרוכת הדלק.
וילסון, מהנדס מכונות, הפך את מעבדתו הצפופה שבפורט קולינס לחממה להמצאות בתחום האנרגיה הירוקה. אך חדשנותו אינה מסתיימת כאן: הוא מסייע לסטודנטים שלו ולעמיתיו ליישם את מומחיותם במיזמים בכלכלות מתפתחות, וכך הוא מביא את הפתרונות הטכנולוגיים למי שזקוקים להם ביותר.
מאת סאלי לרמן
כריסטיאן אולסון
מנהל תכנית
המרכז לשילוב בין רפואה לטכנולוגיות חדשניות, בוסטון
מכשירי הנשמה ואינקובטורים פשוטים וזולים יעזרו להציל את חייהם של ילודים במדינות מתפתחות
לפני כמה שנים ילדה אשתו של כריסטיאן אולסון שלישייה בלידה קשה. רופא הילדים בן ה-38, המתמחה גם ברפואה פנימית, הבין כי אם אשתו הייתה יולדת באחד המקומות הרבים שבהם הוא מבלה הרבה מזמנו, התינוקות לא היו שורדים. הכרה זו גרמה לאולסון להיות למוביל נלהב אף יותר של הטמעת טכנולוגיות פשוטות וזולות, שיאפשרו ליילודים לשרוד גם בלי להיזקק למרכזים רפואיים מתוחכמים וחדישים.
אחד מעמיתיו סיפר לעיתון “בוסטון גלוב”, כי אולסון הוא המומחה בה”א הידיעה בכל הקשור לטכנולוגיות מצילות חיים בעולם השלישי. בשנה שעברה המשיכו אולסון והמרכז לשילוב בין רפואה לטכנולוגיות חדשניות (CIMIT) – קונסורציום ללא מטרות רווח של בתי החולים האוניברסיטאיים ובתי הספר להנדסה של בוסטון – בתכניתם להדגים את יעילותם של מכשירי הנשמה שעלותם 7 דולרים בלבד. מדובר למעשה בצינור שדרכו נושף איש רפואה לתוך פי היילוד. התכנית הושקה לאחר הצונאמי שהיכה בדרום מזרח אסיה ב-2004. מאז למדו כבר כ-500 מיילדות במחוז אצ'ה שבאינדונזיה, להשתמש בטכנולוגיה.
פרויקט אחר שאולסון ממשיך להוביל במסגרת מיזם הבריאות העולמית של CIMIT, הוא פיתוח אינקובטור המורכב מחלקים של מכונית. הרעיון הפשוט, שאותו הגה מנהל לשעבר ב-CIMIT, מתבסס על כך שבעוד המומחיות וחלקי החילוף הדרושים לתיקון ציוד רפואי אינם מצויים בבתי חולים כפריים, תיקון מכוניות הוא עניין שבשגרה. אולסון עמד בראש הצוות שבנה את אבות הטיפוס של האינקובטור והוכיח כי אכן אפשר לפתור את בעיותיהם של אנשים במדינות מוכות עוני בעזרת פתרונות לא שגרתיים.
מאת גארי סטיקס
אנדרס נאגי
חוקר בכיר
בית החולים הר סיני, טורונטו
ביולוג מגלה שיטה יעילה לייצור תאי גזע מתאים בוגרים
נכון שכיום כבר ניתן אור ירוק למימון פדרלי של מחקרים בתאי גזע עובריים, אך השינוי במדיניות אינו מפחית כלל מערכה של עבודתם המפרכת והיצירתית של החוקרים שפיתחו בשנים האחרונות חלופות לכך. עם החוקרים המצליחים ביותר נמנה אנדרס נאגי, ביולוג מבית החולים הר סיני שבטורונטו, שפיתח שיטה חדשנית להפיכת תאים בוגרים לתאים המתפקדים כתאי גזע עובריים.
מחקרו של נאגי הניב, ככל הנראה, את השיטה היעילה ביותר כיום. ב-2006 הצליחו שתי מעבדות, ללא קשר זו לזו, להפוך תאי עור לתאי גזע פלוריפוטנטיים, כלומר כאלה שיכולים להפוך לתאים מסוגים שונים, וזאת על ידי הפעלת ארבעה גנים. הבעיה הייתה שבחלק מן המקרים הנגיפים שבעזרתם הוחדרו הגנים הפעילים הפכו את התאים לסרטניים. ב-2008 הודיעו מדענים יפנים כי הצליחו לבטל את הצורך בנגיפים, אך הפתרון שהציעו לא היה יעיל כלל: הם הצליחו להפוך רק 29 מתוך מיליון תאים, במקרה הטוב, לתאי גזע.
בפברואר 2009 הכריז נאגי כי בידיו פתרון מוצלח יותר. הוא ועמיתיו החדירו את ארבעת הגנים הדרושים לתאי עכבר ולתאי אדם בעזרת רצף גנטי המכונה טרנספוזון, היכול להשתלב ביעילות בדנ”א של התא. זאת ועוד, אפשר להסיר לאחר מכן את הגנים שהוחדרו לדנ”א בעזרת טרנספוזון באמצעות אנזים המכונה טרנספוזאז, כך שהם לא יגרמו לסרטן או לתופעות בלתי רצויות אחרות בהמשך הדרך.
לאחר שהוסיף נאגי את ארבעת הגנים הדרושים, רבים מן התאים הבוגרים הפכו לתאי גזע, ולאחר 20 יום הצליחו החוקרים לזהות 48 מושבות של תאי גזע. התאים המשיכו להיות פלוריפוטנטיים גם לאחר הסרת הגנים שהוספו להם. למעשה הצליחו נאגי ועמיתיו לייצר לראשונה את המקבילה לתאי גזע עובריים בלי כל בעיה אתית, באופן בטיחותי וביעילות. זהו צעד חשוב שיאפשר בעתיד להשתמש בתאים האלה לטיפול בחולים.
מאת מלינדה ונר
ברק אובמה
נשיא ארה”ב
הנשיא החדש התחיל את כהונתו בשינוי קיצוני במדיניות המדע של ארה”ב
לאחר שמונה שנים ארוכות ב”גלות”, הוזמנו מדעני ארה”ב שוב בשמחה לבית הלבן. בחודשים הראשונים של כהונתו כנשיא מיהר ברק אובמה להציב את המדע במרכזם של תהליכי קביעת המדיניות בנוגע לשינויי האקלים, לאנרגיה, לבריאות ולתקצוב המחקר. הוא ביטל את המדיניות האנטי-מדעית, ומינה מדענים בולטים בעמדות מפתח, ובכללם הפיזיקאים סטיבן צ'ו וג'ון הולדרן, האקולוגית הימית ג'יין לובצ'נקו והמומחים הביו-רפואיים הרולד וארמוס ואריק לנדר.
במארס 2009 הסיר הנשיא אובמה את החרם על מימון פדרלי לחקר תאי גזע עובריים, וביקש מן המכונים האמריקנים לבריאות (NIH) לנסח חוקים חדשים בנושא. הוא קרא להקשיב למדענים, “בייחוד כשהדבר לא נוח,” והורה על יצירת מדיניות חדשה שתגן על היושרה המדעית ותבטיח שקיפות בקביעת מדיניות.
באותו חודש הריעו חברי הוועדה הבין-לאומית לשינויי אקלים בבון שבגרמניה לטוד שטרן, שליחו המיוחד של אובמה לענייני אקלים, שקרא לארה”ב “לפצות על הזמן שבוזבז,” ולפעול בדחיפות במעשיות ובאופן מדעי. ואכן הקציב הנשיא בהצעת התקציב שלו 150 מיליארד דולר למימון מחקר, פיתוח וטכנולוגיות אנרגיה נקייה בעשר השנים הקרובות, ועוד 43 מיליארד דולר נוספים לתשתיות ולמחקר. וזאת בנוסף ל-20 מיליארדי הדולרים בהטבות מס שכבר כלולים בתכנית העידוד הכלכלית שלו.
כשהחלטנו לכלול את הנשיא ברשימה זו, תרנו אחר מועמדים פחות צפויים הראויים להכרה ציבורית רחבה מזו שהם מקבלים. אך הישגיו של הנשיא אובמה בתוך שבועות ספורים בלבד מאז כניסתו לתפקיד היו יוצאי דופן כל כך, עד שלא יכולנו להתעלם מהם. פעולותיו של הנשיא החדש נראו כמעט מרחיקות לכת מדי לאחר ממשל בוש, שספג ביקורות רבות על דיכוי המדע כמעשה שבשגרה, לטובת צרכיו הפוליטיים. אך אנו צופים כי השפעתו של ברק אובמה תהיה רחבה בהרבה מהשוואה פשוטה זו. הדגש חסר התקדים ששם הנשיא החדש על מדע וטכנולוגיה ייתן דחיפה למדע טהור ולחדשנות ויחזיר לארה”ב את היתרון המדעי והטכנולוגי שלה לדורות.
מאת: סאלי לרמן
2 תגובות
אדי
האם לדעתך הדבר, לא עלול לגרום גם לאסונות. על הנייר ובמעבדה, זה נשמע משכנע, במציאות לא בהכרח.
לטעמי ההישג המשמעותי ביותר לטווח ארוך, הוא זה של אנדרס נאגי בפיתוח השיטה להפקת תאי גזע מתאי עור.
אפשרויות הניצול של הפיתוח הן כמעט בלתי נדלות – הן פותחות שערים חדשים ברפואה ובהנדסה גנטית, לאופק כמעט בלתי מוגבל, הרבה מעבר לפתרון של בעיה ספציפית זו או אחרת. מדובר בלא פחות מאשר חוקית חדשבה בפיתוח וקידום מין ההומו ספיינס ספיינס.