לתגלית השלכות רחבות על האסטרופיזיקה ועל הפיסיקה הגרעינית
אסטרונומים גילו באמצעות טלסקופ גרין בנק [(GBT) [Green Bank Telescope את כוכב הניטרונים המסיבי ביותר שאי פעם נתגלה, תגלית בעלת השלכות רחבות טווח על מספר תחומים בפיסיקה ובאסטרופיסיקה.
המחקר בוצע על ידי פול דמורסט וסקוט רנסום מהמצפה הלאומי לאסטרונומית רדיו [[National Radio Astronomy Observatory (NRAO), יחד עם טים פנוצ’י מאוניברסיטת ורג’יניה, מלורי רוברטס מיוריקה סייאנטיפיק וג’יסון הסלס מהמכון ההולנדי לאסטרונומית רדיו ואוניברסיטת אמסטרדם. הוא פורסם ב-28 באוקטובר בגיליון המדעי של כתב העת נייצ’ר. המאמר המקדים פורסם כאן.
דמורסט אמר, “כוכב ניטרונים זה הוא פי שתיים מסיבי יותר מהשמש שלנו. זהו גילוי מפתיע, וכמות כזו של מסה פירושה שלילת מספר מודלים תיאורטיים שעתה מתארים את ההרכב הפנימי של כוכבי ניטרונים”. הוא הוסיף, “למדידת מסה זו יש גם השלכות על הבנתנו של כל החומר בצפיפויות גבוהות ביותר ופרטים רבים של פיסיקה גרעינית”.
כוכבי ניטרונים הם ליבות על גרעיניות של כוכבים מסיביים שהתפוצצו בהליך של סופרנובה. מסתם ארוזה לכדי גודל של כדור בגודל של עיר קטנה, כאשר הפרוטונים והאלקטרונים שלהם מעוכים יחדיו אל תוך הניטרונים. כוכב ניטרונים יכול להיות פי כמה וכמה צפוף יותר מאשר גרעין אטומי, וקורטוב של חומר מכוכב ניטרונים ישקול יותר מאשר 500 מיליוני הטונות. צפיפות עצומה זו הופכת את כוכבי הניטרונים למעבדה טבעית אידיאלית לחקר המצבים האקזוטיים ביותר והמצבים הצפופים ביותר של החומר הידועים בפיסיקה.
המדענים השתמשו באפקט ידוע מתורת היחסות הכללית של אינשטיין, הידוע בשם אפקט העיכוב של שפירו, כדי למדוד את מסת כוכב הניטרונים ואת בן זוגו המסתובב, כוכב ננס לבן.
כוכב הניטרונים הוא פולסר הפולט גלי רדיו בפולסים אל החלל בעודו מסתובב. פולסר זה קרוי בשם: PSR J1614-2230 והוא מסתובב 317 פעמים בשנייה בעוד בן זוגו משלים מסלול בתשע ימים. הזוג הפולסר והננס הלבן ממוקמים במרחק של 3000 שנות אור מאיתנו, הם במסלול שנראה כמעט בניצב לכדור הארץ. כיוון זה היה המפתח לביצוע מדידת המסה באמצעות אפקט העיכוב של שפירו.
בעוד שהמסלול לוקח את הננס הלבן הישר מלפני הפולסר, גלי הרדיו שמגיעים לכדור הארץ מהפולסר צריכים לנוע מאוד קרוב לננס הלבן. מסע קרוב זה גורם להם להתעכב בהגיעם לכדור הארץ עכב עיוות המרחב-זמן שנגרם על ידי הכבידה של הננס הלבן. זה אפקט העיכוב של שפירו, שאפשר למדענים למדוד במדויק את המסה של שני הכוכבים.
האסטרונומים השתמשו במכשיר דיגיטלי חדש שקרוי “מכשיר מעבד פולסר אולטימטיבי גרין בנק” [Green Bank Ultimate Pulsar Processing Instrument (GUPPI)]. מכשיר זה עקב השנה אחרי הכוכבים הבינאריים בעודם מבצעים מסלול אחד שלם. באמצעות ה- GUPPI האסטרונומים יכלו למדוד את הסיגנלים מהפולסר פי כמה מונים טוב יותר ממקודם.
החוקרים ציפו שכוכב הניטרונים יהיה בעל מסה שהיא בערך פי פעם וחצי מזו של השמש. אולם במקום זאת, התצפיות שלהם חשפו שמסתו הייתה פי שתיים מזו של השמש. כמות עצומה זו של מסה כבר לגמרי משנה את ההבנה של הרכב כוכב הניטרונים.
כמה מודלים תיאורטיים קובעים, שבנוסף לניטרונים, כוכבים כאלה יכילו חלקיקים תת-אטומיים אקזוטיים נוספים שקרויים היפרונים או מצבורים של קאונים. רנסום סיפר שהתוצאות החדשות לגבי כוכב הניטרונים שוללות סברות אלה.
התוצאות של המחקר מראות בנוסף, שאם קיימים קוורקים כלשהם בליבת כוכב הניטרונים, הם לא יכולים להיות “חופשיים”, אלא במקום זאת, עליהם להיות באינטראקציה חזקה זה עם זה כפי שהם מתנהגים בגרעיני אטומים רגילים, כך אומר פריאל אוזל מאוניברסיטת אריזונה, מחבר מאמר נוסף בנושא, שמתכננים המחברים לפרסם בכתב העת Astrophysical Journal Letters.
למחקר ולתצפיות החדשות שבוצעו בעזרת GBT השלכות נוספות לתחומים נוספים, מעבר לאפיון החומר בצפיפויות קיצוניות. העובדה שכוכבי ניטרונים יכולים להיות מסיביים כמו זה שנתגלה בעל השם PSR J1614-2230 יכולה לשפוך אור על התנגשויות כוכבי ניטרונים, שמצפים שיצרו גלי כבידה; אלה האחרונים הם מטרה למספר תצפיות שפועלות בארה”ב ובאירופה. גלים אלה לפי המדענים יישאו מידע בעל ערך נוסף אודות ההרכב של כוכבי הניטרונים.
36 תגובות
זרתוסתרא,
סיבובו של כדה”א סביב עצמו אכן מואט בהשפעת כוחות הגיאות של הירח:
http://en.wikipedia.org/wiki/Tidal_acceleration#Historical_evidence
באותה צורה גם זמן סיבובו של פולסר עשוי להיות מואט בעקבות כוחות גיאות.
לכשיציגו המדענים שבשמם כבר החלטת שאין גלים גרוויטציוניים את מאמרם, יהיה טעם לדון על תיקונים ליחסות הכללית וסביר להניח שכמו רבים וטובים גם הם שוגים – בינתיים לא הצגת כאן יותר משמועה.
אגב, בספר E=mc^2 (נייג’ל קונדר) ישנו פרק נחמד העוסק ממש בנושא זה ומסביר מדוע המדענים משוכנעים בקיומם של גלי כבידה (זוהי הדרך בה יודעים גופים על שינוי מיקומם של גופים מאסיביים המצויים בקרבתם) – וכן על הקושי הרב בגילויים.
זראתוסטרא:
די כבר!
אינני יודע מדוע אתה מדבר על שעון ומה זה שייך לענייננו.
אינני יודע גם מה אתה רוצה שאסביר לך אבל אני יודע לאיזה הסבר אתה זקוק בשלב זה של חייך ואין זה הסבר על שעוני פולסאר אלא הסבר על אופן לימוד המדע.
במדע אין כל אפשרות להתחיל ישר מן האוניברסיטה. צריך להבין קודם כמה דברים בסיסיים.
לך אין את הבסיס ואין אפשרות להסביר לך שום דבר אחר בשלב זה.
העניין הוא שהיחס שלך לנושא גם מונע ממך את האפשרות ללמוד את הבסיס.
מכאל
כוונתי לשינוי בתדר הפולסר.
ואם אתה יודע תסביר אם התדר מואט כיצד ניתן לדעת שזו תוצאה של גאות.
ובאיזה מיקרים הוא יואץ.
זראתוסטרא:
אינני יודע מדוע אתה מדבר על שעון. אין לזה קשר לענייננו.
אם תבין את ההסבר שלי תוכל לדעת את ההבדל בין זוג בינארי אחד למשנהו.
בכולם יש כוחות גאות ואופן השפעתם הוא כפי שאמרתי, תוצאה של מיקום כל אחד מהם ביחס למסלול הסינכרוני של השני.
כללית, הטיעון “אני לא יודע לעשות כך וכך” יכול לתמוך רק בטענת כותבו לבורות. הוא אינו יכול לתמוך בשום טענה אחרת ובטח לא בטענה שסותרת את טענותיהם של אלה שהם כן מומחים בתחום שבו טוען הכותב לבורות.
אני יודע שזה משפט מורכב, אז התרכז בבקשה.
מכאל
איני מתיימר לבקיאות בתחום כמוך אבל החוקרים הללו וודאי ידעו להצביע על מקור ההבדל בין האצה להאטת השעון. לאחר ההסבר שלך לא אוכל לדעת מה ההבדל בין זוג בינארי אחד למשנהו. מדוע כאן ישנם כוחות גיאות וכאן לא.
מי שמעוניין בהסבר פשוט ואינטואיטיבי על אופן השפעת כוחות הגאות על מסלוליהם של גופים מוזמן לקרוא כאן:
https://www.hayadan.org.il/the-planet-that-shouldnt-exist-0209097/#comment-243924
וכבר הוסבר לך פעמים רבות שלהתרחקות הנ”ל יש סיבה טובה מאד בדמותם של כוחות הגאות (או שמא אתה מציע לבטל גם את החלק הזה של הפיזיקה?)
צבי
כל מה שכתבת מוסכם ואיני מתיימר לתיאוריה חלופית. אבל…
אמור לצאת מאמר של חוקרים שמצאו דוגמאות של כוכבים בינאריים שמדגימים שינוי בכיוון הפוך של השעון הפולסרי כפי שהזכרתי לעיל בתחילה.
זה עשוי להוות בעיה קטנה עם התיאוריה.
זרתוסתרא,
מאסתי בדיון איתך, אין לי כל ספק שאינך מעוניין ללמוד דבר אלא רק להשמיע שוב שוב את המנטרה שלך.
שינויי סיסטמטי של זמנים מחזור בכוכבי ניוטרונים הוא מאד משמעותי וזאת בשל רמת הדיוק האדירה שלהם – לכן לומר כמה מיליוניות זה המון בקנה מידה של כוכבי ניוטרונים.
על כל פנים
אם אתה כל כך צודק, תציע מנגנון הולם שייצור את אותו אפקט (לפרטים) – תערוך חישוב ותציע אותו לירחון מדעי. אם תצליח לסתור את כל המומחים (שהיו מאושרים להצליח לגלות טעות כל כך משמעותית), תזכה לבטח לתהילת עולם ואני אבכה על שלא גנבתי ממך את התגלית שלבטח הייתה מבטיחה לי משרת פרופסור נחשקת.
מבחינתי – נאס”א, וועדת פרס נובל וכל פרופ’ לפיסיקה עליו שמעתי הם סמכות מספקת.
צבי
ברור וידוע לכל שקרינה גביטציונית היא מרכיב יסודי ביחסות כללית.
ועדיין….
מדידת שינוי בשעון של הפולסר לאורך מספר שנים שהוא פחות ממיליונית מאורך החיים של המסלול הבינארי. ולהסיק מכך שזה נובע עקב הקרינה הגרביטציונית. ולא בגלל השפעה שיורית אפשרית אחרת מגוף נוסף???
לא ברור מנין הביטחון הזה?
כשעל הפרק מונחים חומר ואנרגיה אפלים שלא ברור לנו הרבה עליהם.
יתכן שכאשר יוסר הלוט מהתעלומות הללו יהיה צורך לעדכן כמה דברים ביחסות הכללית.
למי שמתעניין, ראו את הלינק הבא:
https://www.hayadan.org.il/gravitational-wave-1501081/
זהו תקציר של מאמר שכתב פרופ’ ברק קול מהאוניברסיטה העברית בנושא זה.
המאמר המלא מופיע בלינק http://www.phys.huji.ac.il/~barak_kol/Frontier/
(מאמר רביעי) המצורף גם בתגובה 13 למאמר הקודם (של ברק קול עצמו)
גם המאמרים האחרים מעניינים מאד
חייזראתוסטרא:
אני כותב תגובה זו רק כי אני אוהב משחקי מילים.
כבר השתכנעתי שאין מה להמשיך ולשוחח אתך.
זרתוסתרא,
כפי שאמרתי כבר מיליון פעם – הגלאים שנבנו עד היום חלשים יחסית לנדרש ולא היו צפויים לאתר קרינה גרוויטציונית אלא מאירועים חריגים – שפשוט לא התרחשו. לכן, אין זה מפתיע שלא התגלה דבר.
ההסבר שלך תמוה ומוזר בהרבה ודורש המון צירופי מקרים –
הדבר הפשוט הוא להניח כי תורת היחסות (שכבר הוכחה באינספור בדיקות) נכונה גם בתחזית זו שפשוט עדיין לא נבחנה כי הגלאין חלשים מידי.
כיוון שתוכל להמשיך לטעון שאתה צודק למרות שלא למדת יחסות כללית מעולם (וזאת תעשה כצפוי) – נסה לשם שינוי לתת ציטוט של מישנו שכן יודע יחסות כללית ברמה סבירה שגורס כי קרינה גרוויטציונית היא דבר מוטל בספק.
אחסוך לך קצת חיפוש:
וועדת פרס נובל בפיסיקה ונאס”א (שאישרה את הרחבת פרוייקט LISA בעלות אדירה) אינם מסכימות איתך – כך גם לא ויקיפדיה שבערך שלה בנושא לא מופיעה שום תת-ערך בנושא “מחלוקות בדבר קיומה של קרינה גרוויטציונית”.
מכאל
אם אתה מעדיף להניח שהפולסרים הללו מסתובבים בחלל ריק מבודדים מכל השפעה כבידתית.
אוקי אז גם חייזרים קיימים.
זראתוסטרא:
לדעתי הסיכוי הוא כמעט 100%
אגב – מהו לדעתך הסיכוי שקיים אלקטרון?
מישהו ראה אלקטרון?
כמעט כל דבר חשוב בטבע מאותר על ידי מדידות עקיפות – כלומר – על ידי השפעתו על דברים אחרים וההשפעה העקיפה של גלי הגרביטציה על מסלולי הכוכבים היא עדות חזקה ביותר.
אבל בדבר אחד כבר שכנעת אותי וזה בכך שאין שום דרך לשכנע אותך: כל הקהיליה המדעית יכולה לחשוב א ואתה עדיין תטען בלהט ובביטחון (ובלא כל נימוק!) ש ב.
צבי מכאל
מה הסיכוי שהמסלול של הזוג הבינארי איננו מושפע מכבידה נוספת מול הסיכוי שקיימים גלי גרביטציה. כאשר כל הגלאים שנבנו עד היום נתנו תוצאות שליליות.
זה לא מצדיק את הפיתרון גם אם הוא נוח ופשוט יותר.
באותו אופן תוכל להניח שקיימים חייזרים שאחראים להופעת החיים.
לבעיות רבות יש פתרונות פשוטים בהנחה שאתה מוכן לקבל את ההשלכה.
הוויכוח הזה כבר היה לי לזרא(תוסטרא).
יש תיאוריה פשוטה המסבירה את התופעות בצורה מדויקת ואפשר לראות בה את כל החישובים ולהיווכח בכך. זראתוסטרא מציע תיאוריה מסובכת שאפילו לא ניסה להראות איך היא מסבירה את התוצאות אבל מצפה מאתנו להשתכנע.
אולי נפסיק לבזבז את זמננו?
הסטה של הפריהליון אינה תהודה מסלולית עפ”י הגדרה – אל כל פנים הוויכוח הזה לא חשוב כי ממילא הסטה של הפריהליון אין משמעה שינוי של זמן המחזור/המרחק האופייני בין גופים.
חור שחור הינו דרישה מאד מאד קשה – זכור כי אין מדובר בגופים רחוקים כלל וכלל שכן אחרת הקרינה הגרוויטציונית בינהם הייתה זניחה (עוצמתה פרפרוציולית למרחק ב-(5-):
http://en.wikipedia.org/wiki/Gravitational_wave#Power_radiated_by_orbiting_bodies
במקרה זה מרחקם 2 מיליון ק”מ – קרוב פי 100 בערך ממרחק השמש מכדה”א
http://en.wikipedia.org/wiki/PSR_B1913%2B16
שים לב שלקח 19 שנה להעניק על זה פרס נובל כך שמישהו היה חושב על הטיית מישור התצפית אם זה היה חשוב – במקרה זה זה לא חשוב כי מה שנמדד הוא שינויים בזמן המחזור.
באשר לתער של אוקהם.
אם אתה מביט אל הירח ולא רואה שם את דגל ארה”ב לא נכון היה להאמין כי אינך רואה אותו כי חייזרים חטפו אותו או כי ארה”ב זייפה את הנחיתה שם – הרבה יותר סביר להבין כי המכשיר שבידך (עין במקרה הזה) אינו חד מספיק להבחין בדגל קטן ממרחק כה גדול.
כך גם במקרה הקרינה הגרוויטציונית – גם ע”פ התיאוריה עדיין לא היינו אמורים לגלות אותה, זה לא אומר שהיא לא שם ובמיוחד כשהנבויים שלה מוצלחים כל כך
צבי
בנוסף יש לזכור שביקום לא תמצא מסלול בינארי נפרד ונקי מהשפעות.
כל המסלולים הם תמיד יותר מדו גופיים במיוחד כשמדובר בגופים בעלי מסה שהיא כפולה של שמש אחת ויותר.
החור השחור שמשפיע על כל הכוכבים הבינאריים נמצא במרכזה של כל גלקסיה ובהחלט יתכן שהוא משפיע את אותה השפעה שיורית על זוג בינארי.
שתתן את הפתרונות שהתקבלו.
צבי
הסטה של הפרהיליון או נקיפה מסלולית זו בעצם תהודה מסלולית ואחת ההוכחות הראשונות להבדל בין חישוב יחסותי לניוטוני.
חור שחור שממוקם בנקודה מתאימה יגרום לתהודה שתתן פתרונות זהים.
זכור שמדובר בגופים מאד רחוקים.
התכוונתי לנטיית המישור המסלולי הבינארי יחסית לנקודת התצפית מכדור הארץ.
כאשר קיימת אפשרות לפתרונות שמבוססים על חוקים פיסיקאליים שיש להם הוכחות אמפיריות ומצד שני כאלו שאין להם. עפ”י אוקם רצוי לבחור בראשונים.
זרתוסתרא,
כמה נקודות:
1. שים לב כי אף אחד מהפתרונות שהצעת אינו מדבר על בעיה דו גופית (שני כוכבי ניוטרונים) אלא דורש שהבעיה תהיה תלת גופית – זאת בניגוד למה שנצפה – אמנם ייתכן שלא ראו את החור השחור, או העצם שעושה תהודה מסלולית – אך זה כבר דורש הסבר (איך עצם מאסיבי כמו חור שחור אינו משפיע על שום דבר בסדר ראשון ורק יוצר אפקט שיורי של התקרבות?).
2. אמירותיך בעניין כוכב חמה מבולבלות ולא נכונות – תהודה מסלולית היא אפקט קלאסי ולא יחסותי. לכוכב חמה יש קשר בין אורך היום לאורך השנה כתוצאה מהאינטרקציה עם השמש (יחס 3 ל-2). אפקטים אחרים של תהודה מסלולית קשורים לכוכבים אחרים (בעיה תלת גופית) – חוץ מזה יש לכוכב חמה הסטה של הפריההליון בעקבות אפקט יחסותי – אך זה לא קשור.
3. “נוטה לכיוון כדור” הוא מושג לא מובן במיוחד
בכל אופן עיקר העניין הוא כזה:
קיימת תחזית מדעית (גלי כבידה) הממתבסת על תורה מוכחת ומוצלחת מאד (תורת היחסות הכללית) אשר מנבאת תוצאות במערכת אסטרופיסיקאלית (זוג כוכבי ניוטרונים). במקום לקבל זאת, אתה מתעקש שאולי התיאוריה שגויה (למרות כל הוכחותיה) ולכן גם התחזית אינה נכונה והעובדה שהתחזית מתממשת במדוייק היא רק מקרה שנובע מאינספור צירופי מקרים אחרים שהובילו להשפעה מצטברת זהה להשפעתה של התחזית השגוייה.
בדרך כזו תוכל לומר שהעובדה שבכל פעם שמנורה נדלקת, אין זה בגלל שסגרתי מעגל חשמלי אלא בגלל שבדיוק פיסת שמש קטנה עפה (בגלל רוח השמש כמובן) ונכנסה אל המנורה בדיוק בזמן ליצור את האשליה שהלחיצה על המתג היא שהפעילה את המנורה.
צבי
יש הרבה מנגנונים שניתן לחשוב עליהן למשל השפעה של חור שחור בסביבה של הבינאריים.
תהודה מסלולית היא תופעה נפוצה מאד בכל גרמי השמיים.
תהודה כזאת קיימת בגלל אפקט יחסותי בין שני גופים בלבד כגון כוכב חמה.
יתכן שהמישור המסלולי של הבינריים שנמדדו נוטה לכיון כדור באופן כזה שהשינויים בתהודת המסלול שיקפו את הפיתרון שעליו הוענק פרס נובל.
בעוד שזה בכלל פיתרון של קטע מתהודה מסלולית.
זרתוסתרא,
נחמד שאתה אומר “מערכת שמתנדנדת בין שני מסלולים קצר וארוך”
אך אמירה כזו ללא הצעת מנגנון פיסיקלי היא חסרת משמעות – מסלולים אינם מתנדנדים סתם כך.
העניין הוא שכוחות גאות – כפי שמיכאל אמר נוטים להעביר תנע זוויתי מהכוכבים הבודדים אל המסלול ולכן ישנה התרחקות (זהו תהליך בלתי הפיך, כיוון שהוא נובע מחיכוך בתוך כל אחד מהגופים).
תהליך התקרבות אינו ניתן להסבר בשום מנגנון מכני לא יחסותי מוכר – והמנגנון שהסביר אותו בדרך המשכנעת ביותר (כולל ניבויים כמותיים של קצב הההתקרבות) – הוא קרינה גרוויטציונית.
מכאל
יתכן שבסופו של דבר ימצא שזו מערכת שמתנדנדת בין שני מסלולים קצר וארוך.
על זה יצטרכו להעניק פרס נובל נוסף כפי הנראה.
זראתוסטרא:
היה עדיף לו ציינת מקורות.
יש סיבות גם להתקרבות וגם להתרחקות ומה בסוף קורה זו תוצאה של חישובים המביאים את הכל בחשבון והתוצאה יכולה להיות התרחקות או התקרבות.
למשל, אחת הסיבות להתרחקות היא כוחות הגאות.
אם המסלול מעל למסלול הסטציונארי יגרמו כוחות הגאות להתרחקות ואם הוא תחתיו הם יגרמו להתקרבות.
פרס נובל ניתן על כך שהתוצאה הסופית שהביאה בחשבון הן את כוחות הגאות והן את גלי הכבידה הייתה נכונה.
צבי
אמנם נכון אבל בזמן האחרון עשו שני אסטרופיסיקאים סקר על זוגות כוכבי ניטרונים.
והתברר שקיימת תופעה הפוכה לחלוטין של התרחקות והגדלת המסלול העניין עדיין בבדיקות. אם זה יאושר יהיה צורך להחזיר את הנובל? אולי?
בהשלמה לדבריו של מיכאל חשוב להדגיש שתי נקודות:
1. הראיה לקיומם של גלי כבידה (התקרבותם של שני כוכבי ניוטרונים) אמינה מאד ואף הוענק זה מכבר פרס נובל בעניין זה (ממש לא דבר של מה בכך).
2. עד היום לא נתגלו גלי כבידה בגלל רגישות המכשירים הנדרשת – אי גילויים עד כה הינו בהתאם לתיאוריה (אשר חוזה כי עם המכשירים בידינו נוכל לאתר רק אירועים קיצוניים המתרחשים פעם בשנים רבות) ולפיכך אי הגילוי אינו מעיד על אי קיומם של גלי כבידה. ככל הנראה (כך מאמינים מרבית העוסקים בתחום) יתגלו גלי כבידה עוד בשנים הקרובות.
א.בן נר:
נכון שגלי כבידה לא נמדדו באופן ישיר אבל עדות עקיפה לקיומם התקבלה מזמן – ודווקא בהקשר שבו הוזכרו כאן – כלומר – דעיכת מסלולי כוכבים.
אתה מוזמן לקרוא למשל כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Gravitational_waves
חפש את המילה evidence
לדיון קודם בנושא גלי כבידה – ראה:
https://www.hayadan.org.il/gravity-is-talking-lisa-will-listen-0706106/
למיכאל
יחד עם מה שכתבת, מן הראוי לציין כי גלי כבידה טרם נמדדו והנם עדיין בגדר תחזית.
הרצל:
על מה אתה מדבר? אתה יכול לפרט?
Hi Hayadan:
Please edit this article! The Hebrew is awful!
No need to publish this response, just fix the article – it is way below you standard.
Herzel
שרלוק:
אז מה? עדיין לא הבנת? אמרתי לך שלהבין זה לא השטח שלך!
אין גלי כבידה ואין חייזרים
מחמוד:
יש מנגנון ידוע שגורם לשני כוכבי ניטרונים כמו לכל שני כוכבים הסובבים זה סביב זה לאבד מומנט ולקרוס אחד על השני.
למנגנון זה קוראים……
…….
גלי כבידה.
מסה מואצת יוצרת, על פי תורת היחסות, גלי כבידה ותנועה מעגלית או אליפטית היא תנועה מואצת.
אין מנגנון ידוע שיכול לשני כוכבי ניטרונים הסובבים אחד את השני לאבד מומנט ולקרוס אחד על השני הם יכולים לסוב מאות או אלפי מליארדי שנים ללא שינויי במסלול.
כמו כן קוטרם של כוכבי ניטרונים קטן כל כך שהסיכוי להתנגשות אקראית אפסי יחסית לסיכוי להתנגשות שמשות.
לכן הסיכוי למדוד גלי כבידה הנובעים מהתנגשות כוכבי ניטרונים אפסי.