סיקור מקיף

ראש נאס”א בשידור מיוחד לאירועי ליל המדענים: נאס”א מתכוונת לשגר רכב לחלל העמוק ולהנחית אנשים על מאדים

עשרות אלפים השתתפו באירועי ליל המדענים 2013 שהתקיימו הערב ב-15 מוסדות מחקר ברחבי הארץ בשיתוף משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והאיחוד האירופי

שר המדע הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי מתרשם במעבדת האווירודינמיקה של אוניברסיטת תל אביב בליל המדענים, 12/9/13. צילום: קובי קנטור
שר המדע הטכנולוגיה והחלל מר יעקב פרי מתרשם במעבדת האווירודינמיקה של אוניברסיטת תל אביב בליל המדענים, 12/9/13. צילום: קובי קנטור

במסגרת אירועי “ליל המדענים” שהתקיימו הערב בשיתוף משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והאיחוד האירופי, הגיעו היום כ-40,000 איש ל-15 מוקדי האירועים ברחבי הארץ – מקריית שמונה ועד אילת. במסגרת האירועים התקיים שידור מיוחד עם ראש נאס”א צ’רלס בולדן שבו סיפר כי בכוונת נאס”א לשגר אנשים לחלל העמוק ולהנחית אותם על מאדים ועל אסטרואיד, דבר שלא היה אפשרי עד כה.

בולדן אמר כי “נאס”א עשתה באחרונה התקדמות משמעותית במאמציה לבנות משגר בעל יכולת לשאת מסע כבד שיוכל לקחת אסטרונאוטים לעומקים גדולים יותר בחלל. הבדיקות שערכו בנאס”א העלו כי ניתן להשיג את המטרות של שיגור רכב חלל כזה. אותו משגר יוכל לשאת אסטרונאוטים למרחקים חדשים ולהנחית אותם על אסטרואידים ועל מאדים, מה שלא התאפשר לבני האדם עד כה. רכב החלל הזה יקרא ” אוריון” ותהיה לו אפשרות לשאת אסטרונאוטים לחלל העמוק. שנה הבאה יערכו בנאס”א את המבחן הראשון לרכב”.

במהלך האירועים פתחו מוסדות המחקר ומוזיאוני המדע ברחבי הארץ את שעריהם לקהל הרחב ללא תשלום והציעו שלל פעילויות בסימן חלל כגון: מפגשים בגובה העיניים עם מדעניות ומדענים, סיורים במעבדות, הרצאות, סדנאות חווייתיות, הופעות והדגמות. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל קבע את שנת 2013 כשנת החלל לציון עשור לאסון מעבורת החלל “קולומביה” עליה היה גם האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז”ל.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אמר היום במסגרת האירועים באוניברסיטת תל אביב, “המדע הוא חלק מההוויה הישראלית. עשרות אלפי האנשים שהגיעו היום לאירועי ליל המדענים מוכיחים כי לא נס כוחו של המוח היהודי שממשיך להמציא, לחקור ולפתח יכולות למען האנושות כולה. תחום החלל מתפתחת בצעדי ענק, מדובר בתעשיית העתיד של ישראל שכבר ממקמת אותה בין שמונה המדינות המובילות בתחום בעולם. אין לי ספק שתחום זה יעסיק בעתיד הקרוב רבים מהילדים שהגיעו הערב”.

אלפי משתתפים ב”ליל המדענים” 2013 באוניברסיטת חיפה

ליל המדענים באוניברסיטת חיפה, 12/9/13. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה
ליל המדענים באוניברסיטת חיפה, 12/9/13. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

אלפי ילדים, בני נוער ומבוגרים הגיעו לאירועי ליל המדענים שהתקיימו היום (יום ה’) באוניברסיטת חיפה והשתתפו בפעילויות, ההרצאות והסדנאות בערב שהוקדש כולו לנושא החלל. “זוהי עדות נוספת לצמא של הציבור בישראל לידע ואנחנו שמחים לשתף אתכם בידע שלנו כאן באוניברסיטת חיפה”, אמר נשיא האוניברסיטה עמוס שפירא באירוע המרכזי, בו הוקרן ראיון עם ראש נאס”א.

אחת האטרקציות המרכזיות של הערב, בה השתתפו מאות בני נוער, הייתה “המירוץ לחלל” – תחרות נושאת פרסים שכללה שורה של משימות ואתגרים הקשורים לחלל אותם היו המתמודדים לצלוח. גם הסדנאות, שכללו בין היתר בניית דגם של מעבורת הקולומביה וסדנת כתיבה יוצרת, היו מלאות עד אפס מקום. עוד נהנו המשתתפים מצפייה בכוכבים בדגם משוחזר של הטלסקופים של אלברט אינשטיין וגלילאו גליליי, שיגור טילי מים וכמובן, הרצאות בנושא החלל של מיטב חוקרי האוניברסיטה.

ליל המדענים 2013 באוניברסיטת תל אביב: דגמים של חלליות ומשגרים ישראלים

אלפי ילדים, בני נוער ומשפחות השתתפו הערב באירועי ליל המדענים באוניברסיטת תל אביב.

במרכז הקמפוס הוצבו דגמים בגודל אמיתי של לווין אופטי, טיל חץ 3, מטוס ללא טייס (מל”), משגר לווינים, חללית של SpaceIL שתשוגר לירח, הוצבו עמדות טלסקופים לצפייה מודרכת בכוכבים ואף הוקם פלנטריום. באירוע הססגוני התקיימו סיורים במעבדות, הרצאות על מחקרים פורצי דרך והודגמו ניסויים מדעיים בגובה העיניים. .שר המדע החלל והטכנולוגיה, יעקב פרי, פתח את אירועי ליל המדענים באוניברסיטה והתרשם מהמעבדות והניסויים.

נשיא בר אילן: להעביר לדור הבא את הצמאון והחשק לחקור

שר המדע מר יעקב פרי הגיע הערב (יום ה’) גם לליל המדענים באוניברסיטת בר- אילן וניפגש עם פרופ’ קוה נשיא האוניברסיטה. באירוע השתתפו כ8000 ילדים שבאו ליריד המדע מלווים בהוריהם.

השר התרשם ממתחם הפעילות המדעית ביריד המרצים והסטודנטים הציגו בפניו הדגמות של ניסוי מדע, כמו כן השר זכה לראות מופע לוחמה מרשים של ימי הביניים וגולת הכותרת הייתה תצוגת הרובוטים המתקדמים ביותר שנעשו בקמפוס אשר זכו במקומות הראשונים בתחרויות העולמיות.

פרופ’ משה קוה נשיא האוניברסיטה ציין ” זהו אחד האירועים והשיעור החשוב ביותר במעבר הבין דורי בעולם המדע והחכמה היא להעביר לדור הבא את הצימאון ואת החשק לחקור ואין דבר יותר חשוב מכך לעולם המדע ולכלכלת ישראל”. פרופ’ קוה הוסיף “המדע מחבר בין המון פרמטרים כמו זמן ומקום יש כאן ילדים מכל הארץ והיופי הגדול שדוקטורנטים מתחום המדעים המדוייקים מעבירים את הידע לדור הצעיר , ובעוד 10 שנים הילדים הקטנים עשויים להפוך לדור הבא של מדעני המחר”.

פיסיקה והנדסת חלל – במרכז ליל המדענים בטכניון

ליל המדענים 2013 בטכניון. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון
ליל המדענים 2013 בטכניון. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

כ-4,000 מבקרים השתתפו הערב ב”ליל המדענים” שהתקיים בטכניון ועסק בתחומי החלל והאסטרונומיה. האירוע, שהתקיים בחסות משרד המדע והטכנולוגיה והאיחוד האירופי, כלל מיצגים ופעילויות מדעיות מגוונות לכל המשפחה, הרצאות על מחקרים פורצי דרך, הדגמות וניסויים פתוחים, סיורים במעבדות ועוד.

את האירוע הובילו הפקולטה לפיזיקה והפקולטה לאווירונאוטיקה והנדסת חלל בטכניון. בין הפעילויות שהתקיימו: שיגור רקטות, תצוגת טיסנים ומטוסים זעירים, צפייה בטלסקופים, והרצאות על “החלקיק האלוהי” ועל “כוכבי לכת מוזרים מחוץ למערכת השמש”.

הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון היא הפקולטה היחידה בארץ, המכשירה מהנדסים בתחומים אלה; ובפקולטה לפיזיקה בטכניון עוסקים 38 מדענים – פרופסורים וסטודנטים לתארים מתקדמים – במחקר בתחום האסטרונומיה.

במהלך האירוע התקיימו הרצאות פתוחות של הקוסמונאוט הרוסי יורי שרגין, האסטרונאוט האמריקאי ג’ים ניומן מנאס”א, שבילה 43 ימים בחלל בארבע טיסות שונות, ושל האסטרופיזיקאי הנודע פרופסור מריו ליביו, חוקר במכון המדעי של טלסקופ החלל האבל.

אלף מבקרים באוניברסיטה הפתוחה

כותב שורות אלה בחר דווקא בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, שכללה הרצאות מעניינות על השמדות המוניות; הקשר בין המוסיקה והאסטרונומיה וכן הרצאות שעסקו בשאלת הקשר העתידי עם חייזרים אם וכאשר ינחתו. לדברי פרופ’ יואב יאיר, חבר סגל המחקלה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה אומר כי במהלך היום (שכלל גם את יום המחקר) וליל המדענים ביקרו בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה כאלף איש, בהם בני נוער רבים ומשפחות שלמות.
וכמור אלו רק כמה מהמוסדות שבהם התקיימו אירועים פתוחים לקהל הרחב.

6 תגובות

  1. דוד

    אולי תתעורר. מכל מה שקראתי מדבריך ניכר בעליל שידיעותיך באסטרונומיה מועטות ביותר, אם לנקוט בלשון המעטה. להבא תעשה היטה היטב שיעורי בית באסטרונומיה לפנח שאתה כותב. אם היית סטודנט אצלי היית מקבל נכשל.

  2. אני לא רואה את זה קורה בקרוב, מקצצים כל שנה מהתקציב של נאסא וככה אי אפשר להתקדם.
    פשוט אין ההתחייבות כפי שהייתה בנחיתה על הירח, לא חושב שזה יקרה ב20-30 שנה הקרובים, מקווה שאני טועה.

  3. לא מאדים ולא נעלים, אולי לירח יגיעו כי הטכנולוגיה שיכת לאותו עידן, שלא לדבר על מאדים, קפסולה קטנה
    שבה מצטופפים כמה אנשים היא טובה לימים בודדים אבל לא למסע של יותר מחצי שנה,
    באמת שאין מושג על מה הם מדברים שם כיום,
    הבעיה היא לא הם אלה המדינה שמתחזקת אותם
    הרצון והמשאבים שמוכנים לההשקיע, ובמצב הכלכלי של ארה”ב זה כנראה לא יקרה בטווח הבינוני,
    ההשקעה הגדולה צריכה להיות בחללית שמגינה מפני קרינה ויוצרת כבידה כנראה ע”י כח צנטרפוגלי,
    אחרת האסרונאוטים יכולים למות במסע לשם באחת מהתפרצויות של השמש
    בלי קשר לפגיעה המתמשכת של הקרינה שהיא מחוץ לתחום ההגנה המגנטי של כדור הארץ,
    ובנוסף כולנו מכירים איך נראה אסטרונאוט אחרי כמה חודשים בחלל שחוזר לכדור הארץ, יותר כמו משהוא שצריך להיכנס למוסד גריאטרי מאחד שעושה אפילו צעד קטן לאדם וענק לאנושות, הם לא יכולים ללכת, כך שהדבר הראשון שהם יעשו בנחיתה במאדים
    יהיה ליפול על הפרצוף ללא רוסים שמחכים להם עם כורסה ופוך נגד הקור ופרוסת לחם שחור,
    כך שהמשפט הבא כנראה יהיה זחילה קטנה לאדם ו…. ולא בטוח שיהיה לזה המשך,
    שלא לדבר שתחנת החלל הבין לאומית מקבלת כל הזמן אספקה מכדור הארץ כל כמה חודשים,
    אז איפה יהיה להם מזון, זאת משימה ענקית עם לוגיסטיקה של מזון מים אויר ברמות שעוד לא היכרנו,
    רק הטיסה לשם לוקחת כ 7 חודשים ואז צריך להמתין
    על מאדים חודשים ואז טיסה של חודשים חזרה זה מתקרב ל 3 שנים מסע,
    בקיצור יש המון עבודה שצריכה להעשות וזה לא ממש נעשה עכשיו, זה תהליך ארוך ואפשרי
    אם יש התגיסות של מעצמה מאחורי זה עם הטכנולוגיות שיש כיום ומוכנים לקחת סיכונים,
    מכיוון שלא רואים שום תוכנית אמיתית מסיבית שעונה על התשובות לבעיות הרבות סביר שהטווח הריאלי
    הוא יותר מ 30 שנה ואולי זה יהיה הסינים שהיהיו הראשונים,
    מה שכן אם הם ירצו לבנות תחנה מאוישת על הירח זה הרבה יותר אפשרי ומתאים למצב הכלכלי
    והטכנולוגיה הקימת אבל גם זה לא משהוא קטן, זה צריך להיות יותר יקר מהתחנה הבין לאומית
    רחוק יותר נחיתה מסובכת יותר וכו…

  4. לא חלל עמוק ולא מאדים ואפילו לא הירח, אין אפשרות כזאת בטכנולוגיה של היום, בגלל חגורת הקרינה ואן-אלן, אז חבל שאתם סתם מקשקשים לילדים על טיסות מעבר ל 600 ק”מ מכדור הארץ, ותרמית הנחיתה על הירח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.