# קינה לגוסס! יחי "מישור המלח"

> תחזית/נבואת זעם באשר לעתיד ים המלח, למרות הנסיון לקצור את המלח בימים אלה מסכמים את הפרטים לקראת הביצוע של מיזם קציר המלח בבריכ‪ת‬ האידוי הצפונית של ים-המלח. קציר מלח שאמור למנוע את הצפת המלונות ומתקני התיירות בשפכי הנחלים זוהר ובוקק. את דעתי על האופן הנכון להצלת המלונות כבר כתבתי בעבר ושלחתי לכל מי שידו בנושא וכל מי שחושב או יודע מה ואיך לעשות. רוב המכותבים ומקבלי ההחלטות אפילו לא טרחו לענות.…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/salt-plane-220312
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2012-03-22T00:05:24+02:00
- Modified: 2012-03-22T00:41:16+02:00
- Sections: סביבה ובריאות, שמירת טבע, תכנון סביבתי
- Topics: ים המלח, קציר מלח

## Article

תחזית/נבואת זעם באשר לעתיד ים המלח, למרות הנסיון לקצור את המלח בימים אלה מסכמים את הפרטים לקראת הביצוע של מיזם קציר המלח בבריכ‪ת‬ האידוי הצפונית של ים-המלח. קציר מלח שאמור למנוע את הצפת המלונות ומתקני התיירות בשפכי הנחלים זוהר ובוקק. [את דעתי על האופן הנכון להצלת המלונות כבר כתבתי בעבר](https://www.hayadan.org.il/salt-harvest-0906114) ושלחתי לכל מי שידו בנושא וכל מי שחושב או יודע מה ואיך לעשות. רוב המכותבים ומקבלי ההחלטות אפילו לא טרחו לענות. בשלב הנוכחי הצעתי לא התקבלה על אף שמהבחינה הסביבתית והתיירותית היא הנכונה. למרבה הצער, החלטות בסביבתנו לא מתקבלות בגלל סיבות הגיוניות או חברתיות או סביבתיות אלא מושפעות משיקולים זרים ומוזרים, ונסמכות עליהם. להלן ניסיון לחזות את עתידו של ים-המלח, שהוא כידוע מופע טבע יחיד ומיוחד בעולמנו. נצא מנקודת הנחה כי המיזם יתבצע כמתוכנן, קציר המלח יתבצע בכל שטחה של בריכה 5. מפעלי ים-המלח יקימו תחנת שאיבה צפונית לתחנה הקיימת ותימשך שאיבת המים לבריכות האידוי. לשם כך יוקם מסוע ש"יוסיף" נופך לנוף המקומי ובבריכה 5 תהיה פעילות ענפה, רועשת ומכוערת של מחפרים, משאיות, טרקטורים וכו'. כל זאת במשך שנים מספר אל מול מלונות בהם תיירים שבאו גם כדי להנות מהנוף היחודי שיראה מבעד לפעילות התעשייתית. בעשרות השנים הקרובות, המלונות ימשיכו להתקיים ללא סיכון הצפה, אבל מה יקרה דרומה למלונות? נזכיר כי עד אמצע המאה הקודמת היתה חלוקה טבעית של ים-המלח לשני אגנים, כאשר הצפוני עמוק (כ-300 מטרים) והדרומי רדוד (כ-3 מטרים). הקמת הסכרים ויצירת בריכות האידוי באגן הדרומי בשנות ה-30 של המאה הקודמת בוצעה בהסתמך על הטופוגרפיה הנ"ל. פעילות האידוי ממשיכה, כלומר שקיעת המלח ומינרלים אחרים תימשך בבריכות האידוי הדרומיות. בהסתמך על נתונים עכשוויים, השקיעה היא בקצב של כ-20 ס"מ כל שנה. בחמישים השנים האחרונות נוספו לקרקעית בריכות האידוי כ-8 מטרים. כלומר מאז סגירת הסכר הגדול, שקעו בבריכות משקעים שהעלו את מפלס המים בכ-8 מטרים. לכן כל שנה מגביהים את דפנות הבריכות ומחזקים את הסכרים. עליית מפלס המים חייבה בניה מחודשת של סוללת הגנה משיטפונות מדרום לבריכות, סוללה שהחליפה את הקלדוניה. (‬הקלדוניה היא סוללת הגנה משיטפונות שנבנתה בשנות ה-30 של המאה הקודמת). מי בריכות האידוי שגלשו מעל לקלדוניה הציפו את מלחת נאות-הככר ו"תרמו" לתחילת הכחדתה (הכחדה של מלחה יחודית ויחידה בעולם כולו!) עוד נחזור אליה. המפעלים מגביהים באופן רציף ושוטף גם את הסכרים שממזרח להר סדום (ממערב לבריכות האידוי), כדי להגן על קטע הכביש (90) לאורכו של הר סדום. על אף נסיונות ההגנה, הכביש מוצף תדירות וכל כמה שנים יש צורך להגביהו. מאחר שהמרכז התעשייתי צמוד לבריכות האידוי, יש צורך להגן עליו ולכן סביבו מוגבהים הסכרים. כיום נמצא המרכז התעשייתי על שטח שמתחת למפלס המים בבריכות האידוי. עד כאן תאור המצב הקיים. כמו שפורסם, קציר המלח עולה הון ולכן סביר להניח כי המפעלים לא יבצעו קציר בבריכות הדרומיות אלא ימשיכו יחזקו ויגביהו את הסכרים …. עד היכן? כבר היום כל מי שנוסע לאורך הר סדום "מוגן" ממזרח ע"י סוללת עפר שמסתירה את הנוף, הסוללה תיבנה ותיגבה עד שהמפעלים "יכנעו" ) מחנה הפועלים הישן, שיש נסיונות לשמרו - יוצף. מים שמחלחלים יציפו את הכביש וילחחו את מורדות הר סדום, כביש 90 ייעלם, השטח התעשייתי שעומד בפני סכנת הצפה יוזז, אולי דרומה קרוב יותר לצומת נאות הככר, אלא ששם יש סיכויים לשטפונות ולכן יש להניח שהתזוזה תהיה מערבה- כלומר לנוף החווארים המיוחד לאזור. הנזק לנוף ברור אבל מפעילי המפעלים רגילים לגרום נזק נופי וסביבתי. מדרום יציפו המים את מלחת נאות הכיכר ויכחידו אותה סופית. חילחול המים המלוחים ימליח שדות חקלאות של הישובים ויחייב נטישת שטחים חקלאיים נרחבים. כבר היום גבוהה קרקעית בריכות האידוי בכ-8 מטרים לעומת המפלס במאה הקודמת, המחצבים ממשיכים ושוקעים והקרקעית גבוהה יותר כל שנה, דבר שמחייב השקעת אנרגיה רבה יותר בשאיבת מים לבריכות האידוי... עד כמה ? אם ה"עסקים ימשכו כרגיל", תוך שנים מעטות יראה כל דרום ים-המלח כמו מערכת חומות בממדים הולכים וגדלים (תחרות לחומה הסינית ?). יתכן כי יהיה מי שירשה למפעלים להקים בריכת אידוי נוספת (צפונית לבריכה 5), מה שיאפשר לנטוש את הבריכות הדרומיות ואז כל התרחיש שמתואר להלן יזורז. מי שיחשוב כי התחזית הזויה ומתלהמת, מוזמן לחזור, ללמוד ולשנן את הנתונים ולהציע תחזית שפויה, אמיתית ואולי אפילו חיובית? ניתן להניח שבשלב מסוים תיפסק הפקת המינרלים בשיטה הקיימת, והבריכות הדרומיות ינטשו. אם בגלל חוסר כדאיות או בגלל פיתוח שיטה אחרת (מיצוי ע"י אוסמוזה, סינון או אלקטרוליזה) המפעלים מחויבים (על-פי חוק) להחזיר את השטח לקדמותו, אבל אף אחד לא יחייב את המפעלים לחצוב את השכבות ששקעו בבריכות האידוי הדרומיות. מותר לקוות ולהניח כי הסכרים ישוטחו, בורות הכריה ימולאו וכל מה שניתן יהיה לסלק יסולק מהשטח ... למעט שכבות המלח. כלומר בשלב מסוים בעוד כמה עשרות שנים, תיפסק הפעילות בשיטה העכשווית ותיפסק שאיבת המים לבריכות האידוי אחרי סילוק הסכרים ויתר השיירים שניתן לסלק ישאר מישור מלח בגובה מטרים רבים (כ-8 מטרים) שמשתרע על כל שטח הבריכות, כלומר כל האגן הדרום מערבי של מה שהיה ים-המלח יהיה מישור מלח. כבר עכשיו אפשר להחליט לקרוא לתופעה הזוועתית "מישור המלח". או אולי כזכר להרס קדום (ע"י "כח עליון") "מישור סדום"?. על מהפכת סדום ועמורה יש סברות והנחות רבות, במקרה הנוכחי הגורם להרס ידוע וברור ! בחישוב זהיר ייווצר מישור ששיטחו כ-50 קמ"ר וגובה משקעי המחצבים בו קרוב ל-8 מטרים, כלומר מאות מיליוני מטרים מעוקבים של תערובת מוצקה שעיקר המרכיבים בה הם מלח ואשלג. יתכן שביום מן הימים ימצא שימוש למחצב וימצא ה"קרבן" שיהיה מוכן לרכוש את התערובת הרעילה, או-אז שוב יהפוך "מישור סדום" למרכז פעילות כריה וחציבה שתרעיף על סביבתה אבק רעיל ורעש תמידי ל"שמחתם ולרווחתם" של תושבי הישובים החקלאיים עין-תמר ונאות הככר. בהערכה זהירה כל זאת יתרחש תוך 20 שנים, כלומר בתקופה בה הגורמים לעוולה ואלה שלא עושים די כדי למנוע את האסון, אלה גם אלה יוכלו להתרשם. רואי הוורוד יכולים להתפלל ולקוות כי בשלב מסוים יחזרו המים לזרום לים המלח … אם בגלל פתיחת סכרי הירדן, ריבוי שיטפונות, או כל תרחיש אוטופי אחר. מיפלס המים באגן הצפוני יעלה ותוך עשרות שנים יחזור למפלס שהיה באמצע המאה הקודמת (בערך מינוס 395) המים יציפו את רוב הבולענים וחתירת הנחלים לאחור תתמתן וכך גם הנזקים לתשתיות. ננסה לתאר את הנוף (העתידי): האגן הצפוני של ים המלח מלא וסביבו ישובים פורחים, מלונות ומתקני תיירות גדושים וצפופים במבקרים שכן במה שהיה האגן הדרומי של ים-המלח יש…… "מישור מלח". אולי ניתן יהיה לנצלו לסחר בגזי חממה - שכן המישור הלבן מחזיר את קרינת השמש, יש להניח שיהיה מי שיפתח פעילויות ספורט שקשורות למישורי מלח. אחרי שדחפו את הים הגוסס לתחרות על אחד מפלאי עולם לבטח יהיה גם מי שיגיד כי "זה יפה, אנחנו נוכל להגיש את "מישור המלח" כמועמד לתחרות על האתר שבו גרם האדם לחורבן הגדול ביותר הללויה!" ים-המלח וסביבתו מהווים עבורי נוף מוכר ואהוד שסביבו עבדתי וגרתי שנים רבות. לדעתי (ולדעת רבים אחרים) מעטים האזורים שיפים ומענינים ממנו, לכן בצער ובכאב אצטט מה שנכתב בהקשר שונה ואחר: "זעקי ארץ אהובה" בהנחה שיהיה מי שיערער על מהלך הארועים שתארתי, אני מזמין את כל מי שמכיר את השטח והנתונים להציע תסריט (אפשרי) אחר שיביא למצב אחר. כמובן שכל מי שחושב שניתן למנוע את הנזק או למתנו מוזמן להביע דעתו ואולי (הלוואי) אפילו נצליח למצוא את הדרך למנוע את מימוש התחזית העגומה. ובכל זאת כדי לתת מעט תקווה, כדי לדחות את הקץ וכדי לדחות את התממשות התחזית: יש להפחית מיד את פעילות המפעלים לרמה מזערית, יש ליצור קשר אם הירדנים להסביר ולדרוש הפחתת הפעילות. אלא שגם כך לא יפסק הנזק ולא יתוקן המצב אלא רק תהיה דחיה. כמו שהשלמנו עם ייבוש החולה, כמו שהתרגלנו לנזקים שגורם סכר אסואן, כמו שנמשיך להיות מושפעים מהנדידה הלספסיאנית - כך גם נקבל את "מישור המלח" או "מישור סדום". ידוע כי בעבר ההיסטורי היו תקופות בהן היה האגן הדרומי יבש בגלל גורמים טבעיים. הפעם השינוי מתהווה אך ורק בגלל פעילות אנושית. הפעם גם מים רבים לא יכסו את העוולה, שכן באגן הדרומי הולך ונבנה מצוק מלח שגבוה במטרים רבים מהקרקעית. ועל כך כבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה. אמרה שעבור ים-המלח כבר לא תוסיף, לא תועיל ולא תעזור, אבל אולי בכל זאת מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. המערכת האקולוגית מהירדן ההררי דרך ביצות החולה, אגם הכינרת, הירדן הדרומי וים-המלח מהווה תופעה יחידה ומיוחדת בעולמנו. את החולה ייבשנו, הכנרת הופכת לשלולית דלוחה, בירדן הדרומי זורמים מי-אפסיים, מה שהיה ים-המלח גוסס ונעלם, לכן ניתן רק לסכם במילים "זעקי ארץ אהובה"!