לקראת 2010-2011 מתכוונת הודו לשגר לירח נחתת בלתי-מאויישת, וסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס תסייע לה בכך * רוסיה תסייע ליפן לסיים את המעבדה שבנתה לתחנת החלל הבינלאומית
”לסיכום השיחות אני יכול להודיע כי רוסקוסמוס ישתתף בתוכנית הירחית של הודו ב- 2010-2011. את החלק הפעיל ביותר יקח איגוד מדעי-תעשייתי על שם לבוצ’קין (NPO Lavochkin ) שיפתח את מכונה לאסיפת דגמי קרקע ירחית.“ אמר פאנארין בתום הפגישה בין פרמינוב לראש ארגון מחקר החלל ההודי מדחוון נאיר (Madhavan Nair).
כמו-כן, במהלך השיחות בין הודו לרוסיה הושג ההסכם לגבי שיגורו של המיקרו-לווין ההודי ”YouthSat“ על גבי משגר רוסי. הועלו גם הנושאים של שימוש של הודו במערכת ניווט לווינית GLONASS של רוסיה והספקת מכשור רוסי למשגר ההודי GSLV.
חיזוק הקשר בין רוסיה ליפן
ובאותו העניין- סוכנות הידיעות אינטר-פקס מוסרת כי לאחר הפגישה בין פרמינוב לבכירי JAXA (סוכנות החלל היפנית) הודיע פאנארין שרוסיה היתה רוצה בהגדלת שיתוף הפעולה בינה לבין יפן בבנית החלק הרוסי של תחנת החלל הבינלאומית ובשיתוף רחב יותר של מדענים יפניים בניסויים הנערכים בתחנה. ”אנו מעוניינים בצירופה של יפן לתוכניות חקר החלל המשותפות של רוסיה ואירופה, כמו גם להגדלת ההשתתפות היפנית בחלקה הרוסי של ה-ISS.“ מסר פאנארין. הוא הוסיף שב 10-9 לאוקטובר יערכו פגישות בין נציגי הרוסקוסמוס לנציגי ESA (סוכנות החלל האירופאית), והביא תקווה כי גם האירופאים יתמכו בהצעה.
חדשות נוספות
לווין שהוא גם חליפת חלל SuitSat (אינדקס 28933 / 2005-035C) סיים את תפקידו כשנשרף באטמוספירה. למרות שזה קרה ב-7 לספטמבר הנושא נשאר מחוץ לכותרות בגלל טיסתם של המעבורת אטלנטיס והחללית סויוז TMA. עכשיו אפשר להיזכר גם בו. על ההמצאה הרוסית אפשר לקרוא כאן.
התאריך החדש לשיגורו של סויוז-2.1 עם הלווין האירופאי MetOp הוא 12 לאוקטובר. כזכור סוכנות החלל האירופאית הפסיקה את ההכנות לשיגור בגלל החשש שהלווין נסדק כאשר החלק העליון של המשגר סויוז קיבל מכה עקב תמרון שגוי. עכשיו השיגור צריך לקבל את אישורה של ESA.
מסתיימות הבדיקות של מערכת מכ”ם משוכללת ”וורונז’-אמ“ (Voronezh-M) שנמצאת ליד העיירה לכתוסי (Lehtusi) באזור סנקט-פטרבורג. המערכת החדשה תאפשר כיסוי של כל צפון-מערב רוסיה, שהיה חשוף במשך 7 שנים עקב סגירת מערכת מכ”ם רוסית בלטביה, ותאפשר גילוי מוקדם לא רק של טילים בליסטיים, אלא גם של טילי-שיוט וטילים טקטיים. ”וורנז’-אמ“ בנויה מחלקים קטנים, בדומה לפאזל, דבר המאפשר לבנות אותה הרחק ממקום ההצבה וחוסך זמן בבנייתה (שנה וחצי במקום 5-9 שנים). בנוסף לכך המערכת החדשה תהיה זולה יותר (2.85 מיליארד רובל במקום 4.9 מיליארד בשביל מערכת ”דנייפר”-Dnepr, שמוצבת באוקראינה), תצרוך פחות אנרגיה (0.7 מגה-וואט במקום 2) ואנשי צוות [מקור].
וורונז’-אמ תיכנס לשירות פעיל בשנת 2007. בעתיד מתוכננת החלפה של מערכות מכ”ם גם אוקראינה, קזחסטאן, ביילורוסיה ואזרבייג’ן.
רוסיה תפתח לווין צילום חדש בשם Resurs-P שיחליף את הלווינים הקיימים Monitor-E ו- Resurs-DK. הלווין החדש, שמיועד בשביל צילום אזרחי של כדו”א, יספק תמונות ברזולוציה של מחצי עד שתי מטר, צילום שותף בתחום הנראה והאינפרה-אדום ברזולוציה של 5-10 מטר, וגם יוכל לקלוט מידע מתחנות מטארולוגיות אוטונומיות. בינתיים 3 מתחרים (מרכז תעשייתי-מדעי לחלל וטילים ”פרוגרס”, מרכז תעשייתי-מדעי לחלל וטילים על שם חרוניש’ב והמכון הרוסי להנדסת מיכשור החלל) עברו את השלב של טיוטת הפרוייקט. הלווין הראשון מהסדרה החדשה (Resurs-P1) ישוגר למסלול לקראת 2009-2010. הידיעה בפורטל של איגוד GIS הרוסי.
ב-2007 תשוגר החללית הרוסית ”קורונאס-פוטון“ (Coronas-Photon), כך הודיע ביום שלישי יורי קוטוב (Yuri Kotov), המנהל המדעי על הפרוייקט של המכון לחקר החלל במוסקווה. ”מטרת הלווין היא לענות על השאלה מה טבעה של התחממות הגלובלית- האם היא קשורה לתהליכי השינוי של עטרת השמש או שהיא נובעת מפעילות האדם“ אמר קוטוב. לפי דבריו, התשובה לשאלה גלובלית זו תאפשר לאנושות לחשוב על הצעד הבא.
”המידע שאנו מקווים לקבל מקורונאס-פוטון תאפשר להבין האם צריך היה בפרוטוקול קיוטו ולתת המלצות למדינות שונות, או שמה הכל יחזור לקדמותו בעוד פרק זמן מסוים”- הדגיש.
קורונאס-פוטון מורכב ב-80% ממכשירים וחלקים מתוצרת רוסית, והשאר נעשו באוראינה הודו ומדינות אחרות. הלווין ישוגר על גבי המשגר האוקראיני זניט (Zenit), למסלול מעגלי בגובה של 550 ק”מ.
חיפוש החיים בחלל- זו היא אחת המשימות של החללית הרוסית ”רדיואסטרון“ (RadioAstron) שתשוגר באמצע שנת 2007, מדווחת סוכנות הידיעות ריא נובוסטי. על כך הודיע פרופסור ניקוליי קרדשוב (Nikolai Kardashev), המומחה הבכיר של מרכז אסטרונומי במכון הפיזיקה על שם לבדב של האקדמיה הרוסית למדעים, במסיבת העיתונאים שהתקיימה במכון לחקר החלל.
החללית, בעלות של 3 מיליון רובל, תשוגר מבייקונור על גבי זניט בשנה הבאה, ותחוג מסביב לכדו”א במסלול אליפטי שיתאים למחקר ממושך של החלל הבין-פלנטרי המרוחק. הלווין, שישמש כרדיו-טלסקופ ויוכל לחקור אובייקטים אסטרופיזיים כגון מרכזי גלקסיות, פלאזמת רוח השמש, קווזרים, וחורים שחורים, מצוייד באנטנה פרבולית באורך 12 מטר, שתפתח בחלל, ובמיכשור משוכלל. דף הבית של הפרוויקט.
