# נהרות בסכנה

> דווח מיוחד של האירגון העולמי לשמירת הטבע WWF, מזהיר מפני הנזק הרב שנגרם לנהרות הגדולים והידועים בעולם, נזק/סכנה, לסביבה הטבעית של הנהרות, למקורותיהם, גופי -המים שהם יוצרים ובמקרים מסוימים סכנה ליבוש הנהרות דווח מיוחד של האירגון העולמי לשמירת הטבע WWF, מזהיר מפני הנזק הרב שנגרם לנהרות הגדולים והידועים בעולם, נזק/סכנה, לסביבה הטבעית של הנהרות, למקורותיהם, גופי -המים שהם יוצרים ובמקרים מסוימים סכנה ליבוש הנהרות. הדווח מתמקד בגדולים ובחשובים שבנהרות: *…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/rosental-rivers-in-danger-2403079
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2007-03-24T00:18:51+02:00
- Modified: 2007-03-24T00:18:51+02:00
- Sections: זיהום ומיחזור
- Topics: זיהום

## Article

דווח מיוחד של האירגון העולמי לשמירת הטבע WWF, מזהיר מפני הנזק הרב שנגרם לנהרות הגדולים והידועים בעולם, נזק/סכנה, לסביבה הטבעית של הנהרות, למקורותיהם, גופי -המים שהם יוצרים ובמקרים מסוימים סכנה ליבוש הנהרות  דווח מיוחד של האירגון העולמי לשמירת הטבע WWF, מזהיר מפני הנזק הרב שנגרם לנהרות הגדולים והידועים בעולם, נזק/סכנה, לסביבה הטבעית של הנהרות, למקורותיהם, גופי -המים שהם יוצרים ובמקרים מסוימים סכנה ליבוש הנהרות. הדווח מתמקד בגדולים ובחשובים שבנהרות: * הינג-צה - (סין) קולט יותר מחצי השפכים התעשייתיים והביוב הביתי בסין, בחמישים השנים האחרונות גדלה הזרמת המזהמים לנהר ב 70%, ערימות אשפה, פסולת מבתי-חולים (כולל פסולת רדיו-אקטיבית), זבל חזירים, מוקשים, כל אלה שקועים בתחתית המאגר שנוצר מבנית הסכר הגדול בעולם - "סכר שלושת הערוצים". * הדנובה - (אירופה), בית גידול ליותר מחצי מיני הדגים באירופה, איבדה את רוב גופי המים (ביצות וכו'), אגני הניקוז ושטחי ההצפה, בעיקר בגלל סכרים, בנית מעברים לספינות, חפירת העמקה ושאיבה פראית. פחות מ7% מאגן הדנובה מוגן. * הריו-גרנדה - (מכסיקו/ארה"ב), שאיבה מוגברת בעיקר לצורך השקית שטחי חקלאות גדלים והולכים הורידה את פני המים, הנהר כה רדוד עד כי מי-ים חודרים לשפכו ממליחים את מניפת הסחף ומביאים מינים ביולוגים מהאוקינוס. מינים אלה מסכנים את מיני המים המתוקים שבנהר, כמות המתישבים בסביבת הנהר גורמת ללחץ גובר על הנהר ועל 65 מיני הדגים היחודיים לריו-גרנדה. הנילוס - (אפריקה), הנהר הארוך בעולם צפוי להגיע ב 2025 ל"שיא" בו יהיו פני המים נמוכים מתמיד, מה שמסכן מקור מים שהיה מרכז חקלאי ותרבותי אלפי שנים ומהווה מקור חיים עבור כ 100 מליון אנשים. ה לה-פלטה (בדרא'ם), ה מורי/דרלינג (אסטרליה), הגנגס (הודו), נמצאים גם הם ברשימת הנהרות בסכנה. זיהום, התחממות עולמית ופיתוח פראי בעשרות השנים הקרובות, מסכנים את הנהרות, סכנה להעלמות אלפי מיני דגים אבל יותר מכך, לחוסר חמור במים.  רק 21 מ-177 הנהרות הגדולים בעולם זורמים בחפשיות ממקורם עד לים. סכרים ומבנים שונים אחרים הורסים בתי גידול של דגים נודדים ומינים אחרים ע"י שנוי התנועה/הזרימה הטבעית של המים. כחמישית מ-10,000 ממיני המים המתוקים - דגים וצמחים, נכחדו או נמצאים בסכנת הכחדה מידית. פיתוח פראי שאינו פוסק מסכן את כושרו של הטבע לספק את הצרכים הגדלים. כדי להימנע מהאסון ההידרולוגי, סביבתי, תרבותי וחקלאי העומד בפתחנקראות ממשלות לנקוט בצעדים קיצוניים ומידיים לשמר נהרות, אגמים וגופי מים. הדוח שמתייחס לנהרות גדולים אינו מזכיר את המצב אצלנו, זאת למרות שלנהר הירדן איזכורים במקורות היסטורים ולמרות חשיבותו למסורות, טכסים ודתות במערב, אולי בגלל שהירדן איננו? כבר התייחסתי לנושא בעבר אבל תיזכורת לא תזיק: נחלי החוף שלנו (רובם ככולם) מזוהמים ברמות מישתנות ובהתאם המינים הביולוגים בהם הולכים ונעלמים, גם לירדן וגם לנחלי החוף יש ישועה. את מי הירדן הזורמים בצינורות ניתן להחזיר לנהר ע"י החלפתם במים מותפלים, את נחלי החוף ניתן (עדיין) לשקם, לכך גם לכך יש צורך ביד חזקה ובזרוע נטויה שיופעלו בעד התפלת מים ונגד המזהמים, לטובת עתיד הסביבה והחברה, לטובת ההגיון הקיומי, לטובת כולנו. אסף