# חוקרי הטכניון: מצב סוציו-אקונומי משפיע משמעותית על הסיכוי למעורבות בתאונת דרכים

> גם למאפייני תרבות יש השפעה: ההסתברות שנהג ערבי מוסלמי ייפגע בתאונה גבוהה פי 2.5 מההסתברות שיהודי ייפגע בה מצב סוציו-אקונומי משפיע משמעותית על הסיכוי למעורבות נהגים בתאונת דרכים – ככל שהמעמד נמוך יותר ההסתברות למעורבות עולה. כך מעלה מחקר רחב היקף שביצע הדוקטורנט רוני פקטור, בהנחיית ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, פרופסור דוד מהלאל, ופרופסור גד יאיר מהאוניברסיטה העברית. את המחקר מימנו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וקרן רן נאור. ממצא…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/road-exidents-chances-depend-on-socioeconomic-status-0301084
- Author: הטכניון
- Published: 2008-01-03T00:03:09+02:00
- Modified: 2009-05-10T01:16:29+03:00
- Sections: מדע וחברה, תחבורה יבשתית
- Topics: הטכניון, תחבורה

## Article

גם למאפייני תרבות יש השפעה: ההסתברות שנהג ערבי מוסלמי ייפגע בתאונה גבוהה פי 2.5 מההסתברות שיהודי ייפגע בה מצב סוציו-אקונומי משפיע משמעותית על הסיכוי למעורבות נהגים בתאונת דרכים – ככל שהמעמד נמוך יותר ההסתברות למעורבות עולה. כך מעלה מחקר רחב היקף שביצע הדוקטורנט רוני פקטור, בהנחיית ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון, פרופסור דוד מהלאל, ופרופסור גד יאיר מהאוניברסיטה העברית. את המחקר מימנו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וקרן רן נאור. ממצא נוסף – גם למאפייני תרבות יש השפעה: ההסתברות שנהג ערבי מוסלמי ייפגע בתאונה בתוך תשע שנים היא 1.98%, 1.80% דרוזי, 1.11% ערבי נוצרי ו-0.75% יהודי. גם סיכוייהם של נהגים בעלי השכלה נמוכה להיפגע בתאונת דרכים גבוהים מסיכוייהם של בעלי השכלה גבוהה. "מצאנו, איפוא, כי גם בתחום תאונות הדרכים – הקבוצות החלשות פגיעות יותר", אומר רוני פקטור. "מרבית התאונות (68% בארה"ב, 73% בישראל) הן תאונות התנגשות, שאנו מכנים 'תאונות חברתיות' – דהיינו: כשלים באינטראקציה בין בני אדם", הוא מסביר. "אם נחשוב על נהיגה כסוג של שפה, וכל ישראלי שנהג בהודו או באנגליה בודאי יבין את הדימוי הזה, הרי שתאונות דרכים הן סוג של 'קצר בתקשורת', קצר קטלני במיוחד". המחקר נשען על בסיס נתונים רחב המצליב לראשונה בישראל נתוני תאונות דרכים עם נתונים ממפקדי אוכלוסין. בהצלבה בין שני בסיסי הנתונים הללו, התקבל חיבור בין הנהג שהיה שותף בתאונה לבין מאפייני הרקע שלו – השכלה, מגדר, גיל, השתייכות אתנית וכיו"ב. על בסיס זה ביצעו החוקרים אנליזות שונות, שסיפקו תמונה מבוססת עובדות על הקשר שבין מאפיינים סוציו-אקונומיים לבין המעורבות בתאונות דרכים. בשלב נוסף נבחנה הסטטיסטיקה של תאונות התנגשות בישראל במטרה להבין מי נוטה להתנגש במי. למרבית ההפתעה התגלה כי באופן יחסי קיימות יותר תאונות בין נהגים מאותה קבוצה, מאשר בין נהגים מקבוצות שונות. כלומר, מפגש בין שני נהגים גברים, מסוכן יותר ממפגש בין נהג לנהגת, ומפגש בין שני נהגים מאותו מגזר מסוכן יותר מאשר מפגש בין נהגים ממגזרים שונים. ההשכלה, בהקשר זה, התגלתה כגורם מובהק ביותר – תאונות בין אנשים בעלי אותה רמת השכלה שכיחות יותר מאשר תאונות בין אנשים מרמת השכלה שונה. "המחקר הזה מאפשר לזהות את הסיטואציות המסוכנות בהקשר החברתי ולהבין מי הן האוכלוסיות המועדות לתאונות בהקשרים השונים", אומר רוני פקטור. "הרעיון הוא לאפשר שימוש בנתונים אלה בהיבטים של חינוך ואכיפה, כך שההיבט הסוציולוגי יתרום גם הוא למאבק בתאונות הדרכים".