# הגידול ברמות החמצן הוביל לאבולוציה של בעלי החיים לפני 550 מיליון שנה

> חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה השוו בין חיישני החמצן אצל האדם ואצל יצור פרימיטיבי דמוי אמבה, וגילו כי מדובר בדיוק באותו מנגנון חוקרים באוניברסיטת אוקספורד, במימון המועצה הבריטית למחקר ביולוגי ולביוטכנולוגיה גילו רמז שעשוי לסייע להסביר מדוע העדויות הראשונות לבעלי חיים רב תאיים הופיעו לפני 550 מיליון שנה ולא קודם לכן, כאשר רמות החמצן באטמוספירה צמחו בחדות מ-3% ל-21%. הצוות בראשות פרופ' כריס שופילד גילה כי בני אדם חולקים את שיטת…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/rise-in-oxygen-drove-evolution-of-animal-life-550-million-years-ago-2012106
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2010-12-20T00:12:47+02:00
- Modified: 2010-12-20T07:04:03+02:00
- Sections: אבולוציה בפעולה, אטמוספירה ואקלים, הלב וכלי הדם
- Topics: אבולוציה בפעולה, חד תאיים, חמצן, רב-תאיים

## Article

חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה השוו בין חיישני החמצן אצל האדם ואצל יצור פרימיטיבי דמוי אמבה, וגילו כי מדובר בדיוק באותו מנגנון חוקרים באוניברסיטת אוקספורד, במימון המועצה הבריטית למחקר ביולוגי ולביוטכנולוגיה גילו רמז שעשוי לסייע להסביר מדוע העדויות הראשונות לבעלי חיים רב תאיים הופיעו לפני 550 מיליון שנה ולא קודם לכן, כאשר רמות החמצן באטמוספירה צמחו בחדות מ-3% ל-21%. הצוות בראשות פרופ' כריס שופילד גילה כי בני אדם חולקים את שיטת חישת החמצן עם בעלי החיים הפשוטים ביותר הידועים Trichoplax adhaerens, דבר המעלה השערה כי השיטה קיימת מאז הופיעו בעלי החיים הראשונים לפני 550 מיליון שנה. הגילוי שיפורסם בגליון ינואר 2011 של כתב העת EMBO Reports, שופך אור על השאלה כיצד בני אדם חשים חמצן וכיצד רמות החמצן הניעו את השלבים הראשונים של האבולוציה של בעלי החיים. לדברי פרופ' שופילד, "חיוני לכל יצור רב תאי שתהיה לו אספקה סדירה של חמצן כמעט לכל תא כך שהגידול ברמות החמצן באטמוספירה הפך את קיומם של בעלי חיים רב תאיים לאפשרי. "עדיין נשארו אתגרים פיזיולוגיים שונים ליצורים כדי לעבור מהתצורה העתיקה של יצורים חד תאיים כגון חיידקים. להיות רב תאי משמעו שהחמצן צריך להגיע לא רק לתאים שעל פני השטח של היצור. אנו סבורים כי זה מה שהניע את אבותיו של ה- Trichoplax adhaerens לפתח מערכות לחוש העדר חמצן בכל תא ולעשות משהו בנידון". תהליך חישת החמצן מאפשר לבעלי החיים לשרוד טוב יותר ברמות חמצן נמוכות, או היפוקסיה. בבני אדם מערכות אלה מגיבות להיפוקסיה, כמו זו הנגרמת בגובה רב או מאמץ גופני, וחיוני למניעת שבץ והתקפי לב כמו גם כמה סוגים של סרטן. Trichoplax adhaerens הוא יצור זעיר החי במי הים הנעדר כל איברים ויש לו רק חמישה סוגים של תאים, דבר המקנה לו מראה של אמבנה. ניתוח הדרך שבה ה- Trichoplax adhaerens מגיב להעדר חמצן איפשר לחוקר מאוקספורד ד"ר כריסטוף לורנץ לגלות כי הוא משתמש באותו מנגנון כמו בני אדם. למעשה, כאשר אנזים חשוב של ה- Trichoplax adhaerens מועבר לתאים אנושיים הוא עובד ממש טוב כמו שהאנזים האנושי המקביל לו פועל. הם גם בחנו את הגנוים של כמה יצורים אחרים ומצאו כי מנגנון זה נוכך בבעלי חיים רב תאיים, אך לא ביצורים החד תאיים שקדמו לבעלי החיים, דבר שמראה כי המנגנון התפתח באותו הזמן כמו בעלי החיים הרב תאיים הראשונים. פגמים במרבית אנזימי חישת החמצן אצל בני אדם עלולה לגרום לפוליציטמיה - גידול במספר תאי הדם האדומים. המחקר הנוכחי פותח גם פתח לגישות חדשות לפיתוח טיפולים למחלה זו. [לידיעה באתר BBSRC](http://www.bbsrc.ac.uk/news/research-technologies/2010/101217-pr-550-million-years-ago.aspx)