בשמונת החדשים האחרונים היכה הטבע פעמיים בעוצמה חזקה מהמצופה והנזק ברכוש ובנפש עצום הצונאמי בדרום מזרח אסיה והסופה קתרינה במזרח ארה”ב
בעשור האחרון הושפעו עי' “אסונות טבע” – רעידות אדמה, סערות, שטפונות מפולות, ודומיהם שניים וחצי מיליון אנשים- ללא הנפגעים מהצונאמי ומקתרינה. כ-60% יותר מאשר בעשור הקודם. ב-2004 שילמו חברות ביטוח כ 40 מיליארד דולר למבוטחים שנפגעו מהטבע
אחד הגורמים הבולטים לפגיעות בנפש היא העובדה הפשוטה, יותר אנשים היו “בדרכו” של האסון, יותר ויותר שטחים ואזורים מיושבים, יותר אנשים בישובים ויותר ישובים במקומות לא נכונים מההיבט הסביבתי כזו היא ניו- אורליאנס …. ועוד אחזור לכך. בין -לבין היו : הצפות קטלניות בהודו, בסין, בבנגלדש, מפולות שלג ובוץ באלפים שיטפונות במזרח אירופה ועוד.
בכל האירועים האחרים לא היו הפגיעות בנפש וברכוש כה כואבות אבל מה שמאחד את כל “אסונות הטבע” היא הידיעה כי היו צפויים. אזהרות גיאולוגים, חזאים ו”נביאים” אחרים, שחזו אסונות טבע והזהירו מפני פיתוח מגלומני שאינו מתחשב בתנאי הסביבה.
ניתן להתווכח אם אותם אסונות נגרמו בגלל ההתחממות העולמית כתוצאה מפליטת מזהמים, אם כן ואם לא, ברור כי בחלק גדול מהמקרים גם ניתן היה לחזות את הצפוי ולפחות להקטין את התוצאות הקטלניות. בבומבי, מערכת הניקוז העירוני נבנתה במאה ה תשע-עשרה לעיירה קטנה. מהנדסים הזהירו, אזרחים שילחו עצומות, ללא הועיל, כשבאו השיטפונות לא עמדה מערכת הניקוז הישנה בלחץ … התוצאות קטלניות
באירופה שהיום יש בה מודעות גוברת לסביבה נגדעו יערות, יובשו גופי מים, שני גורמים הממתנים זרימות קיצוניות ומונעים או ממתנים שיטפונות. את מפולות השלגים והבוץ ניתן ליחס להתחממות ואת זאת לא נתקן בדורנו.
בסין היוו השיטפונות הקטלניים רק תמרור אזהרה שכן הסינים ממשיכים בייבוש גופי מים, וכריתת היערות מתוגברת בצורכי הפיתוח הנרחב. יערות וגופי מים ממתנים שטפונות, כשהם יעלמו השטפונות יהיו חזקים, וקטלניים בהרבה.
השיטפונות בבנגלדש למרות התמונות העצובות מהווים חלק קבוע וידוע בחיי התושבים ולכן הפגיעה בנפש היא מעטה, התושבים יודעים להתנהג על פי מסורת רבת שנים ומקבלים את ההצפות כחלק אורגני ממהלך החיים.
חזרה לצונאמי, בשנים האחרונות גרם פיתוח מטורף להשמדת ריפי אלמוגים באיים ובחופים, פיתוח חוות חקלאות ימית ודרישה לעץ גרמו להשמדת יערות המנגרובים אלמוגים ויערות מנגרובים מהווים חיץ בין גלי הים ליבשה על פי חוקרים רבים אילו היו קיימים היתה פגיעת הצונאמי קטנה בהרבה. בפלורידה מיבשים שטחי ביצות לצורך פיתוח מבני מגורים, וכך מסירים את החיץ הטבעי בין הים ליבשה. בקליפורניה משטחים גבעות והופכים אותן לאספלט ובתים בכך מגבירים את סכנת השיטפונות
אחת הדוגמאות היותר בולטת לחוסר התחשבות בטבע ובסביבה היא ניו-אורליאנס. ניו-אורליאנס החלה להבנות ב “רובע-הצרפתי”, כעיירה קטנה על גבעות לשפך המיסיסיפי. הנהר יצר מניפת סחף ענקית ובה ביצות ויערות שהיוו חיץ בין העיירה לאוקיינוס. הצורך המגלומני האמריקאי לפתח את הנמל הגדול בחוף המזרחי הביא ליבוש מניפת הסחף. כדי לאפשר פיתוח הוקמו סכרים שמנעו חדירת הים לשטח המיובש שטח שבו הוקמה מרבית העירץ בגלל הטיית המים ליבוש שטחי העיר הורם מיפלס המים מה שהצריך הגבהת הסכרים והוספת משאבות (כמו אצלנו בים המלח) וכך הלאה.
אילו לא התקיימה התופעה של התחממות יתכן ולא היתה נוצרת סופה כה חזקה אילו לא היה מוסר החיץ הטבעי פגיעתה של הסופה היתה מזערית שני “אילו” שלשניהם אחראי ישירות היצר המגלומני של ארה'ב. נזכיר שוב נתון זועק : בארה'ב מתגוררים כ 4% מאוכלוסית העולם ארה'ב מייצרת 25% מגאזי החממה.
נוסף לבנגלדש יש מקומות נוספים בהם מקבלים את אירועי הטבע ומתחשבים בהם. דוגמא מערבית היא הולנד שרובה בנויה באזורים נמוכים מהים, נוסף למערכת סכרים ומשאבות שמגינים על אזורים אלה, הבניה בהם מתחשבת באפשרות ההצפה והבתים בנויים על במות שיצופו בעת הצפה. כמובן, זה יקר מאד אבל לבטח זול בהרבה מהרס וחורבן דוגמת ניו-אורליאנס
התחזיות מראות כי תופעות מזג אוויר קיצוניות ילכו ויתעצמו, דווקא בארצות פחות מפותחות יודעים התושבים להתמודד עם תופעות הטבע אבל אין להם כלים להתמודדות אם תופעות קיצוניות ממה שהיו מוכרות עד כה תופעות שבחלקן קורות בגלל פעילותם של תושבי הארצות המפותחות ולכן אליהם האחריות למניעה ולעזרה.
עד כמה שזה עצוב אולי שותפות ודמיון בגורלם של אזרחי ארה'ב עם הודים, אירנים, תאילנדים, בנגלדשים, סינים ודומיהם יעשה משהו להפנמת הצורך בהתחשבות בטבע ע”י “מנהיגות העולם החפשי”, אולי.
