# ים המלח – הצעה לפתרון (חלקי)

> ד"ר אסף רוזנטל מציע לבנות סכר מול /ממזרח לבתי המלון במרחק של כ-200 עד 300 מטר ולקצור את המלח בלגונה שתשרת את בתי המלון ים המלח גוסס, האגן הצפוני הולך ומתיבש ועל כך ועל הצורך והאופן להפסיק את העלמותו כבר נכתב רבות, למשל כאן וגם כאן כתבתי גם על הבעיות שנוצרו בעקבות עלית המפלס באגן הדרומי, אגן שכולו בריכות אידוי להפקת מינרלים, לאחרונה התעוררו גורמים מס' - משרד התיירות, המועצה…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/resolving-some-of-dead-sea-problems-0110103
- Author: דר. אסף רוזנטל
- Published: 2010-10-01T00:00:27+02:00
- Modified: 2012-09-19T22:13:00+03:00
- Sections: שמירת טבע, תכנון סביבתי
- Topics: בולענים, גאולוגיה, גיאולוגיה, ים המלח, מפעלי ים המלח, שמירת טבע, תיירות, תכנון סביבתי, תעשייה

## Article

ד"ר אסף רוזנטל מציע לבנות סכר מול /ממזרח לבתי המלון במרחק של כ-200 עד 300 מטר ולקצור את המלח בלגונה שתשרת את בתי המלון ים המלח גוסס, האגן הצפוני הולך ומתיבש ועל כך ועל הצורך והאופן להפסיק את העלמותו כבר נכתב רבות, למשל [כאן](https://www.hayadan.org.il/dead-sea-park-1203101/)וגם [כאן](https://www.hayadan.org.il/rosental-on-auditors-report-on-the-dead-sea-1005061/) כתבתי גם על הבעיות שנוצרו בעקבות עלית המפלס באגן הדרומי, אגן שכולו בריכות אידוי להפקת מינרלים, לאחרונה התעוררו גורמים מס' - משרד התיירות, המועצה האיזורית תמר, התאחדות בתי המלון,משרד התשתיות, ואחרים, התעוררות שזיהתה את הסכנה לבתי מלון ותשתיות אחרות שממוקמות לחופי בריכת האידוי הצפונית. מאחר ובבריכה שוקע מלח ומאחר וכל מחזור מזרימים "מפעלי ים המלח" (להלן המפעלים) כמות זהה של מים לבריכה, עולה מפלס הבריכה, עליה שתגרום להצפת החוף. מציעי הפתרונות מתחלקים לשניים : המפעלים שמעונינים להמשיך ב"עסקים כרגיל" מציעים (בלי להתבלבל) להזיז את כל מה שנמצא לחוף הבריכה גבוה יותר, כלומר להרוס את הקיים (שהוקם במשך חמישים שנים) ולבנות מחדש במרחק (וגבוה) מהחוף הקיים. לעומתם מציעים/דורשים בעלי בתי המלון והמתקנים האחרים "לקצור" את המלח מקרקעית הבריכה, להעמיקה וכך למנוע את עלית המפלס. משמעות הצעת המפעלים: הפיכת איזור תיירות פעיל ומיוחד ל…אתר בניה ענק. מתקיים ויכוח בין המפעלים למלונות איזה מהפתרונות פחות יקר, כאשר לכל בר-בי-רב ברור כי הפיכת האיזור לאתר בניה תחסל את הענף. רוב הקיים בחופי ים המלח נמצא בשטח הזכיון של המפעלים, כלומר נבנה באישור או לפחות בחוסר התנגדות של "בעלי החוף". חלק מהתשתיות הוקמו לפני 1964 כלומר לפני השלמת הסכר הגדול שהפך חוף טבעי … לחופה של בריכת אידוי. כלומר כל האחריות והאשמה למתרחש מונחת על כתפי המפעלים. בהתחשב בכל האמור מתבקש שהפתרון יהיה על חשבון מי שגורם לבעיה על חשבון המפעלים (שבעליהם אינם נזקקים או זקוקים ל"יום סרט"). איני מומחה בעלויות אבל בהתחשב בעובדה ש"הזזת" הקיים הוא מעשה הזוי ואווילי ובהתחשב בכך שקציר המלח בכל הבריכה הענקית יהיה יקר בכל קנה מידה, אני מציע: לבנות סכר מול /ממזרח לבתי המלון במרחק של כ-200 עד 300 מטר, חשוב שהמרחק לא יהיה אחיד כדי לשוות מראה קרוב ככל האפשר לטבעי. מבנה הסכר צריך להשתלב בהרי מואב שברקע. במקביל לבנית הסכר יתחילו המפעלים בקציר המלח ב"לגונה" שתווצר מול בתי המלון, הקציר יהיה בשטח זעיר לעומת הבריכה הצפונית כולה כלומר העלות תהיה נמוכה בהרבה. את הבריכה הצפונית, כל השטח שממזרח לסכר החדש יש ליבש. בתקווה שברבות הימים כאשר המפלס בצפון ישוב ויעלה ניתן יהיה לחברה לאגן הצפוני ולהחזיר לים-המלח חלק מיחודו הקדום. הלגונה שתווצר מול בתי המלון תאפשר את המשך הפעילות התיירותית ותהווה מוביל מים לבריכות האידוי הדרומיות. קציר המלח בלגונה יבוצע בקביעות כדי לשמור על מפלס המים. ברור שיבוש הבריכה הצפונית יפחית את הכנסות המפעלים (רחמנא לצלן). אחרי שוד משאבים והרס סביבתי שנמשך עשרות שנים הגיע הזמן ש "המזהם ישלם", כך נהוג, נכון ומקובל בעולם כולו. לכן על המפעלים לשאת בעלות המיזם כמו גם ב"הפסדים". ברור גם שמשמעות הר"מ - שאיבת פחות מים מהאגן הצפוני כלומר תחילת אישושו של האגן הצפוני. מאחר והפעילות להצלת האגן הצפוני משותפת גם לירדן יש לבקש/לדרוש מהירדנים לצמצם את שטחי האידוי ולשאוב פחות. למרות שהשאיבה מהווה רק חלק קטן מהגורמים להתיבשות האגן הצפוני תהיה זו התחלה שאולי תסמן את העשיה למען הפתרון.