# מחקר פותח כיוון חדש ומבטיח בטיפול במחלת המלריה

> מחקר חדש שבוצע במעבדתו של ד"ר יעקב פולק מהמחלקה למיקרוביולגיה ואימונולוגיה ע"ש שרגא סגל בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פותח כיוון מבטיח בריפוי מחלת המלריה. במעבדתו של ד"ר פולק מתמקדים בחקר החלבון העיקרי האחראי לתופעות החמורות של מחלת המלריה. חלבון זה, הנקרא PFEMP1, מקודד על ידי משפחה של 60 גנים, השונים אך במעט אחד מהשני. נוכחות חלבון זה מביאה להידבקות כדוריות דם אדומות הנגועות בטפיל לדפנות הפנימיים של…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/research-opens-new-directions-in-malaria-treatment-2803106
- Author: אוניברסיטת בן גוריון
- Published: 2010-03-28T00:10:53+03:00
- Modified: 2010-03-26T22:36:29+03:00
- Sections: אוניברסיטת בן גוריון, מלריה, תרופות
- Topics: PFEMP1, אוניברסיטת בן גוריון, ביטוי גנים, חלבונים, מחלות, מחקרים רפואיים, מלריה, מערכת החיסון, פיתוח תרופות, תאי דם אדומים

## Article

מחקר חדש שבוצע במעבדתו של ד"ר יעקב פולק מהמחלקה למיקרוביולגיה ואימונולוגיה ע"ש שרגא סגל בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פותח כיוון מבטיח בריפוי מחלת המלריה. במעבדתו של ד"ר פולק מתמקדים בחקר החלבון העיקרי האחראי לתופעות החמורות של מחלת המלריה. חלבון זה, הנקרא PFEMP1, מקודד על ידי משפחה של 60 גנים, השונים אך במעט אחד מהשני. נוכחות חלבון זה מביאה להידבקות כדוריות דם אדומות הנגועות בטפיל לדפנות הפנימיים של כלי הדם הקטנים של החולה, דבר המביא לסתימתם וכתוצאה מכך לתמונה הקלינית הסוערת של המחלה. בכל זמן נתון רק עותק אחד מהמשפחה מתבטא והטפיל מסוגל להחליף את העותק המבוטא מעת לעת, דבר המאפשר לו לחמוק מהמערכת החיסונית.המנגנון בו מתבצע חילוף זה ידוע בחלקו אך הגורמים המביאים להפעלתו טרם הובהרו. במחקר החדש, המיישם טכנולוגיות של מעקב אחר התבטאות גנים, נמצא כי עקה ביולוגית (Biological Stress) מפעילה מנגנון בו מתבצע חילוף זה. כמו כן, נמצא שהפעלה זו תלויה בפעילותו של אנזים הנמצא בטפיל ואחראי לשינויים במבנה ה-DNA שלו. ד"ר פולק: "מאחר ופעילותו של אנזים זה ניתנת לשליטה על ידי חומרים תרופתיים, ניתן להשפיע בעזרתם על הביטוי של קבוצת גנים זאת. כך למשל, נמצא שרזברטרול, חומר טבעי המצוי ביין אדום ובבוטנים, גורם להורדה כמעט מוחלטת של ביטוי גנים אלה במינונים שאינם רעילים כלל לגוף החולה. חומר זה יכול להוות תרופה חדשה, בטוחה וזולה להבאת מזור לתסמינים הקליניים הקשים של מחלה זו". עבודת מחקר זו, שהתפרסמה לאחרונה בעיתון PLOS ONE, פותחת, כאמור, כיוון חדש בשטח ריפוי מחלת המלריה. המחקר הינו פרי עמלם של הסטודנטים לתואר שני אמיר בן-שמואל ואושרית שלו ושל הסטודנט לתואר שלישי אלי רוזנברג ונעשתה בשיתוף עם אחד מחוקרי המלריה הבכירים בעולם – פרופ' אלן קאומן מהמכון למחקר רפואי ע"ש וולטר ואלייזה הול, מלבורן, אוסטרליה. יצוין, כי מלריה הינה מחלה הגורמת לתחלואה שנתית בהיקף של כחמש-מאות מיליון בני אדם במדינות העולם השלישי ולתמותה של כשני מיליון – רובם ילדים מתחת לגיל חמש. לא קיים חיסון כנגד המחלה ועמידות כנגד התרופות האנטי-מלריות הנפוצות הולכת ומתפשטת. אי לכך, יש צורך אמיתי ודחוף לפיתוח דרכים חדשות להתמודדות עם המחלה.