# "אם מישהו אומר שתוך שנתיים הוא יוכל לטוס למאדים, זה פשוט לא נכון, ולא מסתדר עם לוח הזמנים של פיתוח חלליות"

> כך אומר לאתר הידען האסטרונאוט הגרמני ריינולד אוולד ששהה בשנת 1996 מספר חודשים בתחנת החלל מיר כנציטג סוכנות החלל האירופית ריינולד אוולד, אסטרונאוט גרמני שטס כנציג סוכנות החלל הבינלאומית מדבר בשבחה של השותפות הבינלאומית האמיתית בתחזוקת התחנה כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה לשרשרת התקלות שהביאה לאובדן שלוש חלליות מטען שהיו מיועדות לתחנת החלל. "בכל דבר רע יש גם טוב. מצד אחת זו נסיגה בפרוייקט תחנת החלל (בעיקר אבדן הניסויים א.ב.)…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/reinold-evald-interview-1910156
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2015-10-19T00:11:56+03:00
- Modified: 2015-10-18T17:13:09+03:00
- Sections: הכנות לטיסה מאוישת למאדים
- Topics: IAC 2015 ירושלים, אדם בחלל, ריינולד אוולד, תחנת החלל הבינלאומית, תחנת החלל מיר

## Article

כך אומר לאתר הידען האסטרונאוט הגרמני ריינולד אוולד ששהה בשנת 1996 מספר חודשים בתחנת החלל מיר כנציטג סוכנות החלל האירופית ריינולד אוולד, אסטרונאוט גרמני שטס כנציג סוכנות החלל הבינלאומית מדבר בשבחה של השותפות הבינלאומית האמיתית בתחזוקת התחנה כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה לשרשרת התקלות שהביאה לאובדן שלוש חלליות מטען שהיו מיועדות לתחנת החלל. "בכל דבר רע יש גם טוב. מצד אחת זו נסיגה בפרוייקט תחנת החלל (בעיקר אבדן הניסויים א.ב.) מצד שני, למרות אובדן החלליות (דראגון של ספייס אקס, סיגנוס של אורביטל ופרוגרס של סוכנות החלל הרוסית), הצלחנו במאמץ בינלאומי לשגר במהירות חלליות אספקה – HTV מיפאן וזירוז יציאתה של חללית הפרוגרס הבאה מרוסיה. מטען אבוד אחד יכול להיות מוחלף במטען של סוכנות חלל אחרת. בזמן שהרוסים חקרו את נסיבות התקלה של הסויוז שנשאה את הפרוגרס, האמריקנים והיפנים הצליחו לפצות עליה. ולא רק מטען, ראינו שברגע שהמעבורת לא יכלה לטוס, הסויוז החליפה אותה. זה הרעיון מאחורי שיתוף פעולה בינלאומי. ומה באשר לאסון בו נהרג טייס של וירג'ין גלקטיק במהלך ניסוי של החללית? משימות מאויישות חייבות להיות מתוכננות ולהיבנות כך שתהיינה בטוחות. לא פשוט להעלות בני אדם לחלל, צריכים רכב בעל ביצועים גבוהים והדרך לבצע ניסויים, בתקווה שלא יהיו עוד ניסויים טרגיים, היא דרך ארוכה. אם אנשים אומרים שתוך שנתיים הם יוכלו לטוס למאדים, זה לא מעשי, זה לא נמצא בלוח הזמנים של פיתוח חלליות, בוודאי חלליות מאויישות. בתשובה לשאלת אתר הידען אם כוונתו לפרוייקט מארס וואן אמר אוולד "אתה אמרת". בהינתן משך הזמן הארוך שלקח לבנות את תחנת החלל הבינלאומית ובעקבות ההצהרה הרוסית לפיה התחנה תפעל לפחות עד 2024 שאלנו את אוולד מה יבוא אחריה, משום שעשר שנים הם כהרף עין בפיתוח תחנות חלל. על כך הוא ענה: "בכנס הזה עלו הרבה רעיונות לאן להמשיך אחרי תחנת החלל הבינלאומית החל מתשתיות חדשות סביב כדור הארץ ועד למשימות מאויישות לחלל העמוק. בכל מקרה עלינו להתחיל כבר עכשיו לבנות את אבני הבניין. זה לא כמו בתקופת אפולו שבה היתה מטרה ברורה – לטוס לירח, או כמו לעתיד הרחוק יותר לטוס למאדים. אנחנו צריכים שיהיו לנו הרכיבים שיאפשרו לנו יום אחד לשוב לירח או להגיע לגופים אחרים במערכת השמש, לרבות מאדים. האם אינך סבור שממשלות יקצו את הכסף הדרוש לכך? אינני יכול לדבר בשמם. מה שאנחנו (האאנשים העוסקים בתחום החלל א.ב.) צריכים לעשות זה להראות את היתרונות של טיסות חלל מאוישות לא רק לרווחת תושבי כדור הארץ בדמות התקדמות טכנולוגית, אלא גם כדי לתת השראה לצעירים. איך עושים זאת? "בני האדם תמיד היו סקרנים, היה לנו גן של תגליות, אנשים הקימו משלחות שלמות כדי לחקור מקומות. אני בטוח שבין הצעירים שראינו היום, רבים הם בעלי רצון לגלות . אני אופטימי לכך שהרצון לגלות יביא לשיגורן של משימות חלל מאויישות ובלבד שהדבר יהיה בטוח מהבחינה הטכנית. השאלה היא רק האם אנחנו מספקים להם את הידע וההכנה הדרושים."