סקר מקיף לאיתור שברים לא מוכרים בקרקעית ים סוף באילת ובעקבה

החוקרים מאוניברסיטת תל-אביב בשיתוף עם חוקרים נוספים מישראל, ירדן וארה"ב, ביצעו סקר שיסייע באיתור מוקדי רעידות אדמה היסטוריות, שלא היו מוכרים עד כה, ויאפשר להשיג דיוק רב יותר בתחזית * לגבי מיקום המוקד ברעידות אדמה עתידיות, לצורכי תכנון הבנייה * החוקרים: הופתענו לראות שישנם שברים פעילים רבים מאוד שלא ידענו עליהם עד כה, ולאורכם עלולה להתרחש שוב רעידת אדמה חזקה."

הדמיה תלת מימדית של קרקעית צפון מפרץ אילת והסביבה ההררית
הדמיה תלת מימדית של קרקעית צפון מפרץ אילת והסביבה ההררית

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ביחד עם חוקרים נוספים מישראל, ארה"ב ומירדן, ביצעו סקר מקיף של שברים שנוצרו ברעידות אדמה בקרקעית הים, לאורך השבר הסורי אפריקני והסתעפויותיו מתחת למימי מפרץ אילת במים הטריטוריאליים של ישראל וירדן. החוקרים זיהו את השברים לפי ההסטה של המשקעים והמאובנים – בעיקר שוניות אלמוגים מאובנות, משני צידי השבר. המרחק שעברו שני חלקי השונית איפשר להעריך את רמת הפעילות של השבר ועוצמת רעידות האדמה שהתרחשו ואת מועדן המשוער.

פרופ' צבי בן-אברהם ותלמיד המחקר, גל הרטמן, מהמחלקה לגיאופיזיקה ומדעים פלנטאריים בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, השתמשו במערכות סונאר שונות כדי ליצור מפה מפורטת של קווי שבר שנוצרו ברעידות אדמה, בשיתוף עם ד"ר גדעון טיבור מהמכון לחקר ימים ואגמים, ד"ר איציק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה, ד"ר טינה ניומי מאוניברסיטת קנזס בארה"ב וכן חוקרים מירדן. שתי הסריקות המקיפות, שבוצעו בשנים 2006 ו-2010 נעשו בתאום מלא עם הרשויות ועם חיילות הים של שתי המדינות. מאמר ראשון המפרט את המחקרים בנושא, בראשותו של ד"ר טיבור פורסם לאחרונה בכתב העת Geo-Marine Letters.

פרופ' בן אברהם וצוותו השתמשו בשיטות חדישות לקבוע אילו אזורים ממוקדים לאורך קו השבר מצויים בסכנה הגדולה ביותר לפגיעה מרעידות אדמה עתידיות. מתוך ספינת המחקר שלהם הפעילו החוקרים ציוד סונאר ובחנו הן את מבנה הקרקעית והן את התצורות הגיאולוגיות מתחת לקרקעית הים.

בקרקעית הים גילו החוקרים קניונים וגלישות המעידים על רעידות אדמה קדומות, ובצירוף המידע התת קרקעי החדש, הם יכולים כעת להעריך היכן ומתי התרחשו בעבר רעידות אדמה ולהעריך את עוצמתן. חלק מקווי השבר הללו היו מוכרים בעבר, אך במספר מקרים גילו החוקרים הסתעפויות ושברים שלא היו מוכרים קודם לכן ואשר יכולים לשפוך אור על ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור.

פרופ' צבי בן אברהם (מימין) וטל הרטמן
פרופ' צבי בן אברהם (מימין) וטל הרטמן

תוצאת מחקר חשובה היא מפה מפורטת של השברים בקרקעית צפון מפרץ אילת וזיהוי קווי השבר הפעילים. מסביר הרטמן: "כשמסתכלים במבט מהלוויין רואים בבירור את תוואי השבר הסורי אפריקאי. כשממקדים את העדשה ומסתכלים מקרוב פתאום רואים שהסיפור הרבה יותר מורכב. חשוב לזהות את השברים הפעילים, כי אם שבר פעיל עובר באזור מיושב הסיכון גדול. יש הגדרות מאוד מסודרות מבחינת תקנות המדינה איך מותר לבנות, ומה מותר לבנות בקרבה לשברים פעילים. לכל אזור יש הגדרה מדויקת באשר למידת הסיכון שלו לחוות רעידות אדמה והחוק מחייב את מתכנני המבנים להיערך בהתאם. תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 38 (המאפשרת הוספת קומות למבנים קיימים בתמורה לחיזוקם), צריכה להיאכף בצורה רצינית כדי למנוע נזקים במקרה של רעידת אדמה חזקה. הופתענו לראות שישנם שברים פעילים רבים מאוד שלא ידענו עליהם עד כה, ולאורכם עלולה שוב להתרחש רעידת אדמה חזקה."

"איננו יכולים לומר במדויק מתי תתרחש רעידת האדמה הגדולה הבאה, אך אנו יכולים לספק למתכנני הערים אילת ועקבה תחזית של מוקדים אפשריים וכך לתת להם הזדמנות להתאים את תכנון הבניה לאורך השברים, וכן יחזקו את הבניה בשאר שטחי הערים הללו במטרה לאפשר להם לעמוד ברעידות אדמה בסדרי גודל של עוצמה שבע."

לדבריו, חשיבות התכנון בלטה במיוחד באירועי רעידת האדמה שהתרחשה ב-11 במארס ביפן. "רוב הבתים ביפן שרדו את רעידת האדמה בזכות הקפדה על בניה ותכנון מתאים לרעידות אדמה. הערכות גיאולוגית והנדסית עם צונאמי הרסני שכזה היא קשה ומורכבת בהרבה".

לסיכום אומר הרטמן כי גם לשיתוף הפעולה הבינלאומי ערך בפני עצמו: "עצם שיתוף הפעולה בין מדענים, רשויות וחיילות הים משתי המדינות מאפשר להתמודד עם אתגר מדעי מחקרי אשר רלוונטי לאזור כולו ולא רק למדינה אחת. רעידות אדמה לא עוצרות במעברי הגבול, כך שרעידת האדמה הבאה עלולה להסב נזקים בשני הצדדים וההתמודדות המשותפת הזו היא מאוד חשובה."

התמונות באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב

כיתוב לתמונות:
'3D of the seafloor': הדמיה תלת מימדית של קרקעית צפון מפרץ אילת והסביבה ההררית.
'DSCF3813': פרופ' צבי בן-אברהם וגל הרטמן במהלך סקר איסוף הנתונים על ספינת המחקר עציונה של חקר ימים ואגמים.
'seafloor': צלקות על גבי קרקעית המפרץ המוסברות על ידי שברים פעילים.

———————————————————–

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. שלום, אני גרה באילת עם משפחתי בשכונת שחמון. איך ניתן לדעת אילו איזורים בדיוק באילת נמצאים בסיכון גבוה יותר? האם יש היכן לדלות את המידע?
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן