# בזכות רייצ'ל קרסון קמה התנועה הירוקה

> קרסון, שספרה המפורסם "האביב הדומם" הצית את זרעי התנועה הירוקה ברחבי העולם והניע ממשלות להגביל שימוש בחומרי הדברה שילבה את אהבת הכתיבה ואת החיבה לעולם החי בזכות מורה אחת טובה לביולוגיה "אף כי כל הגישות החדשות, עתירות הדמיון והיצירתיות לבעיית חלוקת כדור הארץ עם יצורים אחרים נשמע שוב ושוב, המודעות לפיה אנו עוסקים בחיים ובאוכלוסיות חיות וכל הלחצים והלחצים החוזרים, שגשוגם ונסיגתם. רק באמצעות לקיחתם בחשבון של כוחות חיים אלה…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/rachel-carson-the-mother-of-the-green-movement-2705147
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2014-05-27T00:00:53+03:00
- Modified: 2014-05-27T00:02:39+03:00
- Sections: דגים וסביבה ימית, נשים במדע, שמירת טבע
- Topics: חומרי הדברה, רייצ'ל קרסון, שמירת טבע

## Article

קרסון, שספרה המפורסם "האביב הדומם" הצית את זרעי התנועה הירוקה ברחבי העולם והניע ממשלות להגביל שימוש בחומרי הדברה שילבה את אהבת הכתיבה ואת החיבה לעולם החי בזכות מורה אחת טובה לביולוגיה "אף כי כל הגישות החדשות, עתירות הדמיון והיצירתיות לבעיית חלוקת כדור הארץ עם יצורים אחרים נשמע שוב ושוב, המודעות לפיה אנו עוסקים בחיים ובאוכלוסיות חיות וכל הלחצים והלחצים החוזרים, שגשוגם ונסיגתם. רק באמצעות לקיחתם בחשבון של כוחות חיים אלה ובאמצעות חיפוש דרך להנחות אותם ולתעל אותם לטובתנו נוכל לקוות להשיג איזון סביר בין עדרי החרקים לבינינו" את המשפט הזה כתבה רייצ'ל לואיז קרסון כחמישים שנה לפני שהדבורים החלו להעלם לפתע במיליונים בשל תסמונת קריסת הכוורות. הביולוגית הימית האמריקנית, הסופרת וחוקרת הטבע רייצ'ל לואיז קרסון, מפורסמת בזכות הקמת תנועה סביבתית גלובלית בזכות כתיבתה. היא נחשבת לאחת מהאנשים המשפיעים במאה ה-20. קרסון נולדה ב-27 במאי, 1907 בחווה משפחתית קטנה ליד ספירנגדייל, פנסילבניה. רייצ'ל הייתה הצעירה מבין שלושה ילדים. כילדה אהבה לבלות זמן רב ביערות ובנחלים ליד חוותה, ופיתחה אהבה גדולה לטבע. היא הפכה לסופרת ופרסמה את סיפורה הראשון בגיל 11 במגזין סנט ניקולס. קרסון למדה בבית הספר היסודי בספרינגדייל ולאחר מכן השלימה את לימודי התיכון בעיר הסמוכה פרנאסוס שבפנסילבניה וכשסיימה בשנת 1925, היא היתה המצטיינת מבין 44 תלמידי כיתתה. באותה שנה היא נכנסה לקולג' פנסיבלניה לנשים (כיום קולג' צ'טהאם) למגמת אנגלית מתוך מטרה להפוך לכותבת ואולם בזכות מורה טובה לביולוגיה בקולג' היא העבירה את ההתמחות שלה למדע זה. לאחר סיום לימודיה היא ניצלה מלגה שקיבלה ללימודי קורס קיץ במעבדה לביולוגיה ימית בוודס הול, מסצ'וסטס. שם התאהבה באוקיאנוס, שהפך מאוחר יותר לנושא של כמה מרבי המכר שכתבה. היא עברה ללמוד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס על בסיס מלגה שקיבלה לאחר סיום לימודיה בקולג' פנסילבניה) והשלימה את התואר השני בזואולוגיה ימית תוך כדי שירות כעוזרת הוראה וכמדריכה לביולוגיה במשרה חלקית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובאוניברסיטת מרילנד. הצטיינותה של קרסון הן בכתיבה והן בבילוגיה איפשר לה לזכות במשרה חלקית במשרד הדיג האמריקני ב-1935, בעבודה זמנית שבה כתבה תסריטי רדיו בנושא ביולוגיה ימית. מאמריה פורסמו באופן סדיר בבולטימור סאן ובעיתונים שהיו שותפים איתו בסינדיקציה. בין השנים 1936-1952 החלה לעבוד במשרה מלאה בשירות הדיג וחיות הבר (Fish and Wildlife Service (FWS)), שם עברה כמה תפקידים שסייעו לה לשייף את כישוריה ככותבת ועורכת. לבסוף היא מונתה לעורכת הראשית של חטיבת המידע. קרסון פרסמה את ספרה הראשון בשנת 1941: "רוח תת ימית" תמונה של חיי האוקיאנוס בעיני חובב טבע. ספרה השני "הים שסביבינו" פורסם בשנת 1951 וחקר את ההבטים הגיאולוגיים ואת מקורם של האוקיאנוסים. הספר זכה בפרס הספרים הלאומי, לאחר שמכר למעלה מ-200 אלף עותקים. בשנת 1955 עם סיום הספר "קצה הים (The Edge of the Sea) החלה קרסון להתמקד בדאגה הגבורת של השפעת כימיקלים וחומרי הדברה על הסביבה. הספר האחרון, ואולי המפורסם ביותר שלה "האביב הדומם" פורסם בשנת 1956. הוא העיר את החברה לדאגה לצורות חיים אחרות. קרסון היתה מודאגת מהשימוש בדשנים כימיים סינטתיים לאחר מלחמת העולם השניה. היא שינתה את המיקוד שלה במטרה להזהיר את הציבור אודות ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש לרעה בחומרי הדברה. בספר האביב הדומן, שיצא בשנת 1962 היא איתגרה את הפרקטיקות של מדעני החקלאות והממשלות וקראה לשינוי בדרך שבה המין האנושי רואה את עולם הטבע. קרסון הותקפה בידי התעשיה הכימית וכמה גורמים ממשלתיים כאלרמיסטית (מזכיר משהו?), אך היא יצאה באומץ להזכיר לכולנו כי אנו החלק הפגיע בעולם הטבע ואנו ניזוקים בדיוק כמו כל שאר המערכת האקולוגית. במאמר לרגל מלאת 50 שנה לספר "האביב הדומם" [כתב ד"ר אסף רוזנטל באתר הידען](https://www.hayadan.org.il/50-years-to-the-book-siletn-spring-141012): "הסופרת (רייצ'ל קרסון) הציגה סביבה מתה בגלל שימוש בקוטלי חרקים ובקוטלי עשבים (ובפרט DDT), נהרות ללא דגים, חורשים ללא פרפרים וציפורים, קרקעות רעילות ומעל לכל פגיעה באנשים. ללא משוא פנים וללא חשש הבהירה קרסון לציבור האמריקאי ולעולם כולו את הנזקים הסביבתיים שגורמים חומרי ההדברה הרעילים שברבות הימים חדרו לכל מערכות החיים ופגעו בכולם כולל באנשים. הספר שהפך מיד לרב-מכר גרם להלם בקרב ציבור הקוראים. חברות שעסקו בייצור חומרי הדברה רעילים ניסו להציגו כהבל ולהתעלם מהמסקנות המתבקשות. פוליטיקאים שניסו להיות אהודים על קהל בוחריהם הביאו ל"סקר נשיאותי" של הרעלים, סקר שכתוצאה מידית ממנו תוקנו כארבעים תקנות שמווסתות את הייצור והשימוש בקוטלי חרקים ובקוטלי עשבים. כאשר העידה בפני הקונגרס ב-1963, קראה קרסון לקיים מדיניות חדשה שמטרתה תהיה הגנת בריאות האדם והסביבה. קרסון נפטרה ב-1964 לאחר מאבק ממושך בסרטן השד. עדותה באשר ליופים ושלמותם של החיים ממשיכים לתת השראה על דורות חדשים של מגיני העולם החי וכל יצוריו. פסלה מוצב בפארק לאומי במרילנד. באותו הנושא באתר הידען: ["גורל התרבות האנושית ניצב על המאזניים, קיימות אינה רק עניין של בחירה, היא כורח"](https://www.hayadan.org.il/jo-confino-editor-of-guardian-sustainable-business-2405142/) [מארי אנינג – מגלת הדינוזאורים הטובה בהסטוריה](https://www.hayadan.org.il/mary-anning-2105141/)   - ["גורל התרבות האנושית ניצב על המאזניים, קיימות אינה רק עניין של בחירה, היא כורח"](https://www.hayadan.org.il/mary-anning-2105141/) - [מארי אנינג – מגלת הדינוזאורים הטובה בהסטוריה](https://www.hayadan.org.il/mary-anning-2105141/) - [מריה אנייסי (Maria Gaetana Agnesi)- למדה מתמטיקה כתחביב וכתבה את ספר הלימוד הראשון בחדו"א](https://www.hayadan.org.il/maria_gaetana_agnesi-1605146/) - [סופי ז'רמן – המתמטיקאית שסרבה לקבל כפרס פסל מזהב טהור](https://www.hayadan.org.il/marie-sophie-germain-2308098/) - [דורותי קרופוט הודג'קין, חלוצת הקריסטלוגרפיה בקרני X](https://www.hayadan.org.il/dorothy-crowfoot-hodgkin-1205140/)