# אטומים מרקדים ישמשו כביטים במחשבים קוונטיים

> נייצ'ר מדווח על ניסוי שבמסגרתו נכלאו אטומים בין קרני לייזר והחליפו את הספינים שלהם בו זמנית. אילו ניתן יהיה להפריד ביניהם ניתן יהיה להשתמש בשיטה למיחשוב קוונטי פיסיקאים במכון התקנים האמריקני הצליחו להניע אלפי אטומים הלכודים בין קרני לייזר להחליף ספינים עם שותפיהם בו זמנית. החילוף החוזר ונשנה, דומה לגרסה קוונטית של החלפת בני זוג באולם ריקודים, אך ארך רק 10 מילי שניות, עשוי יום אחד לאפשר איחסון פעולות לוגיות…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/quantum-square-dance
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2007-08-04T00:23:42+03:00
- Modified: 2021-08-04T15:23:09+03:00
- Sections: מיחשוב קוונטי
- Topics: מיחשוב קוונטי

## Article

נייצ'ר מדווח על ניסוי שבמסגרתו נכלאו אטומים בין קרני לייזר והחליפו את הספינים שלהם בו זמנית. אילו ניתן יהיה להפריד ביניהם ניתן יהיה להשתמש בשיטה למיחשוב קוונטי פיסיקאים במכון התקנים האמריקני הצליחו להניע אלפי אטומים הלכודים בין קרני לייזר להחליף ספינים עם שותפיהם בו זמנית. החילוף החוזר ונשנה, דומה לגרסה קוונטית של החלפת בני זוג באולם ריקודים, אך ארך רק 10 מילי שניות, עשוי יום אחד לאפשר איחסון פעולות לוגיות במחשבים קוונטיים, שבאופן תיאורטי יוכלו לפתור במהירות בעיות מסוימות שכיום לוקח למחשבי העל הטובים ביותר שנים, אם בכלל הם מסוגלים לפתור. בהודעה לעיתונות של מכון התקנים נמסר כי ריקוד האטומים, שעליו דווח בגליון 26 ביולי של כתב העת נייצ'ר מדגים היבטים מתקדמים של שימוש באטומים נייטרליים כביטים קוונטיים (qubits) לצורך איחסון ועיבוד נתונים במחשבים קוונטיים. הודות לתכונות המוזרות של מכניקת הקוונטים, ספר החוקים המשמש את החלקיקים הקטנים של החומר והאור, יוכלו מחשבים קוונטיים לספק כוח עצום ליישומים כגון פיצוח הצפנים המסובכים ביותר של ימינו. אטומים נייטרליים הם בין כתריסר המערכות שכעת בוחנים אותם ברחבי העולם כמועמדים לאחסן קיוביטים; האינטראקציה החלשה שלהם עם הסביבה עשויה לסייע בהפחתת טעויות החישוב. ניתן יהיה לבצע את המקבילה של חישובים קלאסיים מרובים בו זמנית בעולם הקוונטי" אומר טריי פורטו, חוקר במכון התקנים האמריקני (NIST) שמחקרו מתפרסם בכתב העת נייצ'ר. פורטו ועמיתיו "שכנעו" זוג אטומי רודיום המקוררים לטמפרטורה נמוכה במיוחד, להחליף מקומות ביניהם לסירוגין, תכונה שתוכל לשמש לאיחסון ולעיבוד נתונים במחשבים קוונטיים. במחשבים של היום, יחידת המידע הקטנה ביותר היא הספרה או הביט (פעם קראנו לזה סיבית), שיכול להכיל רק את אחד משני הערכים – אפס או אחת. ביטים אלה יוצרים את הבסיס למערכת איחסון הנתונים במחשב הדיגיטלי. כאשר משלבים את הביטים לקבוצה של שמונה במחשב אישי טיפוסי, הופכים ביטים אלו לבייט (או בתים). בעולם הקוונטי, במקום רק שתי אפשרויות – אפס או אחת, ניתן להגיע לטווח רחב של אפשרויות". אמר פורטו. כאמור מדובר בניסוי ראשוני משום שאין טעם בכך שאלפי אטומים ישמשו בו זמנית כקיוביטים, והרעיון הוא שניתן יהיה לשלוט בכל זוג אטומים. [להודעה לעיתונות של מכון התקנים האמריקני](http://www.sciencedaily.com/releases/2007/07/070725143630.htm)