הספר יצא לאור בתרגומו של עמנואל לוטם בהוצאת ספרית מעריב
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/232578232.html
מייקל קרייטון התמחה בדבר אחד. לקיחת ממצא מדעי או טכנולוגי אחד או כמה ממצאים, להוציא מהם את הגרעין ולבצע השלכה קיצונית של הפיתוחים הללו. כך היה עם האפשרות שאולי ניתן יהיה אי פעם לשלוף פיסת DNA של דינוזאורים ולשחזר ממנה את בעל החיים. נכון להיום המדענים לא מצליחים אפילו למצות DNA של ממותות שקפאו לפני כמה עשרות אלפי שנים, אלפית בלבד מהזמן המפריד בינינו לבין הדינוזאורים, אבל האקספטרפולציה הצליחה והפכה לסדרת סרטים.
כעת הוא מנסה למצוא את ההשלכה להשתלבותם של שלושה תחומים מדעיים וטכנולוגיים שונים, שלכאורה אין קשר ביניהם: הננוטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה והבינה המלאכותית המבוזרת – השייכת בכלל למדעי המחשב (הממומש באמצעות סוכנים, תחום שהופך להיות נפוץ עם התפשטות השימוש בפורמט XML ברשתות, למי שהדבר הזה אומר לו משהו). גם כאן יצא החיידק המלאכותי, שהוא גם סוכן הפועל בתוך הגוף וגודלו כמובן ננומטרי מכלל שליטה והתרבה עד כדי כך שעמד להשמיד את האנושות, וקרייטון, כמו בכל תרחיש בנוסח הוליוודי יודע לפתור את הבעיה השניה האחרונה.
הננוטכנולוגיה היא תחום חדש יחסית. אמנם את הקו הכללי התווה חתן פרס נובל בפיסיקה המנוח ריצ'ארד פיינמן עוד בשנות החמישים של המאה ה-20 אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים לפיתוחים של מערכות בגודל ננומטרי. בינתיים עדיין מדובר במערכות מגושמות יחסית אבל בעתיד הרעיון הוא לייצר אטום אחר אטום מכונות מסוג חדש לחלוטין, מכונות שיהיו להן תכונות מעורבות – הן של הפיסיקה הקונבנציונלית (היחסותית) והן של הפיסיקה הקוונטית.
כך למשל יוכל סוכן ננומטרי, רובוט בגודל של כמה עשרות אטומים, לחדור לזרם הדם, לחפש תאים פגומים ולהרוג אותם, וכך ניתן יהיה להלחם בגידולים סרטניים או לבצע את הפעולה של תאי הדם הלבנים הסוררים ולהלחם בנגיף האיידס.
אין אוניברסיטה בעולם שאין בה מחלקה לננוטכנולוגיה. הן לרפואה והן לתעשיות אחרות (מחשבים שהצמתים שלהם הם בגודל ננומטרי, מערכות בקנה מידה נראה לעין, אך הונדסו מחדש כך שהתכונות הפיסיקליות שלהם ישתנו (חיזוק גוף המטוס בלי להעלות משקל למשל). והדוגמאות הן רק כיד הדמיון הטובה של החוקרים, המצויידים במיקרוסקופט אלקטרונים כדי לזהות אותם.
קרייטון מביא אותנו לתפר שבין הננוטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה ומדעי המחשב ושואל מה יקרה אם הביוטכנולוגיה תייצר וירוס היודע לשכפל את עצמו, ואשר עקרונות התפשטותו לקוחים מהוירוסים הממוחשבים ויכולת הייצור תתאפשר בזכות הננו-טכנולוגיה. אם כל הדברים הללו יתנגשו ביחד, החיידקים המלאכותיים הללו יתרבו, יתפשטו ואולי גם יחסלו את האנושות.
לא נגלה לכם את הסוף אבל כמו בפארק היורה שם הדינוזאורים השתלטו והרגו את בני האדם, כאן התפרעו החיידקים הללו ואם לא יעצרו אותם הם יהרסו את כל כדור הארץ.
ספר המתח הזה אחראי בין היתכ לכך שפרלמנטים קיבלו באמת ובתמים החלטות הקוראות לממשלות של אותן מדינות (כולל ישראל) לקבוע חוקים שיפקחו על ניסויים בננוטכנולוגיה ובהנדסה גנטית גם אם המחיר יהיה בהאטת קצב הפיתוח. לפחות לגבי הננוטכנולוגיה, זו בודאות השפעת הספר שיצא לאור כעת בעברית בהוצאת ספרית מעריב
עמנואל לוטם, המתרגם הותיק של ספרי המדע הבדיוני והמדע הפופולרי לקח על עצמו את המשימה של הבאת ההתפתחויות הללו, שלרבות מהן יש בקושי מינוחים עבריים, לקורא העברי. למרות שהספר יצא במקורו האנגלי לפני למעלה משנה, הדבר אינו גורע, להפך, חלק מהטכנולוגיות המתוארות בו הבשילו בכיוון הנכון, אבל כמו בכל טכנולוגיה, מי שקובע אם היא טובה או רעה יהיה בסופו של דבר האדם. בין אם זה המפתח או המשתמשים במערכות הללו. נכון שרבים מדי חשים שהטכנולוגיה רצה מהר מדי, אבל מכיוון שהדבר אינו נתון לשליטתנו כפרטים, כל מה שנשאר הוא לנסות להתמודד עם הקצב.
