# עוני עלול להשפיע לרעה על גודל המוח בקרב ילדים ובני נוער

> זאת על-פי מחקר חדש שמצא שהבדלים בהכנסה ובהשכלה של משפחות נמצאים במתאם ישיר עם גודל המוח בילדים ובבני נוער. החוקרים טוענים כי הממצאים עשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות על המדיניות ומספקים טיעונים חדשים להתערבויות בסביבת עוני. עריכה: גילת סיימון חוסר שיוויון הולך ומחמיר בחברה מהווה מגפה במדינות רבות, כולל ארצות הברית, ופוליטיקאים, כלכלנים וגם מדענים מתדיינים בנוגע לגורמים ולפתרונות לכך. אולם ההשפעות של חוסר השיוויון עלולות להיות הרות גורל הרבה…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/poverty-may-affect-brain-size-0704158
- Author: גילת סיימון
- Published: 2015-04-07T00:01:33+03:00
- Modified: 2015-04-07T15:12:23+03:00
- Sections: המוח - מחלות קשות
- Topics: עוני, קליפת המוח

## Article

זאת על-פי מחקר חדש שמצא שהבדלים בהכנסה ובהשכלה של משפחות נמצאים במתאם ישיר עם גודל המוח בילדים ובבני נוער. החוקרים טוענים כי הממצאים עשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות על המדיניות ומספקים טיעונים חדשים להתערבויות בסביבת עוני. עריכה: גילת סיימון חוסר שיוויון הולך ומחמיר בחברה מהווה מגפה במדינות רבות, כולל ארצות הברית, ופוליטיקאים, כלכלנים וגם מדענים מתדיינים בנוגע לגורמים ולפתרונות לכך. אולם ההשפעות של חוסר השיוויון עלולות להיות הרות גורל הרבה מעבר לנגישות פשוטה להזדמנויות- זאת על-פי מחקר חדש שמצא שהבדלים בהכנסה ובהשכלה של משפחות נמצאים במתאם ישיר עם גודל המוח בילדים ובבני נוער. החוקרים טוענים כי הממצאים עשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות על המדיניות ומספקים טיעונים חדשים להתערבויות בסביבת עוני. מדענים יודעים מזה זמן רב כי ילדים ממשפחות ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר מצליחים יותר במספר מדדים קוגניטיביים, כולל ניקוד גבוה יותר במבחני אינטליגנציה IQ, בסוללות מבחנים של קריאה ושפה ובמבחנים המכונים מבחני תפקודים-מינהליים (פונקציה-ביצועית, הבודקים את היכולת למקד את תשומת הלב במשימה). מחקרים מאוחרים יותר גילו שאזורי מפתח במוח של ילדים ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר- כמו אזורים המעורבים בזיכרון או שפה- נוטים להיות גדולים יותר בנפח ואף מפותחים יותר. אולם, במחקרים אלה היו כמה מגבלות: ראשית, הם אינם מבחינים במידה מספקת בין מעמד סוציואקונומי לבין רקע גזעי, אשר בארה"ב קשים להפרדה משום שקבוצות שאינן-לבנות נוטות להשתייך לרמות גבוהות יותר של עוני. ושנית רק מחקרים בודדים מתייחסים להכנסה ולרמות ההשכלה של המשפחה כגורמים בלתי תלויים זה בזה, למרות שהם יכולים לפעול באופן שונה על התפתחות המוח של ילדים. לדוגמה, הכנסה עשוייה להיות אידיקטור טוב יותר למשאבים חומריים (כמו מזון בריא וטיפול רפואי) זמינים לילד, בעוד שהורים בעלי השכלה גבוהה יותר עשויים להיות מסוגלים לעורר טוב יותר את ההתפתחות האינטלקטואלית של ילדם. כדי להתקדם מעבר למגבלות אלה, קבוצת החוקרים במחקר הנוכחי סרקה מוחות של 1099 ילדים ובני נוער, מגיל 3 עד 20, תוך שימוש ב MRI. בדימות תהודה מגנטית (MRI) מתבצעת סריקה לא פולשנית של רקמות רכות, כגון המוח, המאפשרת המחשה מדוייקת של איברים פנימיים בגוף ללא חשיפה לקרינה מייננת. החוקרים, בהובלת קימברלי נובל מאוניברסיטת קולומביה ואליזבט סווול מבית החולים לוס אנג'לס לילדים, שתיהן מדעניות בתחום מדעי המוח המתמחות בהתפתחות ילדים, גייסו ואיתרו נבדקים מתשע אוניברסיטאות ובתי חולים. סריקות ה-MRI אפשרו לחוקרים למדוד את אזור שטח הפנים של הקורטקס הצרבראלי, השכבה החיצונית של המוח, בה רוב התהליכים הקוגניטיביים המתקדמים מתרחשים, כולל שפה, קריאה ופונקציות ביצועיות. הקורטקס - קליפת המוח- אחראי על עיבוד מידע, פיקוד מוטרי ומוקד החשיבה המודעת. כאמור, קליפת המוח מטפלת בפעולות קוגניטיביות גבוהות כגון דיבור, הבנת השפה וקבלת החלטות. הרקמה של קליפת המוח מורכבת מ-22 מיליארד תאי עצב. החוקרים בחרו למדוד את פני השטח הקורטיקליים משום שמחקר קודם הראה שאזור זה גדל במשך הילדות וגיל ההתבגרות בעוד המוח מתפתח, ובכך אזור זה הופך לאינדיקטור רגיש לכישורים אינטלקטואליים והתפתחותם. מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם העידו על כך שהקורטקס יכול לגדול כתוצאה מניסיון חיים, למרות שגורמים גנטיים עשויים להשפיע חלקית על הגודל הכולל שלו. החוקרים הוסיפו גם סוללה של מבחנים קוגניטיביים סטנדרטיים שנערכה לנבדקים וכמו כן לקחו דגימות דנ"א כבקרה לגורמים של גזע ומוצא גנטי. התוצאות, שפורסמו השבוע בכתב העת המקוון Nature Neuroscience, הראו שאזור שטח הפנים הקורטיקלי אכן נמצא בקורלציה עם מדדים שונים של סטטוס סוציואקונומי. מדד השכלת הורים- מספר שנות הלימוד של ההורים- הראה מיתאם לינארי עם שטח הפנים הכולל של האזור הקורטיקלי, במיוחד באזורי המוח המעורבים בשפה, קריאה ותפקודים מינהליים. בהערכה גסה, לילדים להורים עם השכלה תיכונית בלבד (12 שנות לימוד) היה אזור שטח פנים קורטיקלי קטן יותר ב-3% מילדים שלהוריהם השכלה אוניברסיטאית של 15 שנות לימוד ומעלה. החוקרים מצאו גם קורלציה משמעותית בין שטח פנים קורטיקלי לבין רמות הכנסה של המשפחה, שנעו בין 5000$ לשנה עד 300,000$ לשנה ואף למעלה מכך. המיתאם במדד זה לא היה לינארי. ברמות הנמוכות ביותר של ההכנסה, כל עלייה במדרגת ההכנסה הובילה לעלייה גדולה יחסית בשטח הפנים הקורטיקלי, בעוד שהשפעת רמת ההכנסה פחתה יותר ויותר ברמות הגבוהות של ההכנסה. בכל מקרה, ההבדל בין רמת הכנסה נמוכה לגבוהה הוא דרמטי לפי דברי החוקרות: לילדים ממשפחות שהכנסתן 25,000$ לשנה או פחות יש אזור שטח פנים קורטיקלי קטן יותר ב-6% בערך מאלו שהכנסת משפחתם עולה על 150,000$ בשנה. ממצא נוסף של החוקרים הוא ששטח הפנים הקורטיקלי קשור לביצוע של מספר מבחנים קוגניטיביים, במיוחד אלו המודדים זיכרון ותפקודים מינהליים. ממצא אחרון, נוגע לגזע ולמוצא אתני, גורס שלגורמים אלה אין השפעה על המדדים השונים. "הקשרים בין מעמד סוציואקונומי ומבנה מוח זהים בקרב נבדקים, ללא קשר לרקע הגזעי ומוצאם האתני" אומרת נובל. במחקר שפורסם החוקרים מזהירים כי למרות המתאמים הברורים שהתגלו בין מעמד סוציואקונומי לגודל הקורטקס הצרבלי, הסיבות לקורלציות עדיין אינן ברורות מספיק. מעמד סוציואקונומי נמוך עלול למנוע גידול של המוח עקב לחץ משפחתי, חשיפה גבוהה יותר לרעלנים סביבתיים או תזונה בלתי מספקת, בעוד שמשפחות ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר עשויות לספק יותר "תמריצים קוגניטיביים" לילדיהם. בכל אופן, החוקרים מצביעים על כך ששטח פנים קורטיקלי נמוך בקרב ילדים ממשפחות נמוכות-הכנסה- וההבדלים שיכולים להיגרם אפילו ע"י עלייה במדרגות הכנסה קטנות, מוכיחים שנקיטת אמצעים נוגדי-עוני עשויים להוביל להבדלים גדולים ומשמעותיים בגודל המוח ובהישגים אינטלקטואלים. "ההשתמעות של מדיניות ציבורית היא הרת גורל, לכל אורך הילדות ותקופת גיל ההתבגרות" אומרת נובל ומציעה שהעשרת סביבת הילדים ובני הנוער בכל שלב בהתפתחותם, עשוייה להוביל להבדל משמעותי ביכולותיהם. גם גורמים גנטיים שטרם נחקרו ואשר משפיעים על גודל המוח ונמצאים בקורלציה עם הכנסה יכולים לשחק תפקיד מרכזי בממצאים של המחקר הנוכחי, אומר איאן דירי, פסיכולוג באוניברסיטת אדינבורו בבריטניה, מומחה במחקריו על אינטליגנציה. הוא מצטט מחקר שנערך לאחרונה בו הסיקו החוקרים כי הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים משפיעים על מעמד סוציואקונומי. יחד עם זאת, מדענית מתחום מדעי המוח, מרתה פארה מאוניברסיטת פנסילבניה, אומרת שבמחקר הנוכחי יש התקדמות משמעותית באפיון השוני בהתפתחות המוח בין ילדים המשתייכים למעמד סוציואקונומי שונה ובכך הוא מהווה "צעד ראשון מכריע" בהבנת האופן בו רמות הכנסה והשכלה מעצבות את ההתפתחות האנושית. היא מסכימה עם כך שהמחקר מספק תמיכה משכנעת ברעיון של הקלה והפחתה של עוני בקרב ילדים. לדבריה, אפילו ללא מדעי המוח, השקעה של החברה בעוני בקרב ילדים הוא נושא מהותי וחיוני. אולם אם דימות של המוח מסייע למקד את תשומת הלב הציבורית בבעיית עוני בקרב ילדים- מה טוב! מקורות: [כתבה באתר המגזין סיינס](http://news.sciencemag.org/brain-behavior/2015/03/poverty-may-affect-growth-children-s-brains) [דימות תהודה מגנטי - ויקיפדיה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA) [קליפת המוח - ויקיפדיה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97)