# פוליטיקה בין-מעצמתית ב"מסע בין כוכבים" ומשמעותה

> העולם הפוליטי הסוער של "מסע בין כוכבים": הפדרציה, הקלינגונים, הקרדסים, הרומולנים והדומיניון. מאמר מאת משה גולדמן, על פי הרצאה בכנס "עולמות 2005".

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/politics-in-star-treck-part-1-281205
- Author: שירות הידען
- Published: 2005-12-28T00:00:00+02:00
- Modified: 2026-10-24T23:00:16+03:00
- Sections: סדרות טלוויזיה, סרטי מדע בדיוני, פנטסיה 2000
- Topics: מדע בדיוני, מסע בין כוכבים

## Article

מעוניינים להכיר את העולם הפוליטי הסוער של מסע בין כוכבים, מוזמנים להתפנק ולקרוא את המאמר שכתב ע"י משה גולדמן ומבוססת על הרצאה שהועברה בכנס "עולמות 2005" משה גולדמן , ISF המעוניינים להכיר את העולם הפוליטי הסוער של מסע בין כוכבים, מוזמנים להתפנק ולקרוא את סדרת הכתבות הקצרה והמשכילה שנכתבה ע"י משה גולדמן ומבוססת על הרצאה שהועברה בכנס "עולמות 2005" ונשאה את השם "התפתחות המערכת המדינית בעולם מסע בין כוכבים בראי מלחמת הדומיניון". החל בעונתו הראשונה של זיכיון "מסע בין כוכבים", וכלה בגלגוליו האחרונים, היוו נושאים חברתיים ופוליטיים את אחד מעמודי הטווח העיקריים שלו. במסגרת זו, אחד הדגשים העיקריים ניתן לתחום הפוליטיקה הבינלאומית. הקלינגונים, הרומולנים, הקרדסים ועוד גזעים רבים וטובים, שימשו פעמים רבות לעיסוק בסוגיות של מלחמה ושלום, דיפלומטיה, בריתות והפרתן ופוליטיקת עוצמה. מטרתו של מאמר זה היא כפולה. ראשית, תוצע כאן האפשרות לראות את ההתנהגות הפוליטית של מעצמות "מסע בין כוכבים" מבעד למסגרת תיאורטית. בהקשר זה, הטענה העיקרית תהיה כי התנהגות המעצמות המדיניות ביקום שברא רודנברי אינה תואמת לדימוי העתיד האוטופי שמוצמד, בדרך כלל, לסדרות "מסע בין כוכבים". אדרבא, מאמר זה ינסה להמחיש כיצד דפוס התנהגותן תואם דווקא את מאפייני אסכולת החשיבה הפסימית בחקר היחסים הבינלאומיים, "הריאליזם". בפרט, תנותח המערכת המדינית בעולם "מסע בין כוכבים" על פי תיאוריית "הריאליזם ההגנתי" של החוקר קנת' וולץ. שנית, מאמר זה ינסה להציע משמעות לדפוס התנהגות זה, כפי שהוא מופיע בסדרות השונות. הטענה העיקרית שתובע כאן היא שבניגוד ליצירות ספרותיות וקולנועיות רבות אחרות, רק לעתים רחוקות מהווים האויבים ביקום "מסע בין כוכבים" רוע מוחלט. למעשה, זהותו של גזע או מעצמה מדינית כ"טוב" או "רע" נקבעת, לרוב, על פי מצב יחסיו הדיפלומטיים עם הפדרציה ברגע נתון. על ידי המעבר של גזעים מעמדת אויבים לעמדת בעלי ברית, ובחזרה, מעודדים יוצרי "מסע בין כוכבים" השונים את הצופים לחשוב על מצב היחסים הבינלאומיים בעולמנו האמיתי, ועל הדימויים שבעזרתם בני אדם נוטים לחשוב על אויביהם, אם או בלי הצדקה. אמנם, דפוס זה של התנהגות המעצמות מתאים, כך נראה, לכל גלגוליה של "מסע בין כוכבים". ברם, מאמר זה משקיף על ההיסטוריה המדינית של עולם "מסע בין כוכבים" כמי שמתחילה בימי הסדרה המקורית, וממשיכה בקו ליניארי עד לשיא שמגיע בימי "מסע בין כוכבים: חלל עמוק תשע". על כן, תיערך התייחסות לפוליטיקה הבינלאומית בעולם "מסע בין כוכבים" כפי שהיא משתקפת בסדרה המקורית וב"מסע בין כוכבים: הדור הבא", וחלק ניכר מן הדיון יוקדש לתפקידה של "חלל עמוק תשע" (ו"מלחמת הדומיניון", בפרט) בתיאור העולם המדיני של "מסע בין כוכבים". "מסע בין כוכבים: וויאג'ר" וכן "אנטרפרייז" ייוותרו מחוץ לדיון, בשל ריחוקן מציר ההתפתחות הליניארי של שלושת הסדרות הראשונות. מדע היחסים הבינלאומיים ותיאוריית ה"ריאליזם ההגנתי" ( קריאת חלק זה מומלצת לשם הבנת הרקע התיאורטי אשר ישמש בהמשך המאמר לניתוח הפוליטיקה הבין מעצמתית בעולם "מסע בין כוכבים". ברם, ניתן לדלג עליו ללא חשש. מכל מקום, אל בהלה ! שאר המאמר הרבה פחות "כבד" ). הדיסציפלינה האקדמית של היחסים הבינלאומיים שמה לה למטרה למצוא דפוסי חוקיות בעולם הפוליטיקה הבינלאומית, ולנסחם בעזרת תיאוריות. תחום אקדמי זה מתיימר להיות מדעי, אך כשאר מדעי החברה הוא איננו מדע מדויק. בפועל, התפתחו בתחום זה מספר אסכולות מחשבה ומחקר, או פרדיגמות. לכל פרדיגמה מספר הנחות יסוד המשותפות לתיאוריות שונות המשויכות אליה. אחת הפרדיגמות המרכזיות בתחום היחסים הבינלאומיים, למשל, היא הפרדיגמה הליברלית. זוהי פרדיגמה "אופטימית". היא מניחה כי מדינות יכולות לשתף פעולה זו עם זו למען תועלת הדדית (שאינה בהכרח צבאית). כמו כן, היא מניחה כי מדינות יכולות להגיע, בתנאים מסוימים, לידי מצב של שלום קבוע, בו מלחמה לא תהייה עוד בגדר אפשרות. למעשה, אחד מאבותיה הפילוסופיים של פרדיגמה זו, עמנואל קאנט, בחיבורו "השלום הנצחי" (1795), חזה כי מדינות העולם יוכלו לשמר את השלום העולמי אם יתאחדו בהדרגה ל"פדרציה של רפובליקות". אם כך, ניתן לראות, בחיתוך גס, את "פדרציית כוכבי הלכת" של רודנברי כהתגשמות משנתו הליברלית של קאנט. ברם, התיאוריה שתוצע כאן על מנת לספק הסבר להתנהגותן המדינית של מעצמות "מסע בין כוכבים" שייכת דווקא לפרדיגמה עיקרית מנוגדת, "הריאליזם". פרדיגמה זו רואה את עולם היחסים הבינלאומיים כמי שנמצא ב"מצב מלחמה" קבוע. כלומר, גם אם מדינות אינן נמצאות, בפועל, במלחמה זו עם זו, הרי שהאפשרות למלחמה תמיד תישאר קיימת. בשל כך, המדינות השונות יעמידו את נושאי הביטחון בראש סדר העדיפויות שלהן. בריתות והסכמי שלום ייערכו וישמרו רק לשם תועלת עצמית, ביטחונית. אחד מחוקרי היחסים הבינלאומיים הריאליסטים החשובים ביותר, קנת' וולץ ( Kenneth Waltz), פיתח תיאוריה הידועה בשם "הריאליזם ההגנתי" אשר טוענת כי המערכת הבינלאומיות מעודדת את המדינות לשאוף לאיזון בין עוצמתן לעוצמת שאר המדינות. מכאן שהדרך הטובה ביותר לשמר מצב של אי-לוחמה לזמן ממושך ככל הניתן, היא קיומם של שני גושים שווים לזה לזה בעוצמתם במערכת הבינלאומית. על כן, וולץ ממשיך ומגיע למסקנה שמערכת דו-קוטבית (בה שתי מעצמות אשר להן עוצמה רבה מכל שאר המדינות) תהיה יציבה יותר ממערכת רב-קוטבית (אשר בה מספר מעצמות השוות בקירוב זו לזו בעוצמתן). ראיות, לכאורה, ליתר היציבות של מערכת דו-קוטבית לעומת מערכת רב-קוטבית ניתן למצוא בהיסטוריה של מאתיים השנים האחרונות. באירופה של המאה ה- 19 התקיימה מערכת רב-קוטבית (שכללה את המעצמות בריטניה, צרפת, רוסיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, פרוסיהגרמניה ובמידה פחותה האימפריה העות'מאנית ואיטליה). מערכת זו דרשה איזון מתמיד של בריתות על מנת לשמר את יציבותה. למרות שמרבית המאה ה- 19 התאפיינה בתקופות של שלום או מלחמות מוגבלות, יחסית, בסופו של דבר הגיעה מערכת זו לידי פירוק עצמי מוחלט בשתי מלחמות העולם. לעומת זאת, המערכת הדו-קוטבית שהתקיימה בימי "המלחמה הקרה" בין ארצות הברית לברית המועצות, נותרה יציבה ובסופו של דבר פסה מן העולם ללא מלחמה ישירה בין המעצמות. מערכת המעצמות ביקום "מסע בין כוכבים" כמו בכדור הארץ של מאות השנים האחרונות, גם בגלקסיית שביל החלב של המאות ה- 23 וה- 24 ישנה לפחות מערכת מדינית אחת. המעצמות העיקריות לאורך ההיסטוריה של מסע בין כוכבים הן פדרציית כוכבי הלכת, האימפריה הקלינגונית, אימפריית הכוכבים הרומולנית, והאיחוד הקרדסי. יש לציין כי מעצמות נוספות קיימות ברביעים אלפא ובטא, כמו למשל האסיפה הת'וליאנית, הקונפדרציה של הברין, ההגמוניה של הגורן, הזנקת'י והשליאק. עם זאת, התייחסות הסדרות למעצמות אלה היא פחותה בהרבה, ופעמים רבות נאמר עליהן כי הן "בדלניות". כמו כן, בדרך כלל קשה להעריך את כוחן ביחס למעצמות "הרגילות". לכן, למרות ש"הריאליזם ההגנתי" תובע התייחסות לעוצמת כל המדינות במערכת, הניתוח שלהלן יעסוק רק במעצמות שההתייחסות אליהן ביקום "מסע בין כוכבים" כמכלול היא משמעותית. בסדרה המקורית נחשפים הצופים למערכת רב-קוטבית ובה שלוש מעצמות: הפדרציה, ואימפריות הקלינגונים והרומולנים. נראה כי המאה ה- 23 היא תקופה בלתי יציבה, גם אם מלחמה בסדר גודל רב לא פרצה בפועל. הפדרציה מוצגת כמי שמסוכסכת עם שתי המעצמות האחרות, מה שמציב אותה בעמדת נחיתות קשה. עם זאת, הפסקת אש בין הפדרציה לקלינגונים נכפית לאחר תקופה של מתיחות ע"י ידי גזע האורגנים. כמו כן, יש לזכור כי חוסר משוער בתיאום ואמון הדדי בין האימפריה הקלינגונית לבין האימפריה הרומולנית היה הופך מתקפה משולבת על הפדרציה למורכבת ומסוכנת לכל אחת מהן. אמנם, ב- 2268 נחתמה, ככל הנראה, ברית בין הקלינגונים לבין הרומולנים שכללה חילופי טכנולוגיה הדדיים (מתקן הסוואה רומולני תמורת דגם ספינות קלינגוני), אך נראה שזו התפרקה במהירות. היחסים בין הקלינגונים לבין הרומולנים נעשו אף הם עוינים באופן מובהק. ב- 2293 נערכת פסגת קיטומר ובכך מתחיל תהליך יצירתה של ברית אסטרטגית בין הפדרציה לבין הקלינגונים. יש לשים לב לעובדה שברית זו, לכשעצמה, אינה מייצבת בהכרח את המערכת. על פי וולץ, כזכור, דרוש איזון בין שני גושים יריבים במערכת לשם השגת יציבות יחסית. הברית בין הקלינגונים לפדרציה השיגה את ההפך- האימפריה הרומולנית הבודדה הועמדה מול גוש מאוחד של שתי מעצמות עוינות לה. בהינתן סיטואציה בה העוינות תוביל למשבר של ממש, הפדרציה והקלינגונים יתפתו לצאת למתקפה משותפת על מנת להסיר את האיום הרומולני "אחת ולתמיד". ברם, למרות התגברות העוינות והחיכוכים, מלחמה בסדר גודל רב בין ברית הפדרציה והקלינגונים לבין הרומולנים לא התרחשה גם במאה ה- 24 הידועה. מנקודת ההשקפה של הריאליזם ההגנתי, ניתן להסביר יציבות זו על ידי הצטרפותה של מעצמה רביעית למשחק הכוחות המערכתי. "האיחוד הקרדסי" ביסס את כוחו בזמן כלשהו בין סיומה של הסדרה המקורית לבין תחילתה של "מסע בין כוכבים: הדור הבא", כלומר, במחצית הראשונה של המאה ה- 24. מדיניות הכיבושים בה נקטו הביאה את הקרדסים, ככל הנראה, לסכסוכי גבולות עם הקלינגונים והפדרציה. החרפת יחסים זו מתרחשת בד בבד עם החרפת היחסים בין הרומולנים לבין שתי מעצמות אלו. מספר אירועים משמעותיים לעניין זה הם: תקרית טומד בין הפדרציה לרומולנים שגבתה מחיר דמים רב. בעקבותיה נחתם הסכם אלז'רון שמונע מן הפדרציה לפתח טכנולוגיית הסוואה (2311); נפילתה של האנטרפרייז C תוך הגנה על המוצב הקלינגוני נרנדרה III מפני התקפה רומולנית (2344); כוחות רומולנים תוקפים והורגים כ- 4000 קלינגונים בקיטומר (2346); כוחות קרדסיים הורגים 100 אזרחים על מושבת הפדרציה סטליק III, אותה הם חושבים לבסיס צבאי (2347). נראה, אם כן, כי לקראת תקופת "הדור הבא" המערכת הרב-קוטבית מתאזנת בשני גושים דומים בעוצמתם. הברית בין הפדרציה והקלינגונים מתחזקת לנוכח האירועים, אך מולם עומדות כעת שתי מעצמות בעלות משקל, האימפריה הרומולנית וגם האיחוד הקרדסי. במצב זה הפדרציה והאימפריה הקלינגונית יחששו להשתמש בכוחן המשותף לשם מיגור האיום הרומולני, מחשש שהקרדסים יחושו לעזרת הרומולנים, וכך גם ההפך. ניתן לשער, אם כן, שהופעת האיחוד הקרדסי ככוח משמעותי ברביע מנעה מלחמה גדולת היקף לאורך כל תקופת "הדור הבא", וזאת למרות המצב המתוח אל מול הרומולנים. למרות היציבות היחסית, נראה כי חששותיו של וולץ בקשר למורכבותה וחוסר יציבותה של מערכת רב-קוטבית מתממשים ביקום "מסע בין כוכבים". הרומולנים והקרדסים לא משכילים להפוך את הברית "הטבעית" ביניהם לברית רשמית. תחת זאת, מנסים הרומולנים והקרדסים לשנות את הסטטוס קוו. הם מתנהגים כמעצמות רוויזיוניסטיות (כפי שהיו, למשל, מעצמות הציר בטרם מלחמת העולם השנייה). להלן מספר עדויות בולטות לכך (מספרי העונות והפרקים הם מתוך "הדור הבא"): -עוד טרם לחתימה על הסכמי קיטומר ב- 2293, מנסים הרומולנים לחבל ביחסי הפדרציה והקלינגונים, על ידי שותפות בקנוניה שהביאה לחיסולו של הקנצלר גורקון וניסיון ההתנקשות הכושל בנשיא הפדרציה. ("מסע בין כוכבים 6: הארץ הלא נודעת") -ב- 2367 נמצאות עדויות לכאורה לכך שהקרדסים מתחמשים ומתכוננים למלחמה. (4X12, "הפצוע" The wounded) -הרומולנים התערבו במלחמת האזרחים הקלינגונית בשנים 2367-2368 לטובת בית דוראס, בתקווה שיוכלו לנצל את ההתפתחויות לטובתם. התערבותם נבלמת, והקנצלר גאורון מבטיח את מקומו. (5X01, 4X26, "גאולה" Redemption) - מאוחר יותר באותה השנה הרומולנים מנסים לנצל את יוזמתו של ספוק לאיחוד בין הוולקנים לבינם, על מנת להשתלט על וולקן, ונכשלים. (5X08, 5X07, "איחוד" Unification) -ב- 2369 הקרדסים מנסים להשתלט, ללא הצלחה, על מערכת "מינוס קורווה" של הפדרציה. (6x10, 6x11 "שרשרת הפיקוד" Chain of Command) בניגוד לדוגמאות אלימות אלה של ניסיונות רוויזיוניזם, הרי שהקרדסים נקטו גם בשיטה בלתי אלימה אך יעילה לא פחות לשינוי הסטטוס קוו: שיחות שלום. בסופו של דבר שיטה זו הניבה תוצאות משמעותיות הרבה יותר מהשיטות האלימות וב- 2370, עונתה השביעית של "הדור הבא", מגיעים הפדרציה והקרדסים להסדר מלא הכולל את יצירתו של אזור מפורז (7X20, "קץ המסע" (Journey’s End אם להאמין להשקפתו של וולץ, הרי שלהתהדקות היחסים בין הפדרציה לבין הקרדסים יכולות להיות דווקא השפעות שליליות חמורות על יציבות המערכת. הגושים היריבים אינם ברורים יותר. התפתחויות שליליות אפשריות יכולות לכלול: התערערות ביטחונם של הרומולנים או הקלינגונים; לחילופין, נטייה רבה יותר מצד הקלינגונים לתקוף את הרומולנים, שסיכוייהם לקבל עזרה מהקרדסים פוחתים; וכמובן, סכנה להתערערות היחסים בין הפדרציה לבין הקלינגונים, שתיגרם בעקבות סכסוך קלינגוני-קרדסי (כפי שאכן קרה בפועל, ראה להלן). ברם, אל שינוי זה בסטטוס קוו הצטרף במהרה שינוי רדיקלי בהרבה, הופעת הדומיניון. במקביל לשתי עונותיה האחרונות של "הדור הבא", מתחולל בשתי עונותיה הראשונות של "חלל עמוק תשע" תהליך אשר משנה את המערכת המדינית ביקום "מסע בין כוכבים" מן היסוד. בפרק הראשון של הסדרה, "שליח" (Emissary), מתגלה חור התולעת היציב לרביע גמא. הפדרציה וכן גזעים נוספים מתחילים לחקור את האזור "החדש" של החלל, ולצור קשר עם הישויות הפוליטיות הנמצאות בו. בכך גדל פיסית תחום המערכת המדינית של יקום "מסע בין כוכבים", ונוספות אליו חברות רבות חדשות. קיומו של גזע "המשתנים", מייסדי ושליטי הדומיניון, נרמז עוד בעונה הראשונה של הסדרה, בדמות תהיותיו של קצין האבטחה הראשי אודו אודות מקורותיו (ראויים במיוחד לציון הפרק ה- 12 לעונה הראשונה, "מערבולת" (Vortex), וכן הפרק ה- 12 לעונה השנייה, "המחליף" (The Alternate). הדומיניון עצמו מוזכר לראשונה בפרק ה- 7 לעונה השנייה, "חוקי רכש" (Rules of Acquisition). בפרק סוף העונה, "הג'מ'האדאר" (The Jem'Hadar), ובפרק הכפול הפותח את העונה השלישית, "החיפוש" (The Search), הופך הדומיניון לחלק גלוי ורב משמעות של המערכת המדינית ביקום "מסע בין כוכבים". הדומיניון הוכיח במהלך הסדרה את היותו בעל עוצמה רבה יותר מכל אחת מהמעצמות הותיקות במערכת בנפרד (יש לזכור שעיקר "מלחמת הדומיניון" התנהל בין הפדרציה, הקלינגונים והרומולנים לבין הקרדסים וכוחות מוגבלים בלבד של הדומיניון- עיקר עוצמת הדומיניון נותרה ברביע גמא). הצטרפותו של הדומיניון למערכת, אם כן, שינתה אותה ממערכת רב-קוטבית למערכת חד-קוטבית, שבה מעצמה אחת היא בעלת עוצמה רבה מכל השאר. דוגמאות למערכת מסוג זה הן מועטות בהיסטוריה האנושית המודרנית, והן מאתגרות את התיאוריה של וולץ, שלא התייחס במקור לאפשרות קיומן. העיסוק במערכת מסוג זה הוא אף רלוונטי לשנות התשעים, בה שודרה "חלל עמוק תשע", שכן בעשור זה עלתה ארצות הברית למעמד של מעצמת-על יחידה לאחר תום המלחמה הקרה. הפיכתה של המערכת המדינית בעולם "מסע בין כוכבים" לחד-קוטבית, מערערת לחלוטין את ההסדרים והאיזונים הקודמים, ומחייבת כל אחת מן המעצמות לשקול מחדש את מעמדה האסטרטגי ואת הבריתות וההסדרים שלה. התקופה שבטרם ובמהלך מלחמת הדומיניון ידעה תהפוכות רבות במהלכיהם, התנהגותם ונאמנותם של: הפדרציה, הקלינגונים, הקרדסים והרומולנים, כמו גם ישויות פוליטיות נוספות במערכת (ראה הרחבה בכתבות הבאות). הערה: יש לשם לב לקיומה של מעצמת-על נוספת ביקום "מסע בין כוכבים", הלא היא גזע הבורג. הבורג אמנם הופיעו כבר בעונה השנייה של "הדור הבא" (2X16, "קיו מי?" (Q Who, אך הם לא הפכו לחלק קבוע ומתמשך של המערכת המדינית שבה נמצאת הפדרציה. השפעת הבורג דומה יותר להשפעתו של אסון טבע: הסכנה שהם מציבים היא גדולה וממשית, אבל פעילותם קצרה בזמן ובהיקף, לפחות בתקופת "הדור הבא" ו"חלל עמוק תשע". לא ניכרים סימנים לכך שהמעצמות הותיקות שינו באופן מהותי את התנהגותן בעקבות הופעת הבורג, ועל כן הניתוח כאן אינו מתייחס אל גזע זה. [אתר המדע הבדיוני ISF](http://www.isf.co.il) ## טובים ורעים: הקלינגונים והקרדסים משה גולדמן, ISF ההתייחסות לגזעים ב"מסע בין כוכבים" כ"טובים" או "רעים" – המשחק הגדול העיסוק של סדרות "מסע בין כוכבים" בנושאי פוליטיקה בין לאומית היה, כאמור, משמעותי עוד מימי הסדרה המקורית. ברם, בימי הסדרה המקורית ובעונותיה הראשונות של "הדור הבא" העיסוק בכך היה בעיקרו סביב פרקים בודדים, ולא חלק מסיפור עלילתי מתמשך ומתפתח. על כן, עבר זמן רב עד שהמפה המדינית של עולם זה התעצבה לכדי תמונה ברורה ומורכבת, כמו זו שכבר ניתן היה לזהות במחצית השנייה של "הדור הבא". (לשם המחשה, גזע הקרדסים, אשר בדיעבד ניתנת לו במאמר זה משמעות עצומה לשימורה וכן לערעורה האפשרי של היציבות הפוליטית ביקום "מסע בין כוכבים", הופיע לראשונה רק בעונה הרביעית של "הדור הבא"). עם זאת, כבר בימי הסדרה המקורית ניתן לזהות מוטיב חוזר של התייחסות אמביוולנטית אל "האנשים הרעים". פעם אחר פעם הסדרות מעודדות את הצופים לשקול את התפיסות המוקדמות שלהם לגבי אלו אשר נתפסים כ"אויבים" או "ידידים". השאלה שמתעוררת היא, האם האויבים שלנו הם "רעים" מפני שיש בהם פגם מושרש ומהותי, או שמא המציאות הטרגית של הפוליטיקה היא שהציבה אותם כנגדנו? התשובות בדרך כלל אינן נחרצות לכאן או לכאן, ונגלה בפנינו עולם שבו גווני האפור גוברים על גווני השחור והלבן - בניגוד למה שניתן לצפות לו במבט ראשוני. לקראת תקופת "חלל עמוק תשע", הפך מוטיב זה לנפוץ ושיטתי הרבה יותר. החל בעונתה הראשונה ועד לפרקיה האחרונים מתעתעת הסדרה בתפיסותינו לגבי זהות "הטובים" וה"רעים". כל אחד מהגזעים הותיקים ביקום "מסע בין כוכבים", עבר במהלך "חלל עמוק תשע" מסטטוס של בעל ברית לסטטוס של אויב, ובחזרה, לפחות פעם אחת. גם מקומה של הביקורת העצמית כלפי הפדרציה לא נפקד. יתר על כן, הסדרה בונה את ההזדהות של הצופים עם כל אחד מן הגזעים, ומספקת לו סיבות רבות לשנוא אותו באותה המידה. התוצאה היא עולם שבו לא תמיד ברור מהו המעשה הנכון, מיהו ידיד ומיהו אויב, ומהו הגבול בין שימור עצמי לבין היעדר מוסר. בערך כפי שהמצב הוא בעולם האמיתי. הקלינגונים המהפך ביחס אל הקלינגונים הוא אולי המשמעותי ביותר בתולדות יקום "מסע בין כוכבים". החל בהופעתם הראשונה בפרק "שליחות של חסד" (Errand of Mercy) בעונתה הראשונה של הסדרה המקורית, תוארו הקלינגונים בדרך כלל כאויבים בלתי מתפשרים. למרות זאת, בסרט השישי של הסדרה, החותם את מסעותיהם של חברי הצוות המקורי, מתחילים הפדרציה והקלינגונים בתהליך של שלום. בתקופת "הדור הבא" היחסים בין הקלינגונים לפדרציה הם כבר, לרוב, כאלו של כבוד הדדי ושותפות אסטרטגית. בקרב חובבי הסדרה התפתחה הערצה ואהדה כלפי הקלינגונים ותרבותם. הסרט "מסע בין כוכבים 6: הארץ הלא נודעת" עוסק, ברמתו הרעיונית, בעיקר בשאלת היכולת לפייס בין עמים, ולעבור מיחסי עוינות לידידות. למרות סימני השאלה הגלויים, בסופו של דבר מתייצבים הכותבים באופן רשמי לצדם של מצדדי השלום. ברם, מתחת לפני השטח עולות שאלות נוספות שנשארות פתוחות. מהי משמעותו של השלום? האם הקלינגונים "שינו את דרכם הרעה"? האם החלטתם "לפנות לדרך השלום" אינה אלא החלטה אסטרטגית לאור "אסון צ'רנוביל" שלהם בירח פרקסיס? ואם שלום עם הקלינגונים אפשרי למרות שאלו לא שינו את דרכם, מהו אותו הדבר שיצר את הסכסוך מלכתחילה? אם כן, כזה הוא המצב ביחס לקלינגונים בעונותיה הראשונות של "חלל עמוק תשע". עונות אלה משמרות את היחס אל הקלינגונים שנקבע ב"הדור הבא". קרי, הקלינגונים הם אמנם הפכפכים ומהירי חמה, ורחוקים מערכיה של הפדרציה, אך השלום עמם חזק, מחייב ונקבע בדם כפי שמתואר בסדרת "הדור הבא" (3X15 "אנטרפרייז של ימי אתמול" Yesterdays Enterprise, בסדרת "הדור הבא"). בעונותיה הראשונות של "חלל עמוק תשע", יש אמנם קלינגונים "רעים" (כמו לורסה ובט'ור, הממשיכות כבר בפרק השלישי של הסדרה את חיפושיהן מ"הדור הבא" אחר דרכים להשתלט על האימפריה הקלינגונית), אך לעומת זאת "נבלים" מן הסדרה המקורית כמו קור וקאנג מתוארים בפרק, 2X19 "שבועת דם" (Blood Oath), כידידיה בעלי הכבוד של דקס. המפנה הגדול מגיע בתחילת העונה הרביעית (4x01, 4x02 "דרך הלוחם" The Way of the Warrior). הקלינגונים מחליטים לתקוף את קרדסיה, בתואנה שהנהגת קרדסיה הוחלפה על ידי "מייסדים" מן הדומיניון. הפדרציה מסרבת לקבל עילה זו, ומסייעת לחבריי מועצת הדטופה הקרדסית השלטת להימלט מיד התוקפים. בתגובה, מבטל ראש המועצה העליונה הקלינגונית, גאורון, את הסכמי קיטומר. למרות עשורים של שלום מסתבר שלפדרציה יש עדיין סיבה טובה לחשוש מהקלינגונים, והללו חוזרים באחת למעמד רשמי של "רעים". וורף מסביר את התנהגות הקלינגונים בכך שהצמא לכיבושים נעשה שוב דומיננטי בקרב בני עמו. ברם, האם זו הסיבה האפשרית היחידה? האם אין לקלינגונים סיבה אמיתית לחשוש מההתקרבות ביחסים בין הפדרציה לקרדסים, בה בשעה שהרומולנים חולקים עם הפדרציה טכנולוגיית הסוואה (לשימוש ה"דפיינט")? האם לא הגיוני להניח שאולי "המייסדים" הצליחו להסתנן להנהגת קרדסיה, כפי שהסתננו להנהגת הטאל-שיאר הרומולני חצי שנה קודם לכן? והאם לא צודקים הקלינגונים בכעסם כלפי הפדרציה, שמסייעת לאויביהם? בתחילת העונה החמישית, בפרק "אפוקליפסה עולה" (Apocalypse Rising), מתגלה כי הגנרל הקלינגוני מרטוק, שהיה מיוזמי ומעודדי הפלישה לקרדסיה, הוחלף למעשה על ידי משתנה. הייתה כאן "הזדמנות" לטהר את שמם של הקלינגונים, להציגם כמי שרק הולכו שולל על ידי הדומיניון. ברם, "הזדמנות" זו "מפוספסת" בכוונה תחילה, שכן גאורון מכריז כי משעה שהקלינגונים יצאו לקרב, הם לא ישובו ממנו. למעשה, אחד הפרקים המשמעותיים ביותר ב"חלל עמוק תשע" לתיאור זוועות המלחמה, (5X04 "אף לא הקרב לחזקים" Nor the Battle to the Strong), מתרחש רק לאחר פרק זה, והאויבים בו הם הקלינגונים, לא הדומיניון. הללו משיבים את הסכמי קיטומר על כנם וחוזרים למעמד של בעלי ברית רק כאשר מתברר שהקרדסים הצטרפו לדומיניון. באופן אירוני, העילה המקורית של הקלינגונים לפלישה מגשימה את עצמה. בהמשך הסדרה משמשים הקלינגונים בעלי ברית נאמנים לפדרציה במאבק מול הדומיניון. ברם, קשה להשתחרר מהתחושה שבעלי ברית אלו היו אויבים רק זמן קצר קודם לכן, ועובדה זו מוסיפה למורכבות של "מלחמת הדומיניון". בשלב זה של הסדרה "הקלינגוני הייצוגי" (פרט לוורף, כמובן) הוא הגנרל מרטוק האמיתי, שחולץ מהשבי. בניגוד לגאורון החלקלק, מוצג מרטוק כקלינגוני "טוב". לקראת סוף הסדרה הוא אף הופך לקנצלר במקומו. יש מי שעשוי לחשוב כי הדבר יוביל ל"עידן חדש" נוסף ביחסים בין הפדרציה לקלינגונים, אך אחת מן הסצנות בפרק הסיום מטילה בכך ספק, בצורה מרומזת. בסצינה זו מתאספים קפטן סיסקו, אדמירל רוס ומרטוק לשתות יין דם על אדמת קרדסיה המובסת. ברם, בעוד מרטוק שמח לשתות לרגל הניצחון, מאבדים סיסקו ורוס את צימאונם למראה ההרס והמוות. מרטוק נותר לשתות לבדו, ומסנן בין שיניו בזלזול, "בני-אדם". הקרדסים המשחק בזהותם של הקרדסים כ"רעים" או "טובים" הוא, ללא ספק, האינטנסיבי ביותר בתולדות "מסע בין כוכבים" ואולי אף המעמיק ורחב ההיקף שבהם. החל בהופעתם הראשונה בפרק ב- 12 לעונתה הרביעית של "הדור הבא", "הפצוע" (The Wounded), היה זה נושא עיקרי של העיסוק בהם. בפרק זה, כזכור, נאלץ אובר'איין להעמיד את רגשותיו השליליים כלפי הקרדסים אל מול חובת צי-הכוכבים לשמר את הפסקת האש מולם. פיקארד מצידו, למרות שהוא מונע מקפטן מקסוול לדרדר את היחסים בין הפדרציה לקרדסים לכדי מלחמה, מודע לכך שהקרדסים אכן פועלים להתחמשות. נוסף על כך, משמשים הקרדסים, ובני זוגם העלילתיים, הבאג'ורים, לעיסוק ביחסי כובשיםנכבשים. בכך הם ניתנים להשוואה, בצורה גסה, לצמד סנטאוריםנארנים של "בבילון 5". לעומת צמד זה, "חוטאים" הקרדסיםבאג'ורים בהוליוודיות מסוימת. הקרדסים, "הכובשים הרעים והמיליטריסטיים" מתהדרים במראה נוקשה ומאיים, ולעומתם הבאג'ורים "הנכבשים הרוחניים" נראים כמעט אנושיים, פרט לאפם המסורג. ברם, דווקא "קולנועיות" זו מסייעת פעמים רבות לחיזוק העיסוק בהפכפכותם. דווקא החוזק של הסטריאוטיפיות שלהם, הופך את ניפוצה למשמעותית במיוחד. תחילת העונה הראשונה של "חלל עמוק תשע" מציגה קרדסים "רעים". בשלב זה הם מוצגים ככובשיה האכזריים לשעבר של באג'ור, שעוברת להשגחה של הפדרציה, ונתפסים כאיום הפוטנציאלי העיקרי. הפרק הראשון לסדרה גם מציג את הדמות ש"תייצג" במידה הרבה ביותר את הקרדסים והמהפכים שיעברו עליהם במהלך הסדרה, גול דוקאט, מפקד הכיבוש לשעבר. ברם, כבר בעונתה הראשונה מציגה הסדרה יחס אמביוולנטי כלפי הקרדסים והבאג'ורים כאחד. עוד בפרק השלישי, "הקדמה מהעבר" (Past Prologue), מוצג באג'ורי "רע" שרוצה למוטט את חור התולעת כדי לסלק את הפדרציה, וכן קרדסי "מסתורי", גארק, שכוונותיו אינן ברורות. במידה רבה מייצג גארק את ה"מסתורין" וחוסר הוודאות שאופף את הקרדסים לאורך כל הסדרה. בפרקי העונה המקבילה לעונה זו של "הדור הבא", 116X, 06X1, "שרשרת הפיקוד" Chain of Command, נאמר כי הממשל הצבאי בקרדסיה עלה רק לאחר תקופה של רעב ומחסור במשאבים - כלומר אין הוא בהכרח חלק מ"הטבע הקרדסי". שני הפרקים האחרונים לעונה מנתצים לראשונה באופן גורף את הסטריאוטיפים לגבי הקרדסים והבאג'ורים. הראשון בהם, "דואט" (Duet), נחשב בעיני רבים לאחד מהפרקים הטובים בסדרה. בפרק זה מגלה קירה כי קרדסי שאותו היא חושבת לפושע מלחמה אכזר, הוא למעשה פקיד אכול רגשות אשמה. דווקא כאשר קירה משלימה עם היותו אדם טוב, הוא נרצח על ידי עבריין באג'ורי. בפרק המסיים של העונה, "בידיהם של הנביאים" (In the Hands of the Prophets), נחשפת במלוא כיעורה הפוליטיקה הפנימית בשורות אנשי הדת הבאג'וריים, בעזרת הופעתם הראשונה של ודק וין ו-ודק בראייל. אחד המסרים העיקריים שעומד מאחורי צמד הפרקים הללו הוא, לא כל הקרדסים רעים, לא כל הבאג'ורים טובים. המציאות היא מורכבת יותר. העונה השנייה מוצאת את הקרדסים בעיצומו של תהליך שינוי היחס כלפיהם. בתחילת העונה, אמנם, הקרדסים ממשיכים בחתרנותם (לפי הפרשנות הריאליסטית-הגנתית לעיל, ניסיונותיהם לשינוי הסטטוס-קוו) ומסייעים בסתר בשלושת הפרקים הראשונים לעונה לניסיון הפיכה בממשל הבאג'ורי. בפרק החמישי לעונה, "קרדסים" (Cardassians), נגלה בפני הצופים דוקאט תככן ואכזר, אשר החליט להשאיר מאחור בבאג'ור את בנו של יריב פוליטי, בתקווה שהדבר ישפילו באחד הימים. ברם, בהמשך העונה, לקראת החתימה על הסדר האזור המפורז, מתחיל היחס כלפי הקרדסים ודוקאט להשתנות בקצב הולך וגובר. בפרק ה- 18 לעונה, "רווח והספד" (Profit and Loss), מתוודעים הצופים לראשונה למחתרת הקרדסית, אשר מעוניינת בהפלת הממשל הצבאי לטובת צורת שלטון נאורה יותר. לאחר החתימה על הסכם הפירוז, משתפים סיסקו ודוקאט פעולה על-מנת למנוע מארגון המאקי להרע את היחסים בין שתי המעצמות (2x20, 2x21 "המקויס" The Maquis). למרות מספר עדויות לאופייה השלילי של החברה הקרדסית בפרקים: 2x22 The Wire ו-2x25 "בית דין" (Tribunal) , מקבל היחס החיובי אל הקרדסים תאוצה בעונה השלישית. בפרק החמישי לעונה, "עור שני" (Second Skin), נחשפים הצופים בשנית למחתרת הקרדסית ה"טובה". בפרק התשיעי לעונה, "התרסה" Defiant, משתפים סיסקו ודוקאט פעולה בפעם השנייה לאור חטיפתה של הספינה "דפיינט" בידי ארגון המאקי. בפרק ה- 13 לעונה, "מערכות חיים" (Life Support), משלימים הקרדסים באופן "רשמי" את הפיכתם ל"טובים". בפרק זה חותמות באג'ור וקרדסיה על הסכם שלום, ו-ודק בראייל אף מוכן להקריב לשם כך את חייו. בפרק ה- 15 לעונה, "גורל" (Destiny), עובר בהצלחה היחס אל הקרדסים "מבחן" כאשר שלוש מדעניות קרדסיות מגיעות לתחנה כחלק מה"עידן החדש" של שלום. לקראת סוף העונה השלישית, בצמד הפרקים "סיבה בלתי סבירה" (3x20 Improbable Cause ) ו-"הקובייה הוטלה" (The Die is Cast 3x21) המסדר האובסידיאני הקרדסי משתף פעולה עם הטאל-שיאר הרומולני לשם מבצע צבאי לחיסול עולם הבית של "המייסדים". בכך קיוו לחסל את איום הדומיניון. שני ארגוני צללים "מרושעים" אלה מבצעים כאן מעשה שעשוי להיחשב כחיובי, וזוכים להסכמה בשתיקה של צי-הכוכבים. יתר על כן, העובדה כי הדומיניון מצליח להוליך אותם שולל ולהשמיד את מרבית עוצמתם מספקת להם מעין קתרזיס. הזיכוך הקרדסי מגיע לשיא חדש בתחילת העונה הרביעית, בפרק הכפול "דרך הלוחם" (The Way of the Warrior). בפרק זה נודע כי המחתרת הקרדסית הצליחה להפיל, ככל הנראה, את השלטון הצבאי בהיעדר כוחו של המסדר האובסידיאני, ולהקים ממשלה אזרחית. הקלינגונים מחליטים בתגובה לפלוש לקרדסיה. הפדרציה מתייצבת לצד הממשלה האזרחית הקרדסית. בהמשך העונה הרביעית ממשיכה הפדרציה לעמוד כבעלת ברית לצד הקרדסים אשר מוצגים כקורבנות התוקפנות הקלינגונית חסרת הבסיס. למעשה, הקרדסים משלימים בכך מהפך ממעמד של כובשים טוטליטריים בתחילת הסדרה למעמד של בעלי ברית ליברליים מותקפים. במקביל לאירועים אלו הולך ומשתפר היחס אל דוקאט. בפרק הרביעי לעונה, "חסר זהירות" Indiscretion, מחליט דוקאט לזנוח את תוכניתו להרוג את בתו החצי-באג'ורית, זיאל, זאת למרות שגילוי הדבר יפגע בקריירה שלו. באותו הפרק מתחיל להתפתח קשר של כבוד הדדי, לכאורה, בין דוקאט לבין קירה האמורה לשנוא אותו וזאת בשל היותו מפקד השעבוד לשעבר של בני עמה. בפרק ה- 13, "חזרה לחסד" (Return to Grace), למדים הצופים על המחיר שנאלץ דוקאט לשלם על השארתה בחיים של זיאל- הוא מודח מתפקידו וממעמדו. בפרק זה הוא מצליח להשתלט על ציפור טרף קלינגונית, ונשבע להיאבק בקלינגונים, בזמן בו ממשלתו מחפשת פתרון דיפלומטי עמם. דוקאט מקבל בכך מעין עילה של גיבור רומנטי. ממנהיג כיבוש הוא עובר טרנספורמציה ללוחם מחתרת ידידותי לפדרציה. בתחילת העונה החמישית הוא אף מסייע לסיסקו ואנשיו להסתנן לאימפריה הקלינגונית על מנת לחשוף את המשתנה אשר חדר אליה. בדיוק כאשר הצופים מספיקים להתרגל לקרדסים כבעלי ברית ולגול דוקאט כדמות חיובית, מגיעה ה"בגידה הגדולה". בצמד הפרקים "בצללי תופת" (In Purgatory's Shadow 5x14) ו-"אור הכבשן" (By Inferno's Light 5x15) מצליח דוקאט לעלות לשלטון בקרדסיה ולצרפה לדומיניון. באחת משלימים הקרדסים סיבוב נוסף של 180 מעלות וחוזרים להיות ה"רשעים" הגדולים של הסדרה, אף בצורה מובהקת יותר מאשר היו בתחילת הסדרה. השינוי ההדרגתי לטובה ביחס אל דוקאט והקרדסים הוא זה שהופך את "הבגידה" לכה משמעותית, שלא לומר אישית. למעשה, דמותו של דוקאט הייתה אחידה, בעיקרה, לכל אורך הסדרה- הוא תמיד היה אופורטוניסט השואף לעוצמה, המאמין בגדולת בני גזעו ובגדולתו האישית. הדבר נכון גם לתקופה בה היה "ידיד" לפדרציה וגם לתקופה בה היה "ידיד" לדומיניון (ובמידת מה אף כשהפך לשליח ה"פא-רייתס" לקראת עונתה האחרונה של הסדרה). ברם, בגידתם של הקרדסים, נוראה ככל שתהיה, לא מלמדת כי כעת "נחשף פרצופם האמיתי והמרושע". המציאות, כרגיל, היא מורכבת יותר מכך. כבר בפרק המסיים לעונה החמישית, "קריאה לנשק" (Call to Arms), ניתן למצוא רמזים לחילוקי הדעות וחוסר הכבוד ההדדי אשר יוביל, בסופו של דבר, לפירוד בין הקרדסים לבין הדומיניון. במהלך העונה השישית שוקע דוקאט לטירוף לאחר שהוא מאבד בפעם השנייה את "טרוק נור", ומפסיק למעשה, לייצג את הקרדסים כמכלול. את מקומו מחליף עוזרו, דמאר. במהלך רצף הפרקים המסיים של הסדרה בעונתה השביעית, מגיע דמאר למסקנה שקרדסיה תחת שלטון הדומיניון לא תיהנה מעצמאות ועוצמה, וכי העם הקרדסי יהפוך למעשה לעם כבוש. על כן הוא מקים תנועת מחתרת שתתנגד לדומיניון. הקרדסים, חוזרים שוב להיות "טובים". יש לציין, עם זאת, שכפי שעשו הקלינגונים פעמיים, גם הקרדסים חוזרים להיות בעלי ברית לפדרציה משיקולים אסטרטגיים גרידא, ולא משיקולים מוסריים או אידיאולוגיים. נראה, אמנם, שחוויית החיים תחת כיבוש זר גרמה לדמאר לשנות את דעתו אודות דרכיה הטוטליטריות הקודמות של קרדסיה. ברם, דמאר מת בקרב האחרון נגד הדומיניון, ועתידם של הקרדסים נותר מעורפל. הקרדסים, אם כן, משווים את "הניקוד" שלהם במשחק הגדול לזה הקלינגוני, אך בזמן קצר בהרבה. מכובשים אכזריים בתחילת "חלל עמוק תשע", לקורבנות תוקפנות קלינגונית בעונה הרביעית, לרשעים המאיימים לכבוש את הרביע בעונה החמישית, לקורבנות שואה לקראת סוף הסדרה. יתר על כן, בניגוד לקלינגונים שיצאו, יחסית, ללא פגע מהשינויים ביחס הפדרציה אליהם, נאלצו הקרדסים לשלם בדם רב בכל פעם שעברו משורות "כוחות האופל" אל "בני האור". [לפרק השלישי והאחרון של סדרת כתבות זו יציג את הרומולנים והדומיניון ויסכם את החומר המרתק שהוצג עד כה.](https://www.hayadan.org.il/politics-in-star-treck-part-3-301205/) ## הרומולנים והדומיניון משה גולדמן, ISF זהו חלקו האחרון של המאמר המאלף המבוסס על הרצאה שניתנה בכנס "עולמות 2005". הרומולנים בניגוד לקלינגונים והקרדסים שהיחס כלפיהם משתנה בצורות חדות ורגשניות, היה היחס לרומולנים, בדרך כלל, מתון יותר. הרומולנים מעולם לא הפכו, גם לא למראית עין, לבעלי ברית נאמנים. עם זאת, הם גם מעולם לא "זכו" למעמד אמיתי של "הרשעים הגדולים" כפי שהיו, לכאורה, הקלינגונים והקרדסים בתקופות שונות. הרומולנים הם מורכבים, מאופיינים בפוליטיקה פנימית ענפה, הנהגות מתחלפות, תככנות, אתנוצנטריות ותשומת לב רבה למאזני כוחות של פוליטיקה בין-מעצמתית. במידה רבה, הרומולנים הם האנלוגיה הטובה ביותר למעצמה עוינת בת ימינו, דוגמת ברית המועצות או סין. יש שיכנו אותם "רשעים", יש שיזהירו מפני נטייתם לתוקפנות או לכיבושים. ברם, ייתכן שהסכסוך עמם נובע פשוט מהיותם מעצמה זרה, בעלת סדר יום ואינטרסים משלה, שלא תואמים את אלו "שלנו". כבר בסדרה המקורית נעשה שימוש ברומולנים על מנת להדגים יחס אמביוולנטי כלפי "האויב". הפרק הראשון בו הופיעו היה ה- 14 במספר בעונתה הראשונה של "מסע בין כוכבים". בפרק זה מנהלת האנטרפרייז מרדף אחרי ספינה רומולנית שהרסה מספר מוצבים של הפדרציה לאורך האזור הנייטרלי. כשהאנטרפרייז מצליחה לבסוף לנטרל את הספינה הרומולנית, הקומנדר הרומולני אומר לקירק שבנסיבות אחרות הם עשויים היו להיות חברים, ואז משמיד את הספינה של עצמו. בפרק השני של העונה השלישית, "תקרית אנטרפרייז" (The Enterprise Incident), מראה הסדרה שוב שבמלחמה מטשטשים הגבולות בין טובים לרעים. בפרק זה צוות האנטרפרייז נאלץ להשתמש בתחבולות ובהונאה על מנת להשיג מהרומולנים מתקן הסוואה. בימי "הדור הבא" הרומולנים נמצאים עדיין במצב של עוינות ומתיחות אל מול הפדרציה, כפי שניתן ללמוד מן הפרק האחרון לעונה הראשונה, "האזור הנייטראלי" (The Neutral Zone), והפרק העשירי לעונה השלישית, "העריק" (The Defector). כפי שמתואר לעיל, בהמשך הסדרה מתגברים ניסיונותיהם של הרומולנים לשנות את הסטטוס קוו המערכתי (ההתערבות במלחמת האזרחים הקלינגונית וניסיון ההשתלטות הכושל על וולקן). בכך הם מקבלים תדמית של "עושי צרות". ברם, ראוי לזכור כי לאורך כל זמן זה נותרו הרומולנים נאמנים לשיקולים של מאזני כוחות ולא פתחו במלחמה רחבת היקף מול הפדרציה או הקלינגונים. כמו כן, ניסיונו של ספוק לאחד מחדש בין הוולקנים לרומולנים נוטע תקווה, גם אם קלושה, לשלום ביום מן הימים. הופעת הדומיניון בעונתה השלישית של "חלל עמוק תשע" מחייבת את הרומולנים להתמודד עם איום חדש ולא מוכר להם. ניסיונם הראשון לעשות זאת היה בפרק ה- 17 לעונה זו, "העל חזון" (Visionary), בו ניצלת התחנה מניסיון השמדה רומולני. הרומולנים תכננו למוטט את חור התולעת ובכך להעלים את איום הדומיניון. מעשה זה של הרומולנים מוצג כשלילי. אחרי הכל, כיצד נוכל שלא להתייחס בשליליות אל ניסיונם להרוג את חברי צוות התחנה האהובים על הצופים, להרוס את הפתח אל "המקדש השמיימי" של הנביאים, ולמנוע אפשרות לחקור את רביע גמא? ברם, במחשבה שניה, ייתכן כי המעשה שהתכוונו הרומולנים לעשות היה ההגיוני ביותר. שהרי אילו רק מישהו היה משמיד את פתח הכניסה לחור התולעת בטרם הפך אותו הדומיניון לבלתי פגיע בעונה החמישית, שאז הייתה נמנעת המלחמה והיו נחסכים חייהם של מיליונים רבים. בהמשך העונה, כאמור לעיל, הטאל-שיאר הרומולני משתף פעולה עם המסדר האובסידיאני הקרדסי בניסיון נפל להשמיד את עולם הבית של המייסדים. בעקבות אירוע זה נפגע אנושות ארגון הטאל-שיאר, ויש לשער שהדבר הוביל לסערה פוליטית פנימית ומשבר הנהגה חמור. אולי יש בכך כדי להסביר את חוסר התגובה (לפחות, ככל הידוע) של הרומולנים למתקפה הקלינגונית על הקרדסים. לעומת זאת, כאשר הקרדסים מצטרפים לדומיניון בעונה החמישית וקיימת סכנת פלישה, מתייצבים הרומולנים לצד "כוחות רביע אלפא" ושולחים צי לעזרת התחנה. בכך מתייצבים הרומולנים לראשונה ב"צד של הטובים". למצער, מצב זה לא נמשך זמן רב. בפרק האחרון לעונה החמישית, "קריאה לנשק" (Call to Arms), נגלה כי הרומולנים חתמו על הסכם אי-לוחמה עם הדומיניון. יש בכך משום החזרתם לעמדה שלילית יותר, מכיוון שקיימת התחושה שבחתימתם על הסכם זה "בוגדים" הרומולנים בהגנת רביע אלפא. וורף מנסח זאת למשמע החדשות המטרידות כך: "תמיד ידעתי שהרומולנים הם חסרי כבוד!". ברם, מה יכולה הייתה להיות הסיבה לחתימתם על הסכם זה? האם הרומולנים לא יודעים כי הדומיניון ינסה להשתלט בסופו של דבר גם עליהם? ייתכן כי סיבה אחת היא שהממשל הרומולני טרם התאושש מהפגיעה בטאל-שיאר, ומבקש להימנע בעת ההיא ממלחמה בכל מחיר. פרשנות אחרת יכולה להיות קשורה בפוליטיקת עוצמה מערכתית. על פי הניתוח לעיל, כזכור, הקרדסים הם בעלי הברית הפוטנציאליים המסורתיים של הרומולנים. ברם, כעת, בעלי ברית אלו אבדו לטובת הדומיניון. ייתכן כי הרומולנים מבקשים בהסכם אי-הלוחמה להניח לדומיניון, לפדרציה ולקלינגונים להתיש זה את זה, ובכך להימנע מנחיתות אסטרטגית לאחר תום המלחמה. בפרק ה- 19 לעונתה השישית של הסדרה, "אור הלבנה החיוור" (In the Pale Moonlight), מגיע סיסקו למסקנה שללא עזרת הרומולנים הסיכוי לנצח את הדומיניון במלחמה הוא קטן. סיסקו מנסה לזייף עדויות לפלישה מתוכננת של הדומיניון לאימפריה הרומולנית. התרמית נכשלת, אך גארק מפוצץ את ספינתו של הסנטור הרומולני לו הציג סיסקו את "העדויות", וגורם לכך להראות כניסיון של הדומיניון למנוע מן העדויות להגיע לידי הרומולנים. בתגובה, הרומולנים מכריזים מלחמה על הדומיניון. הרומולנים חוזרים, אם כן, ל"מחנה הטובים", אך לא לפני שהמוסריות של אותם "טובים" נפגמת. בהמשך הסדרה נלחמים הרומולנים לצד הקלינגונים והפדרציה כנגד הדומיניון. ברם, פרקים שונים מראים שהדבר לא בהכרח יוביל לשותפות מתמשכת וכי חילוקי דעות וחוסר אמון הדדיים ממשיכים להתקיים. בצמד הפרקים הראשון לעונה השביעית, למשל, מקימים הרומולנים מצבור חימוש על אחד הירחים הבאג'וריים, במסווה של בית חולים. קירה מגלה זאת, ומאלצת אותם באיומים לסגת. הפרק ה- 16 לעונה, Inter Arma Enim Silent Leges (ביטוי בלטינית שמשמעותו "בעת מלחמה החוק משתתק") מגלה כי הפדרציה חוששת מהתנהגות הרומולנים לאחר המלחמה, וכי גורמים בה כבר פועלים בעניין זה. זאת בדומה לארצות הברית וברית המועצות, שעוד בטרם הסתיימה מלחמת העולם השנייה, התמקחו ביניהן על עתיד העולם לאחריה. הדומיניון הדומיניון הוא מעצמה שונה מכל שאר המעצמות שדובר עליהן כאן. הדבר לא מתבטא רק בעוצמתם העודפת, כי אם גם בהתנהגותם והשפעתם על המערכת המדינית כמכלול. הפדרציה, הקלינגונים, הרומולנים והקרדסים שומרים, רוב הזמן, על שיקולים של מאזן כוחות ונמנעים ככל הניתן ממלחמה רחבת היקף (אפילו הקלינגונים נמנעים בדרך כלל מלצאת למלחמה כשהם חוששים שלא יוכלו לנצח בה). הדומיניון, לעומת זאת, מעוניין באופן מובהק בכיבוש כל שאר הישויות הפוליטיות המוכרות לו. כמו לואי ה- 14, נפוליאון או היטלר, מעוניין הדומיניון בחיסול המערכת המדינית וכינונה של ממשלת-על. הדבר הופך אותם, לכאורה, ל"רשעים" מובהקים. יתר על כן, מאפיינים של הדומיניון נראים כמו אנלוגיות למאפיינים היסטוריים של טוטליטריות ופשיזם. הערצת "המייסדים" כאלים מזכירה את הערצת המנהיג במשטרים טוטליטריים. השיבוט של הג'מהאדר והוורטה מזכיר את חוסר הכבוד לאינדיבידואליזם במשטרים כאלה. נוסף על כך, "המייסדים" נגועים בגזענות ומאמינים כי הם נעלים מן "המוצקים". גזענות כגון זו הייתה, כידוע, מנת חלקם של משטרים "שליליים" לאורך ההיסטוריה, כמו מעצמות הציר במלחמת העולם השנייה. בדומה להיטלר שהאמין, ככל הנראה, שהסובייטים והאמריקאים לא יוכלו לנצח אותו מכיוון שהם שייכים לגזע מנוון ונחות, גם "המייסדים" נוטים לזלזל באויביהם "המוצקים". ברם, אפילו כלפי הדומיניון ניתן לזהות לאורך העונות התייחסות אמביוולנטית שיטתית. על אף כל האמור לעיל, פעם אחר פעם מוטלת בספק "רשעותם" של הג'מהאדר, הוורטה ואף המייסדים. בניגוד ליצירות ספרותיות, קולנועיות וטלוויזיוניות מסוימות אחרות, לא מדובר כאן במלחמת "בני האור" ב"בני החושך". כמה דוגמאות בולטות לעניין זה: -גזענותם של "המייסדים" כלפי "המוצקים" מקורה ברדיפות שעברו המייסדים מידיהם בעבר. זאת ועוד, אחד מחברי הצוות הקבועים של הסדרה, אודו, שייך לגזעם של המייסדים. כלומר, רשעותם של מנהיגי הדומיניון אינה "טבעית" או מצויה בהם מלידה, אלא היא תוצאה של נסיבות היסטוריות וחברתיות. -בפרק "המופקר" ( 3x06 The Abandoned) אודו מנסה לחנך ג'מהאדר צעיר לזנוח את האלימות שהוטבעה במטענו הגנטי על ידי המייסדים, ונכשל. ניתן לראות זאת כאנלוגיה לניסיון כושל לחנך מחדש אדם שחונך על ברכי אידיאולוגיות "שליליות". -בפרק "שבועת היפוקראטס" (4x04 Hippocratic Oath), באשיר ואובר'איין נלקחים בשבי על ידי קבוצת ג'מהאדר. מנהיגם נרפא באורח מסתורי מן ההתמכרות ל"קטרסל וייט", ומעוניין שבאשיר ימצא תרופה גם לאנשיו. ניסיון זה נכשל בסופו של דבר, אך הפרק מדגיש את היותם של הג'מהאדר משועבדים לכוח חזק מהם, ואת התקווה (או תקוות השווא) לשחרור אפשרי שלהם. -בפרק "עד המוות" (4x23 To the Death) צוות התחנה משתף פעולה עם הדומיניון כנגד חבורת ג'מהאדר מורדים, על מנת למנוע מהם להשתלט על טכנולוגיית שיגור מתקדמת. הג'מהאדר שלוחמים לצד אנשי הצוות מתגלים כבעלי כבוד, ובסופו של דבר הורגים את הוורטה האחראי עליהם, וואיון, על שפקפק בנאמנותם. -בפרק 6x02 Rocks and Shoals נבחן שוב אופיים של הג'מהאדר. בסופו של דבר, הם מתגלים שוב כבעלי כבוד, וזאת לעומת הוורטה האחראי עליהם, אשר מעדיף לגרום למותם על מנת שהוא עצמו יוכל להינצל. למרות שהם מבינים זאת, חייבים הג'מהאדר למלא אחר הפקודות וללכת אל מותם ביודעין. -הפרק "בגידה, אמונה והנהר הגדול" (7x07 Treachery, Faith and the Great River) מציג את וואיון 6, גרסא "פגומה" של וואיון, אשר מחליט לערוק לפדרציה בעזרת אודו. פרק זה עוסק בעיקר בשאלת הערצתם של המייסדים כאלים על ידי הוורטה, אשר מקורה בהנדסה גנטית. באמור לעיל ניתן לראות אמירה כללית לגבי אלו המשתייכים לצבאות או ארגוני "רשע", כדוגמת חיילי הצבא הנאצי או חברי ארגוני טרור פונדמנטליסטים. מהותם היא, מבחינתנו, שלילית באופן מובהק, שלא לומר מרושעת. בכך אין ספק. ברם, יש לזכור שגם הם, בסופו של דבר, בני-אדם, לטוב ובעיקר לרע. התקופה שלאחר מלחמת הדומיניון- סימני שאלה לרגע אחד של חסד לקראת סיומה של "חלל עמוק תשע", כולם "טובים". לראשונה, שלושת האויבים הותיקים- הקלינגונים, הרומולנים והקרדסים, נלחמים שכם אל שכם עם הפדרציה למען מטרה משותפת. אפילו המייסדים מסכימים בסופו של דבר להניח את נשקם, ונראה כי חוו שינוי כלשהו ביחסם אל המוצקים, בעקבות ריפוי מחלתם על ידי אודו. ברם, סימני שאלה קשים עולים בקשר לעתיד. השאלה שנותרה בלתי פתורה מכולן (שלא לומר הוזנחה על ידי הכותבים) היא שאלת עתידו של הדומיניון. הדומיניון ממשיך להוות, ככל הידוע, את המעצמה החזקה ביותר במערכת. המייסדים הם עדיין מנהיגיה הדיקטטוריים של אימפריה בין כוכבית עצומת היקף ברביע גמא. אם אכן חוו המייסדים שינוי מהותי בייחסם אל המוצקים, יש להניח כי יתחרשו רפורמות פנימיות מקיפות בתוך הדומיניון, וקיים ספק בקשר לעצם המשך קיומו. לעומת זאת, אם ירצו המייסדים לשמר את עוצמתם, הרי שלא ניתן יהיה להתעלם מהדומיניון כמעצמת-על גם בהמשך. שאלה מעניינת לא פחות, אם לא יותר, היא השאלה לגבי עתיד היחסים בין מעצמות רביעים אלפא ובטא. הקרדסים הם שעברו את השינוי המשמעותי ביותר. האיחוד הקרדסי עבר תקופה של מספר שנים קשות במיוחד, אולי הקשות בתולדותיו. הדבר התחיל בהרס כוחו של המסדר האובסידיאני, והמשיך בתקופה של חוסר יציבות שלטונית, מלחמה קשה כנגד הקלינגונים ולבסוף הצטרפות לדומיניון. מלחמת הדומיניון, במיוחד, פגעה קשות בקרדסים. הדומיניון השתמש בחיילים הקרדסים כבשר תותחים לצרכיו, ועם היוודע הקמת המחתרת הקרדסית כנגד הדומיניון, החלו הג'מהאדר לפגוע באוכלוסייה הקרדסית האזרחית. בטרם הניחו את נשקם, הותירו כוחות הדומיניון חורבן בקרדסיה, וככל הנראה מאות מיליוני הרוגים. ללא ספק, מאורעות אלו יבטלו את מעמדה של קרדסיה כמעצמה לתקופה ארוכה, ולא ברור האם יוכלו אי פעם להשיב את עוצמתם הקודמת, מה תהיה צורת הממשל העתידית, ומה יהיה יחסן של שאר המעצמות אליה. הקלינגונים גם הם חוו, כביכול, שינוי משמעותי עם חילופי השלטון בין גאורון למרטוק, "ידיד הפדרציה". ברם, לא ידוע על רפורמות "חיוביות" משמעותיות כלשהן שמרטוק מתכנן ליישם. ראוי גם לתת את הדעת על חוסר היציבות הפנימית באימפריה הקלינגונית, שחוותה מלחמת אזרחים פחות מעשור לפני כן, ואשר מעלה ומורידה מנהיגים בשיטות אלימות. אם לשפוט על פי ניסיון העבר, סביר להניח כי הקלינגונים ימשיכו להוות בעלי ברית הפכפכים לפדרציה, אם לא אויבים. הרומולנים אפילו לא נחשדים כמי ש"שינו את טבעם". כאמור, עוד בטרם הסתיימה המלחמה נראה כי גורמים בפדרציה החלו לשים את דעתם לעתיד היחסים המתוחים עם אימפריית הכוכבים הרומולנית. זו הייתה ונותרה מעצמה מתחרה ומסוכנת. לאור ירידת מעמדם של הקרדסים, נמצאים הרומולנים שוב בנחיתות מול ברית אפשרית של הפדרציה והקלינגונים, וקיימת חוסר וודאות בקשר להתנהגותם לאור מצב זה. נראה כי אירועי הסרט "נמסיס" מוסיפים חוסר וודאות נוספת, ולא מפחיתים אותה. בנוסף למעצמות ותיקות אלה, הוסיפה התקופה האחרונה של מלחמת הדומיניון שחקן חשוב נוסף, גזע הברין. לאור שותפותם עם הדומיניון כנגד המעצמות הותיקות, לא ניתן יותר להתעלם מן הברין בחישוב יחסי העוצמה המערכתיים. קשה לשער מה יהיו יחסיו עם המעצמות הותיקות, ולאילו בריתות יכניס עצמו. מכל מקום, יש לשער כי עתיד הפוליטיקה הבין-מעצמתית ביקום מסע בין כוכבים יישאר הפכפך ומסובך, אלא אם כן תצליח מעצמה אחת להשתלט על המערכת כולה. העולם הפוליטי הבינלאומי שנגלה לנגד עינינו בסדרות "מסע בין כוכבים" הוא עולם של שיקולי עוצמה, בריתות ואינטרסים. הפדרציה מנסה, אמנם, לתמוך ולהפיץ את רעיונותיה האידיאולוגיים, אך בפועל נכנעת פעמים רבות לשיקולים "ריאליסטיים". על כן, הסדרות והסרטים מתעתעים פעמים רבות בזהויות האויבים והידידים, ומעוררים מחשבה על מציאות החיים הפוליטיים הבינלאומיים בעולמנו. תודה לאורי אביב, סובאטוי וחברי פורום "מסע בין כוכבים" בתפוז על עזרתם באיסוף החומר. תודה לסגל "עולמות 2005" על אירוח ההרצאה המקורית. [אתר ISF](http://www.isf.co.il) - - הכתבה עודכנה באוקטובר 2026: שלושת חלקי הכתבה, שפורסמו במקור בנפרד, אוחדו לכתבה אחת.
