# המקום אליו זיכרונות הולכים כדי למות

> חשוב מאד: הרשומה הנוכחית כוללת ניסוי מחשבתי כבר בהתחלה. אם אתם קוראים את הרשומה ב- google reader או בעמוד הראשי של הבלוג, אל תמשיכו לקרוא בלי להיכנס לרשומה המלאה ולעקוב אחר ההוראות מההתחלה ועד הסוף.

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/place-wich-memories-dead-2512101
- Author: ד"ר רועי צזנה
- Published: 2010-12-25T00:05:56+02:00
- Modified: 2021-06-11T20:04:24+03:00
- Sections: מערכת העצבים
- Topics: אשליות, המוח, זכרון

## Article

חשוב מאד: הרשומה הנוכחית כוללת ניסוי מחשבתי כבר בהתחלה. אם אתם קוראים את הרשומה ב- google reader או בעמוד הראשי של הבלוג, אל תמשיכו לקרוא בלי להיכנס לרשומה המלאה ולעקוב אחר ההוראות מההתחלה ועד הסוף. [](http://en.wikipedia.org/wiki/File:Playign_cards-biju.jpg)קלפי משחק. מתוך ויקיפדיה נעשה ניסוי מחשבתי קטן. דמיינו שבאוויר שביניכם לבין מסך המחשב מופיעה צורה לבנה של קלף משחק קטן. אין לה צבע וגם לא רשום עליה שום דבר. אבל היא פועמת באיטיות, מתרחבת ומתכווצת בקצב מדוד, והולכת וגדלה עד שהיא ממלאת את האוויר שמולכם. ועדיין הקלף הזה לבן לגמרי. ועכשיו, דמיינו את הציור שעל פני הקלף מתחיל להגיח על הרקע הלבן, בעוד הצבע מתפשט וזורם לאורכו וניגר מלמעלה למטה, כשהוא מאיר את המסגרת ואת הכתוב בפינות. זיכרו את הקלף שראיתם. נשתמש בו בסוף הרשומה. בראיון שהעניק אומן החושים הישראלי נמרוד הראל ל- nrgמעריב, הוא סיפר אודות תרגילים בדימיון מודרך שערך לתלמידים במדרשה לאמנות. הראל ביקש מהסטודנטים התמימים לצייר את כל שעולה על רוחם. משנחשפו הציורים, חיכתה לסטודנטים הפתעה: כולם ציירו עיניים, בגרסא זו או אחרת. הסיבה? פשוט מאד: מאחורי הראל היה תלוי לוח שעליו הייתה כתובה האות 'עין' מאות פעמים. לפי טענת הראל, האות נכנסה לתת-המודע של הסטודנטים כולם. הם לא שמו לב לקיומה, אבל המסר החווייתי נקלט ותועד במקום כלשהו במוח. ועתה התגלה אותו מקום, אליו הולכים הזיכרונות כדי למות, אך שרידיהם עדיין עשויים להשפיע על פעולותינו. זיכרונות תת-הכרתיים אלו שונים מזיכרונות 'הצהרתיים' שאנו מודעים לקיומם. למה הצהרתיים? כי אנחנו יכולים להצהיר על קיומם. "הלכתי לחוף הים אתמול," הוא זיכרון הצהרתי, כמו גם, "אכלתי בסינטה-בר והיה טעים." זיכרונות הצהרתיים נוצרים באזור במוח המכונה 'היפוקמפוס'. במידה והאזור נפגע כתוצאה משבץ או מטראומה מוחית, אובדת היכולת ליצור זיכרונות הצהרתיים. אנשים שנפגעו בדרך זו אינם מסוגלים ליצור זיכרונות הצהרתיים חדשים, וכל חייהם עוברים עליהם כשהם שוכחים את מה שקרה כל שלושים שניות בערך. אבל חלק מהזיכרונות נותרים בתת-מודע, כשריד קלוש שהם עצמם אינם יודעים על קיומו. רק הגוף זוכר. אחת ההוכחות המרשימות ביותר להפרדה בין זיכרונות הצהרתיים לזיכרונות תת-הכרתיים מגיעה מהמקרה של הנרי גוסטב מולאייסון. ההיפוקמפוס של הנרי נכרת בגיל צעיר, במטרה למנוע את הופעתם של התקפי אפילפסיה חוזרים ונשנים שאיימו על חייו. הנרי איבד את יכולתו ליצור זיכרונות הצהרתיים חדשים, אך הוא עדיין היה מסוגל ללמוד מיומנויות חדשות, או לפתח רתיעה מתרחישים מסוימים (למשל, מחוקר שהחביא מחט בכף היד ורצה ללחוץ את ידו) – למרות שלא זכר את חוויית הלמידה המקורית. מחקר חדש שהופיע לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי 'נוירון' חושף את המקום במוח בו נאצרים הזיכרונות התת-הכרתיים. אזור זה מכונה 'הקורטקס הפרירינאלי' והוא צמוד להיפוקמפוס. החוקרים ערכו מבדקי זיכרון לאנשים עם אמנזיה – כשל בזיכרון – ובעלי נזק מוחי בקורטקס הפרירינאלי ובאזורים אחרים במוח. במבחן טיפוסי, קיבלו הנבדקים רשימה ארוכה של מילים כשולחן, כיסא וכפית, והתבקשו לחשוב עד כמה כל אחד מהם נעים. הנבדקים בהם הקורטקס הפרירינאלי נפגע, לא הצליחו לתפקד היטב במבחנים האלו. הזיכרונות התת-הכרתיים שלהם, אודות רכות הכיסא וחומה הנעים של השמש, אבדו ללא שוב. מהי משמעות הגילוי? מבחינה פרקטית, לא רבה. עובדת קיומם של זיכרונות תת-הכרתיים הייתה ידועה כבר עשרות שנים, ואנשים רבים נוטים לעשות בה שימוש למטרות שכנוע: החל מסוכני נסיעות וכלה באומני חושים. הזיכרונות הללו חווייתיים, תורמים להיווצרות סטריאוטיפים וקישורים שאיננו מודעים להם בדרך כלל ומשפיעים על התנהגותנו ועל בחירותינו בחיים במגוון רחב של דרכים. ועכשיו שאנו יודעים היכן למצוא אותם, יכולה קהילת חוקרי המוח להסתער על האזור 'החדש' ולבדוק כיצד הוא עושה את מה שהוא עושה, איך נשמר שם המידע ואיך אפשר להשפיע עליו. ואולי, ברבות הימים, התגלית החדשה תאפשר לנו לקבל שליטה טובה יותר בבחירות שלנו, ובמידת ההשפעה שיש לאחרים עלינו. ועד אז, נצטרך להסתדר עם מה שיש. אה, והקלף? אדום. לב. מלכה... או שלוש... ולפעמים יש אנשים שחושבים דווקא על אס, אבל הם ילדים מיוחדים. צדקתי? חשבו מה גרם לכם לדמיין דווקא את הקלף הזה. הגעתם לקלף אחר, אבל קרוב? כיתבו בטוקבק את הקלף שראיתם, ונעשה התפלגות של הקלפים שנבחרו. זה יהיה ניסוי מעניין בפני עצמו. עוד בנושא באתר הידען: - [שלוש מחשבות על שינוי האקלים – בראי וירוס הקורונה](https://www.hayadan.org.il/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%99%d7%a8) - [כתיבת בלוג מסייעת לבני נוער להתמודד עם מצוקות רגשיות - חברתיות](https://www.hayadan.org.il/writing-blog-help-youth-from-tensions-21021) - [מדענים הצליחו לגרום לזרוע רובוטית לנוע מכוח מחשבתם של קופים במעבדה](https://www.hayadan.org.il/bionic-hand-210205) - [תתפלאו לגלות איך מעבר דירה משפיע על הבריאות הנפשית שלכם](https://www.hayadan.org.il/%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%93%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%91%d7%a8) - [חוקרי הטכניון מצאו דרך לגלות בתוך שניות תדר רדיו שפיראטים השתלטו עליו](https://www.hayadan.org.il/patent-on-finding-digital-pirats-0106086)