# עמודי הבריאה – האייקון של צילומי האבל, הולכים ומתפוררים

> המבנה המפואר שנראה בתמונה המפורסמת מ-1995 של ערפילית הנשר סובל מבריחת חומרים כתוצאה מהקרינה המייננת של כוכבים מאסיביים סמוכים למרות שטלסקופ החלל האבל צילם במהלך 25 שנות פעילותו בחלל תמונות עוצרות נשימה של היקום, תמונה אחת עומדת מעל כל השאר – המראה האייקוני של מה שמכונה "עמודי הבריאה". התמונה שצולמה ב-1995 חושפת פרטים שטרם נראו עד אז של שלושה עמודי אנק של גז קר המתחממים באור האולטרה סגול הנובע מצביר…

- Canonical: https://www.hayadan.org.il/pillars-of-creation-are-also-pillars-of-destruction-0202154
- Author: אבי בליזובסקי
- Published: 2015-02-02T00:10:25+02:00
- Modified: 2015-02-01T23:00:33+02:00
- Sections: סופרנובות
- Topics: טלסקופ החלל האבל, יצירת כוכבים, כוכב נולד, מורשת האבל, סופרנובות, ערפילית הנשר

## Article

המבנה המפואר שנראה בתמונה המפורסמת מ-1995 של ערפילית הנשר סובל מבריחת חומרים כתוצאה מהקרינה המייננת של כוכבים מאסיביים סמוכים למרות שטלסקופ החלל האבל צילם במהלך 25 שנות פעילותו בחלל תמונות עוצרות נשימה של היקום, תמונה אחת עומדת מעל כל השאר – המראה האייקוני של מה שמכונה "עמודי הבריאה". התמונה שצולמה ב-1995 חושפת פרטים שטרם נראו עד אז של שלושה עמודי אנק של גז קר המתחממים באור האולטרה סגול הנובע מצביר של כוכבים צעירים מאסיביים באיזור קטן של ערפילית הנשר או M16. לקראת יום ההולדת ה-25 של האבל, באפריל, התבקש הטלסקופ לשוב אל העמודים המפורסמים וסיפק לאסטרונומים תמונה חדה ורחבה יותר. אף כי התמונה המקורית כונתה "עמודי הבריאה" ניתן לקרוא לתמונה החדשה "עמודי ההרס". אני נדהם מעד כמה המבנים הללו משתנים במהירות" מסביר פול סקובן מאוניברסיטת אריזונה בטמפה. "הם מתפרקים לנגד עינינו . הערפל הכחול סביב הקצה הצפוף של העמודים הוא חומר שמתחמם ומתאדה אל החלל. תפסנו את העמודים הללו ברגע ייחודי וקצר חיים בהתפתחות שלהם". סקובן והאסטרונום ג' הסטר מאוניברסיטת אריזונה הוביל את התצפיות המקוריות של האבל על ערפילית הנשר. התמונה המקורית של 1995 צולמה באור הנראה. התמונה החדשה כוללת גם פרטים מהאור התת-אדום הקרוב. אור זה מראה כי העמודים הופכים לצלליות מסתוריות על רקע איספור הכוכבים. זאת מכיוון שהאור האינפרה אדום חודר דרך מרבית הגז והאבק, פרט לאיזורים הדחוסים ביותר של העמודים. כוכבים שנולדו לא מכבר נראים מתחבאים בתוך העמודים. התמונה בתת אדום מראה כי בקצה העמודים יש קשרים דחוסים של גז ואבק. הם מצילים על הגז שמתחתיהם ושומרים אותו קר, דבר היוצר את המבנים הארוכים הנראים כמו עמודים. החומר בין העמודים כבר התאדה מזמן בגלל הקרינה המייננת מצביר הכוכבים המרכזי הנמצא מעל העמודים. בקצה העליון של העמוד השמאלי רסיסי גז התחממו והם עפים מהמבנה, דבר הממחיש את הטבע האלים של האיזורים בהם נוצרים כוכבים. "העמודים מייצגים תהליך דינאמי פעיל" אומר סקובן. "הגז אינו מתחמם בפסיביות ונע לאיטו בחלל. עמודי הגזים הופכים מיוננים, תהליך שבו אלקטרונים נקרעים מהאטומים, ומתחממים על ידי הקרינה של הכוכבים המאסיביים. לאחר מכן הם נשחקים בידי רוחות השמש החזקות של הכוכבים המלאות חלקיקים מיוננים, שפשוטו כמשמעו נושפים אותם החוצה מראש העמודים." כאשר סקובן והסטר השתמשו בהאבל לביצוע התצפיות הראשוניות על ערפילית הנשר ב-1995, ראו האסטרונומים מבנים דמויי עמודים שצולמו מטלסקופים קרקעיים, אך לא בפירוט. הם ידעו שהתהליכים הפיסיקאליים אינם ייחודיים לערפילית הנשר משום שאיזורי יצירת כוכבים מפוזרים בכל היקום. ואולם בזכות המרחק אליהם – 6,500 שנות אור, ערפילית M16 היא הדוגמה הקרובה ביותר הטובה. כאשר סקובן ראה לראשונה את הצילום של ערפילית הנשר הוא נשאר פעור פה. "הזעקתי את גף הסטר למעבדה שלי, הנחנו את התצלום על השולחן והתרגשנו מראה עושר הפרטים שאנו רואים בפעם הראשונה. התצורה הראשונה שקפצה לעיני השניים ב-1995 היתה זרמי הגז שנראים מרחפים החוצה מהעמודים. האסטרונומים התווכחו עד אז מה ההשפעה של הכוכבים המאסיביים הסמוכים על הגז הסובב אותם בבית היולדות הכוכבי. "רק דבר אחד יכול להאיר שכונה כמו זו: כוכבים מאסיביים הצוברים מספיק 'כוח סוס' בתחום האור העל-סגול שהם יכולים לינן את ענני הגז ולגרום להם לזהור" אומר סקובן. "איזורי ערפיליות בהם נוצרים כוכבים כגון M16 הם אורות הניאון הבין כוכביים, שאומר –כאן נולדו זה עתה כוכבים מאסיביים'. זו היתה הפעם הראשונה בה היתה לנו עדות תצפיתית ישירה לתהליך השחיקה, לא רק לקרינה אלא גם לקריעה המכאנית של גז מהעמודים. זו התופעה שראינו." באמצעות השוואת התמונות מ-1995 ומ-2014, שמו האסטרונומים לב לסילון קטן ארוך וצר שעשוי היה להיזרק מכוכב בעת היווצרו. הסילון נראה כמו זרם מים בזרנוק של גינה. במהלך 19 השנים שחלפו בין שתי התמונות הסילון התמתח והתרחק לחלל עוד 100 מיליארד קילומטרים במהירות מוערכת של 700 אלף קמ"ש. "השמש שלנו נוצרה באיזור יצירת כוכבים סוער כמו זה. ישנן עדויות לכך שמערכת השמש הצעירה תובלה בקורטוב רדיואקטיביות מסופרנובה סמוכה. משמעות הדבר היא שהשמש שלנו נוצרה כחלק מצביר שכלל כוכבים מאסיביים דיים כדי לייצר קרינה מיוננת חזקה כמו שאנו רואים בערפילית הנשר. "זו הדרך היחידה שבאמצעותה הערפילית ממנה נוצרה השמש שלנו יכלה להיחשף לסופרנובה כל כך מהר, בתקופה הקצרה שתופעה זו מתקיימת משום שסופרנובות מתרחשות רק בכוכבים מאסיביים ואלו חיים רק כמה עשרות מיליוני שנים." אומר סקובן. משמעות הדבר היא שכשמסתכלים על סביבתה של ערפילית הנשר ואיזורי יצירת כוכבים כדוגמתה, ניתן לראות את הסביבה המתפתחת שבה נוצרה השמש שלנו." [לידיעה באתר נאס"א](http://science.nasa.gov/science-news/science-at-nasa/2015/07jan_pillarsofcreation/)