פותחה שיטת קליטה של שתלי איי לבלב בין בני מינים שונים, על ידי שילוב חלבון דם טבעי ותרופה נפוצה

הטיפול שהציעו ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מביא לשינויים מיקרוסקופיים מעניינים בתוך השתלים המעידים על אפקט חיובי של שילוב התרופות

ד"ר אלי לואיס (במרכז) ביחד עם אייל עוזרי וחבר מעבדה נוסף- דוד אוחיון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ד"ר אלי לואיס (במרכז) ביחד עם אייל עוזרי וחבר מעבדה נוסף- דוד אוחיון. צילם: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

קבוצת חוקרים בהנחייתו של ד"ר אלי לואיס מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הצליחו בשנים האחרונות לבסס שיטת קליטה של שתלי איי לבלב בין בני אותו מין, על ידי שימוש בחלבון טבעי הנמצא בדם ואשר נקרא alpha-1 antitrypsin) (alpha-1 בקצרה). זהו חלבון אנטי-דלקתי אשר רמתו עולה בזמן מחלה, כדוגמת שפעת.

כיום, החלבון קיים כתרופה בטוחה לשימוש הניתנת לאוכלוסיית מטופלים נדירה אשר סובלים מחוסרבאותו חלבון על רקע גנטי. השתלות מסוג זה מביאות לאיזון סוכר בדם באופן מרשים. אולם, הן דורשות מספר גבוה של תורמים אשר אינו בנמצא בעבור כלל חולי הסוכרת. כדי להתגבר על מחסור זה, אושר לאחרונה להשתיל בבן אדם איי לבלב של חזיר. אולם במצב זה, מערכת החיסון של המושתל מגיבה באופן מוגבר ביותר, מכשול משמעותי בפני הצלחת צוות ההשתלה.

במאמר שהתפרסם החודש בעיתון PLOS ONE, קבוצתו של ד"ר אלי לואיס הדגימה כי שימוש בalpha-1 לבדו אינו מביא לקליטה של איי לבלב במודל של השתלה בין מינים שונים, גם כאשר עולים במינון ובמשך הטיפול. החוקרים מצאו כי הטיפול מביא לשינויים מיקרוסקופיים מעניינים בתוך השתלים המעידים על אפקט חיובי של התרופה. מכאן עלה הרעיון שיש צורך בשילוב של טיפולים כדי להתגבר על מערכת החיסון ולהביא לקליטה של השתל. החוקרים שילבו בין alpha-1 עם סילוק זמני של תאי T (הנקרא גם ATG). סילוק זמני של תאים אלה מתבצע על ידי הזרקת נוגדנים אשר גורמים לאבדן זמני של תאי T וחזרתם הספונטנית לאחר כשבועיים. החוקרים מצאו כי בעוד שהטיפול בנוגדנים בלבד מביא לעיכוב מוגבל במועד דחיית השתלים, שילוב הטיפול עם alpha-1 מביא לקליטה של השתלים.

גישה טיפולית משולבת זו היא ייחודית בכמה מובנים. לדוגמה, ידוע כי ניתן להשפיע על תאי מערכת החיסון לאחר חזרתם (repopulation). במקרה הנוכחי הדבר מביא לקליטה הרצויה של איי לבלב. בנוסף, הסינרגיזם בין alpha-1 הידוע שהוא אנטי-דלקתי, לבין ATG המשפיע רק על תאי T, חושף לחוקרים מוקד מעניין במנגנון הפעולה הבלתי ידוע של alpha-1. יתרה מזאת, הגישה של שילוב הטיפולים הבטוחים הללו עשויה בעתיד הקרוב לשמש טיפול מלווה להשתלות איי לבלב בין חזיר לאדם, פרוצדורה אשר נבחנת כיום בכמה ניסויים קליניים ברחבי העולם.

כידוע, חולי סוכרת מטופלים כיום בהזרקות יומיות של אינסולין. טיפול זה הקיים זה עשרות שנים עדיין אינו מביא ליציבות ברמות הסוכר. למעשה, במשך רוב היום רמות הסוכר בדם בחולים אלו גבוהות ברמה מסוכנת. האינסולין נוצר באיי הלבלב. בזמן המחלה, אברונים אלו חשופים לנזק מצד מערכת החיסון. בעשור האחרון איי לבלב הומניים מושתלים בחולי סוכרת באופן כירורגי, בשיטה יחסית פשוטה ולא חודרנית. פרוצדורה זו מביאה ליציבות ברמות הסוכר ללא צורך בהזרקות אינסולין. אבל, טיפול זה מסתיים ברוב המקרים בדחייה של השתל. חיסרון נוסף של טיפול זה הוא המחסור בתורמי איברים.

אחד הפתרונות למחסור זה הוא השתלה של איבר ממקור שאינו אנושי, כגון חזיר. אכן, רשויות רגולטוריות (לדוגמה FDA) אישרו לאחרונה ניסויים קליניים בהשתלות איי לבלב של חזיר בבני אדם. אולם כעת עומדת לפנינו בעיה קשה עוד יותר, והיא – כיצד נמנע דחייה אגרסיבית עוד יותר של השתל, היינו הדחייה החיסונית של מין אחד כנגד מין חיה אחר. מכאן חשיבותו הרבה של המחקר של ד"ר אלי לואיס וצִוותו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. דר' אלי לואיס היקר!
    מחזיקה לך אצבעות מכל הלב ומתפללת שתצליח ושבזכותך הילדים שלנו יחלימו מהמחלה הארורה והמפחידה הזאת!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן