מתקרבים לאלף כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

נכון לאתמול הגיע מספר כוכבי הלכת  המאושרים ל-998 כוכבי לכת ב-759 מערכות שמש שונות. אתר יוניברס טודיי מסכם עידן שהחל עם כוכבי לכת המקיפים פולסר והרבה צדקים חמים וטלסקופ חלל שחדל לפעול אך הניב בדרך אלפי מועמדים שממתינים לזיהוי

אבן דרך באסטרונומיה המודרנית עומדת בפני חציה. נכון לאתמול הגיע מספר כוכבי הלכת החוץ ארציים המאושרים ל-998 כוכבי לכת ב-759 מערכות שמש שונות. אף כי לוחות שונות מספקים חישובים שונים, אין ספק שבקרוב נעבור את תחום מאות כוכבי הלכת אל מעבר לאלף.

ההסטוריה של גילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש פיצלה את מסלול האסטרונומיה בעידן המודרני. קשה לחשוב שכבר גדל דור בשני העשורים האחרונים בעולם שעבורו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש הם נתון עובדתי. אני זוכר ששמעתי הבטחות לגילויים כאלה בשנות השבעים כאשר אסטרונומים הימרו שהסיכוי לגילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש נעה סביב ה-50%.

כמובן, היו המון התראות שווא לפני הגילוי האמיתי הראשון. 70 אופיוקי היה האתר של טענות רבות, כאשר וו.ס. ג’יקוב מצפה מדראס היה ראשון שטען זאת ב-1855. התנועה ההולמת שהראה כוכב ברנרד המרוחק מאיתנו שש שנות אור נבחנה במהלך המאה ה-20 כדי לבחון טענה בדבר קיומו של מלווה בלתי נראה הגורם לו להתנודד. למרבה האירוניה, כוכב ברנרד לא נכנס לפנטאון העולמות מלווי כוכבי הלכת.

ואולם כוכבי הלכת המאושרים הראשון הגיעו ממקור בלתי צפוי – פולסר המכונה PSR B1257+12 שהתגלה כי חגים סביבו שני עולמות ב-1992. בעקבותיו התגלה כוכב הלכת הראשון המקיף כוכב מהסדרה הרשית – 51 פגאסי ב-1994. החדשות הגיעו אז באיחור של חודש במגזין ASTRONOMY והכותרת היתה “התגלה כוכב לכת”.

מרבית השיטות והטכניקות ששימשו לגלות כוכבי לכת הסתמכו על מהירות רדיאלית או שפל בתפוקת האור של הכוכב כתוצאה ממעבר כוכבי הלכת לפניהם.

לשתי השיטות יש תועלות וחסרונות משלהם. שיטת המהירות הרדיאלית מחפשת אחר שינויים בספקטרום של הכוכב וממתגות אותו כגוררות בני לוויה סמויים ומקיפים מרכז מסה משותף. שיטה זו גורמת הטיה לעולמות גדולים במסלולים קצרים, זו הסיבה שהצדקים החמים הם סוג כוכב הלכת ששלט בקטלוג המוקדם.

שיטה חדשה שהתפרסמה בזכות השימוש בה בטלסקופ החלל קפלר היא שיטת גילויי המעבר. שיטה זו איפשרה הערכה מעודנת יותר של מסות כוכבי הלכת, בהנחה שהוא חולף לפני דיסקת השמש שלו מנוקדת המבט של כדור הארץ מלכתחילה, אך רובם לא נוהגים כך.

בהמשך נוסתה גם צפיה ישירה בליקוי של הכוכב האם. אחד מכוכבי הלכת שצולם ישירות – פורמלהאוט b שינה את מיקומו במסלול מ-2004 ל-2006.

גם שיטת מיקרו עדשות כבידה הניבה גילוי של כוכבי לכת, כאשר סקרים כגון MOA (Microlensing Observations in Astrophysics) ו-OGLE (the Optical Gravitational Lensing Experiment) לכדו אירועי עידוש קצרים שבהם נראה גוף לא מוכר חוצה לפני כוכב רקע. שיטה זו היא היחידה באמצעותה ניתן לגלות למשל כוכבי לכת רחוקים במיוחד וכוכבי לכת המרחפים באופן חופשי בחלל ולא מקיפים שמש כלשהי.

נוסו גם טכניקות אקזוטיות יותר כגון הקרנה יחסותית (נשמע כמו משהו ממסע בין כוכבים). שיטות אחרות כוללות חיפוש אחר שוניות קטנות באור של כוכבי לכת המקיפים את הכוכב האם שמתפרק כתוצאה משונות אליפסואידית כאשר כוכבי לכת גדולים מקיפים כוכב, וכן גילויים אינפרה אדומים של דיסקות אבק. תמיד נדהמנו מהעושר העצום של הנתונים שניתן למצוא במעט פוטונים עמומים.

החדשות אודות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש נעו בין מדהימות לשגרתיות. עולם דמוי טאטואין המקיף כוכב כפול ומערכות שבהם יש תהודה ביזארית.

משימות כמו קפלר האמריקנית וקורו האירופית אחראים לשיעור גדול מהגילויים. שפלר סיים לאחרונה את הקריירה שלו של צפיה בנקודה קטנה בקבוצות ברבור הרקולס ונבל והותירה למעלה מ-3,200 גילויים המועמדים לאישור.

לכתבה באתר יוניברס טודיי

עוד בנושא באתר הידען:

• מגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש הוזכרו כמועמדים לנובל השנה (כידוע היגס ואנגלרט, מגלי הבוזון המפורסם זכו בפרס),
• הגיהנום סביב פגאסי 51 (כתבה מ-1998)
• על האנטומיה של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש